מכתב להדסה 14.3.42

ב"ה      14.3.42 ז' אדר ב תש"ג

הדסה יקרה שלום!

אני מתאר לי את צפייתך הממושכת לי, עד היום נגררת האפשרות לצאת הנה ושוב, בכלל השבוע מלא ערות ודאגה לחופשת החג. רבות החששות והקשיים שיוצרים אותם "אחינו בני ישראל" המפקדים שאין להם ייחוס לחג עברי ולחיים ישראליים. כל הדברים האלה דחו את כתיבתי עד הרגע, ומכאן שלא בטוח בכלל אם אוכל מחר עוד להגיע, הנני רושם דף זה במהירות בכדי שדוב ייקחנו אתו.

אכן זו בפעם הראשונה שאני מקצר מתוך הכרח את כתיבתי, גם נדרי לכתוב לך לשבת במיוחד לשבת הגדול מקופח קצת, אבל לא אשמתי בזאת יש פנים ופנים לכל הצבאות, צבאנו חסר פרצוף ונשמה. אל יעלו במחשבתך פקפוקים בוודאות המניעה הנשקפת, אני בכל אופן מאמין שנשב יחד בתוך החברה ונשמח בחג הגאולה. דוב לוקח אתו את הספרים שקנינו, יהיו אות לקשר הדוק ובמיוחד לרמז על הרצון לעשות על אף הכול.

נוסף לזאת הננו במצב של זִיזָה, אנו עוברים בעוד ימים מספר למקום אחר, תיוודעי מדוב על הכול, כמובן שמצב זה לא מאפשר לי לשבת בשקט כמות שהנני רגיל ולכתוב.

כל המתרחש כאן ומסביב, מחוץ, מעורר ומעלה במחשבה הרבה, הנה כאן ושם סימנים לערות איזו שהיא. רשימות ב"צרור מכתבים" ב"עובד הציוני" ב"הפועל הצעיר" ובעיתונים רבים של החיילים – על שבת ועל חג.

את רצוני לגולל את הפרשה הזאת, לעמוד על היסודות ועל הסיבות, ומתכוון לנסות לבוא לידי מסקנה לעתיד אעשה בפעם הבאה. יש סתירות במציאות הזאת, כל התעוררות דתית ומחשבתית מתנקשת ב"אינטרס" של "המעמד הפועלי" שהמונופול עליו קיבל דווקא "השומר הצעיר". הנה עובדה זאת מעלה את השאלה: אם כן מה טיבו של החבר הפשוט בתוך התאים הרבים האלה? והתשובה היא שלילית בהחלט, אותה הביקורת שבאחרונה השתתקה בנוגע לרוסיה קיימת גם כאן. נכונה מלחמה אומרים הם

. . . ואנו המוכנים אנו? היום אצלנו המצב במובן הטוב של האדם הוא אחר? מה הרקע הנפשי והפסיכולוגי בחיי החבר? היש אוירה ספוגה מתיחות ודינאמיות לקראת הבאות?

אכן חשבתי לכתוב מכתב שבו אגע בנושאים אלה, אבל הזמן הוא מפריעני כהיום, ימים יפים ובתוכם קצת אפרוריות של עננים. גמרתי את הספר "הֹצו" להֹרצבֵין, אכתוב לך עליו בפעם הבאה, לכן על אף הרוגז על "פתלתולי הדור" שלנו הנני עובר בשקט, הספר השפיע עלי, יש בו מנשמת הצ'ו השותקת, כבר נגעתי פעם בשאלה זו בקראי את "הפרצופים" לר' בנימין.

מה שלומך? כתבי אולי לא אבוא מחר. הגמרת את הסרט? מסרי אותו לדוב. שבת שלום ומבורך. בשמש בשקט ובחג.

(פרדוקס הוא: בשבת הגדול מכתב קצר.)

בכל זאת אולי אבואה. שלך. שאול

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s