הספר "שלום קרניאל" – עם עזבונו: שאול רז

עם עזבונו

מיום יסוד ״השומר הדתי״ הכרנו את שלום (טרללר) קרניאל ז״ל כמדריך בעל אבטוריטה מוסרית, דוגמה ומופת ליושר ולכנות. אהבנו את שיחותיו החינוכיות, את שירתו המלאה דבקות ואמונה ואת הרצאותיו שדירבנו אותנו למרד ולהגשמה. אולם את עולמו הפנימי, את שיח־נפשו ואת שירת־נפשו לא ידענו.

לפעמים בשיחות מסביב למדורה, או במסיבות חג ושבת בקיבוץ, ניתן לנו לעמוד על עושרו הפנימי, על אצילותו הנפשית ועל אהבתו ליופי ולטוהר. אולם גם אז נשארו חוויותיו האישיות ולבטיו כמוסים מאתנו ולוטים בצל. היו אלה שעות חסד מרוממות בהן הקרין המדריך הנלהב ואיש המסתורין שפע של אמונה וחדוות־חיים על חבריו וחניכיו הצמאים לדברו.

גם בשנים המאוחרות יותר, כאשר חיינו במחיצתו בקיבוץ, התפעלנו מרוחו האופטימית והמרגיעה שנסכה בטחון לחברתנו הנאבקת על קיומה. ביום בו נפל חלל, בין יתר החברים שנרצחו בהתקפה על השיירה בדרך בית־לחם—עציון, הלם בנו מר המוות מכה נוראה. עוד בעצם ימי המצור והאבל ביקשנו להציב לו יד וזכר בתוכנו והחלטנו להקדיש לו חלק ארי מ״במחננו״, בטאונו של הקיבוץ, שעמד להופיע בשלושים לנפילת עשרת הראשונים.

מתוך שיחה עם שושנה רעייתו נודע לי כי באחד הימים הטמין שלום ז״ל מזוודה קטנה עם מחברות במחסן הבגדים של הקיבוץ. באחד הערבים סרנו למחסן ואחרי חיפוש מדוקדק גילינו את המזוודה הקטנה שהכילה אוצר — יומניו האישיים.

¥

הזמן דחק, אך בשמי עציון נתקשרו עבים נושאי שכול וחורבן. ידעתי כי אין השעה פנויה להספדים ולהערכות ממצות וכי עלי להחפז כדי להגשים, ולו באופן הצנוע ביותר, את רעיון ההנצחה. אחרי שדפדפתי במחברות נתגלה לי שלום חדש, אנושי יותר, בשר־ודמי יותר. ברם, המימד החדש לא גרע מאומה מהתמונה שנצטיירה בתודעתנו במרוצת השנים, להיפך. מבעד למצוקות הנפש והלבטים האישיים ביותר קיבלה דמותו חיזוק יתר! קווי המתאר המוכרים נתמלאו לפתע חיים רוטטים ושותתי דם התמצית. אדם ונפתוליו, אישיות גדולה דבוקה ומשורגה בגורל תנועה, עם וחברה, נחשפה לפתע בכל שנינותה ועומקה.

ב״במחננו״ שהופיע ליום השלושים (בטבת תש״ח) שיבצתי קטעים אחדים מתוך היומנים שתירגמתי מפולנית, את השיר ״תפילה״ ומשפטים אחדים מתוך מאמריו על הקיבוץ ותקומת המדינה — מחרוזת שייצגה חתך אופיני של מחשבתו ואורח כתיבתו. הגילוי המרעיש ביותר הווה, כמובן, שירו שניתן בתירגום מילולי. השונה במקצת מהנוסח שתוקן אחר כך ע״י המשורר ר. אבינועם וששובץ בכרך א׳ של ״גוילי אש״.

המאורעות הטראגיים שפקדו את כפר עציון דחקו ממחשבתנו את רעיון ההנצחה המקיפה לזמן מאוחר יותר. בעת פינוי הנשים והילדים מן הכפר הנצור הפצרתי בשושנה שתיקח עמה את המזוודה הקטנה ותישמור על העזבון עד בוא יום גאולתו. וכד זכו היומנים ושאר הפירסומים, שנאספו בקפדנות הראויה לציון, להינצל מהחורבן שהכרית את כפר עציון ומחקו מעל מסת הארץ.

בפרוס שנת הי״ח לנפילתו של שלום ז״ל נתעוררו מוקירי זכרו מקרב חברי בני־עקיבא והקיבוץ הדתי להציב לו יד וזכר. ביוזמתו של הרב מ. צ. נריה והנהלת ארגון בני־עקיבא נקראה גבעת האולפנה בכפר-פינס בשם : ״רמת-קרניאל״ ונעשו הצעדים הראשונים להוצאת העזבון.

¥

בספר שלפנינו כונסו כל מאמריו של שלום ז״ל הדנים בעניני החינוך הדתי. תנועת הנוער הדתית והקיבוץ הדתי, כפי שפורסמו בבטאונים : ״אהלנו" ו״עלונים״, וכן רשימותיו ומאמריו על דרך ארגון בני־עקיבא שפורסמו מעל דפי ״זרעים״. בראש הספר ניתנו היומנים שנכתבו בפרקי חייו השונים והם כוללים: פרק מקיף על ילדותו, רשימות מתוך יומנים שלא הגיעו לידינו וששובצו ביומן קבוצת ״גאולה״. רשמים וזכרונות ממושבות וקיבוצי הכשרה ופרקי סיכום, שנכתבו בכפר פינס ובכפר עציון בשעות של משבר וחשבון נפש. הסיפור המשתקף בהם איננו רצוף והוא מהווה דו״חות קטועים על שטפו של נחל ארוך ומפותל שמרביתו נפתר מעין רואים.

את פרקי היומנים משלים יפה אוסף האגרות הכולל את המכתבים לחמדה (הלה רכטר־גואלמן), שמרביתם נכתבו בפולנית, מכתבים למשה שריד (שדליסקר) ולברוך מלמד וכן מכתבים בודדים לחיילים, חברים בגולה ולבני המשפחה.

את המאמרים והרשימות, המהווים את עיקר העזבון, חילקנו לשלושה מדורים והם: א) דרך ואמצעים — ובו מאמריו הרעיוניים העוסקים בתפיסה הקיבוצית הדתית ובקביעת דרכו החינוכית של ״השומר הדתי״ בפולין; ב) הגשמה אישית — סיכום דעתו על דרך ההגשמה של בני־עקיבא בארץ ; ג) במבחן המעשר – אוסף עבודותיו המקיפות יותר על בעיות החברה הקיבוצית הדתית, כולל בעיות חינוך הדור השני ויחסי הקיבוץ הדתי עם תנועת הפועל המזרחי.

במדור ״מסה והגות״ הבאנו דברים החורגים מהתחום הרעיוני והפולמוסי, כגון מאמרו על ״שיר השירים״, ״ירמיהו״, קווים ליצירתו של רומן דולן ו״העץ בחיי העם״. ב״שיחות בעל פה״ כללנו דברים שהשמיע בעיקר במסיבות פנימיות בקיבוץ. ואילו ב״דברים אחרונים״ הבאנו קטעים אחדים משבועוני כפר עציון ורשימות על בעיות השעה, שכתבם בתוקף היותו עורך ״עלונים״ ושראו אור סמוך לנפילתו.

השתדלתי שלא לפגוע בלשונו העברית המיוחדת ונמנעתי ככל האפשר מעריכה, כדי לשמור על סגנונו האישי שהתגבש והשתכלל במשך תקופה ארוכה למדי. הדברים שתורגמו מפולנית לעברית סומנו בכוכב מיוחד, כדי להבדילם מהדברים שנכתבו עברית במקורם. על מנת להקל את הבנת הדברים על אלה שלא הכירו את חיי יהודי פולין ואת רקע התקופה בה פעל שלום ז״ל, שיחזרתי את העובדות בחיבור רצוף המתאר את התפתחותו ומאבקיו הרעיוניים והאישיים בצמוד להתפתחותו וגידולו של ״השומר הדתי״. בסופו של הספר צורף מפתח מיוחד למושגים ולכינויים שהיו טעונים פירוש נוסף.

¥

עם הוצאת ספר זה איננו מתאבלים על מותו של חבר דגול ונערץ בלבד, כי אם גם על משורר דתי ברוך־כשרון ועתיר רגש, שפניו היו תמיד מופנים למקור האמונה. יהי ספר זה יד ועדות לשירת חייו שנפסקה באמצע וישמש מקור השראה והדרכה לאלה הממשיכים בחייהם לסלול דרך לגאולת העם והעולם.

תודתנו נתונה לכל אלה שנענו לפנייתנו והשאילו לנו את החומר בכתב שהיה בידם, וכן לאלה שמסרו לנו בעל־פה זכרונות חשובים, שבלעדיהם לא היינו יכולים להשלים פרקים רבים מקורות חייו של שלום ז״ל. כולם יבואו על הברכה.

שאול רז.

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s