י"ג ניסן תש"ג

ב"ה י"ג ניסן תש"ג

גמרנו את הכשרת המטבח, הרבה "עסקים" היו לנו עד הגשמת רצוננו, אבל עתה הנני שמח. כדאי היה להראות לאנשים שאפשר להיות יהודים גם כאן, כמובן הדבר מותנה מה אוכל בחג? אפשר שנצליח, אפשר שיכשילו אותנו. בפני האנשים רק דבר אחד: כמות ואיכות האוכל, אולי צודק החייל הפשוט, שאין ברצונו להתעמק בשאלות מסובכות, "תנו טוב לאכול וזה הכול!" כך דרכו של חייל, לוּ רק המוסדות היו נענים, היה הכול מסתדר, בכל אופן נראה איך שהדברים יתפתחו. ליל מנוחה לך מחנה ישראל! תוקן משהו הפעם, לכבוד החג, לכבוד החירות, עשינו זאת, ליל מנוחה לך, ליל של חידוש, ליל של ערב חג, נקיון בכל ובלב שביב שמחה – מלאנו התפקיד – תן לנו חג שמח ונאה, הלוואי וההתחלה תמצא המשך.

ועניין לא ידוע, סידור החופש – מי ייסע? ידוע כבר – לא עזרה התערבותו של הרב הצבאי. ההכלאה של יחיד [המפקד] כופה על ציבור את רצונו, רוגז במחנה והתמרמרות. – ולפסח לא ניסע הביתה? המסורת העממית כאן חזקה, פלא איך האדם סופג לתוכו ערכים מהבית, לבד לא ידענו כמה רווינו מלח ומלחלוחית המסורת שבבית וידוע שיהיו פורצי גדר, ידוע שיהיו נוסעים בלי רשות, מכיון שהעגלה גדולה, מכיון שידוע בבירור סופי שהדבר תלוי מה"אחד" והבחורים שלנו יודעים את מידת המשמעת, האסע או לא? דבר מובן שאמשיך בעבודה וכן ניסע העירה נסדר את המצרכים לחג, היינו עולים על המכונה, לדרך: בשר כשר לחג! יין לפסח!

 *

רק הגעתי למחנה והנה קוראים לי, יש לך שני ימי חופש סע מהר!

כחץ מקשת אני רץ לאוהל – הביתה לחג! אבל בלב כאב צורב על המֶרִי ועל העגמת-נפש הלא נחוצה שרבה כל כך, היה אפשר לסדר הכול בכי-טוב, רק השטן תמיד מרקד באמצע.

*

הנני במכונית, אנשים צפופים ונדחקים עד אפס מקום, הנהג מזיע ונושף ונושב – חם יהודים, ממריצים אותו מכל הצדדים והוא בשלו, "האמינו לי שאני גם כן ממהר ל"סדר" החדש שיקום, האמינו לי!"

נכנס אדם בשנים, אגרונום כנראה, הוא חובב צמחים, אדם מנומס ויקר, הננו שואלים אותו על פרחים שבידינו, הוא מבאר בנחת "KASHILIA" כך שמו של הפרח, צומח על עץ, יתכן שזה בא מספרד לפי שמו, פרחים אדומים בצבע צִינוֺבֶּר רענן, מברשות עדינות, אחרי כמה רגעים הוא פונה אלי – אני מבקש ממך: כח את הפרחים, לך זה מגיע, אני אשיג אחרים, סרבתי לקחת "פרחי חג" של אדם הנוסע לביתו, בכל אופן הוכרחתי מבקשותיו והנה אני בדרך – גם חופש הביתה וגם פרחים לחג… הנה לא תהיי לבדך במסיבת המשפחה הקבוצתית, אשתקד ישבנו יחד והשתא גם כן. שלום לחברה! שלום ביתנו בחג!