אודים מוצלים מגוש עציון

אודים מוצלים מגוש עציון

     מאת ישעיהו אביעם

[פורסם בהצופה 4.5.58]

בחרדת קודש אתה נכ­נס לחדר התערוכה לזכרם של חללי גוש עציון, החדר הוא קטן, אולם המוצגים   בו רבים. מורגשת כאן יד אוהבת שכינסה פה הכל. ואכן, בין מתכנני תערוכה זו נמצא גם שאול רז (רוזנברג) משרידי גוש עציון.

מול הכניסה תלויה על הקיר תמונת־ענק תחת הכותרת ״נצח ישראל״׳ מעשי ידי אמני עין-הוד, שכני ניר־עציון הסמוכה. שולחן־חול גדול ובו ארבעת ישובי הגוש — כפר עציון, רבדים, עין־צורים ומשואות־יצחק — ממחישים בפני המבקר את מצבו של הגוש בהרי חברון בימי פריחתו, גוש אשר בגופו ובדמו מנע את כיבושה של ירושלים. מתי מעט מול אלפי הפורעים עמדו בעוז משך חדשים, עד שכשל כוח העמידה והישובים הושמדו.

על הקירות הוצבו תעודות רבות. תמונות מראות את אר­בעה הישובים בימים של ערב הקמת המדינה. מסמכים מראים ייצור נשק מקומי ומוקשים. באחת המסגרות נתקל המבקר במספר מברקים הממחישים מ­חדש את גורל הגוש בשעותיו האחרונות ממש.

הנה מברק אחד מתאריך 14 במאי 1948 שעה 4 אחר הצה­רים : ״מפורת אל חנוך קונסול — הקרב נמשך. זו השמדה גמורה. דעתנו כאן שהפיקוד צריך לפנות באיום החלטי. מסור מה אצלכם״.

השעות האחרונות

מברק זה נשלח ממש בשעות האחרונות. בכל זאת לא איבדו הלוחמים את עשתונותיהם. הם רצו לדעת גם מה נשמע בחזיתות האחרות. בתוך המסגרת אפשר לראות אחר כך את המברקים המוסרים על כניסתם של הירדנים ואנשי הצלב ה­אדום הבינלאומי.

בתוך מסגרת אחרת נתקלות העיניים באודים מוצלים. הנה קטע מתוך דף קרוע של סדור־תפילה. רשימות קרועות של עזרה ראשונה, הזמנה קרועה של רבקה ומיכאל מהרצליה, הקוראים לחבריהם לחתונתם ב־ 6 באפריל 1948. קטעי תמונות ועוד.

מזעזעת ביותר היא המסגרת הגדולה של רשימת הגיבורים הארוכה, אשר נפלו במלחמת הייאוש. 240 שמות של צעירות וצעירים מופיעים ברשימה אחת ארוכה לפי תאריכי הפעולות ו­נפילתם חללים. הנה שמותיהם של הל״ה שיצאו לעזרת הגוש ונפלו במבואותיו. הנה שמה של נעמי, חברת רבדים, ש­נפלה בהתרסק המטוס, ועוד ועוד.

בתוך ארגז זכוכית נראים ס­פרים שיצאו לאור לזכר מלחמת הגבורה של הגוש, והנה אקדח פרבלום, אחד מכלי הנשק המועטים שהיו בגוש ושעשה לא מעט למנוע את האויב מהתקדם. הנה עבודת ידיהם של שבויי גוש עציון במחנה מאפראק שבירדן. קטעי סידורים ק­רועים ועוד.

התערוכה עשויה ללא הידור, הכואבים כאב חורבן הגוש עס­קו בה. המעטים שנשארו ב­חיים וממשיכים במפעל חייהם של הנופלים, הציבו בפניהם מטרה. להראות לדורות הבאים את מלחמת הגבורה של הנופלים.

תערוכת מצבות זיכרון

היורד במדרגות ״בית יד לבנים" ייתקל גם בתערוכה אח­רת, אף היא על מורשת הגבורה של דור מלחמת השחרור. עשרות תמונות מפארות את האולם הגדול שבקומה א'. אלה הן תמונות על עשרות, עשרות מצבות ואנדרטאות זיכרון שהוקמו בעשר השנים האחרונות בכל רחבי המדינה. בעריה, ב­מושבותיה, בכפריה ובקיבוציה.

"ההלך! ברדתך לנגב זכור אותנו!" — קוראת אנדרטת גדוד 54 של גבעתי על אם הדרך בחוליקאת.