בכפיפה
יחד נשב עם אדם גבר ואישה, ציוו לנו היות חלשים בעולם ובהיותנו אחים יקל.
ציוו לנו היות עשירים בכדי היותנו יחד להאשיר, בל נהיה שומם שעמום בינינו ולכן נשב בכפיפה.
אדם ואדם גבר ואישה היותם יחד מתאחים קרעי היצירה, כאן גשר לתיקון החברה – יחד.
וחג מנוחה אתנו, יש בכפיפה חיק משקיטה כי אור.
רודם הלב, את איתי, שעת שבתות בכפיפה השקטה.
סלע על יד סלע, עץ על יד עץ ויד ביד, אדם עם רעהו פועל עם אשתו.
ולב ללב עת יגע בחרדה יהמו גלי העולם השוקט, עגולים עגולים יתעורר להתעורר!
בואי להבדיל בין קודש לחול, בין קדושת השבת וקדושת החול.
אל תירא קורא הצו, יש מקודש ויש מחול, זה דבר אחד כמו שאל אחד.
שמי תכלת שמי סוד, השבת עוברת בנו לגבול החול – שבוע טוב!
ואנו הפעם בכפיפה על צמיחה מהפנים שלנו, הגני על ילד, על פלא, על אור ועל דור.
ואנו הפעם נפגשנו על דרך המלך, כאן יסוד הקיום וקיום היסוד.
שעת הכרעות שעת המבדיל, בעוד שבתות…
שבוע חדש מתקרב אלינו.
שבוע טוב!
חוץ
חוב
נוף ואין סוף
איוב וטוב
שבוע
ינוע
ולאל תפילה
"ושאבתם מים ממעיניי הישועה"
[…] מה נשמע אצלך? ההנך עייפה כל כך? אני אבוא בקרוב.
שלך בעלך אהובך בכפיפת שבתות וקודש. שאול
– – –
ובכן אמת, קיים גרעין הבית ושרשרת ההתלהבות גלוי
יש לבבות – יש גשרים ביקום
ובכן יש צורך לפתוח דלתות – יש סולמות לתיקון
ובמרחב לרקוד אש ריקודים, אבוקות
באגד נעימות, בטנא השיר חפץ חיים כביר
קדושים – – כי טוב!
ובכן בכלל רוחות מנשבות כן יש גם תהומות …
– יש טוב! ילדים חנוקים, רצח יתומות …
ובכן יפה ליצוק יופי – – – – – – – – – – – – – – – – – –
מלב ללב. יש לילות שחורים מקוננים על קברות
* מוקד עולם שדה קרבות
אושר ודם תאומים מאל – אולי נמעיט האש בארשת סיפוק מעט
כי יש שפה לגוף היחל בלחיצת יד כינה
כי נפש לו בתוך טבורו של הכול
ובכן זיקים עיני שמחה באדם אי מצטלבות דרכי האדם
וסמלים לצלם מלחמות – אוהל בסער לנודד
יש התאבקות בעולמות – מעין לצמא
– יש טבע רע וטוב – אח ואם
משהו
במשעולי עציון 