שאול רז, עורך "הצופה לילדים" – תשי"ט – [תשרי, חשון, כסלו]

בעיתוני "הצופה לילדים" כתבות החתומות א.ב. ,

אלה ראשי תיבות של השם אהרון בינדר,

שמו הספרותי של שאול רז.

אשנב למערכת

קוראים יקרים!

חגי ישראל על סמליהם ומנהגיהם, תפילותיהם וסעודותיהם הם פאר מסורתנו הרוחנית. כל חג והנושא שלו ומקביל להם: הדינים הקובעים את דמותם בבית וברחוב. המלבושים המיוחדים, המאכלים והזמירות. חג הסוכות הוא  העשיר שבחגים. החג נמשך שבוע ימים, וכל יום הוא חג לעצמו. בימי קדם היו מראותיו וטכסיו מהמפוארים ומהנשגבים במיוחד. העם עלה בהמוניו לעיר הקודש בשירה ובמחול כשבידיהם ארבעת המינים, בבית המקדש נערך ניסוך המים בשמחת בית השואבת והשמחה ליוותה במעשי להטים, זיקוקין די־נור וריקודי חדוה. אין פלא שאמרו: כי מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו.

גם בגולה נמשכה המסורת הנהדרת של חגנו, על אף היותנו נכרים ומשועבדים לזרים, החג היהודי היה ניכר ברחוב של היהודים. לפי מראהו, קולות אפשר היה להבחין בו, וגדולה הייתה השמחה בגיטאות בשמחת תורה.

בארצנו המתחדשת מתחדשים גם החגים. השיבה לעבודת האדמה משלימה את הפנימיות, שפגמה הגלות בשמחה השלימה. שוב אנו חוגגים את חג האסיף, בצאת השנה מבקשים על המטר. בקבוץ הדתי התחדש חג שמחת בית השואבה. אולם עד כדי הטבעת חותם מובהק עדיין לא הגענו בערינו וביישובינו בימי החגים. בשכונת מאה שערים שבירושלים, נשתמר משהו מאותם מראות החג שבעיירות הגולה, כאן הכל ספוג אווירת החג.

הסתכלו יפה בנער קטן זה המדביק בפטישו את הציור שהכין לקישוט סו­­כתו, שאר בני הבית אף הם עוזרים על ידו בהכנת הסוכה. בפני הנער ניכרת המצווה של הידור הסוכה.

 חג סוכות

נטילת ארבעת המינים

*

י. ואריגור חזרו אליכם בכמה סיפורים על "זמן שמחתנו" בגולה, ואילו י. רימון, תמר בורנשטיין וא. אביבי מספרים לכם על החג בישראל. נאים במיוחד הם שיריו של ט. אלעד. מ. מוסר לכם כמה פרטים על הכנת שמחת בית השואבה ביבנה, א. ב. מציג לכם במילים ובתמונות את חג הסוכות במאה שערים.

מועדים לשמחה.

י"א בתשרי תשי"ט                              שלכם העורך.

 

סוכות במאה שערים

סוכות

סוכות במאה שערים

יפה היא מאה שערים בכל ימות השנה, אך בחג הסוכות היא יפה פי שבע. רחובותיה הומים מיהודים לבושים אטלס, הנושאים בידיהם את ארבעת המינים.

שוק

בשוק ארבעת המינים

שלטים המכריזים על אתרוגים בלתי מורכבים צצים בפתחי החנויות ואילו בחצרות מוקמות והולכות הסוכות, משפחה משפחה וסוכתה. הרחוב משנה את צורתו, דרכו עוברת בין סוכות  שמתוכן ביקע קול שיר וזמרה. סוכות על מרפ­סות, סוכות בחצרות, בסימטאות, וריח הסכך הרענן משתלט בחלל הרחוב. פה החג שולט בכל ואין מקום הפנוי ממנו.

מאה שערים

מוכרות ההדסים

א. ב.

אשנב למערכת

קוראים יקרים!

ייחודו של האדם ויתרונו על שאר הברואים הוא בשכלו. בכוח המחשבה הוא בורר את דרכו בחיים, בוחר בטוב או ברע חלילה. היהדות אינה שמה את מבטחה בשכל בלבד, היא דורשת מהאדם מעשים, קיום מצוות.

לצערנו נחלשו הדורות האחרונים בעמנו הן בקיום המצוות והן במחשבת היהדות ולימוד התורה. סערה גדולה קמה בארצנו סביב מספר בעיות יסוד בחיינו, כגון: שמירת השבת, החינוך, נישואי תערובת, גיור, קבורה ועוד. – מה מקורן של הסערות והמלחמות האלה? קודם כל בורות באי ידיעת המקורות. שנית, בפריקת העול, כל העול של המצוות וחוקי המוסר, שהם הם, הביטוי ליתרונו של האדם על החיה ויתרונו של היהודי על הגוי.

*

בשבועות האחרונים דובר בארץ על פעילותה המוצלחת של המשטרה הבינלאומית ה"אינטרפול" בתפיסת פושעים. פקיד, שמעל בעשרות אלפי דולרים, ברח מן הארץ ונתפס בשוויץ. פרטים על המשטרה הבינלאומית מספר לכם י. לבנון.

כ"ג בתשרי תשי"ט                          שלכם העורך

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים!

לפני צאתי לחופשה פשפשתי בתיקי ומצאתי בו כמה מכתבים מענינים, אולם בטרם שאתעכב עליהם הרי  מקרה מענין שקרני ביום הכפורים.

האווירה בבית הכנסת היתה מלאה צפיה ורצינות, גם בחצר התקהלו מאות יהודים שזו להם הפעם הראשונה אולי להתפלל את ״כל נדרי" בלי מורא ופחד.

היו אלה אנוסים שזכו ליום הכפורים הראשון בין אחים יהודים. התפללנו בכוונה ובצפיפות רבה כתף אל כתף. לפתע הבחנתי בנער הנדחק בינינו ומנסה ומעל לכתפו של שכני להציץ במחזור. פלגי זיעה כיסו את מצחו, עיניו כאילו נקרעו לרווחה בתורו אחרי האותיות הזעירות שבמחזור. הזמנתי את הנער להתפלל אתי יחד הצעתי לו את מחזורי להסתכל בתפילה. הנער היה מאושר. חיש שקע בתפילה.

לאחר התפילה שאלתי למוצאו והוא סיפר: עליתי מפולין, אבי אמן ורחוק מדת ישראל. זה שלש שנים שאני צם למרות שלא מלאו לי עוד 13. קראו לי פעם ויקטור ועתה שמי אבי.

שאלתיו: "יש לך בודאי פה הרבה חברים שבאו מפולין?" השיב: "כן, יש פה הרבה ילדים שבאו מפולין, אולם אני לא מתחבר אתם, כי אני רוצה לשכוח את העבר. הם אינם משתדלים להכיר את הדת היהודית, אינם מתפללים ואינם נימולים… אני רוצה להכיר את כל מה שלא ידעתי, יש בי צימאון עז לשוב לדת אבותי…"

שימו לב: ״יש בו צימאון עז לשוב לדת אבותי"… אביו אינו אדוק, אך אבותיו ודאי היו יהודים כשרים. בנער התעוררו כוחות נעלמים והחלו לפעול בכיוון השיבה לעמו. אם יש עוד מי שמטיל ספק ״מיהו יהודי?״ ילך לנער הזה וילמד ממנו את התשובה.

*

בימי החגים ייחדנו כמה פעמים את הדיבור על הביטוי האישי (קישוטים. ברכות וכו'). אמרנו שברכה אישית, שמכינים אותם במו ידינו, עדיפה מברכה מודפסת. הנה לפניכם דוגמה נאה של ברכת תודה למורה :

״הרהרנו איזו הפתעה נכין למורה. אני מרטה וחברתי אסתר למדנו וטרחנו במשך כל השנה עד אשר ידענו את תורת המוסיקה. והנה הגיע הזמן להיפרד ממורתנו החביבה עלינו. האם נכתוב לה ברכה? ולפתע קפצה מרתה ממקומה ואמרה : הבה נכתוב לה שיר. ומיד אחריה קפצה אסתר וקראה: הלא צריכים גם מנגינה! מיד ישבנו לעבודה. כתבנו ומחקנו ולבסוף חברנו את השיר ומנגינתו.

מעלותיה הטובות של מורתנו

שיר

מורתנו החביבה

למדה אותנו שנה תמימה

היא עמלה טרחה אתנו

עד אשר תו למדנו

מורתנו מורתנו

אנו מודים לך מקרב לב

מאת מרטה יגר בת ה-10 ת"א

 

אני מזמין אתכם לספר על מפעלים ומעשים דומים. ועד לאשנב הבא (בעוד שלושה שבועות) חכו לפרסומים נוספים.

ל' בתשרי תשי"ט                              שלכם העורך

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים,

החידון הבינלאומי לתנ״ך גרם להתענינות רבה בספר הספרים — כולם עוסקים בחידוני תנ״ך. כמובן שלא כולם עוסקים בהם לשמה, אלא שמלא לשמה יבואו אולי לשמה.

אצלנו אין בכך חידוש. יהודי חרד עוסק בלימוד התורה תמיד וכמובן שאין לימודו מצטמצם רק בתנ״ך, אלא מקיף את ים התלמוד, המדרשים והפירושים השונים. יהודי חרד עוסק בכל מה שקשור לקיום המצוות בחייו; מתעמק בתורה ושונה הלכות, לומד דינים ואומר פרק תהילים מדי־יום — יהודי חרד אינו לומד לעת חידונים בלבד.

ואם כבר עורכים חידונים יש להרחיבם על כל מערכת הלימודים, על כל אוצר היהדות, על תורה שבכתב ועל תורה שבעל פה.

הצעות שונות בדבר עריכת חידונים הגיעו למערכת. אנו עוסקים בבירורן ומיד לכשנחליט איזה מהן נראות לנו כבנות ביצוע במסגרתנו נודיעכם בעיתון.

*

בימים אלה מלאו שנתיים למבצע סיני. היו אלה ימים גדולים למדינתנו. ראינו בעינינו את תבוסת אויבנו הגדול ביותר תוך ימים ספורים. נסים גדולים עשה לנו השם וגבורות נפלאות חיילינו.

בשבילנו נשאר הדבר, על אף הגדולות והנצורות, בגדר מבצע ואין להחליפו בשום שם אחר ובמיוחד לא במעמד סיני.

*

הפרדסים נותנים פריים והקטיף במלוא עוזו. בין הקוטפים לבין הזורעים ריב נושן — אלה מבקשים על השמש ואלה על הגשם. משהו על הקטיף מביאים לכם הפעם י. מ. מישורי ושולמית איתן.

כ"ח בחשון תשי"ט                         שלכם העורך

  

אשנב למערכת

קוראים יקרים

משנכנס כסלו מרבים באורות ובסיפורי גבורה על ימים עברו. בכל בית מכינים המנורה ובכל בית ספר הצגה על מלחמות המכבים ונס החנו­כ­ה.

לפי בקשת רבים אנו מפרסמים כבר בחוברת הראשונה של החודש מערכון שאפשר להציגו בחנוכה. אם תשימו לב תראו כי הסופר י. בון השכיל לשרטט תמונה מימי המכבים שיש בה הדים מימינו אל­ה.

ועדת העשור מכינה לכם הפתעה נעימה לימי החנוכה — מטבע חדש בסדרת מטבעות הזיכרון של שנת העשור.

המטבע צויר על ידי הגרפיקאי צבי נרקיס והוטבע במטבעה הממלכתית בשויץ. הוא עשוי נתך ניקל־נחושת. מחירו של מטבע זה עממי והוא נועד לדמי חנוכה. ערכו הנקוב 1 ל"י והוא ימכר תמורת 2.00 ל"י, כולל קופסת פלסטיק נאה.

המטבע נושא את הסיסמה "תורה אור" ההולמת את חנוכה, חג (משלי ו', כ"ג, – "כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר").

על גבי המטבע — ציור מנורת שבעת הקנים, סמלו של אחרון מלכי החשמונאים — מתתיהו אנטיגונוס. לשני צדי המנורה שני כוכבים, בדומה לאלה המופיעים על מטבעותיו של אלכסנדר ינאי. אותיות הכתב המופיעות על גבי המטבע צוירו בסגנון האותיות שנחקקו על קברים יהודיים קדומים.

המטבע יופיע למכירה ביום 20.11.58. 170 אלף ימכרו בארץ ואילו 80 אלף בחו״ל. כמה אלפי מטבעות ימכרו לאספנים. הכסף שיכנס מהמכירה יימסר לחינוך ילדי עולים.

אור

*

החודש מלאה שנה לפטירתו של הסופר אפרים די־זהב, שהיה ממשתתפיו הקבועים של עיתננו. האגדה (הגחלילית) המתפרסמת בגליון זה, היא מעזבונו של הסופר המנוח.

*

לבסוף בשורה משמחת, החודש נערוך טיול לירושלים ברכבת ישראל, כן נקיים את כנס הכתבים הצעירים.

ו' בכסלו תשי"ט                        שלכם העורך

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים

עבודתי הראשונה מדי יום היא קריאת מכתביכם, שעות אחדות אני מקדיש לקריאתם, למיונם ולכתיבת התשובות. אודה על האמת, אתם מחזירים אותי לעולם הילדות והנעורים. אילו היה העולם כה טהור כפי שהוא משתקף במכתביכם ובחיבוריכם, אילו היו האנשים כה טובים ורחמנים כפי שהנכם, היתה הגאולה באה לעולם.

כדי לחסוך לי טירחה מיותרת בקריאת המכתבים אבקשכם להקפיד על כמה כללים:

א) כתבו רק על צד אחד של הנייר.

ב) השתדלו לכתוב ברור ונקי.

ג) מעטו בחריזת חרוזים.

ד) אל תשכחו לציין את שמכם, גילכם ומקום מגוריכם תחת כל נושא וסוג לחוד.

ה) אל תצרפו חידות לחיבורים.

ו) כל דבר כתבו על דף לחוד.

אודה – זו תורה – אמרו חז"ל.

*

מכיוון שחודש האורים בעיצומו, אנו מביאים לכם רפורטג׳ה על הספריות העירוניות של עירית תל־אביב, בהם קוראים ומעיינים רבבות בני נוער ומבוגרים.

גם בגיליון הזה אנו מפרסמים מערכון שנושאו המכבים. זריזים שביניכם עוד יספיקו להכינו למסיבת החנוכה.

*

ולבסוף בשורה משמחת. הנהלה רכבת ישראל נענתה לפנייתנו והעמידה לרשותנו רכבת מיוחדת שתסיע ביום השני של חנוכה מאות מקוראינו מתל אביב לירושלים. פרטים מדויקים על מועד היציאה ועל תכנית הטיול נודיעכם בגיליון הבא.

רכבת

את חלוקת המקומות יבצעו ועדי אגודות הידידים. ברור שלא כולם יכולים להשתתף בטיול זה. את אלה שלא יטיילו הפעם נפצה בטיול דומה בהזדמנות אחרת.

בקשר לטיול אנו מפרסמים חידון של רכבת ישראל. שימו לב!

פרסים חשובים הועמדו לרשותנו ע״ י הנהלת הרכבת:­

פרס ראשון: כרטיס נסיעה חינם ברכבת ישראל לשנה שלמה בכל הקוים.

פרס שני: כרטיס נסיעה חינם לחצי שנה.

פרס שלישי: 10 כרטיסי נסיעה זוגיים מתל-אביב לירושלים ובחזרה.

כל כתבינו הצעירים ישתתפו בטיול ויתארו אותו בגיליון מיוחד. למחרת נקיים את הכנס של הכתבים כנהוג בכל שנה.­

י"ג בכסלו תשי"ט                              שלכם העורך

  

אשנב למערכת

קוראים יקרים

הרמב״ם אומר כי ״מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא מאוד וצריך אדם להיזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח הא-ל והודיה לי על הנסים שעשה לנו", כלומר, גדולתה וחשיבותה של מצוות הדלקת נרות חנוכה היא בעיקר בפרסום הנס שעשה לנו ה׳ בימי מלכות יון הרשעה בשבח ובהלל שאנו נותנים למלך העולם אנו מכריזים, כי אנו בוטחים בה' העושה ניסים לעמנו ופודה אותו מידי הרשעים המתנכלים לקיומנו.

מלחמת החשמונאים התנהלה נגד התרבות הזרה, נגד האלילות שאיימה לחסל את היהדות מבפנים ומבחוץ. קומץ  כוהנים תמימים וטהורים, שהיה מוכן להקריב את חייו למען אמונתו חולל מלחמה נגד משעבד זר ואכזר שחילותיו רבו מספור. קומץ קטן של יהודים מושרשים, משפחה אחת מלוכדת ביהדותה הציתה אבוקת החירות היהודית, וחוללה את נס ההתחדשות באומה.

המתייוונים הלכו אחרי אלילי יון ותרבותה. הם הסתגלו לשלטון והשתעבדו לו, לא כן החשמונאים והנלווים אליהם וכיצד התנגדו גיבורי היהדות למשעבדיהם? הנה מספרת האגדה איך בניה של מרים בת תנחום סרבו להשתחוות לצלם! ״אמר לו הקיסר: בני השתחווה לצלם! אמר לו: חס ושלום!

אמר לו: למה ? אמר לו: שכן כתוב בתורתנו: "את ה׳ האמרת היום… וה' האמירך היום", כבר נשבענו להקב׳׳ה ואין אנו מעבירים אותו באל אחר, ואף הוא נשבע לנו שאין הוא מעביר אותנו באומה אחרת״.

עמידתם העיקשת של מחנות החשמונאים והקרבתם עוררה את רחמי ה' על אומתו, ועשה להם הנס הגדול, ונתן בידם את אויביהם, ויכלו לטהר את המקדש ואת העם משיקוצי היוונים.

פולמוס מר מתנהל זה חדשים בין מחנה המאמינים בא-ל אחד, א־ל אלוקי ישראל, לבין המתייוונים של ימינו. הם רוצים לטמא את העם, אנו כחומה בצורה עומדים להגן על טהרתו. הם רוצים למחוק את צלמו, ולערבבו בין העמים ואנחנו עומדים מלוכדים כדי ללחום על ייחודו.

יאירו נרות החנוכה את חדרי לבבנו ונשאב עוז ותעצומות מעמידת החשמונאים במערכה הגורלית שהוטלה עלינו בדורנו זה.

כ' בכסליו תשי"ט                                 שלכם העורך.

 שאול חנוכ

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים,

במלחמת העולם השניה השמידו הנאצים ששה מיליון יהודים. היה זה כיליון מחריד ואכזר שכמותו לא ידע עמנו זה מאות בשנים. בארצות הגוש המזרחי, בחזית רוסיה הסובייטית ובאירופה המזרחית ירד מסך הברזל על עוד חמשה מיליון יהודים. אמנם, ההסגר שהוטל על היהודים ברוסיה ובארצות הסמוכות לא הביא להשמדה גופנית חלילה וחס, אולם הוא ניתק מיליוני יהודים מעמם ומתרבותם. היתה זו השמדה רוחנית.

היהודים ברוסיה אינם יכולים להתאגד כרצונם באגודות ציוניות ולעלות לישראל. הם חיים כאנוסים בספרד. אסור להם ללמוד עברית ולקרוא ספרים עבריים. רק לפני שנים מעטות הרשו השלטונות להדפיס סידור תפילה ולייסד ישיבה קטנה. למעלה משלושים שנה אנו מחכים ליום בו יפתחו השערים ויהודי רוסיה יעלו לארץ. לעת עתה אין רמז לפתיחת השערים.                                                         *

בימים אלה הגיע אלינו סיפור בעברית, שנכתב על ידי סופר החי באחת מארצות מסך הברזל, שם הסיפור "הגיבור הקטן״ ונושאו – ילדותו של המכבי. אין צורך לעמוד על הסמליות בבחירת הנושא ע״י יהודי שחי במשטר של דיכוי,

אולם אין אנו פטורים מלעמוד על הגבורה הרוחנית של אחינו הכלואים בארצות הנ"ל זה שלושים שנה.

הסיפור כתוב בכתב יפה על עמודי נייר המחוברים בחוטי תפירה. זה מעין ספרון קטן ונוח להטמנה. באחת הפינות של הנייר מצאנו את המכתב הבא:

אדוני עורך העיתון אשר לילדים בארץ!

הספור הזה נכתב ונחתם ע״י עוד בשנת תרפ״ח, אך לדאבוני היה מונח כאבן אין לה הופכים ושטרם ידועה. עד עכשיו השתמשתי במקרה מוצלח להצילו מנשיה. אם ראוי הוא עדין מצד סגנונו שנתישן קצת לבוא בדפוס – הדפיסוהו בעילום שמי. א.ח.ז. ולא יותר… ״ .

קראו את הסיפור והתייחדו עם אחינו היקרים שמעבר למסך הברזל המצפים לבוא ישועתם.

כ"ז בכסלו תשי"ט                                שלכם העורך

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s