הספר "עוד מיתר אחד"- אחרית דבר.

אחרית דבר

כמו לרבות מבין נשי הסופרים היתה גם לי הזכות הגדולה ללוות בנאמנות את יצירתו של שאול ז״ל ולהיות הקוראה וה״מבקרת״ הראשונה שלו. על־פי רוב היה עלי רק לאשר את הכתוב ולהתפעל מכושר ביטויו ומשאיפתו לשלימות. במקרים נדירים, כשפנה לעצתי בבחירת מלה או פתרון בעיה כלשהי הנוגעת לכתיבתו, נעם לי הדבר והתברכתי בליבי כשקיבל את דעתי.

ערב אחד (לפני כשלוש וחצי שנים), אמר לי במפתיע: ״יש בידי ספר שירים חדש, שונה מקודמיו – שירה מודרנית; הוא ערוך ומוכן לדפוס, חסר לי רק הכסף להוציאו לאור״. קיבלתי את דבריו בפליאה ותהיתי מתי הספיק לכתוב את השירים מבלי שארגיש בדבר. ידעתי שזה קרוב לארבע שנים שקד על עבודת מחקר באיסוף חומר לקראת ספרו החדש, שעשוי היה להיות שיא יצירתו. – ספר על חלקו של הנוער הדתי במחתרת האנטי־נאצית בפולין, אשר במרכזו דמותו של אחיו האהוב יצחק הי״ד שהיה אחד מפעיליה החשובים וייצג בה את תנועת ״השומר הדתי״. יצירה דוגמת ״ספר קרניאל״ שלו, אך מקיף ומעמיק ממנו.

בימים שלאחר מכן ציפיתי בדריכות שיגיש לי את השירים לקריאה כהרגלו מאז, אך לשווא.

אני לא הזכרתי לו ולא הפצרתי בו להראות לי אותם. ייחסתי את הדבר לשכחה מפאת עיסוקו בספר בו היה נתון ראשו ורובו, ובהתמסרותו ללא ליאות נוכח הקשיים שנערמו בתהליך יצירתו וגזלו את רוב זמנו, תשומת ליבו וכוחותיו. על כן המתנתי.

פרשת מלחמתו למען השגת החומר, שחלק ממנו היה חסוי שלא כדין, ראויה לחשיפה ולטיפול נפרדים, שלא כאן המקום לדון בה. אני תפילה שיום יבוא ויהיו בי היכולת והכוח לגלותה ולתארה. ידעתי מה רבים בעיותיו ולבטיו בטרם יקרום הספר עור וגידים, ועד השלמתו ועד שיצליח להגיע לתוצאה הנכספת אחרי מאבקים ועמל רב שאין לשערם. חיכיתי בכיליון נפש לימי החסד שבחלוף חבלי היצירה, אך אלה בוששו לבוא, וסבלו נתרבה מיום ליום. ואז היכה הרעם. – האסון בא כחטף. הקטל בדרכים גבה את קרבנותיו ללא אבחנה והוא פגע באישי הטוב והמובחר. הוא ניפץ את הכינור וחיבל במיתריו העדינים. כעת נדם הכינור ומיתריו פקעו כליל – רק זה אחרון עוד נותר והריהו לפניכם. האזינו נא לקולות החרישיים העולים מנבכי נפשו של המשורר וכולם תחנונים ושבח לבורא, ענווה רבה, נאמנות ואהבת אמת…

כאשר תמו ימי השבעה זכרתי את דבריו על הספר ופתחתי בחיפושים אחריו. לא התקשיתי הרבה במשימתי זו. בין התיקים הרבים המסודרים להפליא מצאתי את מבוקשי. מיד פתחתי בקריאה, ובשקיקה והתפעמות הלב המשכתי עד תומה.

בעודי נסערת מעוצמת החוויה, התחוורה לי סיבת שתיקתו והיא, כי ברבים משיריו אלה ניכרת תחושת הקץ הקרב, ולכן לא נטה לגלות לי את צפונות לבו ולשתף אותי בחרדותיו ובעצבונו. – החלטתי מיד לפעול להוצאתו לאור של הספר, מוקדם ככל האפשר ובכך למלא את משאלתו האחרונה.

אני תקווה שזאת היא רק ההתחלה ובעזרת ה׳ יעלה בידי לחשוף ולהוציא לאור עוד יצירות נוספות ממורשתו הספרותית. אמנם, אני מודעת לכך שהמשימה אינה קלה כלל, אך אני מוכנה להירתם למענה בכל נפשי ובכל מאודי על אף ש״המשא רב וכבד מכתפי הדלה״ כדברי המשוררת רחל. אני מאמינה כי יימצאו לי שותפים ראויים שיסייעו בידי לשאתו. וכן אני מצפה שהגורמים אשר דבר הספרות הדתית היפה יקר לליבם ומוטלת עליהם החובה לטפחה ולהפיצה ברבים יעשו זאת.

לבסוף יבואו על הברכה כל אלה אשר עזרו לי להגיע עד הלום ובראש וראשונה חברנו שלמה חיימוביץ אשר חסך ממני ריב טרחה והוכיח ידידות־אמת מהי.

הדסה רז

סופרים ומבקרים על ספריו של שאול רז

ההר הקדוש(1951)

התיאור הממשי המפורט, בבליטות בירורו וחישוף המעמקים הנפשיים בבררק זעזועיהם, משתלבים זה בזה ומשלימים זה את זה במבע כשרונך בביטוי הרגש העדין והמחשבה היפה בגילוי ידי האמנות, אשר בדפי קודש אלה.

הרב צבי יהודה קוק

קראתי את הספר בנשימה אחת, והריני לציין שנכתב בכישרון רב וברגש.

רב־אלוף יגאל ידין

ערך מיוחד לספר שנכתב בידי אדם, אשר נוסף על הזכות להימנות עם הלוחמים הנה ניחן האיש בכשרון־מספרים אפי מובהק, כאחד מכותבי מגילות קדומים.

יצחק עוגן, ״גליונות״

קורא אני בספרך זה בהמיית־לב ובדחילו, קורא וכואב על שימינו אלה כה מביישים את הימים ההם.

יצחק למדן

רון הרים (1958)

אדמת קודש והדיבור בה בספר שלפנינו בלשון של אהבה ואהובים ורום־האהבה בתיאור אחריתו של הכפר.

דב סדן

תיאוריו של שאול רז אינם תיאורים של המסתכל מן החוץ ומביע והתרשמותו, אלא נובעים הם מתוך התנסות חווייתית בעצם החיים עצמם.

ד״ר אדיר כהן, ״הבוקר״

רשימות אלה מלבד שהן נוגעות מצד תוכנן עד הלב ממש, יש בהן גם משום ביטוי ספרותי מגובש.

נתן אגמון (ביסטריצקי)

יקרים לי מאוד דבריך ובחרדת־קודש אני קוראת בהם.

אנדה עמיר פינקרפלד

הספר כולו טובל בהוד העצוב שחש כל הקורא דבר מאותה פרשה לא נשכחת של גוש עציון.

יזהר סמילנסקי

מנאפולי עד לונדון (1961)

ספר זה הוא מועט המחזיק את המרובה, והרבה מפרקיו עומדים על גבול המסה והסיפור.

מ׳ אונגרפלד, ״הצופה״

שלום קרניאל – חייו ומשנתו (1967)

ספר רב־הכמות ורב האיכות. פרקיו מרשימים ומרטיטים את נפש הקורא ונקראים כרומן גבורה מרתק.

יעקב רימון, ״מסד״

מאור שכבה (1972)

ספר מיוחד על אישיות מיוחדת, כובש לבבות ומעורר כבוד במובן הנעלה ביותר של המלה.

עמליה כהנא כרמון

זכריות עציון (1973)

לב דובב מתוך השירים האלה וחזקה שימצאו אוזניים ויגיעו ללבות.

אברהם קריב

מופלאים דרכי ההשגחה. המיתרים שהרעדתי בלבבך בשכבר הימים השיבו רעד כן אל מיתרי לבי אני. ביחוד בפרק השירה "ובעציון שלי אין פרחים עוד…״ בו החיים והמוות בטהרת הלשון.

ש׳ שלום

״זכריות עציון״ הם שירי נשמה, שנכתבו בידי שאול רז על פני מתח רחב של זמן. בשירים אלה עולה קול ענות כלפי אדם ואלוקים.

אברהם בלאט, ״הצופה״ 

 

פרטים ביוגראפיים של העיתונאי הסופר והצייר שאול רז [רוזנברג] בן משה

נולד בזברצ׳ה (פולין) בכ״ח תמוז תר״פ (14.7.1920) התחנך בבית הספר ״תורה ודעת״, וסיים את חוק לימודיו בבית ספר פולני. היה חבר ומדריך בתנועת נוער דתית (השומר הדתי) ובקיבוצי הכשרה שלה.

ובפרוץ המלחמה נמלט מהכיבוש הנאצי ואחרי נדודים דרך וילנה הגיע

ב ־ 1940 לארץ. הצטרף לקבוצת אברהם ליד כרכור.

     1942 התנדב ליחידות העבריות שבצבא הבריטי ושירת בפלוגה 10 של הגדוד השני. במסגרת זו שהה גם בחוץ לארץ (מצרים, לוב) ושם פעל רבות בין יהודי בנגזי ודַרנה.

    1944עבר לכפר עציון – מקום ההתיישבות של קבוצתו.

   1945 הדריך במקווה ישראל וערך מטעם הסקטור הדתי את תערוכת יובל שבעים וחמש של המוסד.

1946 ערך את תערוכת ״בני עקיבא בישראל״ בתל אביב וחזר לכפר־עציון.

1947 צוין לשבח על־ידי ועדת השופטים לפרס״בר־לב״ על רשימתו ״בהר״. יצא להשתלמות בישיבת ״מרכז הרב״ בירושלים בה התיידד עם הרב צבי יהודה קוק ור׳ דוד הכהן ״הנזיר״. בפרוץ המהומות אחרי הכרזת המדינה, חזר לכפרו, עסק בביצורים ובעבודה תרבותית עניפה. בימי המצור והקרבות, לקח חלק בכל הפעולות בגוש.

1948 נפצע בקרב האחרון בכפר עציון והובל לשבי אום אלג׳מאל בירדן. היה בין עורכי ביטאון השבויים ״תיל״.

1949 נתקבל למערכת עיתון ״הצפה״ ונתמנה לסופרו הצבאי.

1953 עורך השבועון ״הצופה לילדים״ במשך שתים־עשרה שנה, עד סגירתו.

1958 נבחר לוועד אגודת העיתונאים בתל־אביב.

יצירותיו נדפסו בבטאונים רבים. ביניהם: גליונות, דבר, הצופה, קמה, למועד, במישור, זרעים, איגרת למגוייס הדתי, גזית, ובספרי השנה של אגודת העיתונאים.

1959 זכה בפרס על־שם עמוס לב על כתבתו "יום בעדולם״.

ערך את תערוכת גוש עציון בשנת העשור למדינה בבית ״יד לבנים״ בפתת־תקווה בהשתתפותם של הצייר מרסל ינקו ואמני עין הוד, מ׳ מרקוביץ מניר עציון.

1961 שופט בועדת פרס על־שם עמוס לב

  וב־962ו חבר בוועדת פרס על־שם אשר ברש.

     1965 חבר הלשכה העולמית של העיתונאים היהודים ומעורכי בסאונה ״קורות״.

     1967           החל את לימודיו במכון לציור ופיסול על־שם אבני בתל־אביב. תלמידם של ט׳ בארי, וקסלר, א׳ עוקשי, מ׳ פרופס, י׳ שסרייכמן.

     1968           נאלץ לפרוש מעבודתו במערכת ״הצופה״ כדי להמשיך את לימודיו ב״מכון אבני״. מאז ואילך התמסר לכתיבה ולציור.

      1972 ערך ספר זכרון למאיר רוטשילד בשם ״מאור שכבה״.

      1980 הוענק לו ״פרס שפירא״ לספרות יפה דתית על ספר שיריו ״קשב אילנות״.

נפטר י״ח אלול תשמ״ח, 31.8.1988, בתאונת דרכים קטלנית בצומת גלילות־מורשה על־יד הרצליה.

ספריו:

״ההר הקדוש״ (1951) תשי״א – עמידתו ונפילתו של כפר עציון.

״רון הרים״(1958) תשי״ח – פרקי הווי וגבורה מכפר עציון.

״מנאפולי עד לונדון״(1961) תשכ״א – רשמי מסע.

״שלום קרניאל – חייו ומשנתו״(1967) תשכ״ז.

״זכריות עציון״(1973) תשל״ג – שירים.

״קשב אילנות״(1980) תש״ם – שירים.

תערוכות:

1971 תערוכות קבוצתיות: תערוכת מכון אבני בבית ליסין בתל־אביב.

1972 תערוכת בוגרי בתי ספר לאמנות במרכז תרבות העמים

ירושלים. ישן וחדש באוסף מוזיאון פתת־תקוה.

1974 תערוכת סתיו מוזיאון פתודתקוה.

1975 תערוכת קיץ מוזיאון פתח־תקוה.

1977  תערוכת מאה שנים – מאה אמנים פלוס, פתח תקוה.

תערוכות יחיד:

1971 תערוכת הבכורה בבית יד־לבנים בפתח תקוה – ציורי אקריליק ושמן.

1973 במוזיאון העירוני רמת־גן. ו׳97ו במוסד הרב קוק בירושלים.

1974 בבית יד־לבנים פתח־תקוה. "מופשט – אלגיות עציוניות" (חלק).

1974 תערוכת ״אלגיות עציוניות״ בבית אריאלה בתל־אביב.

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s