שאול רז, עורך "הצופה לילדים" – תשט"ו – [ניסן, אייר, סיון]

בעיתוני "הצופה לילדים" כתבות החתומות א.ב. ,

אלה ראשי תיבות של השם אהרון בינדר,

שמו הספרותי של שאול רז.

אשנב למערכת

קוראים יקרים!

חיבתם על ישראל לציון משנים ידועה, אולם חיבתם של ילדים שאני. הסופר חיים ליברמן החי בארצות הברית כתב סיפור שכולו תהילה לילדי ישראל בגולה האוספים פרוטות למען גאולת ארץ ישראל, הסיפור נכתב באידיש ותורגם לעברית במיוחד לעיתוננו.

נראה לי שאני חייב להעמידנו על ערכו המיוחד של הסיפור הזה, שרבים ביניכם אינם אוהבים לשמוע מחיי הגולה.

א) נכון הוא שמיליונים הושמדו, אתם נחרב כל ההווי בגולה, אולם מיליונים נשארו והם חיים את חיי הגולה כפי שהיא מתוארת לפניכם.

ב) גם אם נכון שהספור מתאר חיי עבר אין לזלזל בו, כיון שיש ערך רב ללמוד מניסיון העבר.

קראו את הסיפור והביעו את דעתכם.

החודש חוגגים בעולם את יום השנה ה-150 של מספר האגדות הדני "אנדרסן". אגדותיו מוכרות לכם, חייו ידועים לכם פחות. במרכז החוברת תמצאו סרטים מעניינים עליו.  רציתי רק להוסיף, שהסופר הגדל בילדותו בבית ספר יהודי. אמו שלחה אותו ללמוד בבית ספר זה, שבו לא דרשו שכר לימוד. ימי לימוד אלה קרבו את הסופר ליהודים, המספר לכם על החגיגה מוסב על בית ספר יהודי זה בו למד אנדרסן.

*

כיצד פועלו של יחיד הופך רבים לפעילים, מספר לכם ד. זכאי ברשימה על המוזיאון הימי בחיפה.

הסיפור ההיסטורי "ריש לקיש" מסתיים בחוברת זו. אבקשכם להודיע דעתכם עליו.

ד' בניסן תשט"ו                                שלכם העורך

 

אשנב לערכת

קוראים יקרים!

החוברת החגיגית מעידה על עצמה ואינני צריך להציגה לפניכם. במרכזה שני דברים ברשימתו של אביגדור על "עטורי ההגדות" וסיפורו של אבטליה על "יציאת מצרים". מרבית החומר מוקדש לחג ומיעוטו למדורים הרגילים.

כדי להוציא חוברת נאה זו נאלצנו להקדים בהדפסתה ולכן ויתרנו על ה"תצפית״ שקשורה למאורעות השוטפים.

על שני מפעלים עלי לייחד את דברי הפעם:

א) התחרות השלישית לכתבים הצעירים.

ב) תחרות חיבורים בין בתי הספר השונים.

בחירת הכתבים הפכה כבר למסורת. אחטא לאמת אם אומר שעד כה הצלחנו בבחירה. בעצמכם עמדתם על כך שלא כל הכתבים עמדו בניסיון. חשבנו על כך והחלטנו השנה להקפיד הקפדה יתירה. עליכם להוציא את המסקנות ולעשות את מלאכתכם בכנות כפי שדורשים זאת כללי התחרות.

בד בבד עם התחרות הכתבים, אנו מכריזים על תחרות בין בתי הספר על שני נושאים. מוריכם יבחרו את החיבורים הטובים ביותר וימציאום לנו. הזוכים בתחרות יקבלו פרסים.

ואלה הנושאים :

א) התורה ועם יש­ראל.

ב) דוד המלך.

המועד האחרון למסירת החיבורים הוא : ט"ז בסיון תשט"ו.

חג שמח וכשר לכולכם.

יהי רצון חרות על הלוחות אלא חירות, אמרו חז״ל משרשה!

י"ג בניסן תשט"ו                          שלכם מעורך

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים!

פעמים רבות ייחדנו את הדיבור על מצבו של עיתוננו. הסברתי לכם כי אמצעינו מוגבלים ואינם מאפשרים למלא את בקשותיכם המרובות.

הפעם אני איש בשורה. ביכולתי לבשרכם כי נוסדה אגודה של ידידי העיתון, לע״ע במחוז תל אביב בלבד. עשרות קוראים וקוראות קבלו על עצ­מם לפעול למען הפצת העיתון ולארגן פעולות שונות בקרב הקוראים.

פעולת ההחתמה הראשונה שהועברה ע״י כבר נשאה פרי. בקרוב תוגברנה הפעולות והאגודה תקיף את הארץ כולה.

בשלב זה ברצוני להודות לידידי העיתון, על מסירותם ויזמתם ולאחל להם שיחד נצעיד את העיתון קדימה.

כ"ח בניסן תשט"ו                         שלכם העורך

 ד אייר 14

אשנב למערכת

קוראים יקרים!

בטרם הספקנו לסקור את מאורעות חג העצמאות נאלצנו לטפל בחומר של ל"ג-בעומר. מחג לחג דילגנו ואור ההדלקה של ליל חג העצמאות נגעה באור מדורות ל״ג בעומר. ישן וחדש, עבר והווה השתרגו והשתלבו יחדיו. ובין מדורה למדורה זכר להילולא נוספת.

אור לארבעה עשר באייר מתקיימת בטבריה הילולא על קברו של ר׳ מאיר בעל הנס. א. צורף מספר לכם אגדה על קורותיו של בעל הניסים המופלא ומ. אבטליה רוקם ביד אמונה את מסכת המרד שבימי ר׳ שמעון בר יוחאי.

*

כשעמדנו בסיומה של החוברת הקודמת נפטר פרופ׳ אלברט אינשטיין. הספקנו עוד להכניס שורות ספורות ב"תצפית" על תולדותיו, כהשלמה לדברים הנ״ל אנו מביאים לכם הפעם מחרוזת של אפיזודות מעניינות מחייו של הגאון שיש בהם להבליט את אופיו ואת הליכותיו.

י"ב באייר תשט"ו                            שלכם העורך

פני הימים

בין חג הפסח לבין חג השבועות נדחק לו זו השנה השביעית אורח חדש — יום העצמאות. צעיר הוא החג וניכרים בו אותות של פזיזות וחוסר בטחון. בין הישישים השנים יעמוד מבויש קמ­עה, מהסס ותוהה: איזו ארשת לשוות לפני?

— הנאה לי להשתולל כסיח בראש חוצות ולאטום את אזני מלשמוע דברי חכמים מנוסים? — אולי אציץ בפני הישישים ואלמד מהם תורה ודעת, נימוס ודרך ארץ?

הנה עבר חלף הפסח עם שלל סמליו וטקסיו הנלבבים וכסבא טוב ושבע נחת הוא יושב בפאתי שדה החיטים ומברך את הקוצרים.

כבר נארזו אביזריו החגיגיים והושמו למשמרת עד הפסח הבא. החמץ שב למלוך בתפריט המטבח, ההגדות הוחזרו לספריה ועולי הרגל שבו לביתם ולעמלם. רק ברק החרמשים ושקשוק מגלי הקוצרים בשדות מזכירים כי בא האביב ועת הקציר החלה.

לא הרחק מהקוצרים, אי שם במפנה הדרך כבר מהדהדים פעמי חג הביכו­רים ומתן התורה. אף הוא עמוס במחזור תפילות מיוחד הולך וקרב, כשבאמתחתן מגזרות וירק לשבועות, עוגת גבינה וסל פירות. לאורך הדרך מקבלות את פניו מקהלות המזמרות ומזמורי תהילים של דוד מלך ישראל.

שירת הים מזה ושירת נושאי הביכורים מזה באות עם משבי הרוח וקול עלמים המסלסלים קולותיהם בשיר השירים ובמגילת רות נשא מעל הרמות המקיפות את שדות ישראל. וסבא פסח קם על רגליו, כדי לפגוש את סבא שבועות. פניו חרושות מרוב ניסיונות משמחת החירות ומששון הגאולה, עיניו מאירות וטובות. ניכר כי אושר רב נפל בחלקו בבתי ישראל. ברק עיניו כשל הנביא. — האין בו משהו ממשה הגדול שהוציא את עמו משעבוד לגאולה?

לעומתו פוסע חג הקציר, עטור זרים, מכרכר ומזמר לו בחדוה. ניכרים בו הדבקות בתורת ד' ואושר החירות וברכת התנובה — האין ברמותו מזיגה של רועה ויוגב תמים הנושא מנחתו לבית השם? הרי בבגדיו ספוג ריח העדרים של דוד הרועה וצרורים ניחוחי הקמה הקצורה בשדות בית לחם.

והאורח הצעיר עדיין עומד בדרך ותוהה: איזו ארשת לשוות לפני? כיצד להדחק בין שני הישישים ? לא קלה המלאכה והתפקיד די נכבד.

שבע פעמים חגגנו את היום וכל שנה נעשה ניסיון למצוא לו תיקון. מה הצליח במשך שבע השנים וקנה לו שביתה

ומה נידון לכמישה ולשלכת? הבה נסקור את הטקסים ואת ההופעות אחד לאחד.

א. ההדלקה בהר הרצל

החג נפתח בהדלקת משואת ישראל בהר הרצל בירושלים ע״י יו"ר הכנסת. אחריו מדליקים 12 נציגים של העליות השונות 12 משואות של קיבוץ הגלויות. באותו ערב משדרים ראשי המדינה והנשיא את מנשר היום בקול ישראל. המונים מתקהלים ברחובות ורוקדים — זכר לריקודי הגיל בליל פול הפור בעצרת האומות המאוחדות על הקמת מדינת ישראל.

הורים מתייחדים בהר הרצל

מתייחדים בהר הרצל

ב. התפילה בבתי הכנסת

בשעות שלפני הצהרים מתקהלים בבתי הכנסת לתפילה חגיגית שנקבעה ע״י הרבנות הראשית.

תפילת יום עצמאות בבית הכנסת ישורון בירושלים

תפילת יום העצמאות בבית הכנסת ישורון בירושלים

ג. המצעד הצבאי

    מסמר היום הוא המצעד של צבא ההגנה לישראל הבא להפגין את כוחה ועצמתה של המדינה ולתת כבוד למגיניה- גיבוריה.

הצנחנים צועדים

הצנחנים צועדים במצעד

ד. קבלת הסגל הדיפלומטי ואורחים ע"י הנשיא

   במשך היום מתקבלים נציגי הסגל הדיפלומטי ע״י הנשיא, כדי למסור לי את איחולי ממשלותיהם. כן מארח הנ­שיא באותו יום את נציגי העם.

הנשיא מקבל את פני הרב הראשי

הנשיא מקבל פני הרב הראשי הרב הרצוג

והוצעו הצעות שכוונתם הייתה להכניסו לבית, לערוך שולחן חגיגי עם קדוש ולהתקין סעודה עם מאכלים סמליים, מכל האמור תיווכחו כי יום העצמאות עומד עדיין ברחוב וכל שמחתו בפומבי, ברשות הרבים. נעשו כמה ניסיונות אולם לע״ע לא עלה הדבר בידי המציעים להחדיר את הדבר ולהגשימו בפועל. היום עומד עדין פרוץ לכל רוח, עדיין חסרה לו דמות ואופי, פניו מטוש­טשים ובגדיו בגדי החאקי של הצבא המשתתף במצעד. אין ספק שבמרוצת השנים תתגבש צורתו ותכנו ימצא את ביטויו ההולם.

א. ב.

 כו אייר 18

חנה ופנינה מאחורי סורג החלון במאה שערים

אשנב למערכת

קוראים יקרים!

חוגי ידידי העיתון מתרחבים ומקיפים כבר מאות פעילים. מדיי שבוע מצטרפים תלמידים חדשים למפעל ההפצה. עוד מעט יתפשטו החוגים ברוב המקומות בארץ.

איננו נוהגים לעשות פומבי רב למפעלים ולפעולות שאנו יוזמים. לכן גם הפעם לא נפרט לפניכם את כל התכנית שעיבדנו בשביל החוגים, אלא מעט מזעיר. הדבר הראשון שהטלנו על ידידינו הוא הגדלת התפוצה. בעצמכם תתקלו בפעילים כשהם משתדלים לרכוש קוראים חדשים. בשבועות הקרובים ייערך כינוס של החוגים בו נחליף דעות על הפעולה שנעשתה ונעניק לידידנו את הסמל המיוחד. באותו כינוס יוכרז בפומבי על מפעל החתמה לקראת השנה העשירית לקיום העיתון. בית ספר שיפיץ את המספר הגדול ביותר של עיתונים, יזכה בגביע הנודד של החוגים. על מועד הכינוס ומקומו נודיע בעיתון.

*

פעמים רבות הסברנו לכם את גודל הנזק שגורמים לעצמם אלה הקוראים עיתוני ילדים חילוניים. אני מציין בסיפוק שהוועידה הששית של בני עקיבא הצטרפה לדעתנו זו. הנה לפניכם ההחלטה שנתקבלה בוועידה בקשר לכך:

ו. הועידה רואה בדאגה את תפוצתם הרבה של עתוני־ילדים חילוניים בין חברינו והשפעתם המזקת ומטילה על ההנהלה־הארצית לדאוג להפצת "הצופהלילדים״ ולהדק את הקשרים עם מערכת העיתון, כדי להחדיר בו את רוח הארגון.

כמובן שנהיה מוכנים לכל שיתוף פעולה.

י"ט באייר תשט"ו                               שלכם העורך

 

מאה שערים

לכל שוכנה ושכונה שבירושלים אופי משלה, מראה משלה ואוירה משלה ישן וחדש, זה בצד זה נקרים בדרכך חליפות. ההליכה ברחובותיה דומה לסיור בתערוכה ססגונית ועשירת נופים. אתה משתאה למראה ההרים האיתנים הרובצים בשלוותם הסלעית ונושאים עליהם קורות של אלפי שנים ואתה נרעד למראה החורבן של המקומות המקודשים. אתה דורך על מדרכות האבן המסותתות וחזיונות ימים עברו קמים לתחיה בדמיונך — אכן קדושה כל אבן וספוגת דם ודמעות.

לכל שכונה ושכונה בירושלים דיוקן ועבר משלה — אין בה סתם רחובות וסתם בני אדם, רחובותיה הם סיפור על יהודים שכמהו לגאולה ובשארית כספם קנו כברת אדמה מאדמות ירושלים הקדושות. סיפור על בניית הבתים ובתי הכנסת, הישיבות ותלמודי התורה.

ורחוב שונה מחברו וחצר מרעותה. אחת מן המפור­סמות היא שכונת מאת שערים. שמה נתפרסם השנה בעטיה של מריבה שהתנהלה על גבולה בין אנשי נטורי־קרתא (שומרי החומות) ונשי ארגון האימהות העובדות.

כשירדנו לשכונה שקטו הרחובות מריב. צינה טובה נשבה מקירות האבן העבים והמוצקים. מחלון מסורג שהתנשא מעל המדרכה מטרים אחדים, הציצו אלינו שתי ילדות חמודות צחורות שער וכחולות עיניים.

— "מה שמכן?"

— "חנה" — הציגה את עצמה האחת.

— "פנינה" — השיבה השנייה.

— "אתן אחיות?" — המשכנו לשאול.

— "יא, א צווילינג" — ענו שתיהן בבת אחת באידיש — כלומר אחיות תאומות.

לא הספקנו לקלוט יפה את קולן המתנגן של הילדות בנות ה־5 ולצלמן והנה נשפך על ראשינו קיתון של חירופים, מאי שם מעל גזוזטרה גבוהה הפצירה בנו אשה, שנפסיק לשוחח עם הילדות. באין ברירה עזבנו את הילדות מאחורי הסורג והמשכנו לרדת לתוככי מאה שערים המסתגרת. בלכתנו קראנו את השלטים על בניני הישיבות, הסתכלנו בפני אחינו הלבושים בבגדים הכהים והארוכים והחילונו להבין, כי כאן אין פשרות — כלומר בשכונה שולטת רוח קיצונית ועקבית. בנים ממשיכים בדרכי אבות והבנות בדרכי אימהותיהם הצנועות. היום בשכונה מתחיל עם קול מניין הוותיקין, נמשך עם קול ניגון לימוד הגמרא בישיבות ומסתיים שוב בתפילה עם חשכה.

לתשומת לב

בכניסה לשכונה מודעה על צניעות בלבוש

אך טעות היא לחשוב שהשכונה מתפרנסת רק מקופת הכולל, יש בה גם בעלי מלאכה ולרוב עוסקות הנשים באי- אלו עבודות ובמסחר ומסייעות ע״י כך לבעליהן בלימודם. על פנינו עברו ברחוב יהודים מהורהרים ומקומטי מצח. אחדים מהם, הבעת פניהם הייתה של טוהר ואצילות, לאחרים הייתה ארשת חמורה ותקיפה כאילו הם אנשי מלחמה במבצר נצור. והיו גם שעברו על פני המדרכה בפסיעות רכות, כאילו רחפו באוויר. פה ושם עמדו תלמידי חכמים והתנצחו באיזו סוגיה קשה או חטפו שיחת חולין. הרחוב האיתן העומד על בתיו הכבדים ודמויות האנשים היו שלמות אחת שביטויה שורשיות ולהט האמונה.

*

באחד המרתפים ישן לו נים ולא נים יהודי בא בימים. שבע שנים ועשיר זיכרונות. ברגע שהצלם לחץ על כפתור המצלמה התעורר וחיוך רחב השתפך על פניו: "אראפגעכאפט?" (תפסתם אותי, צלמתם?) — שאל.

לאחר שהצגנו את עצמנו נאות הזקן לספר קצת מזיכרונותיו.

ובכן, למאה שערים יש ששה שערים בלבד. מייסדי השכונה באו מעולי הונגריה — כולל יהודי אונגרין שישבו קודם בעיר העתיקה של ירושלים. בשנת תרל״ה (1875) קנו חלקת אדמה מחוץ לחומות והניחו את היסוד לשכונה החדשה. ומכיוון שהחברה נוסדה בשבוע של פרשת "תולדות" בה מסופר על יצחק אבינו: ״ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה׳ (בראשית כו—יד) קראו לשכונה מאה שערים. יש גם גרסה אחרת האומרת, שעמדו לבנות מאה בתים ומכאן השם מאה שערים, השכונה נבנתה בצורת חצר סגורה עם שערים. החלונות פונים ברובם לחצר ומיעוטם לרחוב.

*

מצוידים באינפורמציה מכלי ראשון נכנסנו בשער הראשי של השכונה. במבטים עוינים קבלו את פנינו ­עוב­רים ושבים בחצר הגדולה. על החבלים שבין הבתים ולכל רוחבה של החצר התעופפו ברוח כבסים לבנים כשחפים ודמויות נשים וגברים בבגדים שחורים חמקו בינותם. תחנתנו הבאה הייתה ליד ישיבת ״שערי שמים״.

כבסים ברוח

כבסים ברוח

מאות זאטוטים חבושי כיפות ולבושים מכנסים ארוכים עד אחרי הכרכים, קבלו את פנינו בעליצות ובשובבות.

עיניים בורקות של קטנים, שהוארו באור לימוד התורה, ננעצו בנו כשהם שולחים מבטיהם החדים והתמהים. בישיבה הייתה הפסקת לימוד, עשרות צבאו על ברז המים, כדי ליטול את ידיהם, ברכו בקול ״על נטילת ידיים״ ו״המוציא״ ומיד לאחר זאת התחילו במשחק הסוס והעגלון, במלך וצבא, כמו ילדים אחרים. הסקרנים שבהם נעמדו לידינו והשיבו לשאלות. מדי פעם כשהצלם כוון את מצלמתו החלה מרוצה לדלת הישיבה. הגדולים שבהם, בני עשר בערך, צעקו באידיש ״מען־טאר נישט! מען טאר נישט!״ — כלומר: אסור להצטלם! אך ילדים ילדים הם והם נעתרו לבסוף וחייכו בכל תומתם הילדותית. אחרי שעה קלה נתרוקנה החצר ב״שערי שמים״ וקולות דקים נגנו בניגון הגמרא והחומש, כפי שהיה נוגן בעיירות ישראל בגולה.

קיבוץ גלויות

זאטוטים בישיבת "שערי שמים"

כששמנו פעמינו לעיר החדשה ועמדנו שוב בשערי השכונה הדבקה במסורתה ובדרכה המיוחדת, הבנו על מה נטוש הקרב במבואותיה. השכונה היא לא רק מקום דיור — היא מבצר. מאחורי קירותיה הקרים לוהטים נשמות של יהודים מיוחדים במינם המכירים בקדושתה של ירושלים הישנה ומטילים דופי בירושלים החדשה, יהודים המבקשים לעבוד את קונם לפי הבנתם ומושגיהם ואינם עוזבים את החומות ואינם רוצים שרוח מבחוץ תחדור פנימה. אין הם מכירים במדינת ישראל ובחוקיה ונלחמים בציונות מיום היווסדה.

*

היום עמד בעיצומו. ודרך סימטאות השכונה החלה להתדרדר עגלה קטנה עם קנקני חלב. פיאותיו המסולסלת של הבחור החלבן התנופפו ברוח ופיו הכריז בעברית: חלב! מולנו ניצבו חנה ופנינה, מאחורי הסורג שבחלון, כשתי יונים כלואות ושורה ארוכה של זאטוטים עליזים שהצביעו בחדוה בלווי מבטים קונדסיים: מען טאר נישט! מען טאר נישט!

א. ב.

אשנב למערכת

קוראים יקרים!

בימים אלה הוזכרה בעיתונות שמה של ירושלים העתיקה. מדי שנה סיפרנו לכם על עמידתם של יהודי העיר במל­חמת השחרור. הפעם אנו מביאים לכם רפורטג'ה על אחת משכונות ירושלים שנבנתה ע״י יהודי ירושלים העתיקה.

*

על הסופר היהודי האמריקאי המפורסם הרמן ווק, שספרו ״המרד על הקיין" הומחז והוסרט, שביקר בארץ בחודש זה, מספר לכם מ. בן-אליקים.

כ"ו באייר תשט"ו                                שלכם העורך

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים!

בשנה האחרונה דובר הרבה בארץ ובעולם על ייחודו של עמנו, המצב המתוח והיחסים העדינים השוררים בין מדינתנו לבין שבע המדינות הערביות, גרמו להתעמקות יתר באישיותו תולדותיו וייעודו של עמנו. — הדומה ישראל לכל מדינה אחרת בעולם? מה הם הדברים שקיימו את עמנו בכל הדורות ומה יקיים את מדינתנו בעתיד? זה מה אמרתי בלבי, הן אחרי הכל יש גם גמול לסבלנו — קמה מדינת ישראל ואנו עומדים בפרשת בכוריה הראשונים. חג השבועית הוא חג שמחה וגיל — חג הקציר. וכדי שלא לעצב אתכם ביותר שמתי תמונה אחרת בשער המתארת את קבלת לוחות הברית.

קבלת לוחות הברית

אם תתפנו מהלימודים באחד הימים סורו למוזיאון של תל־אביב והציצו בתמונה שהזכרתי וגם בשעת חגיגות זיכרון הביכורים אל תש­כחו כי ביום מתן התורה נהיינו לעם.

ד' בסיון תשט"ו                        שלכם העורך

הגלובוס העברי החדש

היצר להכיר ארצות רחוקות, לתור את כדור הארץ ואת הימים טבוע בנפשו של האדם מיום היולד. אולם לא לכל אדם ישנה הזדמנות לספק את יצר הסקרנות שבו. טיולים על פני התבל עולים בהרבה כספים וכרוכים בטרחה ובמאמץ קשה. הלימודים בבית הספר מספקים לכל אחד את הידיעות הנחוצות והם כעין טיול על פני העולם. אולם תורה שנלמדת בלי אפשרות של ניסיון מעשי אינה נקלטת היטב בזיכרוננו. מה ערך לידיעות על המרחק שבין יבשת אחת לחברתה כשאינך יכול לראותו ולנסות לתרגם לעצמך את משמעותו למעשה.

כאמור ניתנת האפשרות של תיור בעולם רק למלומדים ולעשירים ועל כן יש ערך רב לכדור הארץ הזעיר, הנקרא גלובוס. המאפשר לערוך ״טיולים״ גם לאנשים עניים הצמאים לדעת.

לא רחוק היום שכדור הארץ הזעיר יהיה דבר שבמותרות. ייצורו היה כרוך בתהליך ממושך וקפדני ולא כל אחד יכול היה לרכוש אותו לעצמי. בארצנו עשו כמה ניסיונות להדפיס גלובוס עב­רי. הראשון הופיע בשנת 1920 והוא נערך ע״י הד"ר י. א. בראוור. לפני שבע שנים הוצא לשוק גלובוס חדש בעריכתו של ד"ר י. שטנר. שניהם היו יקרים ולא נועדו לשכבות הרחבות. כעת זכינו לגלובוס העברי הראשון שכל אדם יכול לרכשו. המחיר הנמוך נת­אפשר ע"י שיטת ייצור חדשה שהומ­צאה באמריקה. לפני כן היו מדפיסים את הגלובוס בסגמנטים, נתחים נתחים בצורת עדשה ומדביקים אותם על גבי כדור המתכת. כעת מדפיסים את הגלו­בוס בשני חלקים על גבי המתכת הדקה וע״י לחץ שווה בעזרת מכונות מקבלים את הצורה הכדורית יחד עם ההדפסה של המפות. הגלובוס החדש יוצר ע״י חברת ״פלוגל״ בשיקאגו והוצא ע"י חברת "סטימצקי״ את הטראנסקריפציה העברית עשה מר מ. בראוור. לגלובוס מצורפת חוברת הסברה מיוחדת המכי­לה הסברים כיצד להשתמש בו. למדות הליקויים שיש בגלובוס הנ"ל הוא מהווה הישג חשוב, בעזרתו יוכלו אלפי תלמידים להיעזר בלימודיהם ולהשתמש בו כמכשיר בידור מצוין.

א. ב.

אשנב למערת

קוראים יקרים!

בחרדה לשלום אנו עוקבים אחרי הניסויים של פצצת האטום. מתוך התחקות אחרי הנעשה מראה לנו שהעולם שוקע במרוץ ההזדיינות עד כדי שיכרון. "מחריבים את העולם". הננו רגילים לומר "משחיתים את הבריאה״. "מנצלים את התגליות להשמדת האנושית". הדאגה החמורה מאפילה על הישגים מדעיים רבים ועצומים, שדורות קודמים לא העזו לחלום עליהם. בד בבד עם המצאת כוחות ההרס החדשים, ממציאים תרופות פלא ומאריכים את חייו של האדם, מגלים חומרי מזון חדשים ומשכללים את אמ­צעי התחבורה. מי עושה את כל אלה? במעבדות מבודדות, מרעש החיים, יוש­בים אנשי מדע על מחקריהם, במרומי האוויר טסים אווירונים עם צוותות של חוקרי הסטראטוספירה ובמעמקי האוקיינוסים שטות צוללות עם חוקרי התהום, אנשים ששמו למטרת חייהם את קידומו של המדע, הצמאים לגלות את צפונות היקום, מקדישים את מיטב שנותיהם למחקר המדעי ומסכנים את חייהם, כדי להביא לנו ידיעות על עולם־יה נפלא זה שאנו שרויים בו.

על מסע הרפתקאות בלתי רגיל בקוטב הצפוני של משלחת חוקרים רוסיים מסופר בצורה חיה ומרתקת בסיפור החדש שאנו מתחילים בפרסומו בשם ״בשבי קרחוני הקוטב הצפוני״. אנו תקווה כי הנוף המתואר בסיפור, קורות האנשים וחייהם על הקוטב, יעניינו אתכם וילמדוכם דברים מאלפים שלא ידע­תם אותם עד עכשיו.

י"א בסיון תשט"ו                           שלכם העורך

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים!

לאט אנו ממלאים את בקשותיכם. הפעם אנו מתחילים לפרסם את מדור הספורט המורחב, אנא הביעו את דעתכם עליו.

ומעניין לעניין, פרסומו של הסיפור היפה "עשר הפרוטות" לחיים ליברמן מתקרב לקצו. מתפלא אני על שתיקתכם הממושכת ולאי התגובה לפרסומו. שמענו מפי אחדים ״שאין זה סיפור מרתק״. נדמה לי שאתם טועים במקצת בהערכת הסיפורים. היופי או הטוב אינו מתבטא דווקא בהרפתקאות. עלינו לשים לב לתיאורים היפים שבסיפור, לטיפוסים המצוירים בו ולמסכת החיים הנרקמת בו ביד הסופר. מבחינות אלה עולה "עשר פרוטות״ על הרבה סיפורי הרפתקאות שפרסמנו. אהבת ציון התמה של נערי העיירה הקטנה ומאמציהם לפדות את אדמת ישראל, גלגולי הפרוטות וסיפוריהן, הם מסכת נפלאה שהמסירות למכורה הקדושה וטוהר חיי העיירה העברית מגיעים בה לשיאם. האמנם לא גיליתם את הדברים הנ"ל בפרקים שנדפסו עד עתה?

י"ח בסיון תשט"ו                           שלכם העורך

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים!

עברו חודשיים ימים מאז הכרזנו על התחרות השלישית לבחירת כתבים צעי­רים, גם הפעם ניסו רבים את כוחם בכתיבה כדי לזכות בתואר הכתב, אולם לא רבים זכו בו. הסיבה היא פשוטה — לא שמרו על כללי התחרות. כדי לעמוד על כושר הכתיבה שלכם בקשנו שתכתבו רשימות מחייכם. הדבר נעלם כנר­אה ממרבית המתחרים.

במיון הסופי פסלנו כמה מכתבינו הוותיקים להמשיך בתפקידם.

וזו רשימת הכתבים לשנה החדשה: יצחק חזוני (גבעתיים), נורית פרייזר ואריה וירניק (תל־אביב), רחל איצקוביץ, הדסה ישמח (פתח תקוה), רחל הזלנוס (נתניה). נסיה סנדלר (מטולה־חיפה). שרה בארי (נס ציונה), נחום נריה (כפר הרוא׳׳ה), יהודית נחמני (ירו­שלים).

בימי החופש נערוך את פגישת הכת­בים המסורתית, בה נתווה את דרכי עבודתם לשנה הקרובה. בהזדמנות זו אני מודה לאלה שסיימו את תפקידם בעד העזרה בעבר ומברך את הכתבים החדשים בברכת ־ כתבו והצליחו!

כ"ה בסיון תשט"ו                           שלכם העורך

 

מערכת נכבדה!התרגשותי הגיעה עד למעמקי נפשי כאשר קראתי את הרשימה "מרתף השואה״ מכ״ח בניסן.הנערה מלכה נתן מכיתה ז', אשר היא לכל היותר בת 15—14, ואשר רשמיה קלטה רק מפי השמועה בלבד, מהוריה וקרוביה, ידעה להביע את התרשמותה בצורה כה בהירה, משכנעת ואמוציונאלית כאשה בת 30, אשר כל הסיום הנורא והזוועה חדרו בלשד עצמותיה.

מספיק לצטט את הקטעים: ״פרכות יפות אשר נרקמו בידי נשים צדקניות בחיבה ובחרדת קודש ושכיסו ופארו פעם את ארון הקודש בביכנ״ס בקהילה יהודית בפולין, עתה היא תלויה עלובה, קרועה ומלוכלכת בדם יהודי.״

או את ההשוואה עם הרצח האכזרי של רבי חנניא בן תרדיון: ״וכשנסתלקו מיד נשרף וספר תורה עמו״.

אשרי למוריה אשר תלמידות כאלה להם ואשריה אשר מורים כאלה לה.

בכבוד והוקרה

יהודית גוטמן, רחובות.

לעורך שלום רב !כקורא ותיק של עיתוננו אני חייב להודות שהעיתון בשיא. כשאני מדפדף בכרכים הקודמים ולאחר זאת בחוברות האחרונות, הרי שאיני יכול להשוות!יש לי מספר שאלות והערות:

 

א) לפי דעתי על כתב הספורט לכתוב מהנעשה בשדה הספורט בשבוע הופעת החוברת וכן את תכ­נית ההופעות הספורטיביות לשבוע שלאחרי כן. בטוחני שכל אחד המתעניין בספורט יהיה מעוניין בוודאי לדעת מה נעשה כעת במגרשי ארצנו ובעולם כולו:

ב) נחוץ שמדור הקולנוע ידריך את הקורא בבחירת הסרטים ולא סקירה או מאמר גדול על סרט אחד שעבר זמנו. לא כן ?

ג) את הסיפורים והרפורטג׳ות המיועדים לילדי הכיתות הגבוהות הדפיסו ללא נקוד. אולם לילדים הצעירים יותר – בניקוד.

ד) לפי דעתי השם "מקוראים לקוראים״ אינו מתאימים, אלא "מהכותב לקורא״, מפני שהקורא — קורא והכותב — כותב.

יוסף לפישיץ, תל אביב.

ביה״ס תחכמוני. כתה ז'.

 

אינך צודק בהערתך הרביעית. לגבינו הכותבים, הם קוראים והכתוב נשלח מקורא אחד לשני באמצעותנו.

 

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s