שאול רז, עורך "הצופה לילדים" – תשט"ו – [תמוז, אב, אלול]

בעיתוני "הצופה לילדים" כתבות החתומות א.ב. ,

אלה ראשי תיבות של השם אהרון בינדר,

שמו הספרותי של שאול רז.

אשנב למערכת

קוראים יקרים!

בימינו נתקבל המנהג לחוג יובלות של אנשים דגולים, של ערים ומוסדות חינוך, גם חגיגות יום ההולדת נפוצות מאוד בארצנו למרות שמקורם אינו יהודי.

כשהמדובר באיש הרי אנו יכולים לעקוב אחרי צמיחתו, לקרוא את תולדו­תיו, ואם היא קרוב שלנו או גר בקר­בתנו. אנו יכולים גם לחוש ולראות בהתפתחותו.

אדם המגיע לגיל השיבה, שער צחור עיטר את ראשו וקמטים חרושים בפניו, אנו אוהבים להתפעל מישישים הצועדים קוממיות ונושאים על גבם עמל של עמל שנים.

לא כן הדבר כשהמדובר במוסד חי­נוכי, כגון בית הספר תחכמוני, שזה עתה מלאי חמישים שנה להיווסדו.

המוסד עבר ממקום למקום, תלמידים באו, למדו ועזבו אותו, כן המורים והמנהלים. אולם נטעה אם נחשוב שהכל הלך לטמיון, יש שכר לפעולתם של המנהלים והמירים שעמלו חמישים שנה והניחו את היסודות לחינוך הדתי הל­אומי.

רבים מבין תלמידי תחכמוני תופסים היום עמדות בשדה החינוך וההוראה, ולא זאת בלבד, אלא שבתחכמוני עצמו, אפשר למצוא מורים שנמנו בעבר על תלמידיו, למה הדבר דומה? לגן שצומ­חים בו עצים ישישים ולידם צאצאיהם הרבים. וביום חגו של תחכמוני נצטרף גם אנחנו לרבבות ידידיו ונאחל לו כי ימשיך לסלול דרכים להאדרת החינוך הדתי בישראל.

ב' בתמוז תשט"ו                                        שלכם  העורך

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים !

קוראי העיתון במחוז ת״א נתכנסו בצוותא בחודש שעבר והניחו את היסוד לאגודת הידידים. כמטרה ראשונה העמדנו לפניהם את הרחבת שורות הקוראים. בעתיד נשתדל לצקת תוכן חי לכלי הארגוני שהקמנו. הידידים יתכנסו מדי פעם לדון על העיתון, יארגנו עיתונים בעל-פה  ויפגשו עם הסופרים, ילכו בצוותא להצגות תיאטרון וקולנוע, ייערכו טיולים וירכשו לעצמם ספרים בהנחה ניכרת ע"י המערכת. בשלב הבא נפרוש את המסגרת ונקיף את הארץ כולה. בשעה זאת עלינו לברך על המוגמר — קמו ידידי הצופה לילדים. כה לחי!

על מהותו של העיתון עמדתי לא פעם באשנב ועל כן לא אחזור הפעם על הסברותי הקודמות. הסמל שהופץ בין הידידים מבטא את רעיוננו ואת דרכנו;— התורה והדעת, הם נר לרגלינו.

הנה לפניכם דוגמת סמל הידידים.

 סמל

במרכזה של החוברת פרק מתוך ספרה של גורית אכסלרד ״סין, סונג ואני", העומד להופיע בימים אלה, בהוצאת ספרי ״גדיש״, הסופרת התגוררה 10 שנים בסין והכירה את חייהם של הסינים על בוריים, מה שראתה ולמדת היא מספרת לכם בעט ובמכחול.

ט' תמוז תשט"ו                                שלכם העורך

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים!

בימים אלה התקיימה עצרת חגיגית לרגל מלאת 10 שנים לארגון האומות המאוחדות. נציגי כל האומות המאוחדות חזרו באותה הזדמנות על הרעיונות הכלולים במגילת האו"ם, על צדק, שלום וקידמה. גם נציגי האומות העוסקות ביוצר הפצצות הקטלניות שנועדו להחריב את העולם דיברו על השלום והקידמה. הסתירה שבין ההכרזות לבין המעשה מסמלת את נפשו המפולגת של העולם. באין אמונה בערכים מוחלטים ובהעדר הדבקות באלוקים, פוסח העולם על שני הסעיפים. את עשיית הטוב דורשים מהזולת ופורקים מעצמם כל חובה וצוו.

המצב אינו מעודד ביותר, אולם פה ושם מתגלים דברים מעודדים ומחזקים, א. פ. מספר לכם הפעם במסגרת מסעו באירופה על תנועת החימוש המוסרי, שמרכזה בשוייץ. הפרטים שהוא מוסר על תנועת זו מענינים ביותר.

*

לצייר ראובן, היוצר זה ארבעים שנה בשדה הציור הישראלי, יצאו מוניטין כנציגה המובהק של אמנות הציור היש­ראלית. אביגדור מסביר לכם ברשימתו כמה פרטים על דרכו של ראובן. לאלה מכם שמתענינים בציור, אני מציע לסור למוזיאון תל-אביב ולהזין את עיניהם ממראותיו של ראובן.

ט"ז בתמוז תשט"ו                               שלכם העורך

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים!

ביום שחוברת זו תגיע אליכם תהיו חופשיים מלימודים וחובות. חלק מכם יצא במחנות ובקייטנות ויהנה מהדרור והחופש, אולם לא מעטים מביניכם ירתמו בעול עבודה או שיסייעו להורים בעסקיהם ובעבודתם.

החומר המוגש לכם בחוברת מכוון לכולכם. לנופשים ולעובדים כאחד. ש. חופשוני מסייר בעקבות הנופשים ומתאר כמה פינות של בידור ומשחק ואילו שאר המשתתפים, עושים את המלאכה האפורה וסוקרים לפניכם את המאורעות האקטואליים.

בכל ימי החופש נשתדל לעקוב אחרי הדברים הקורים בעולם הגדול.

תבלו בנעימים.

כ"ג בתמוז תשט"ו                         שלכם      העורך

לכ' העורך!אני קורא ותיק של העיתון מציין בסיפוק שהעיתון השפר מאוד, הסיפור "בשבי קרחוני הקוטב הצפוני" יפה מאוד וגם הסיפור "עשר פרוטת" יפה. סיפורי "חיים אליאב" שהופיעו בעיתון היו יפים והייתי מייעץ שתמשיכו לפרסם מסיפוריו. בשנת תשי"ג הופיע בחוברת 24 משאל וכדאי שגם השנה יפורסם משאל כזה.קראתי שהתקיים כינוס של ידידי העיתון, האם ישנן עמותות כאלה רק בתל אביב או גם בחיפה? הייתי רוצה להצטרף לאגודה כזו. לפנים היו בעיתון פינות להומור כגון: "פנחס הקונדס״, "יזהר המפוזר" וכו' וגם "עת לצחוק, (כי המדור "עת לצחוק" המתפרסם עתה איננו מצחיק ביותר), בבקשת הכניסו שוב רוח שמחה בעיתון ולא כל כך הרבה תשבצים וחידות! מדור הספורט יפה מאוד, גם כדאי להרחיב את מדור תצפית השבוע.שמעון אולמן, חיפה.

 

אחרי החופש נארגן גם אגודת ידידים בחיפה.

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים!

בחוברת 29 התפרסם במדור מקור­אים לקוראים חיבור של מלכה נתן, תל­מידת בית הספר הממלכתי דתי בגן- יבנה על מרתף השואה שבהר ציון. החיבור עורר את תשומת לבם של מספר קוראים. ביניהם הורים ומורים. בחוברת 33 פרסמני מכתב הערכה חם מאת הגברת יהודית גוטמן מרחובות. ימים אחדים לאחר פרסום החיבור נת­קבל במערכת מכתב מאת מר אבא כהן, בצירוף המחאה על סך 10 ל"י ובו בקשה להעניק לכותבת החיבור פרס.

וזה תוכן מכתבו של מר אבא כהן:

ב"ה, ט"ז סיון, ת"א. קראתי בהתפעלות את הרשימה של הילדה מלכה נתן. מבית הספר גן יבנה, בשם ״מרתף השו­אה".

ניכר כי הרשימה היא פרי מח­שבה של ילדה טובת שכל. רצי­נית ובעלת רגש עמוק.

לצערנו לא עושים די הצורן לעידוד כוחות כשרוניים, המברי­קים ודועכים בשל חוסר תשומת לב ממוסדות החנון הישירים, אשר לפיקוחם נתון בעל הכישרון. החלטתי לשמח ולעודד את נפש הילדה ולהעניק לה גביע כסף ויחד עם זה לאחל לה הצלחה והתקדמות.

היו נא אתם השליחים לדבר מצוה והעבירו לבית ספרה את המתנה הצנועה.

רצוי גם להדפיס שנית את הרשימה ״מרתף השואה׳. בתודה ובהוקרה.

אבא כהן

עשינו כבקשתו של התורם והענקנו למלכה גביע .

בשער החוברת אתם רואים איתה עם הגביע בידה.

 גביע

מלכה והגביע

תעניין אתכם אולי העובדה שמלכה איננה צברית, וכן איננה עולה מאירופה, בה נתחוללה השואה — מלכה היא בת תימן ועולה חדשה בארץ.

ביום שלישי שעבר קיימנו את הכינוס של המחזור השלישי של כתבינו הצעי­רים. בחוברת הקרובה נמסור לכם פר­טים מלאים על הכינוס.

שלכם העורך                                   א' באב תשט"ו

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים !

בעצם ימי החופש האלה אנו שוקדים על תכניות השנה החדשה. בעמוד זה תקראו פרטים ראשונים על פרסים שאנו מכינים בשבילכם. בגליונות הקרובים נודיעכם על השינויים שיחולו במדורי העיתון השונים.

על אף ההכנות לשנה החדשה לא הפסקנו את סיורנו בקייטנות. הפעם מספר לכם א. ב. על קייטנת ילדי כפר עציון שהתקיימה ב"ימין אורד", שעל הכרמל. כמו כן ממשיך א. פ. בסיורו באירופה ומר זוטרא ירד לסדום כדי לספר לכם על התקדמות מפעל האשלג. סיפורו של נדבה בא אל קצו לעומת זאת ממשיכים הקרחונים להפשיר בקוטב הצפוני ומשב רוח קרירה מגיע אלינו בעצם ימי החום הקשים.

בקשה אחת לי אליכם בשעה שאתם מחזיקים בעט או בעפרון כדי לשגר מכתב להוריכם ממקומות הנופש, אנא שיגרו גם חוות דעת למערכת. שאלתי אתכם על הסיפורים המתפרסמים באחרונה — האין לכם דעה עליהם?

קישוט מועדון

מועדון הידידים בבי"ס לבנות בני ברק

יזמה רבה גילו חברות ועד אגודת "ידידי הצופה לילדים" בבי"ס לבנות בני ברק, אשר הצליחו לקבל צריף גדול שישמש מועדון קבוע עבור הידידות בבי"ס זה.

בימי חופש האלה עוסקות הבנות בקישוטו של המועדון, אשר ישמש כמקום קריאה ושיחה לידידות.

לוחות קיר, ציורים וכרזות מקשטים את כתליו. ספסלים ושולחנות הוכנסו לתוכו להנאת חברותיו וכן החלו כבר ברכישת ספרים.

יבורכו היוזמים של פינת חמד זו!

כ"ב באב תשט"ו                                   שלכם העורך

 כב אב 24

שער הכניסה של מחנה העציונים

גן עדן של ילדים

אנחנו מרגישים מצוין ולא משתעממים אף רגע. מהבוקר עד הערב יש לנו תכניות. בין המבצעים החשובים עד עכשיו היה הטיול ל״עין-הוד״, את המכתב הקצר הזה שיגר חנן פורת להוריו ממחנה ילדי כפר עציון שהתקיים

במוסד עליית הנוער הדתי ״ימין אורד״ שליד ניר-עציון. ואכן מכתב של אמת היה מכתבו. אוירה של עליצות ושל דרור שררה במקום, אווירת נופש בחיק הטבע, עשירת הרפתקאות וחוויות.

60 ילדים וילדות מגיל 7 עד 15, בני כפר-עציון, שהיתמות העיבה את שמי ילדותם, כונסו לקייטנה מיוחדת במינה. אבותיהם של הילדים חיו ביחד חיי שיתוף בקיבוץ כשהעפילו להרי חברון לפני 13 שנים ויחדיו הגנו על יישובם עד ליום האחרון, בו נפלו מות גיבורים. למרות שהמשפחות ששרדו מהמלחמה התפזרו בפינות שונות של הארץ, הן מחזיקות ביניהם קשרים אמיצים. חלק מהנותרים עלה להר הכרמל והקים יישוב חדש, לזכר הנופלים, בשם ניר עציון. זיכרונות העבר והחינוך המשותף שחונכו הילדים בעבר לא נתנו מנוח לילדים ולהורים כאחד והם החליטו כי לפחות פעם בשנה, בימי החופש יפגשו שוב, כדי לארוג את מסכת הזיכרונות ולשאוב עידוד ממעיינות מורשת הגבורה של ההורים.

רוחנו טובה

הבנות "הגדולות" רוכבות על בפסל, לא על הבנים

ביום הקבוע התכנסו כולם ב״ימין אורד״ והחלו בסידור המחנה, חיש מהר הפך המקום לגוש עציון מדומה.

הנוף ההררי ממחיש את אווירת הגוש ללא דופי. לעתים נדמה לך כי אתה משקיף על הרי עציון. הגבעות והרכסים קבלו כינויי המלחמה של הרי עציון: ״הגבעה הצהובה״, ״גבעת הסלעים״, ״עין צורים","משואות יצחק״, ״עמק ־ברכה״, ו״המנזר הרוסי״ — כולם שמות הלקוחים מהגוש בעבר. משתתפי הקייטנה התייחסו לשמות ברצינות גמורה, עזה הייתה החלטתם להגן על המחנה בפני כל אויב ומתנכל. על צבא בני עציון אלה פקדו המדריך צבי סלונים המכונה צביקה, שולמית לביא מהמחנכות הוותיקות של כפר עציון וכמה מדריכות מבנות עציון עצמן.

ענשו של מסתנן

בהתרגשות רבה סיפרו לנו חנה ורותי כיצד תפסו בלילה אחד נער מקייטנה סמוכה שניסה להסתנן למחנה העציונים ולגנוב את הדגל. ״תפסנו אותו – סיפרו – וקשרנו אותו אל התורן בחבל. הוא עמד כמת״.

הילדים עסקו במשחקים צופיים, ערכו טיולים בסביבה, השתתפו בשיחות ובמסיבות, בהם שמעו סיפורים וזיכרונות מימי המלחמה בגוש עציון.

ידי האומץ

ידי האומץ, אימון בקאפאפ

 גן עדן של ילדים רצינו לעמוד על הרגשתם של הילדים במחנה וסובבנו ביניהם בעת שהסבו על הארץ לזלול מלון דבש מתוצרת יקנעם. תפסנו אחדים מהם והצגנו להם את השאלה : איך אתה מרגיש בקייטנה? כולם אישרו כי טוב להם בהר וכי הם שמחים כי נפגשו יחדיו. וכך הגדיר את הקייטנה אבינועם חיימוביץ: ״זה גן עדן, פשוט גן עדן של ילדים״ אם תזכרו שהמדובר הוא בקייטנה של ילדים ששבעו מרורים, שביתם נהרס ואבותיהם נפלו במלחמה, תוכלו לשער כמה היה רב אושרם בימי החופש על ההר.

״אני חלמתי איך שאפגוש את כל הילדים ונשמח להיפגש״ — תאר אבינועם. שאלתיו הבאמת חלמת על הפגישה הזו? ״לא חלמתי, אבל זה היה במוח שלי״ — השיב. ואכן היה המחנה כחלום שנתגשם.

רגע של אושר מכתב מהבית יהושוע גרינשפן

רגע של נחת, יהושע גרינשפן, קיבל מכתב מהבית

לפני שנפרדתי מהחבריא העליזה והמשתוללת שאלתי: נו, מתי הולכים לכבוש את הגוש ? אחרי שהחליפו ביניהם מבטים, כאילו נשאלו על סודם הכמוס, ישיבו: ״בבוא העת, זה סוד צבאי!״

אין ספק שבבוא העת יצעדו הנערים והנערות בשביל

העולה לכפר עציון לנקום את דם אבותיהם היקרים, אך עד אז ימשיכו להיפגש מדי שנה במחנה ויהדקו את קשריהם עם מורשת האבות.

האבות לחמו יחד

האבות לחמו יחדיו

אורי ויהושע אלטמן וציונה פישגרונד, ילדיהם של מפקדי הגוש

א . ב .

אשנב למערכת

קוראים יקרים.

אנו מגישים לכם זו הפעם השלישית את גליון הכתבים. בתחילת החופש התכנסנו יחדיו ושמענו את הערותיו של העורך על תפקידי הכתב. חילקנו בינינו את התפקידים ויצאנו לפעולה. הזמן חלף ואנו שקדנו על החומר.

הנה לפניכם החוברת המכילה רפורטז׳ות ממקומות שונים בארץ. רשימות, מאמרים וסיפור קצר.

אני תקוה שבסוף השנה הבאה נגיש לכם את הגליון הרביעי של הכתבים הצעירים.

בשם הכתבים, יצחק חזוני.

אם תעיינו בשני הגיליונות הקודמים תבחינו בשינוי ובהתקדמות הרבה של כתבינו. בעקבות הבירור שקיימנו בכנס הכתבים, שמנו את הדגש על החומר העיתונאי. הדבר בולם בחוברת שלפניכם.

עלי להדגיש כי טרם מצינו את היכולת עד תומה ויש עוד הרבה לשפר ולשכלל, אך מה שהושג אינו מעט. יבורכו הכתבים על עמלם. כה לחי!

ז' באלול תשט"ו                                  שלכם העורך

תחרות חיבורים מספר 3 לכתבים צעירים תדריך למתחרים1) כתוב על כל נושא שתרצה, אך אל תעתיק דברים של אחרים (אל תשלח חרוזים).2) השתדל לכתוב באופן תמציתי ומרוכז והקפד על כללי התחביר והפיסוק.3) דאג לכך שהחיבור יבטא את נטיותיך ויספר על חויותיך האישיות.4) כתוב בדיו על צד אחד של הנייר ושים רווחים בין השורות.גם הכתבים הוותיקים יכולים להשתתף בתחרות.

המועד האחרון למסירת החיבורים הוא י"ב אייר 55 .5 .4.

אשנב למערכת

קוראים יקרים!

תקלות שאירעו בדפוסנו שבשו את הופעת העיתון ומנעו מאתנו להוציאו בשבוע שעבר.

אני שמח שוב לפתוח את האשנב ולומר לכם שלום!

כשהגיליון הזה יגיע לידכם תיכנסו כולכם לעול שנת הלימודים החדשה. העיתון ילווה אתכם בדרככם כידיד ותיק ונאמן. אגודות הידידים יפעלו למען הרחב את חוגי הקוראים וישמשו קשרים ביניכם לבין המערכת. האשנב ישקף נאמנה את כל משאלותיכם יביא את ביקורתכם לציבור הקוראים. דף חדש נפתח בלימודיכם ובחייכם, השתדלו כי יהיה טהור ורב תוכן.

*

גיליון המכתבים זכה למחמאות רבות. לציון מיוחד זכו הרשימות המאמרים שגילו לקוראים טפח מחייהם הם.

במרכזו של גיליון זה, שהוא האחרון בכרך ט׳, אנו מפרסמים מאמר על כיבוש המרחב ע"י אנשי המדע ועל התכניות לבנות ירח מלאכותי.

הסיפור "בשבי קרחוני הקוטב הצפוני" נסתיים. בטעות היה כתוב בגיליון הקודם "המשך יבוא״.

גיליון ראש השנה ויום הכיפורים, שיפתח את כרך י' יופיע בע״ה ביום ד' כ"ז אלול.

כ' באלול תשט"ו                           שלכם העורך

עורך נכבד.איני יודעת באם כולם נהנו מהגיליון הקודם כמוני, אך בדבר אחד בוודאי יודה ציבור הקוראים שהעיתון היה נפלא.מעודי לא התענגתי כמו בליל שישי האחרון בשעה שקראתי את פרי מעשי שתי הרחלות (הזלנוס ואיצקוביץ), אכן הגדילו לעשות. זה לא כבר נשאלו הקוראים לחוות דעתם על הסיפורים: "אוצרות המלך שלמה", ו"בשבי הקוטב הצפוני", שניהם כאחד היו מעניינים ומוצלחים ויש להמשיך בנתינת סוג זה. מדוע ניתנות בעיתון סקירות אך ורק על סרטים, ואין מחשיבים כלל את התיאטרון? האם הקולנוע עדיף מהתיאטרון? יש להעיר בסיפוק רב, כי הבדיחות, שמופיעות בזמן האחרון, אינן מוכרות ושופעות הומור רב. א' קרצ'מר ועטליה כץ, מביאיהן, זכאים לתודה לבבית. שיפור ניכר ובולט לעין חל גם במדור מ"קוראים לקוראים". הרשימות החלו לעמוד על רמה, עד שאני רואה חובה לעצמי לקרוא אותן כבימים ימימה.מאת נורית פריזר תל-אביבאין אנו מבכרים את הקולנוע על התיאטרון. במידה שמתקיימות הצגות תיאטרון לילדים, אנו משתדלים להביא זאת לידיעתכם.

 

 

 

 

 

 

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s