מכתב לחברי כפר עציון – כ'ו אלול תש"ג

ב"ה כ"ו אלול תש"ג

יקירים!                                          "אמש יצאתי מפתח בית-אלם"

                                                    (ש. שלום "פנים אל פנים")

במשך ימים ושבועות נודדים מכתבים מהנכר אליכם, יש שהם נכתבים ויש שהם כתובים רק בלב השולח. זקוקים הננו לקשר זה כמו שזקוקה הוויתכם להרגשת האי שם… הלוא אנו רק אלמונים מתוך הכלל שהלכו כי נשלחו, אחד הנשלח מתוך נדבת לבו, ואחד הנשלח מלב וממצפון הציבור. הננו מאוגדים בהליכה הזאת אף בקשרים שלא הכרנום לבד, ושוב כאן מי שקשור בחברה ובזיכרונות לבד, ומי שקשור למאמץ חלוצי בדרך להגשמת החזון העמוס עלינו מתוך רצון ומתוך הכרח. לא להטרידכם הנני מתכוון (שוב) הפעם, אלא לברך לרגל השנה החדשה ולבקש קצת קשב ואולם גם סליחה, יכול היות שאף מתוך רצון כנה פוגעים ואף בקרוב והאהוב ולא כל-שכן בכלל, שדעות מרובות בו ואנשים רבים רוקמים את חייהם בתוכו. שני אלה הניעוני למלא את הגיליון הלבן הזה קצת מילים, מכיוון שאין לנו קשר אחר מאשר המילה, ידעתי שרבים המכתבים ב"תיק" לעת חג ועוד ידעתי גם את ה"זמן" הנמצא לרשותכם ובכל זאת לא וויתרתי להתדפק, סלחו לכן בעד השורות האלה.

רב אושרכם בהעפילכם ההרה ובהשרישכם באדמה לקבע, רבות טרדותיכם ומעטים הנכם, ולרוב נמצאים אנו (הצעירים, חניכים) במצב של "דיון בלי התחייבות", הבינו שכל חיינו גם כאן נרקמים בדאגה הרבה שלכם, קשה לפעמים לכתוב ולהגיד מילה לכן, מנגד אולי האדם אחוז רק באדני החזון והאמונה ולכן כה רבה התפעמותנו, אבל אין הלוא להעלים עין שרק אז נמלא את המוטל, כשהחזון ילך בתלם והאדם יעמול מתוך התלהבות להגשמתו ואין זה זמן של מנוחה, כי אם של התאמצות ונחוץ לתת ביד ובלב את הכל שלנו, כי הלוא כן הננו. אני רוצה להודות שלפעמים הננו מדברים ב"חילופי תפקידים", רבות נתקלתי בעודי בבית הזה, אותו האדם מדבר פעם כך ופעם אחרת – כלומר תהפוכות, והבנתי שמלחמה לנו עם עצמנו, מלחמה עם דורות – בעד דורות. בהיותי בכפר עציון (רבה שמחתי על כך) ראיתי את ההפרש שבין העמל הנדרש ובין אפשרותנו לעשות ובכל זאת האמנתי שקום יקום "הדבר".

בכרם ישבנו באדמה חרושה וסופר בהתלהבות על זריחת השמש מים המלח, על עליית השחר, אכן לעלות על ההר ולא לשכוח לראות את עליית השחר… משמע שכך היום מתחיל מחדש, אין ימינו ואין ערוב, כי ימי התחדשות ואומר הליכה אלית מלאת התבוננות, אל חפזה! הקשיבו לדברי המשורר (ב-"אילן" ש. שלום) "לו דבר האילן – יקפיאנו ניצבים בדרכנו ושאלנו, על מה חפזנו, ומהו שהראה לנו ככה, כי לא חוללנו על שערות ראשנו בזוהר."

חשבון נפש לנוטעי אילנות במולדת ועלינו כאילו להיות מסכמים ולא רק במובן ההכרתי והמחשבתי, כי אם בחיים ממש, ולכן נחוץ שהצורה תהא ממולאת תמיד אור התוכן וחום הרעות והחברות. הננו שמחים ל"המסת הקרח" ששופעת יזמה וידידות, כן כרגע קיבלתי את השבועון וממנו קלטתי קצת מקצב המפעל ובעיותיו המרובות, יש לציין שגם בינינו כאן הקשרים מתהדקים, במיוחד כדאי לציין שבמכתבים המגיעים מכפר עציון יש אמונה רבה ואפילו שמחה וחדווה, חיבה יתירה לכן נודעת לקשר זה המתקשר ישר למרכז. החג כאילו כבר במפתני החיים ומבקש להתפלל, רבה הדממה כאן בישימון ורב הקשב, אמנם לא קל סידור החגים אצלנו, יש לציין שדברים שחשבנום לרחוקים התגשמו כבר, בעיקר חשוב לציין שחוץ מספר-התורה, שלקחנו אתנו למדבר, נחים בשבת – הילמדו מה בארץ משבתו של הגדוד? ולכם יקרים מגיע לכן ברכה, ששלחתם חיילים שעומדים על משמר הרוח הישראלית בחיי הגדוד אי-שם… מזה אנו לומדים, שמאמצים מביאים, בכל זאת, תוצאות, והרצון החותר מגלה אפשרויות להגשמה. קבלו לכן את ברכותיי כמאחד מכם אלמוני, שיש לו שמות רבים שהוא אחד – החייל הדתי בכל גווניו, אני יודע שרבים הרוצים לברככם ואין להם מילים, לכן ישמשו דברי גם במקומם.

ייתן ד' שהשנה החדשה תצעידנו לקראת מילוי דרישותינו, שנה של שלום וגאולה, עת איחוד ויחוד בארץ והגברת מאמצים לשחרור הגולה הנאנקת ובניין ביתנו הלאומי, לנו ולכם ביסוס הנקודה והתעוררות הרוח,  שיבת חברים לחברתנו ולמשפחותינו. שלכם בנאמנות ובענווה. שאול

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s