שאול רז, עורך "הצופה לילדים" – תשט"ז [תשרי – חשון – כסלו]

בעיתוני "הצופה לילדים" כתבות החתומות א.ב. ,

אלה ראשי תיבות של השם אהרון בינדר,

שמו הספרותי של שאול רז.

אשנב למערכת

קוראים יקרים!

השנה אנו פותחים את הכרך העשירי של עיתוננו. אנו מקווים כי הוא לא יבייש את אחיו ויהיה לתפארת ולתועלת כקודמיו.

הפעם אנו מגישים לכם גיליון מוגדל, המוקדש לימים הנוראים. מסיבות שאינן תלויות בנו נהיה נאלצים להוציא גם את גיליון הסוכות בצורה מוגדלת. החוברת הבאה (3-4) תופיע מיד אחרי יום הכיפורים.

בגיליון הזה אנו מתחילים בסיפור חדש של חיים אליאב על ילדי העיר העתיקה, המוכרים לכם מספוריו הקודמים. על נושא ראש השנה ויום הכיפורים מגישים לכם סופרנו ומשוררינו צרור סיפורים ושירים. אביגדור מסביר לכם קצת את העיטורים למחזורים עתיקים ו – א. פ. ממשיך בסיורו באירופה. גם שאר המשתתפים תורמים את תרומתם במדוריהם ה­שונים.

*

מפעל החתימה עורר עניין בין הקוראים ורבים הזדרזו וניצלו את אפשרות רכישת הספרים. כבר עם תחילת הלימודים נתבקשנו לערוך פעולות שונות בין ידידינו. כפי שהבטחנו נרחיב את המסגרת ובקרוב נפעיל את האגודות בארץ כולה.

בימים הקרובים נכריז על מפעל כרי­כת החוברות.

על סף השנה החדשה אני מאחל לכולכם שנה טובה ומבורכת, כתיבה וחתימה טובה.

ערב ראש השנה תשט"ז                         שלכם העורך

לעורך ״הצופה לילדים״            י

השלום והברכה !

כקוראים רבים אחרים החלטתי גם אני להביע בקצרה דעתי על העיתון. גם אני סבורה שהעיתון השתפר אמנם, אך יש מקום לתיקונים ושפורים, וכאן רציתי להציע כמה הצעות.

בתור חובבת תיאטרון הנני מבקשת שבשולי מדור "הקולנוע" תוסיפו משהו על "התיאטרון העברי". ורצוי שתבוא גם המלצה באיזה סרטים והצגות כדאי לבקר. לדעתי לא מוכרחים תמיד ״ספור מותח בהמשכים״. בעיני יותר מעניינים הסיפורים הקצרים שמוסר השכל בצדם. המאמרים על העולם ופלאיו, מעניינים מאד. הם פותחים כאלו אשנב למראות תבל בפני הקורא. אנא המשיכו לפרסמם.

בברכה

דבורה רוזביץ בת 13,

בי״ס ״משואות״ בני־ברק

 

 

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים !

כרך י׳ נפתח בסימן חוברות כפולות, גם הפעם אנו מגישים לכם גיליון מוגדל לכבוד חג הסוכות. הגיליון הבא יהיה רגיל, ויופיע אי״ה בכ״ו בתשרי, (12.10.55). הנה כי כן, הנכם רואים את הגיליונות, אך יחד עם זאת דאגנו לאיכותו של החומר ולמילוי דרישותיכם ובקשותיכם הרבות. שוב ניפרד למשך שבועיים, בגלל חג הסוכות ונשמור על מסורתנו שלא להוציא את העיתון בימי חול המועד.

*

בחוברת הפעם שלשה סיפורים המתרחשים סביב לחג ושלשה שירים. המשוררת החדשה, שמה של המורה והסופרת לאה בת־חורין שהצטרפה לרשימת סופרנו הוותיקים. כפתיחה לחודש החגיגי נתנו את רשימתו של מר יצחק אריגור, שליקט לפניכם את מקורותיו של החג בצורה נאה וערכם לפי סידרן, כך שתוכלו מיד לעמוד על כל סממניו וצדדיו.

אביגדור, מגיש לכם רשימה קצרה של קישוטי החג השונים. הרשימה אינה מקיפה את כל מערכת הקישוטים ואינה ממצה את הנושא בכללו, יש בה כמה הערות לכמה קישוטים שקוצרו בתפוצות ולכמה שנעשו בארץ. חלקה השלישי של החוברת גדוש חומר מגוון ומורחב מכל המדורים שעניינם הרחבת הדעת ושעשוע הנפש. אין לי ספק שכולכם עוקבים בעניין אחרי מעשיהם של עודד, רפאל ונסים וכל שאר חבריהם, שיצאו להרפתקה חדשה בסביבות החולה בסיפורו החדש של חיים אליאב.

*

לבסוף עלי להודות לכל אלה ששלחו את ברכותיהם למערכת, מי בצורת ברכה מודפסת ומי בצורת מכתב או כרטיס מצויר — לכולכם תודה וברכות מקרב לב.

מועדים לשמחה.

ערב חג סוכות תשט"ז                            שלכם העורך

מתוך כתבה על קישוטי הסוכה

עץ עבות  אושפיזין

פרי עץ הדר, כפות תמרים                                               אושפיזין

מקישוטי הסוכה בכפר-עציון תש"ז

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים!

בימים אלה דנים הרבה אצלנו בבעי­ית החימוש הצבאי. לפני כמה שבועות סיפרנו לכם על תנועת החימוש המוסרי. הפעם ברצוני להסב את תשומת לבכם לסדרה החדשה של מתתיהו על תשמישי קדושה, הדנה בציוד מיוחד במינו, המשמש רק למטרות הקדושות של דתנו.

פעמים רבות שמעתי סיפורים נפלאים על גלגולם של תשמישי קדושה ועל הניסים שאירעו לאנשים הודות להם. באוצרו של העם שמורות אגדות וסיפורים למכביר, המהללים את כוחם ואת השפעתם של תשמישי הקדושה. סיפורים על אנשים שנתנסו בניסיונות קשים ושמרו על נר השבת, הצילו ספרי תורה. ורכשו בעד כספם האחרון תשמיש מסוים.

הסיפורים והאגדות הנ״ל נותנות ביטוי אהבה הגדולה שרוחש העם לעדיו ולנשקו הרוחני — לכלים בהם הוא מקיים את מצוות התורה. תשמישי הק­דושה הנם אות וסמל, ודגל למחנה שומרי התורה והפלא הגדול ביותר הוא, השפעתם על אורח חיינו יום־יום.

לדאבוננו לא מעריכים די בקרבנו את גודל השפעתם של הרגלי היום־יום שב­קיום מצוות מעשיות בימינו. מרבים כיום להעריך דעות ומחשבות ולהאריך בדיבורים ומזלזלים במעשים, במופת המוסרי ובדוגמה האישית. זו חולשתו של דורנו.

*

הסדרה החדשה באה להעמידכם על שרשי הדברים, על צמיחתם והתפתחותם עד ימינו אלה. כמובן שצמצום המקום גורם לצמצום החומר. אשמח לשמוע מכם תגובות והערות, כדי לתקן מה שנראה לכם פגום. אנא, השמיעו את קולכם.

כ"ו בתשרי תשט"ז                               שלכם העורך

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים!

אנו עדים באחרונה לגילויים מרעישים בקשר לטיבה ולברכתה של ארצנו. בארות מים נתגלו במקומות שהוחזקו כצחיחים לגמרי. בנגב הרחוק נתגלו שרידים של יישובים עתיקים. בחלץ פורצים סילוני נפט, זה אחר זה.

נפט

נפט פורץ בחלץ

מגדל קידוח

מגדל קידוח בחלץ

הדעות הפסימיות, בקשר להערכת טי­בה של ארצנו, הוכו מכה ניצחת. פסוקי ההבטחה הכלולים במקרא ובנ"ך הופכים מדי יום למציאות חיה. תורתנו גומלת לבניה ולעובדיה שפעה וטובה.

כל התגליות והגלויים הם חיצים שלוחים למבצרי הכפירה. אלה שהטילו דופי בפסוקי התורה והשתדלו להוכיח את תלישותנו מארצנו, הובסו ע״י הת­אמתות הפסוקים.

שטח מיוחד במינו, המשמש הוכחה נוספת לקשר ההדוק בין העם והארץ, הם השרידים הארכיאולוגיים המרובים. לאחרונה התבשרנו על תגליות ארכיאולוגיות מפתיעות בבית שערים ובחצור. בגליון הקודם הקדשנו מקום נרחב לגילוי הנפט והפעם אנו מביאים לכם קצת פרטים על החפירות הארכיאולוגיות שנסקרו בכינוס של החברה לחקי­רת א״י שנערך בחול המועד סוכות בטבעון.

*

עלי להזכירכם כי מועד מסירה החוב­רות לכריכה מתקרב לסיומו. אנא. הז­דרזו במסירת החוברות.

ג' בחשון תשט"ז                                שלכם העורך

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים!

נער אחד מידידי עתוננו נכנס השבוע למערכת כשפניו מלאות דאגה. הוא התיישב ליד שולחני וחיכה שאתפנה מעבו­דתי. על השולחן היה מונח עתון ערב, בו הודיעו על עסקת הנשק המצרית-צ׳כית וכן על המגבית המתנהלת במצ­רים.

כשנתפנתי לרגע שאל הנער: ״מדוע הם עושים זאת?״ למראה תמיהתי הס­ביר: ״למה נותנים היהודים כסף בשביל נשק למצרים?״ השבתי לו: "מפני שמכריחים אותם". הידיעה על תרומות יהודי מצרים ל­מגבית הנשק של עבדול נאצר הלמה בתודעתו של כל יהודי בארץ. הנה חוזרת ההיסטוריה על עצמה — יהודים תור­מים לשונאי עמם – כסף, כדי שישמיד את אחיהם. הטרגדיה הגלותית הנושנה על­תה וצפה לפנינו בכל מוראה. עיני הנער התוהות ופניו המעוותים ופיו השואל את השאלה הנוקבת, לא משו אותו יום מעי­ני.

בשעות הערב הוזעקתי למסיבת עיתונאים, עם מנהל משרד הביטחון, בה נמ­סר על זרם התרומות, שהחל להגיע מפי­נות שונות בארץ לרכישת נשק בשביל הצבא.

הדובר סיפר על גל ההתנדבות ועל ההתרגשות שעורר הדבר בין עובדי ה­משרד וכל פעם נגע בקופסה עגולה אדומה שעמדה על שולחנו, כמבקש ממנה סעד ועידוד.

הוא החל למנות את שמות התורמים האלמונים ולנקוב בשמותיהם, לבסוף ה­רים את הקופסה האדומה ואמר: הבוקר בא למשרד נער, עולה מטורקיה, הגר בשכונת נווה צדק, בן לסבל, בשם יום-טוב סולם ובידו הקופסה הזו המלאה מט­בעות. הנער סיפר כי אסף את הכסף בשביל לקנות לעצמו שעון לרגל כניסתו למצוות, אולם אחרי שקרא בעיתון שהוחל במפעל תרומות לרכישת נשק וויתר על השעון והוא מוסר את כספו לקרן המגן.

פניו של הדובר החווירו מהתרגשות ובזוויות עיניו נצנץ משהו מבריק כ­עין דמעה זעירה. אכן, גם אנחנו התר­גשנו למראה הקופסה האדומה המלאה מטבעות. היה זה אות וסמל למסירותם של הנערים במדינתנו לביטחוננו ולחירותנו.

שני המקרים גילמו בתוכם את היפה ביותר והזוהר ביותר שבקיומנו העצמי ואת הקודר ביותר ואת המדכא ביותר שבחיי הגלות.

עם שני נערים נפגשתי אותו יום. אחד העמיד שאלה נוקבת והשני נתן את התשובה הקולעת.

י' בחשון תשט"ז                               שלכם העורך

צה"ל מתכונן לקראת הבאות

באותו יום הסתובבו ברחובות קהיר טנקים של הצבא המצרי ורקדניות מפורכסות רקדו על גביהם וקראו לקהל לתרום כסף לרכישת נשק. הטנקים של "צבא הגנה לישראל" לא סבבו בחוצות, אך העם תרם בלב נדיב ובנפש חפצה. אך בכל זאת מעניין לדעת היכן היו הטנקים של צה״ל באותו יום. התשובה היא: הם השתתפו בתרגילי הצבא השנתיים אי-שם בהרים מוסתרים מעין רואים, הם התכוננו למלחמה הבאה.

עמדנו על גבעה רמה שנשקפה על שטח נרחב, בו ערכו חיילינו אחד התרגילים המעניינים והקשים ביותר.

בשנים הקודמות ערך הצבא תמרונים נרחבים, בהם השתתפו כוחות רבים. התמרונים היו דו-צדדיים, כלומר יחידה אחת לחמה בשנייה. הצבא התחלק לשני מחנות, לכחולים ולירוקים. בתמרונים אלה השתדל כל צד לנצח, יצא שצה״ל לחם נגד צה״ל על כבוד הניצחון בתמ­רון. מפקדי הצבא באו למסקנה כי שי­טה זו אינה תכליתית ואינה מאפשרת לאמן את החיילים למלחמה האפשרית עם שכנינו. הם החליטו לשנות את השי­טה ולסגלה לצרכים הדחופים. הם קבעו כי מעתה יהיו התרגילים יותר מצומצ­מים וחד־צדדיים. מנגנון בקרה מיוחד ישים לב, אם הפקודות מוגשמות כראוי ויקפיד על ביצוע נכון של המשימות.

סיפור המלחמה העתידה

כדי שהתרגיל יהיה מציאותי מוכרחה להיות איזו שהיא התחלה לפעולות האיבה. מתכנני התרגיל לא התקשו לחבר את סיפור המלחמה העתידה, הם פשוט מאד הגשימו את איומי האויב הלכה למעשה. הסיפור אמר כי ביום אחד פת­חו כל ארצות ערב במלחמת השמד נגד ישראל. האויבים נעצרו ע״י המגינים לא הרחק מהגבולות. רק במקום אחד הצליחו האויבים להתקדם ללב הארץ והגיעו עד לקרבת עורק תחבורה ראשי. על היחידה הכחולה שהשתתפה בתרגיל הוטל לעצור את האויב ולגרשו חזרה אל מעבר לגבול. בנקודה זו התחיל התרגיל.

קולות וברקים ותמרות עשן

אמרנו שהתרגיל היה חד־צדדי, אולם החיילים הכחולים לא הסתערו על יעדים ריקים מאדם. הם לחמו באויב ממשי. יחידה אחת קטנה, שסגלה לעצמה את תכסיסי צבא האויב, ושנקראה הכוח ה­ירוק, לחמה מול הכחולים. כדי שהתרגיל יהיה קרוב למציאות סידרו מהנדסי הצ­בא מערכת פירוטכנית משוכללת שיצרה את אווירת הקרב. המטוסים שחגו בשמים טסו מעל למטרה, צללו, אך לא הטילו פצצות, אולם בשטח התפוצצו מטעני חומר הנפץ, שהעלו קולות ותימרות עשן. כשהסתכלנו בשטח ראינו מראה הדומה לשדה המערכה.

הכחולים על הסוס

ובכן הכחולים יצאו בלילה עם כבוד­תם שהועמסה על פרדות ובדרך נסתרת הסתננו בחסות החשכה לשטח הכבוש והתמקמו בו, יממה היו מנותקים מכוח האם שלהם. בלילה השני יצא כוח יותר גדול וכבש צומת חשובה ובלילה של­אחריו פתח הכוח בהתקפה אדירה וגירש את האויב משטחה של המדינה.

בסיפור, זה נראה כמשימה קלה וה­דברים נשמעים בנחת, אולם במציאות בוססו החיילים בשבילים עקלקלים כשהזיעה ניגרת מגופם ומגופות פרדותיהם. אחרי שעות מרובות של הליכה, עמ­דו החיילים וחפרו חפירות לעצמם, כדי שלא יפגעו מיריות האויב.

ראיתי את החיילים בשעה שאווירוני האויב ושריוניו תקפו אותם. הם עמדו בחפירותיהם העמוקות, רק כובעי הפלדה התנשאו מעט מעל האדמה. הידיים לפתו חזק את כלי הנשק והעיניים ציפו לאויב.

הכחולים על הסוס, אמרו לנו באותו יום, הם מכים באויב, ואף על פי שלא היה שם סוסים, רק פרדות ושריונים ידע­נו כי כך יהיה מחר.

א. ב.

 רגלים

חיל הרגלים נבחן בהליכה ממושכת

כשהוא נושא על גבו משא

 מנוחה

אחרי מאמץ הגיע זמן למנוחה

יום טוב

 

הקרב על הצבחה

שבוע ימים הסתכלו הצופים הישראליים בנ­הירה צבא מצרי לגבול ישראל והיו עדים לח­דירתו של גדוד שלם לאזור המפורז של ניצנה.

מפורז

השטח המפורז ליד ניצנה

מעלות השחר עד בוא הליל ראו את חיילי האויב כשהם מתחפרים באדמת ישראל בחוצפה ובלעג להתחייבויות שחתמו עליהם לפנות את המקום שתפסו. ימים מספר לפני כן הם ערכו פשיטה על עמדה משטרה ישרא­לית, רצחו שוטר אחד, פצעו שנים אחרים ושנים לקחו בשבי. חיילינו הסתכלו בהתאפ­קות במעשי ההתגרות האלה וחיכו ליום פקודה. כתשובה לפשיטה המצרית פשטה יחי­דת צה״ל על מחנה מצרי מבוצר שבכונתילה (60 קילומטר צפונית לאילת מעבר לגבול) ולקחה בשבי 29 חיילים הרגה 10 ולקחה שלל רב. אולם גם התבוסה הזו לא למדה את המצרים את הלקח הדרוש. הם המשיכו להתחפר וללעוג לריבונותה של מדינת יש­ראל.

במחי-קת של לוחמינו יושלך האויב

ביום רביעי שעבר הסביר אלוף פיקוד הד­רום את המצב לחייליו בזו הלשון:

״רב הוא כוח ההתאפקות הטמון בנו. וכבר הוכחנו זאת עשרות מונים. ברם, כוח הסבל וההבלגה מגיעים עתה לקיצם. אם לא ישעה האויב אל אזהרותינו, יושלך במחי-קת של לוחמינו. וזרועו תנופץ לרסיסים. הוא לא יניפנה עוד.

אנו לוחמי הדרום נכונים ומצפים בדריכות לאות.

לוחמי הדרום!

הצבא הסדיר וחיל המלואים, יושבי הספר והמגינים! תהא עמידתנו עקשת וללא חת. איתנים ברוח ומחושלי כח. נתלכד כולנו לקראת הבאות. נעשה, ויכול נוכל״.

ואמנם 24 שעות לאחר פירסום דבר האלוף ניתן האות. גדוד חיילים, בסיוע ארטילריה, נע לעבר המוצבים המצרים בהוראה מפורשת — לגרש את המצרים למצרים.

14 ק״מ דרומית לניצנה מתנשאת רמה גבוהה שתחילתה בשטח מצרים וסופה באזור המפורז בשטח ישראל.

המצרים התחפרו על הרמה השולטת על השלוחות היורדות לשטח ישראל. גדרו את המוצב ומקשוהו. חמש פלוגות מצריות (כאלף חיילים סדירים) נערכו בעמדות השונות כשתותחים ומרגמות רבים לרשותם.

הגדוד של צה״ל נתפצל לשני ראשים. כוח אחד נע דרומה, ביצע איגוף בשטח המצרי ובא על המצרים מעורפם. הכוח השני עבר בשטח מדברי והתקדם צפונית מערבית, דרך ואדי טירן, ותקף את המוצבים ששמרו על הוואדי משני צדדיו.

קרב ארוך ועקשני

הקרב על הייעדים החל בשעה 10 ונסתיים

ב־11. חיילינו התגברו על המצרים ובעוז הלכו מול אישם. הם לחמו מעמדה לעמדה עד שטיהרו את "רמת הצבאח" ואת שלוחותיה מהפולשים. בקרב נפלו 50 מצרים ו־49 נלקחו בשבי. קרבנותינו 6 הרוגים ו־17 פצועים.

נכנעים

חיילים מצריים נכנעים לחיילי צהל במלחמת השחרור

היחידה נשארה על הצבחה שלש שעות ונסוגה חזרה לשטח המפורז.

לקח הקרב האחרון

בקרב על הצבחה הוכיחו חיילי ישראל פעם נוספת את עליונותם ואת עוז רוחם. הגדוד המצרי ה־11 שכבש את הצבחה. הוא אחד הגדודים המאומנים ביותר, ואילו הגדוד ה­עברי שגירשם מאדמת ישראל, הוא גדוד רגיל, שרבים מחייליו היו עולים חדשים, וזו הייתה להם טבילת האש הראשונה.

בפקודת היום שפרסם אלוף הפקוד אחר הניצחון נאמר:

׳׳מורכני ראש, עומדים אנו דום בפני חברינו הגיבורים שנפלו בסערת הקרב. להם הילת נצח. היום יירשם דף מזהיר חדש בדברי ימי יחידותינו המהוות זרוע המגן של המדינה על הזכות לחיים וליצירה.

אולם בל יתרופף המתח. עדיין כוחו של האויב אתו.

חיילי הדרום. הכונו. אל שאננות, טרם הגיעה שעת המניחה״.

א. ב.

קרבנות ניצנה במלחמת השחרור

ניצנה

ניצנה – מראה כללי

ניצנה – היא עוגה אל חפיר, נכבשה במבצע "עין״ (חורב) שהחל ב־23.12.48. באותו מבצע התקדמו כוחותינו בשני טורים, שאחד מהם התקדם בפקודו של אלוף יצחק שדה ז"ל, שכונה ה״זקן״. הכוחות חדרו כדי 40 קילומטר לטריטוריה המצרית וה­גיעו עד אבו־עגילה. בהתערבות אנגליה ואמריקה נסוגו כוחותינו ב־7.1.49 עד לגבול הבינלאומי. בקרבות מבצע "עין" נפלו 800 מצרים, 700 נפצעו ו־700 הלכו בשבי. ב-24 בפברואר החלו שיחות שביתת הנשק ברודוס.

תרומות צה"ל לקרן המגן

וזו תרומת היחידה המנצחת, לקרן המגן: 20 כלי רכב, 2 נושאות נשק־זחלילים, 4 מרגמות של 120 מילימטר, 2 תותחים נגד טאנקים בני 6 ליטראות, 2 תותחים נגד מטוסים, מספר מרגמות של 60 מילימטר, 25 תת מקלעים מסוג קרל גוסטב, 75 רובים חצי אוטומטיים מסוג פ.נ. מקלעים מתוצרת ספרד, מכשירי טלפון ותחמושת רבה.

רובים תותח

שלל נשק קל                                              תותח 6 ליטרות נלקח שלל

אשנב למערכת

קוראים יקרים !

חשיבות מיוחדת נועדה לחג החנוכה בימיני אליה, חשיבות הנושאת עמה נוחם ועידוד. כאז כן עתה, הננו בודדים, מחמת ייעודינו הלאומי והדתי ומעטים בגלל השואה האיומה. כאז, כן עתה, רק קומץ בלבד עומדים על משמר התורה והטהרה המוסרית בעם. לולי קומץ שומרי התורה, כמעט והיינו גוי כיוונים וכטורקים המדברים בשפה העברית והחיים במדינה שהייתה פעם ערש המוסר ומולדת הנביאים והמכבים. הודות לקומץ זה, המחרף נפשו על קדשי האומה. לא נותקה שרשרת רציפות הדורות בעם, אשרינו שהוטל עלינו להיות שונים מהגויים ולשאת את כשורת ישראל בעמים.

בעמדנו מול נרות החנוכה, נהגה כולנו בייעוד שהוטל עלינו בדוד תקומת־ישראל ונשאב עידוד ועוז להיות נאמנים לרוח שפעמה את משפחת החשמונאים הדגולה ממודיעין. הננו מעטים, אך בכוחנו להיות טהורים, הננו בודדים וחלשים, אולם בעזרת השם נתלכד ונהיה גיבורים.

גבורת ישראל חיה ופועמת בלבותנו ואש חלילה נעמוד שוב במערכה, נעמוד על נפשנו כיאה לניני המכבים.

*

על אף שאנו עומדים כבר בעיצומו של החג, ראיתי צורך לומר מה שאמרתי.

קצרתי בדברי על החג, כדי לפצותכם בשאר הדברים על השתיקה הממושכת שנגרמה מחמת העדרי מהעבודה.

גיליוננו זה, אף הוא, מוקדש ברובו לנושא החג. בשער תצלום המראה את שר הדתות בשעת הדלקת נרות החנוכה.

מ.ח. שפירא

מ.ח. שפירא שר הדתות בהדלקת המנורה

הספורים : "מעשה במנורה" ו״שבועת נקם", מגוללים לפניכם את מסירת נפשם של דורות קודמים לתורה ולמסורת ואילו המערכון "מנורת ישראל", בא לקשור את שתי החוליות הקדומות לתקופת קיבוץ הגלויות. מפאת החומר האקטואלי הרב, לא נשאר לנו הפעם מקום לשאר המדורים.

*

בשעה שהחוברת תגיע לידיכם יצאו מאות ידידי העיתון לסיור במתקני חברת "אל־על", במסגרת פעולות אגודות הידידים. אני בטוח שהפגישה פנים אל פנים עם חידושי הטייס תאציל עליהם רוח מרומים

לידידים המסיירים ברכת ידידות נאמנה!

בשולי האשנב ברצוני להעלות על נס את הצלחתם של כתבנו הצעירים במסיבת העיתונאים הראשונה, שנערכה בשבוע שעבר ע"י חברת "אל-על" בתל אביב. אלעזר ונורית זכו לשבחים על הופעתם העיתונאית. כה לחי כתבים צעירים!

כ"ט בכסלו תשט"ז                             שלכם העורך

לעורך שלום! עלי להודות שגיליון הכתבים הוא נחמד לאחר שיצא לאור. אולם כפי שאומרים, מוטב מאוחר, מאשר לעולם לא. חבל מאד שהעיתון הופך לאט לאט רק לעיתונם של הצעירים ביותר ביננו. ברור שאין זה פוגם ברמה, אלא שהחומר המענין שבו, הופך להיות ילדותי יתר על המידה. חברי ״הכתבים״ הם בסדר גמור, וביחוד חביבה שרה בארי. נסיה ס.צדקת בקשי להתאמה לגילים השונים, אנא אל תשכחי שגדלת ובגרת בינתיים. אנו משתדלים לכוון את החומר לגיל הממוצע. כמובן שאין הקומץ משביע את הארי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s