מכתב להדסה מהמצור בגוש עציון בתש"ח

   בע"ה                            י"ח בשבט תש"ח

הדסה יקירתי שלום .

חשבתי לכתוב לך רק בערב והנה שוב "הזדמנות" להעביר לך מכתב, איך לא אכתוב? לשמחתנו עבר השבוע בשקט, כמובן שהמשכנו להתבצר, כל פעם אנו רואים יותר כמה עבודה נחוץ עוד להשקיע, כדי להספיק לבצע את הדברים ההכרחיים ביותר. שלומי ברוך השם – איתן. הספקתי לכתוב מספר רשימות, שקראתין בשם "זכריות", נדמה לי שהשם מתאים מאוד לתוכן, שכולו זיכרון להולכים ולימי האבל והאסונות, נוסף לזה כתבתי גם מעין-סיפור-תיאור בשם "עמדה חמש מצלצלת", זה קצת מקורות רץ-המפקד ביום ההתקפה.

במכתב אחד שקבלתי מ"הצופה" הם מבקשים "חומר", ישבתי וכתבתי, דב התנהג באופן יוצא מהכלל ומסר לי את כל העיתונים שבהם התפרסמו דברי, בהזדמנות אעבירם אליך. ברנשטיין [מעיתון "הצופה"] מצא בי כנראה – ספק טוב, כעת אני מופיע כמעט בכל שבוע. ה"גחלים הלוחשות" שלי – לוחשות כנראה.

אינני מחפש מה לכתוב, שהרי לא רק המאורעות החיצוניים קיימים פה, יש שפע של גילויים אנושיים, רגשיים: של דתיים וחופשיים בתוך תנאי המלחמה, אחד הגילויים הללו הוא "המשטר הצבאי", איש הקבוצה אינו רגיל שמישהו זר, הבא מן החוץ, יסדר את חייו ויחלק את לחמו, מבחן כזה בא לו כעת, מעניין איך אדם, כל אדם מסתגל לתנאים ולאווירה. אילו הייתי פולקלוריסט, הייתי יכול לאסוף שפע של בדיחות וסיפורי בדים, שהאנשים ממציאים במצב המתוח, כדי להתבדר. יש עוד גילויים, למשל, (בצבא היה מצב דומה), אדם נפצע באצבעו והוא הולך לרופא , הרופא אומר לו שזה כלום, דבר לא רציני והאדם מרגיש מיד הקלה במתיחות, כאילו האצבע הפצועה הצילתו מן החובה להיות במקום הסכנה הגדולה והעיקרית, הוא נוסע לעורף – היו אומרים בצבא. בקשר לכך גילוי נוסף, עומדת חבורה ומשוחחת על זה שטוב כשנפצעים רק באצבע בהתקפת מרגמות, למשל, מספר אחד כי קטעו לחברו רגל בגלל פצע שכזה, עומד שני ומהרהר בקול רם: "אה, לחיות בלי רגל, כדאי או לא כדאי"? מובן שהוא בחר בחיים – בכל מקרה של הריגה מעירים בהלצה: "הוא כבר לא יזכה להקמת המדינה העברית", כמובן שאיש אינו משלים עם הנחמה שאחרים בכל זאת יזכו, כל אחד רוצה לזכות.

אני חי את חיי ומתייחד עם עברי ברפרוף, הן לא מתאימים הימים לבירור שקט ולפירוט. אני יודע כי רבים מסתכלים עלי כעל משוגע, או טיפש, על שאני עובד בביצורים במסירות, קם בזמן ועובד במשך כל היום, אמש חזרתי ב-11 מהשמירה וישבתי להעתיק את הרשימה בשביל העיתון, הלכתי לישון רק בשעה 12 וקמתי כרגיל לעבודה, זה נתן לי דווקא סיפוק. בד בבד עם החמרת המצב והמתיחות, טוב למתוח את החיים, הנני כותב ולומד וקורא. החדר מסודר כבימים רגילים ואני רחוץ ולבוש, רק את הנך רחוקה . . . (אל תצטערי על כך, הן מותר לי לציין את העדרך). שוב אני מדפדף דף ביומן חיי, זו הייתה רק אפיזודה-היותנו יחדיו, שוב המכתב הפך לחיים, לחיים ממש!

רציתי להעביר לך את הדברים שבקשת, אך השיירה באה בשבת ולא יכולתי למלא את בקשתך, מי יודע מתי יתאפשר הדבר אם גם להבא יבואו רק בשבת? ח. הגיע לתל אביב, הוא כתב מכתב אבל עוד לא קראתיו. אני מצרף פה את מאמרו של שלום עבור שושנה.

איך מצא חן בעיניהן ה"במחננו" [עלון כפר עציון]? הקבלה אותו שושנה למזכרת?

העיקר, יקירתי, קור רוח, שלווה, אמונה וחיים נאים וממוזגים, אל  יכעיס אותך דבר, שבי, עִבדי, לִמדי וקווי כי יהיה טוב. שוב שבת באה, לפעמים יש לי חשק לחדש את איגרותיי, אבל איך אספיק כל כך הרבה? איך שכנותיך? ובמה את עובדת?

יכול להיות ששוב אצא לשמור בשבוע הבא, רק לפני רגעים מספר יצאו מחדרי יהושע ויוסף, הם באו להתייעץ בקשר לעבודה התרבותית בקבוצה בימים אלה, איזה רטט בקולו של יהושע, באמת שאינני מבין את השינוי שחל פתאום באנשים, רגישות שמפתיעה לטובה, אך אינה ביטוי חזק לזמן, יש רצון להצטופף ולהתחבר, למלאות את הזמן הריק, אולי קשה לי במיוחד להבין את האנשים, מפני שאינני רגיל לשחק עם ילדים והם כיום רחוק בירושלים, יכול להיות שאינני רשאי לשפוט אחרים לפי עצמי.

ברצוני לכתוב עוד הלילה למנחם, לדודה ולדוד ולכן אגמור, עיני כואבות קצת,

אל תדאגי לי, הכל בסדר. ייתן ה' שגם הלאה נינצל מכל רע ומכל פגע ונזכה שוב לכונן יחד את חיינו וחיי עמנו. ריבוא נשיקות לקראת השבת. דרישות שלום ליהודה ושולמית, לשושנה ולאה, (היא דרשה בשלומי).

שלך באהבה                 שאול

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s