Pal. 17286 ROZENBERG.S
"D" Coy.2-Bn
Pal. Regt.
M.E.F
ב"ה כ"ו תמוז תש"ד
הדסה יקירתי שלום!
אם גם לא התחדש שום דבר וגם מכתב לא בא איני רוצה להרעיבך ולכן שוב היד כותבת. אני קצת עייף היום, אחרי ששבוע ימים טרחתי ובשלתי "במלוא הקיטור", עד שהבחורים "מלקקים" את הסירים ואומרים "כמו בבית", לכן כה עולה בי דמות אימא ז"ל שלימדתנו "הכול לדעת ואפילו לא להשתמש" יקרה לי בכל פעם יותר וגם טרחתך ו"כאב ראשך" כשעבדת עולים בי תכופות, התהפך הגלגל… כעת בקושי יוצא לי "להשתחרר" קצת, מכל זאת הספקתי "להסתדר" כבר שלושה ימים, עד הצהרים – חצי יום בישול והפסקה לרחיצה, אחר כך אני מסדר את האוכל ואת התה, מחלקו וגמרתי, יש לי איזו הפסקה ובה אני קורא די הרבה, אמש קראתי 100 דפים בספרו של שולחוב, הוא כתוב בשטף.
כעת גם אין לי מה להרבות על בקשתי, אין מי יודע דבר, רק כשהמפקד יחזור אשאלו, בינתיים עוברים אנשים לכל מיני מקומות סתם ולי זה בא כל כך בקושי.
חברי למיטה (טבח כעת) התלוצץ היום במרי: "כנראה שבקרוב נשתחרר כולנו, כבר רשמו לי איזה מספר של בגד אני צריך…", אין כבר התנגדות להליכה הביתה, העולם איכזב ונשאר רק הבית לסעד אחרון.
כתבתי מכתב לישראל, השלחת את הצילומים אליהם? מה שלומך? איך עניני הנסיעות? ואיך העבודה? האם שלמה היה כבר? ומה עם עקיבא? אני שוב התקנתי את הקשר עם דב והפתקאות נשלחות בלי הרף. קבלנו איגרת מהקבוצה, תעודה יפה מאוד לקשר עם החייל, אל תדאגו לי. יבקוך הרבה חברים בקרוב וגם יצחק בעצמו יבוא ותשמעי על הכול, כמעט כל שבוע יצא לך ביקור עד ששוב יגיע זמני ותורי. מה שלום שולמית ויובל? וטובה ואורי? ההביא לך שרגא משקפים? ההנך גם סורגת כעת? ואיך בלילה בחדר? איזה מזג אויר כעת בעציון?
אצלנו די נעים, אלא שהכול חשוף וריק "כמדבר".
היש כבר ענבים?
אצלנו כבר מוכרים ענבים שחורים ואדומים. בשטח ההתקדמות שלנו נסוגה ויש אומרים כבר יותר מעמידה, משמע ירידה גמורה. תסתפקי הפעם בדף אחד, הן טבח צריך בכל זאת לדאוג לתפריט למחר.
אני רק חורד שאגמור את עבודתי זו אחרת כמוך, טוב ונעים כי אין עניין עם בחורות! (ברצינות הגמורה), הסדרנים צריכים רק לטעום חיים כאלה והיו וודאי מתארגנים בחזית נגד שיווי זכויות לנשים. היאך כעת לאה במחסן? דרשי בשלום כולם. קבלו נא יפה את החיילים שיבואו לעתים קרובות.
היי ברכה. שלך האוהב והמאמין. שאול
Pal. 17286 ROZENBERG.S
"D" Coy.2-Bn
Pal. Regt.
M.E.F
ב"ה ז' מנחם אב תש"ד
הדסה יקירתי!
היום נקראתי לסגן מפקד הגדוד בעניין הבקשה ואחרי כל כך הרבה דחיות המכתב נשלח ארצה, המליץ והראה הבנה מלאה, ובסוף אמר לי: "יש לי הרושם שכעת הדבר יסודר", גם הקצין שלי, שהלך איתי אליו, סיפר בדרך: חייל אחד אב לשבעה בנים, פנה בבקשה דומה וקרה שאשתו המסכנה בקבלה את ההודעה על החקירה, ניקתה את הדירה הקטנה, רחצה את הילדים, הכינה קצת עוגות בקמח שלוותה משכנה וחיכתה ל"חוקרות". באו שתי נשים והתרשמו מה"מעון" הנקי והילדים הנקיים ושללו את בקשת החייל, ככה זה יקירי…
זה סיפורו של הקצין, פשוט הוא ויש לו גישה חיילית, אין האמת האנושית מוצאת לה מהלכים בדרכי המשרדים, כנראה שגרדי ידע שבמשרדים צריך לשקר קצת, בכדי "להצליח". תודה לאל שבסוף אהיה חפשי מלהידפק על משרדים.
אל תדאגי לי, שלומי טוב מאוד, נחים ונחים בלי הרף. מה שלומך את? הערב אכתוב לך מכתב יותר מפורט, לכן סלחי לי הפעם. כעת הפסקת צהרים בעבודתי ואני מנצל לשדר לך אגרת כזאת חטופה. איך חזרת הפעם לעציון? הקבלת משהו מקורץ? האם יצחק הגיע ומסר לך את החבילה? ושלחת את המכתב למזכירות הקיבוץ הדתי? האם קבלת כבר את המשך היומן? דרשי בשלום כולם. להתראות בערב, רק בכדי לא לשכוח את הסיפור על האישה המסכנה ועל יחס החוקרות כתבתי מה שכתבתי ואתך הסליחה. בכלל כמעט ש"שכחתי" את הבקשה, באו ודרשוני למשרד ולכן גם לך הוספה בלתי רגילה היום. איך באים מכתבי? מה נשמע בעציון? האם גיסך כתב משהו? האם עשית משהו למען רחל והוריך בקשר להודעה האחרונה? היי שלום.
שלך באהבה. שאול
במשעולי עציון 