ימות הגשמים מתדבקים על שערי המעברות

ימות הגשמים מתדבקים על שערי המעברות

שאול רז

[14.9.51]

יריעות האוהלים הכהים עדיין מופשלות, החבלים הרפויים וזאטוטים שחרחרים מתהלכים עירומים ברוב המעברות. שרב עז מבעיר את הפחים, המשמשים כיסוי לסוגי המיתקנים שהוקמו ברבבות לצרכי דיור, ואין פלא, שרוב הזמן מבלים דייריהם בחוץ, תחת כיפת השמים הבוערים בשלהי-הקיץ. הכל מתנהל בממלכת ״ישראל השניה״ כדאתמול, מי שבא לפני חצי שנה כבר דר בצריפון או פחון, ומי שבא זה עתה מתגורר באוהל קודר — אלה הם שלבי הקליטה הראשונים. אולם בכולם כבר עובר משב החרדות ורחש-הדאגות – מה יהיה בבוא הגשמים? שר החורף מתדפק על שערי המעברות וממריץ את יושביהן להתכנס בערבים תחת היריעות הכהות לטקס עצה. עוד ימעט יתקשרו השמים עננים, הגשם ידלוף ויצליף, המעברה תעמוד במקווה מים וכל היושב בה ירעד מקור.

שר החורף מוזג במתאוננים תקיפות ועזות מצח – גם אלה שזה עתה באו נעזרים על ידו: ״מה נשב בחורף באוהלים דולפים?״ ־ ״אם תקימו כל יום צריף או שניים נצוף על המים בחורף!״ המנהלים שומעים ויודעים: יחזרו מראות מזעזעים של משפחות צפות במיטותיהם במים, המונים רוגנים והמעברות יחזרו לכותרות הראשיות בעיתונים. ליד כל אוהל — ערימת הזרדים הגדלה מדי יום, ועם עלות ענני העשן בערב מבין האוהלים מתנשאים אותות האזהרה בשמי המעברות: ״יש לעשות מעשה כדי לקדם את פני הרעה המתקרבת״. ו״אנשי ציגל", אלה עבדי הקליטה, שועים לרחשים ומבינים לאש המדורות וללשון המרדים – עת-לעשות  היא להם.

מה הם גורמי הבעייה?

המצב וגורמיו ידועים במדינה, אלא שבבוא הגשמים ופגעיהם שוכחים את הסיבות האמיתיות ומחפשים אשמים למצב. הגורם העיקרי לבעיית החורף במעברות הוא, ההפרש שבין קצב הבנייה לקצב העלייה.

את הגורם הזה אין כמעט להעביר מהמציאות, מכיון שההתפתחות של תהליך קיבוץ הגלויות הוא יותר מהיר מייצור המלט ומייבוא העצים והברזל, בזמן שהעליה היא כמעט בלתי מוגבלת מבחינת אמצעי תעבורה, כגון מטוסים ואניות, ואין בעיות תקציביות עומדות בדרכה, הרי תלויה בניית השיכונים והקמת המעברות בבעיות החמורות של המדינה, כגון: מטבע זר, חמרי גלם ובעלי מקצוע. אולם מחוץ לבעיות הנ״ל משפיעים על מצב המעברות בחורף גורמים נוספים – והם חיצוניים ופנימיים.

בין הגורמים החיצוניים יש למנות את בעיות המקום והשטח. שונה המצב במעברה הצמודה לעבודה בייעור או במחצבה והיא שוכנת בהרים מזו המיוסדת על משק עזר, של עז וגינת ירק, ושוכנת בשרון או בררום או בנגב הצחיח. מבחינה זו לא תמיד המתקנים מהווים את ״מסמר״ הבעיה. על פגעי הטבע אין לנו שליטה. יש רק להשתמש באמצעים הנחוצים, כדי להבטיח מראש שצריפון לא ״יעוף״ מהרוח הסוערת, או שגגו של פחון לא ״יתרומם״ בסערה וכו'. תיקון המצב הקיים בתנאי המציאות תלוי הרבה, ואולי בעיקר, בגורמים פנימיים: א) ארגון פנימי של המעברה והכנה מצד תושביה לעבודות שיש לעשות בטרם בוא הגשמים; ב) פעילות מנהל המעברה לתיקון המתקנים הקיימים והחלפת המסוכנים בטובים יותר ; ג) תקציב, תכנון וידים עובדות לביצוע עבודות הניקוז בהקדם.

מאמצים לקידום פני הרעה

יש לציין לשבח את דיוניה של הנהלת הסוכנות בבעיית התקרבות החורף למעברות ואת תוצאות הדיון זה. בהחלטות נאמר:

1) יש לצמצם את האוהלים עד המינימום (והוא נקבע ל-10 אלפים);

2) לבצע עבודות ניקוז במעברות והעברת פעולות הסברה בקשר לכך בין תושביהן. קיום הדיון בקשר לכך והתחלת העבודות מיד מבטיחים, שהשנה יהיה המצב יותר טוב משל השנה שעברה. מלבד זה יש כבר יתרון בידי מחלקת הקליטה לעומת המצב של אשתקד. בו בזמן שבשנה שעברה חרפו באוהלים 29 אלף איש, יצומצם השנה כדי המחצית, כלומר ל־10 אלפים בלבד.

כדי להבין את היקף הבעיה ואת המאמץ שדרוש להתגבר עליה יש לקחת בחשבון שלפי הנתונים נמצאים כיום במעברות כ־145 אלף נפשות המתגוררים ב-44.235 יחידות דיור, בתוך זה 15 אלף אוהלים. אם ניקח בחשבון, שעד החורף יתווספו עוד עשרות אלפי עולים ושמספר המתגוררים באוהלים יגיע כדי 70—80 אלף — נוכל להגיד, כי מחלקת הקליטה עומדת בפני התחרות בלתי שווה עם זרם העליה, וספק הוא אם באמת תוכל לקיים את החלטתה בשלימות.

החלטות מבוססות על נתונים מסוימים והם קודם כל: א) שיהיו הכספים הדרושים לרכישת צריפים שעומדים לקנות בשבדיה, אוסטריה, צרפת ופינלנד, כדי להעביר לתוכם את דרי האוהלים; ב) שבעלי המקצוע המקומיים יספיקו להקים אותם לפני הגשמים. ג) שבאותו קצב יוקמו הצריפים הפונקציונאליים, כלומר בתי ספר, גנים, מרפאות וכו׳, כדי שלא יצטרכו לשכנם בצריפוני הדיור; ד) שהשיכונים הבנויים מבלוקים ומלט, יגמרו לפני הגשמים במספר שנלקח בחשבון בזמן הדיון.

גם למלחמה בטבע דרושה אווירה מסייעת

כאמור, ייעשה מאמץ רציני לאתר את פגעיו של החורף השנה, הן על ידי הקמת שיכונים יותר חזקים, והן על ידי עבודות ניקוז נרחבות; אולם עיקר ההצלחה, כבכל מלחמה אחרת, תלויה באווירה חיובית ובהבנת המ­צב וגורמיו. מאנשי המעברות דרושה הבנה לחובת עבודות הניקוז שתוטל עליהם, התעלות הראשיות ייחפרו בש­כירות ע״י המוסדות, את התעלות הצדדיות מהצריפונים והפחונים לתעלות הראשיות יצטרכו התושבים לחפור ב­עצמם, ובנקודה זו יהיה צורך להעביר פעולת הסברה ניכרת. נוסף לתעלות יסללו שבילים וכבישים. לא ידוע בוודאות אם הצבא יקח השנה חלק בעזרה למעברות? וקשה להעריך אם אמנם יספיקו לבצע את ההחלטות ב­עניין זה. גם מצד האזרחים הוותיקים נדרשת הבנה ונכונות לקרבנות. ככל שהעולים ימצאו אווירה של קבלת עול ההשתרשות וחבלי הקליטה, ה­נרגנות תפסק במידה ניכרת, העבודות יבוצעו בזמנן מתוך מאמץ משותף וסבל תושבי המעברות יצומצם עד ל­מינימום, אולם אם סבל העולים ינו­צל למטרות פוליטיות ולעריכת הפגנות וודאי הוא, שיהיו הפרעות וסבלם של יושבי המעברות יכבד. מצד היישוב הוותיק נדרשת נכונות להגשת עזרה, הן על ידי המועצות המקומיות והעיריות והן באופן אישי. אם נכונות זו תהיה כנה לא ישובו המראות המזעזעים של אשתקד במעברות וילדי העולים ימצאו קורת גג במהירות הדרושה, לכן יש כבר היום צורך להזדרז בהכנת מקומות, שבמקרה הצורך יוכלו מיד להעביר אליהם את הילדים.

החורף מתקרב למעברות, הוא עדיין בבחינת נתון נעלם, כולם קוראים בש­מו וחרדים לבואו, בכנפיו יביא ברכה וגם אסונות, לצמצום מכותיו נקראים כולם, וברדת הגשמים נוכל לשפוט אם הושטנו את העזרה, אם תקננו את יריעות האוהלים הדולפים, ואם הצלחנו לרפא את נפשותיהם הדולפות של העולים, ענני העשן מזהירים.

המדורות בערבים זועקות: שר החורף מתדפק על שערי המעברות!

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s