לה' בשבט – יום נפילת הל"ה

שיבתו של מפקד

ביטחון, פשטות, נכונות – כל אלה הביא עמו אלינו. צנוע ושקט היה. רבות שאלו האנשים "מי זה דני?" כי עשה את ה"עבודה" בחריצות נמלית ובצנעה. בלילה וביום ראשו ב"דברים": הבטחת שיירה, ביצור הגוש, גיוס כל כישרון וכח ליום ההתמודדות. הוא לא התיר שרוך נעליו אף בלילות כל זמן שהיה בינינו.

בלילה אחד, ליל סער וגשם, מחר צריכה לבוא שיירה, ישב דני עם ידיו על ברכיו וחשב. "הם צריכים להגיע לקבל הוראות לפני צאתם לדרך, חלק מהסיור לא חזר".

גשם טורד ירד בחוץ וערפל כבד רבץ על הכל, לא ראו לצעוד כמה צעדים באפלה, הוא התעטף במעיל הגשם הגדול והרכיב כובע על ראשו, לקח פנס ביד והלך …

רבות בלשתי אחריו, בעמדי בעמדה באותו הלילה והוא הגיע. במקום להטריח את חייליו – הטריח את עצמו.

ואחרי זה הלך מאתנו בתוקף צוו וקשתה עלינו הפרידה, כי אהבנוהו.

ושוב החזיר הגורל אלינו, הוא שב עם מחלקה שלימה ולנצח נשאר איתנו.

ל"ה מהל"ו של דורנו . . .

ל"ה עצים

גדל בית הקברות . . . הא, ימי רצח! אוגר המוות, אוגר המוות כבימי אסיף אלומות חיי בחורים ואלה שעוד בחיים יודעים כי יש המשך, כי בלבבות נשארה מילה, מראה זיכרון. הם גם יודעים כי לחיים עצמם יש המשך.

חולפים הימים ומצטרפים לשורת העבר, שמש עולה ויורדת, גדל בית הקברות, גדל כבר יותר מדי . . .

כצעיף שקוף נמתח האבל על הפנים ומשתקע באישוני העיניים, אנשים צעירים וכבר כה רבות על סף קברות עמדו. נוגע האבל, נוגע בנפש ומעלה אקורדים נוגים ואפלים, כנצח החיים נצח החידלון ויש לו לחידלון נימות פנימיות, על כן יהגו בחורים על השארת הנפש. אולי בן ימשיך בדרך? אולי חברה תשא את הזכר בלב? יש משהו… יש השארת  הנפש – – – הדבר נעשה ברור וודאי דווקא על סף הקבר.

נטעו אורנים רבים כבחורים שנפלו והם יפים להפליא, רעננים וחסונים, "פעם יהיו מהם עצים", ניצבים הם בחורשה כבחורים בשורה: ירקרקים, ישרים, רטטניים, נושאים הם עליהם חיי אנשים, הוטל עליהם להמשיך בקיומם של בחורים . . .

לואטת החורשה ברוח ליד שער הכפר לצד הדרך, מעבר מזה ל"ה עצים ומעבר מזה ל"ה בחורים.

יש משהו בהשארת הנפש . . . זה וודאי, זאת יודעים רק החיים.

לאלוקים לעצמנו ולעמק הברכה

כפר עציוןן, ב' באדר א' תש"ח, שלושים לנפילת הל"ה.

אווירךָ הצח המחייה ריאות,                               דולקים הנרות שהדלקנו באש ניסים וגבורות

רוחותיך המעוררים להיות זקוף וצעיר,                 ופינו ממלל מלל אנושי מאוד

ומראות קסמיך המכשפים ביופיים –                    על אישה ותינוק,

צוד צדוני לעולם,                                             על עץ-שדה וגן פירות,

ובליל חרדות יגוֹנֵנוּךָ דָּמֵי                                   על הדמים הדופקים בעורקינו

לוּ יָגֵנְךָ כמוני אלוקי,                                         רחם-נא אלוקינו!

לוּ אלוקים יסובבנו חומה כהרים                         כי קדשנו על המנוחה השוֹרה בביתנו

וכטוטפות הזוהר על ראשיהם                            כעל לחם-הפנים הַמּוּבְרָח אורות,

על ראשינו אור יזליף,                                       שָׁכּוּלָה רֶנֶן לְיָדְךָ המלטפת,

וחוֹם יִצוֹק לשרירינו הָרָפִים                                לְעֵינְךָ הצוֹפָה והרואה ללבבות

ויתננו כוח, ויזרענו אמונה,                                 ולברכתך השופעת בשעות גדולות.

ונֵס ינחילנו בעמק הברכה!

בטרם יפנה לילה ושֶׁמֶש ימלוך בהרים                  כי בהצטמצם המראה באשנב עמדתי

ורסיסי-טל על נשקנו יתנוצצו בזהרורים,               ושורשיו יונקים מֵעֲבָרִי,

אתפלל לעצמנו העומדים במשמר:                      מימי האבות עד מכבי –

על צלם האדם המפרפר בקרבות,                       יהמו קְרָבַי לזו ארץ הרים

על נפש העם הנולד בדמים,                               ולחלקת הַיַרְקוּת התחומה במסגרתם

נשקוד-נא היטב ונכוון הלבבות                           כמרבד עתיק-ימים.

כי יהיו קודש כאורים ותומים.

                               הו, ארץ דמים וחזונות – עמק הברכה!

                               טרם הטיפו הרים עסיס, דמים שטפוך.

                               כל נפלאות מולדתי בְךָ התמזגו

                               עם הנוראות יחד.

                               ובליל חרדות ינגנוך נימי

                              לוּ ירחמך כמוני אלוקי.

מעל פסגת הר עציון

             מעל פסגת הר עציון                              לזכות לראות ולא בתשדורת

שלום לך ירושלים.                                ירושלים, ירושלים

מעל פסגת הר עציון                               השיבי דבר למגינך

אני מבריק אליך                                    ירושלים, ירושלים

אספקה ציוד ותגבורת                             עייפתי כבר לשדר.

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s