שיר ערש (ליתומי שיירת העשרה)-מכתבים להדסה: כ"ב,כ"ד,שבט,תש"ח

 

ש י ר   ע ר ש

לשושנה ושולמית תנחומים

נום ילדי גיבור

עוד יאיר האור .

בחלום אביך אזכור

שנפל בקרב –

נומה , נומה שכב

 

בהרים נסעה שיירה

למחוז חירות , שלום .

הם רצחוה בעופרת

לא תבוא הלום –

נום , נומה אלוה .

 

בגן שקד יפרח .

אור נרות יוקד .

שוב אבא יחזור אלינו

ויאיר לעד –

נום , נומה שכב .

                                                                                                    שאול ר.

בע"ה                                 כ"ב שבט תש"ח

הדסה יקירתי, שלום ושבוע טוב.

עדין לא הצליחו להניע את מכונת החשמל, לכן אני יושב ליד המנורה וכותב לך, עוד מעט עלי ללכת לישון, כי השבוע אני שוב בשמירת לילה. נאה היה היום בחוץ וגם בחדר, שבת ממש, הספקתי ללמוד המון, רק לקרוא לא יצא לי כמעט. חבילת העיתונים שקבלתי מדב מונחת עדיין על שולחני. האווירון זרק היום שוב עיתוני-שבת . . . איזה דבר חשוב הוא שיש עיתון של היום במקום, ב"דבר" ישנו איזה תיאור קצר על ה-35, הם נפלו כגיבורים, ודאי שאין אנו יודעים את כל האמת על האסון, אך מסתבר שלחמו עד נשימתם האחרונה והשמידו חלק גדול מנשקם, האחרון שנשאר בחיים חיכה למרצחים עם רימון ביד ונהרג יחד אתם. היום התקיימה שיחת-ויכוח על הפעולה התרבותית וקצת אנשים השתתפו בה, הרבה זמן נשאר לאדם שנלקחה ממנו משפחתו ושינוי-רב חל במסלול חייו, צריך להסתופף ולמלאות את החלל באיזה תוכן, אולי יעשה משהו. אחר הצהרים הלכתי לישון וחשבתי הרבה עליך יקירתי, מה אגיד? חסרת לי. כרגע שבתי, זה כשהכול ערוך בטעם ורק אם התמונה ונשמת האווירה חסרה בכל, אל ישפיעו הדיגרסיות שלי עליך לרעה. חזקי ואמצי וה' יקרב את קץ פרדתנו.

באחד ממכתבי דב אליכן כתוב משהו על "מצב" ואיש אינו יודע למה הוא מתכוון.

האמנם? ואת "היי לי תמה . . .", היי כפי שהנך, אל יזעזעוך כל תופעות רעות, עשי את המוטל עליך ומלאי את העדרי בספר טוב, במעשה טוב וישר וחברי והאמיני כי סוף-סוף יש גמול לטוב. מה שלום ידך? תארי-נא לי קצת את חייך ואת חיי כולם בקיבוץ הירושלמי המיוחד הזה, מה שלום הזקנים? ר' בנימין ודאי מזועזע מהירצחו של גנדי .

כרגע מודיע הרדיו על תגובותיו של קדוגן על הצעות הוועדה, איום, שפל ונתעב הדבר.

אפשר אולי לצרף את שני הדברים יחד ולקבל תמונה של העולם, ירדה הרוח, ירד המוסר, רק מלחמה מתכוננת במסתרים בין המעצמות. אין לנו להשלות את עצמנו, ימי ירידה איומים ימינו אלה לתרבות האנושית כולה. הדבר אינו צריך בשום אופן לערער את ביטחוננו, כי רק בכוחו של הצדק והטוב לקיים עולם אנושי, אשרינו שכל הדברים האלה מאוגדים בשאיפת חירותנו הזורחת על הסף, עוד הרבה עננים בשמינו, אך בעזרת ה' נוכל להם.

הפסקתי אמש את כתיבת המכתב, בגלל השעה המאוחרת והלכתי לישון, ב"ה שהלילה עבר בשקט, היה "יפה נורא", אבל קר, טוב שהפרווה אתי, כעת קמתי וראיתי שצריך למסור את הדואר עד 12, אני ממהר ואת סלחי לי על הקיצור.

אבקשך לקנות לי בהזדמנות את תולדות הספרות העברית של לחובר, 4 כרכים ומחירם 4.50 לא"י, כדאי לך להיכנס לחנות שליד גינוסר (נדמה לי ששם אנו קונים) ותבקשי הנחה של 25%, בהזדמנות תעבירי אותם לכאן.

זה הכל יקירתי, לבד תביני כבר לכתוב לי על שלומך ועל כן לא אשאלך שאלות רבות. דרישת שלום לשולמית, יהודה ושושנה וכו".

חנוך כתב קינה מזעזעת על שלום, היא בתיק המכתבים. איך עברה שבתך השנייה?

היי ברוכה, חזקה ובריאה.

שלך באהבה .                       שאול

– – –

ב"ה                                   כ"ב בשבט תש"ח

הדסה יקירתי.

זה עתה חזרתי מהשמירה ושמעתי שהשיירה צריכה להגיע בעוד כמה שעות, תסלחי לי אם אקצר הפעם מאוד, כי ברצוני עוד לישון קצת עד אז, אני מקווה כי קבלת את מכתבי הקודמים ואין לך טרוניות כלפי. אתמול התקיימה שיחה מרדנית לפי דרישתם של חברים בנוגע לתזכיר שהמועצה הכינה בשביל המוסדות, הם טענו שיש בתזכיר "נימה של פינוי" או הדגשה של הקשיים מבלי להצביע גם על קצת אור, כמובן שהיה וויכוח ער וחם. דב דיבר יותר משעה וכמעט שגילה את הקלפים בדומה למה שידענו על המצב, לא השתנה כלום עד הרגע הזה מלבד הבטחות, הוא באמת היה "אייזן".

שלומי טוב, אף מצוין, שוב אצטרך להירתם בעול התרבות, רציתי באמת לעשות משהו עבור עצמי והנה מנדנדים לי: תן זה ותן את זה . . . מה חדש אצלך? מה שלומך? אני מניח שאקבל אי"ה מכתבים בשיירה, לכן אלך בינתיים לישון קצת, שלום! חבל שאינך ואיני יכול לנשקך לפני זה כאוות נפשי. דרשי בשלום שולמית, שושנה ויהודה. אני שולח גם בשביל הארכיון שלי גיליון אחד של "במחננו", נא הצפיני אותו בין יתר הדברים ושמרי עליו.

                                         שלך     שאול

– – –

ב"ה                                כ"ד בשבט תש"ח

הדסה יקירתי .

לדאבוני מתגשמות חששותיי בקשר להרעת מצב התחבורה, כעת הננו נמצאים כבר מספר שבועות מנותקים לגמרי, ממש סגר עלינו המדבר. אאלץ לחזור לשיטתי מימי המדבר המערבי ולכתוב מבלי לקבל תשובה שאין ברירה אחרת, זה קצת מוזר לכתוב מכתב ולדעת שהתשובה תאחר לבוא, אבל אין ברירה, זה יארך אולי עוד יותר זמן מאשר בצבא. הלילות עוברים בשמירה, בקשב-רב מקשיבים לכל תנועה ונצנוץ, מדי פעם שומעים ירייה ולפעמים יורים ירייה, מורגשת איזו "הפוגה" אומרים כתבי העיתונות, מי יודע מה מתבשל באותו זמן במקומות מסוימים? מי יכול לנחש איזה הפתעות מחכות לנו? ושוב –הסיכום שלי יהיה תמיד: מ א 1 ח ר!

אנשים נוספים לא באו עד היום ואלה שהיו אתנו יושבים על הגבעה הצהובה.

כל פעם אנו פוחתים, כל בן-אדם שנוסע מפה גורם להחלשת הכוח והעמידה וכאלה החלו להופיע. הן תזכרי מה שאמרתי לך ביום צאתן של הבחורות, ראשית הפינוי! מה אפשר להגיד עוד?

מ א ו ח ר! – כל מי שיכול חייב לצעוק בקול רם: א ז ע ק ה !

צר לי מאוד שהדברים מתפתחים כך ושבהכרח אני כותב לכן דברים מעציבים, אבל אסור להשלות והאמת צריכה להיות גלויה.

האם חנוך הגיע לירושלים? צריך ככל האפשר לצמצם את פיצול הכוחות, כל בן-אדם הכרחי במקום, בימים אלה מתחילות להופיע החולשות ותביעות לשחרורים מלוות כל מיני תירוצים, "מה אני יכול לעשות?" – מקשים המתענווים, האמת היא כי כל אחד נחוץ ויכול לעשות, הולכים ליעקב ואומרים בפשטות: "אני רוצה לנסוע" . . . הסיבה והפירוש – מיותרים, הפינוי התחיל כבר מזמן . . .

גילויי זעזועים רציניים אין עוד, אך סימני ירידה פסיכית אפשר לגלות ברבים, למשל: בא אדם ודורש כי יחסלו את כל המוסדות הציביליים, מפני שאיננו רוצה לדעת מה מצב הדברים, הוא רוצה להיות חייל בלבד, למחרת בא אותו אדם ודורש שישלחוהו להשתלם במכניקה בירושלים, כי . . . ויש המתנגדים לתזכיר, מכיוון שפעם יכתבו (ביטחון מופרז) על כפר עציון ויגלו שג י ב 1 ר י ו  רצו לעזוב. הדברים נמצאים בתסיסה מתמדת, יש לחזור ולומר, כי כל עוד שלא יבואו אנשים נוספים לעזור בשמירה ובמאמץ הגנת המקום, אין לקוות לטוב. כלל הוא כי אין להחזיק זמן ממושך חייל בקווי האש.

שלומי טוב, קצת כותב ומנצל את היום לשינה. מה שלומך את? מי יודע מתי אראה מכתב ממך יקירתי? אחרי הכל כה יפה בחוץ! ימי סתיו יפים וזוהרים. ודאי לא תרגזי אם אפסיק את הכתיבה ואצא ליהנות קצת מזיוו של היום.

                                              שלך באהבה     שאול

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s