ב"ה ה' בניסן תש"ח
הדסה יקירתי שאי שלום.
בטח נבהלתן מאוד אחרי קריאת העיתונים, אמנם הדברים היו לא פשוטים, אך למרות זאת אין צורך להגזים, כעת אפשר להגיד שטעמנו כבר את כל האפשרי בשלב זה, וודאי שבזה עוד לא גמרנו. המקרה המזעזע של רצח אנשי "הדסה" בא על נפש עייפה, נדמה לי שהמקרה האחרון מצביע על פרצופו האמיתי של העולם, אף את המקובל אצלם במקרים כאלה אינם מקיימים [הבריטים] כשזה נוגע לנו וגם פה ראינו איך אלביון יודע להגיע לכל מקום בו נתקפים ידידיו ולפתוח לועי תותחים מולנו, עברו רק שבועות אחדים מאז שיירתנו האחרונה והיום שוב נוכחנו לדעת שלו רצו יכלו להסיר מהם את ההתקפה, זה רק עניין של רצון, כשזה נוגע לנו יש להם רצון רע.
ברוך השם אוזנינו כבר התרגלו גם לרעם תותחים – אילו רק הלב היה שאנן כלפיהם!
אוכל לבשרך שהשבוע הולכת לי הכתיבה די טוב, הנה כבר מחברת שניה באמצע, לא ניתן לי לקצר את הסיפור למרות כל תחבולותיי, הוא יהיה גדול מאוד, כאשר אגמור אותו ואעתיקו אעבירו אליך למען תחווי את דעתך, לפני שאשלחהו למערכת. את מבוקשך הנני עושה כרגע, אינני יודע איך זה יסתדר, באמצעות הדואר או בדרך אחרת, בכל האופן אני עושה זאת תיכף.
שלומי לא רע, טוב לי בזמן שאני יכול לשבת ולכתוב, אך רבים הדורשים כבר ממני להפסיק ול"התעסק" בכל מיני דברים. מה אצלך? אל תצטערי מדי על מה שקורה באחרונה, שמרי על בריאותך, היא נחוצה לנו מאוד. חנוך עדיין לא בא [היה צריך להיות "המלך" בשולחן ליל הסדר], החג מתקרב ועוד אנחנו לא חשים בשינוי העצום שיורגש בליל הסדר, זה יהיה סדר צבאי כמעט, הסיפור נעשה כה אקטואלי כעת! ובכן שלום לך וכל טוב, אקפחך הפעם בגלל הסיפור.
שלך העמל על יצירתו. שאול
ב"ה ו' בניסן תש"ח
הדסה יקירתי שבת שלום!
קיימתי את הבטחתי וכתבתי ל"הצופה" נדמה לי רק שהמכתב עוד פה, אחרי ימי הרעש וההרעשה חזרה אלי שוב השלווה, כעת אני עומד כבר במהדורה השנייה של הסיפור, ליטושים, בנייה ותיקון, אחכה עד אחרי השבת עם העתקתו, בשבת טוב לעבור על יצירת השבוע, אם תעמוד לי זכותו באווירת השבת אגש לעבודה השחורה, ובכן איזי בלום גמר את חייו ויאיר ריף המשיך את דרכו, לא היה לי קל לחבר את ה"טירונים" עם ה"שקד", יותר לא אעשה עוד קפנדריה שכזו.
מחר שוב שבת – השבת הגדול, לו ייתן ה' ותהא זו גם שבת הנחמה והשלום!
ה"סדר" מתחיל ל"סדר" אות, טוב שלפחות גמרתי את הכתיבה השבוע, כמובן שעוד דברים אחדים עלי לגמור בקרוב, אך פטור בלא כלום – לא יהיה. הקבלת את המכתבים עם ה"זכריות" ועם "חסד נעורים"? הצטלמתי אתמול ואולי אספיק לשלוח לך תמונה כתשורה לחג. התכונני לסדר המפורד והתעודדי על שיש הפעם בפרידה סממנים מיוחדים של חירות ומלחמה לחירות, אכן מסומנים בתינו בדם, אולי יעשה בהם מכות מצרים?
שלומי ברוך השם טוב ובשעת הכתיבה הכי טוב, אני מרגיש שהמטען יורד ממני ושעת היצירה האמיתית קרבה, אני רוצה בקרוב לשלוח דבר-מה ללמדן ול"מאזנים", חשבתי לעשות זאת מזמן, אך הן את יודעת שלא יכולתי.
חנוך עוד לא הגיע, אני חושב שהוא מחכה כבר לבוא לח, זה צריך להיות תמיד משהו מיוחד. מה שלום שושנה ובנה? ושולמית ובנה? האם לא באה עת משברים אצלן דווקא כעת בהתרחק הזמן ובהישכח הדבר? [בעליהן נפלו בחנוכה ב"שיירת העשרה"].
את הבטחתי להעתיק את העיתון עבור שולמית אינני יכול לקיים, זה לא תלוי ברצוני. התרבות קצת "התקררה" בבוא ימי הקיץ, הכדור מושך את הציבור, יסוד רעוע לתרבות הזו, ולי יוסף ד. אומר שביכולתי למשוך קהל ואני השבתי לו כי עד הפסח לא אסכים לשום דבר, באין ברירה קבל זאת, אני שמח שידעתי הפעם להתעקש, המון עבודה לפני וקשה למצוא קצת זמן לצייר. ובכן שבת שלום, שבת של שלום! בקרוב! מחר שוב ידונו בגורלנו. נתפלל כי יהיה זה קץ התלאות.
שלך בערב של קדושה. שאול
במשעולי עציון 