שאול רז, עורך "הצופה לילדים" – תשי"ט [ניסן, אייר, סיון]

בעיתוני "הצופה לילדים" כתבות החתומות א.ב. ,

אלה ראשי תיבות של השם אהרון בינדר,

שמו הספרותי של שאול רז.

אשנב למערכת

קוראים יקרים

החוברת שלשפניכם היא האחרונה שלפני חג הפסח. במרכזה כתבת על מורה הצעיר ביותר בארץ, מאת ג. אקסלרוד. גיליון החג יופיע בצורה מוגדלת בשלל עיטורים יפים.

במודעה המתפרסמת סמוך לדברי תמצאו את תוצאות התחרות לבחירת שם למפעל החיסכון, שהוכרז ע״י בנק הפועל המזרחי. ההשתתפות היתה ערה מאוד. הבנק מכין הפתעה לכל אלה שנטלו חלק בתחרות.

אנו מפרסמים הפעם את הפרק האחרון של סיפורה של תמר ״אלה בניך מולדת״. אתם מוזמנים להביע את דעתכם עליו. אל תסתפקו ב״יפה״ ״מענין", הרחיבו את הדיבור עליו ונמקו יפה את הערכותיכם.

כמנהג אבותינו אנו מתחילים באותה החוברת את סיפורה החדש של שולמית איתן ״הדרך לשר הפרחים".

הערה: רבים מכם מבקשים להתכתב, אך שוכחים לציין כתבתם על הבקשה. לדוגמה: "אני רוצה להתכתב עם ילדה מחוץ לארץ, אני בת עשר ממושב תקומה״.

לך וחפש ילדה במושב תקומה !

ו' בניסן תשי"ט                              שלכם העורך

 

אשנב למערכת

לקוראים יקרים,

בשער אתם רואים תמונה מזעזעת — שרידי גיטו ורשה מובלים אחרי המרד להשמדה ע״י הנאצים המזויינים.

ורשה

שרידי גטו וארשה

בראש המסע צועדים בסך: אב, אם, בת וילדה קטנה. מאחוריהם צועדים מאות יהודי ורשה, השרידים האחרונים של יהדות פולין שנכנעו לאויב האכזר אחרי התגוננותם הנואשת.

הגיטו עלה באש, דייריו הוגרו לטבח, אך גבורתם וטוהר נפשם לא הוכרעו ולא נשכחו. כל יהודי באשר הוא, וכל אדם נאור בעולם נושאים בלבם את זוועות השואה, בה נספו ששה מיליון מאחינו.

המרד פרץ בימי הפסח ודעך אחרי מלחמת גבורה עילאית. לזכר המרד והשואה קבלה הכנסת חוק מיוחד, לפיו תושבת העבודה בארץ בכ״ז בניסן לשתי דקות וזכר הקרבנות יועלה בעצרות ובתפילות מיוחדות.

על מהלך המרד מספר לכם א. פ. פרטים מאלפים ואילו על פעולות המחקר וההנצחה מספר לכם מ. הסופרת ר. קביטקובסקה, שהיא עצמה מניצולי השואה, מספרת לכם משהו על חיי הילדים בגיטו ורשה.

וכך משתבץ זכר השואה בין חג החירות לבין יום העצמאות ומרתק את שניהם לנצח בחותם של קדושה, דם ודמעות.

כ"ז ניסן תשי"ט                                      שלכם העורך

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים.

שנת העשור עברה חלפה לה ועמה החגיגות הרעשניות. נסתיימה תקופה קצרה בחיינו העצמאיים, תקופה עשירה במבצעי גבורה ובמעללי כיבוש נועזים. למעלה ממיליון יהודים הועלו לארץ האבות, מאות אלפי דונם של אדמת מדבר הופרחו, נתרחבה רשת החינוך הכללי והדתי, בוצר הביטחון בגבולות, צה״ל התעשר בנשק חדיש ומשוכלל.

שנה שלמה היינו שמחים, כי נתן לנו ד׳ לנוח מאויבינו, כי ניחמנו בחירות ובמדינה, חלף כל שנות השעבוד והגלות. אחרי כבשני אושביץ וטרבלינקה, אחרי מחנות ההשמדה והענויים, חשף ד' את חסדיו לעיני כל הגויים ורחם את עמו המתענה והנידח. על כנפי נשרים העלה את השרידים לציון, חבש את פצעיהם וזקף את קומתם, לכבוש מחדש את ארצם ולקומם את הריסותיה. לנגד עינינו אירעו הפלאות, במו ידינו סייענו בהגשמתם.

כאבותינו מדורי דורות, בטחנו בחסדי ה׳. יצאנו להילחם באויבים וניצחנו. השם הביסם מלפנינו וסוכך עלינו ממרום. אחד החזיונות הנפלאים בתולדות האנוש נתארע — העם המפוזר והנרדף שב לארצו החרבה והנעזבת. היה זה יום פגישה, מועד של שמחת כלולות מחודש.

ועתה באה שנה רגילה לקראתנו, שנה ראשונה בעשור השני. עתה מוטל עלינו להוכיח את בגרותנו המדינית והיהודית. כל אלה קרו לנו — כיצד נתנכר למורשתנו? — הנהיה חרשים מלשמוע את קריאת הנביא: אנכי, אנכי הוא מנחמכם!

לא רק אבותינו ספדו לנו, אלא במו עינינו ראינו את נחמת השם ובמו גופנו השתתפנו במימוש צוויו, ועל כן נודה לו ונהללו ונתפלל שיהיה עמנו גם בימים יבואו, עד אין קץ.

*

לא כל היישובים שעמדו במלחמה נכללו בגבולות המדינה. יישובי גוש־עציון ואחרים נשארו עדיין ביד אויב. בימים אלה תפתח בחיפה תערוכת גוש־עציון, המתארת את מלחמתם הנעלה של חברינו. כללנו בחוברת אגדה קצרה ותמונה מאותם הימים שכפר-עציון היה קיים. סיפוריהם של: ברוך אורן, תמר בורנשטיין ויעקב רימון, מספרים לכם על יום העצמאות, העילות והמלחמה. כסיכום שנת העשור הבאנו לכם כמה ממראותיה העיקריים.

חג שמח גדול, למדינת ישראל!

ג' באייר תשי"ט                                    שלכם העורך

דגל

אשנב למערכת

קוראים יקרים,

ביום העצמאות האחרון הפגין צה״ל מהדש את כוחו המוטס והמשוריין ועודד את החוגגים ברוחו האיתנה, העשויה ללא חת. אינני יודע אם רבים מכם הרגישו כמוני את העדרם של דפוסים מיוחדים לחג ואת חסרונה של השמחה הפשוטה והלבבית המלווה את מועדינו. הרעש והריצה לרחוב הסואן, אינם יכולים למלא את החלל שכל אחד מאתנו מרגיש מדי שנה ביום זה. מחמת השנאה שמסביבנו מוטל עלינו לטפח את כוחנו, אולם ייעודינו הוא ייעוד של שלום — יצירת חיים טהורים וצודקים על פי תורתנו. על כן יש ערך רב לציון הישגים בתחום השיבה לארץ ולחיי תורה ועבודה בימינו. אחד הניסים הגדולים שארע במשך עשר שנות קיומה של המדינה היה מבצע מרבד הקסמים, בו הועלו לארץ רבבות אחינו מתימן.

הכתבה המרכזית בגיליון שלפניכם סוקרת את קורות שבט התימנים המופלא ואת עלייתם לארץ.

בפתח הגיליון כתבה על ביתן הזכוכית של מוזיאון הארץ העומד להיפתח לקהל בזמן הקרוב.

לבסוף ברצוני להזכירכם, כי בגיליון יום העצמאות פרסמנו את תנאי התחרות לבחירת כ״צים (כתבים צעירים) חדשים. הזמן קצר והאחריות רבה. אל תדחו את שליחת החיבורים לרגע האחרון.

י"א באייר תשי"ט                                שלכם העורך

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים,               ־

נראה לי שבהמולת החגיגות והיובלות לא שמתם לב להכרזה השנתית על התחרות לבחירת כ"צים (כתבים צעירים) חדשים. רבים ממכם חולמים על כך ושואלים: "כיצד אפשר לקבל את התואר הנכסף?", הנה נתנת לכם האפשרות, אל תחמיצוה!

*

רבבות אנשים בארצנו נמנים עלי מנויי השירות הבולאי. הם קונים את את בולי ישראל לא למטרות שימושיות, כי אם גם תחביב. הבולים יפים ומאלפים וגם שווים כסף ברבות הימים.

בולי ישראל קנו להם שם טוב בעולם והיצוא לארצות חוץ, אף הוא בעליה מתמדת הטלנו על כתבנו הצעיר שהתבגר בינתים – אליעזר לוין, לסקור את קורותיהם של הבולים, עבודתו היסודית מונחת לפניכם, אני בטוח שאחרי שתראו את דבריו, תדעו כיצד נולדים הבולים – ואולי גם תתחילו לחבבם ולאספם?

*

בשנה האחרונה הוכנסה שיטה חדשה בשיטור בערי ישראל. כל עיר חולקה למקופים שבהם מסיירים שוטרים בכל שעות היום והלילה. מ.א י. עזרוני מספר לכם על פגישה עם שוטר מקופי בליל שבת.

חגיגות יובל תל אביב לא נסתיימו עדיין. בימים אלה נפתח במוזיאון הארץ, שעל אחד מבניניו סיפרנו לכם בגיליון הקודם. הפעם מביא לכם א. צורף כמה זיכרונות מאותם ימים שחובותיה של העיר אפשר היה לראות שקמים וגמלים שהובילו זפזיף משפת הים.

כ"ה באייר תשי"ט                              שלכם העורך

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים.

"כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו"

(משלי ד' ב')

חג השבועות הוא אחד החגים הקצרים ביותר בין חגינו, אולם בתוכנו, במצוותיו ובסמליו צרורים כמעט כל החגים כולם. הוא קשור ביציאת מצרים ונועד לעליה לרגל עם ביכורי הפירות לירושלים, כלומר, מועד שיש בו זכר היסטורי ויחד עם זאת הוא חג של תודה והתקדשות, חג של הודיה על פריונה של הארץ ועל רחמי שמים.

*

ייחודו של היום בהיותו זמן מתן תורתנו – חג של שמחה ויראה, חג של מעמד נשגב וקבלת עול מלכות שמים – יום של התגלות השם לעמו – מועד בחירתנו לעם השם.

*

שורה של אגדות מספרות על גדולת היום ושגב המעמד.

אגדה אחת מספרת איך הקדוש ברוך הוא הציע את תורתו לשבעים אומות העולם, אחרת מספרת איך ההרים רבו על הזכות של מעמד מתן התורה. אגדה שלישית מדברת בשבחם, אתם הערבים של האומה, מסופר כי בשעה שעמדו ישראל לפני הר סיני, אמר להם הקדוש ברוך הוא: אני נותן לכם את התורה, אלא הביאו ערבים טובים שתשמרוה. אבותינו הקדושים ונביאנו הקדושים לא נתקבלו, רק כשישראל הציעו את בניהם כערבים נתרצה השם, רק אתם שלבבכם טהור ומוכן לספוג לתוכו את אורה של התורה, הכרעתם את הכף לזכותם של ישראל, גם כיום משקלכם נכבד, ועתידה של התורה והאומה יקבעו ע"י נאמנותכם לקיים את מצוותיה.

מעמד הר סיני שינה את מהלכה של ההיסטוריה של אומתנו ואת נשמתה. ר' שמעון בר יוחאי, התנא האלוקי וגיבור הרוח אומר, כי במעמד הר סיני נתן ה' לעמו כלי זין שהשם הגדול חקוק עליו. בימינו אלה מתנהלת מלחמה קשה על קיום התורה ועל דמותנו כעם התורה — בדורנו יאה לאנשי תורה להיות אנשי-חיל אמיצים ובוטחים בדרכם ואינם נרתעים משום מכשול ואויב.

מתן

מעמד הר סיני

בימי דוד הוגשמה התורה ברחבי ממלכתו. הוא עצמו הפך סמל למלכות היהודית ולמשיח צדקנו. לפי המסורה נפטר דוד בשבועות. על ניגונו של דוד המלך מוסב סיפורו של א. צורף, ואילו יעקב רימון מספר לכם על תיקון שבועות של ישיש נכה, שבניו קיימו בו מצוות כיבוד אב. שירו של אלעד מתאר לכם את הרגשתו של נער בגילכם בשעת מתן התורה ואילו א. מספר לכם כמה פרטים על המוסד הדתי העליון במדינתנו. הלא הוא "היכל שלמה" — בית הרבנות הראשית. בן-אליקים פותח בגליון זה את סדרתו החדשה מאוצר ספרותינו, בה יסקור לפניכם שורה של ספרים חשובים שעיצבו את תרבותו של העם. מליה מביאה לכם רשימה על "העצים מתים זקופים" — שגם הוא קשור בכבוד אב ואם ובן סורר ומורה. רותם סוקר לפניכם את הסרט על פרשת דרייפוס – "אני מאשים״, שיש בו עניין יהודי — עלילת שווא, שגרמה בעקיפין להתעוררות היהודים לשוב לארצם.

למרות שהארכתי, לא הספקתי למצות את הנושא בשלימותו, ברצון אקבל הערות ותוספות משלכם.

מועדים לשמחה.

ה' בסיון תשי"ט                                   שלכם העורך

 

שנה להיכל שלמה

אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם

(זכריה ח' ט״ו)

בשנה שעברה תארנו לכם בגיליון חג השבועות את ״היכל שלמה״ מבחוץ. ראיתם את קומתו הרמה המסתיימת בכיפה עגולה, את אולם הכניסה המפואר, את העמודים ואת כל שאר הקישוטים החיצוניים. היה זה רק ימים מועטים אחרי פתיחתו. במשך השנה הפך ההיכל למקום משיכה למאות אלפים מבקרים, העולים לירושלים להתבשם מאווירתה ולהזין את עיניהם במראותיה. אך לא בית־ראווה בלבד הוא ההיכל, כי אם בית מלא תוכן מיוחד, בית הרבנות הראשית, שהיא ה­סמכות הדתית ההלכתית העליונה בארץ ובגולה. כאן מוגשמת התורה בפסקי־דין

צודקים על פי ההלכה.

*

בתמונה הראשונה אתם יכולים לר­אות את הרבנים הראשיים כשהם מת­ייעצים עם חברי מועצת הרבנות הראשית.

הרבנים

בתמונה השנייה חלק מהמוצגים של בית הנכות לחפצי קודש ״מדור לדור׳׳, האוצר בתוכו אוסף של כתרים וטסים לספרי תורה, פמוטים, חנוכיות, קמיעות, קופ­סאות צדקה וכתבי־יד נדירים.

תערוכה

בתמונה השלישית פנימו של בית הכנסת שבהיכל, בו נמצא ארון הקודש ובימה שהובאו מאיטליה.

שלישית

בתמונה הרביעית אתם רואים חלק מהספרייה התורנית המרכזית המכילה 30 אלף כרכים.

רביעית

היכל שלמה הוא רק בראשית פיתוחו נקווה כי במרוצת הזמן תלך השפעתו ותגבר.

א. ב.

"ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלקיך". (שמות כ"ג.)

*

"וחג השבועות תעשה לך ביכורי קציר חיטים". (שמות ל"ד).

*

"שבעה שבועות תספור לך, מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות, ועשית חג שבועות לה' אלקיך". (דברים ט"ז.)

*

"בארבעה פרקים העולם נידון – בעצרת על פירות האילן". (מסכת ראש השנה א').

רבי ביכורים

אשנב למערכת

לקוראים יקרים,

הקיץ בעיצומו. שרב כבד ומטריד פלש מהמדבר והשתלט על עיר ומתים; כל פה מלא צמא וכל גרון ניחר:

מ י ם ! כל תריס מוגף וכל ראש מכוסה צל!

התמונה שבשער נותנת ביטוי לצימאון הגמל.

 גמל

הגמל

אי־שם בערבה הלוהטת מצא הגמל מקור מים לשבור את צימאונו ואנו? תופתעו מה יכול לשבור את צימאוננו.

בכל מפעל יש תקופה של עבודה קדחתנית שרגילים לכנותה בשמות שונים. השם המקובל ביותר הוא: ״העונה הבוערת״. ובכן גם אצלנו עברנו בשבועות האחרונים את העונה הבוערת, כלומר את תקופת החגים. היו אלה ימים של מאמץ עליון להוציא עיתון נאה ומשובח לקראת כל חג וחג. נדמה לי שעמדנו במבחן (אם יש לכם הערות שלחו אותן מיד). אמנם גם עכשיו יש לסחוב בעול ולקדם את העיתון במעלה השנה, אולם כבר עברנו את שעת המשבר, בה יש סכנה למעוד בדרך.

כשערכתי את החומר ורעיון רדף רעיון במוחי, כשנדמה היה לי כי הנה הנה אוכרח לרפות את המתח ולהסתפק בעיתונים חלושים ודלים יותר, הביא הדואר כמה מכתבים מעודדים, שתוכנם עודדני כמים צוננים ביום שרב. כאותו גמל רדוף צמא שתיתי את מימיהם ואחרי אתנחתא קלה יכולתי להמשיך בעבודה הקשה והמייגעת.

תודתי שלוחה לכותבים השקדנים אשר פיהם מלא שבחים ותביעות, ברכה מיוחדת למערבי כהן, מזרזיס, שבטוניסיה, שמכתבו מתפרסם בגיליון זה.

*

הלימודים באים אל קצם וימי החופש קרבים אלינו לטובה. דאגו-נא לסידור מתאים לימי החופש, פנו מיד למרכזי האגודות. גם אנו דואגים לקשר. במודעה המתפרסמת סמוך לדברי תמצאו סרטים על טיול הידידים בצפון. גם לדרומיים נכונות הפתעות.

י' בסיון תשי"ט                                 שלכם העורך

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים!

כנגד ארבעה בנים

בכל דור ודור אנו חייבים לראות את עצמנו במצבם של יוצאי מצרים ולזכור את הנסים הגדולים שעשה לנו השם, בהוציאו את אבותינו מעבדות לחירות. לא בקלות שיחרר פרעה את אבותינו ממחנות הפרך וההשמדה, רק אחרי שהו­כה מכות רבות, שלח את אבותינו לחופש.

גם העם עצמו לא האמין בדברי משה, שליח השם, ודרש ממנו אותות ומופ­תים ובמבחן הראשון החל למרוד בהנ­הגתו.

סיר הבשר נראה להם חשוב מחיי חירות ועבודת השם. וכבזמן הזה בימים ההם — כיתות ופלגים בעם. שבטים ובתי־אב מסוכסכים ומפורדים. אלה טוע­נים כי טובה להם העבדות מהחירות ואלה טוענים כי יש ייעוד לבני־ישראל להיות אור לגויים. לקבל את התורה ולהיות בני חורין בארצם.

ולא ארבע דעות בלבד היו בעם שיצא ממצרים, אפשר שהיו בו יותר פלגים ומפלגות מאשר בימינו, אלא שהתורה דברה כנגד ארבעה הזרמים העקרים.

החכמים הם בני התורה השואלים לטעם החוקים ומתעמקים בדקדוקי קיומם. כלומר, הם יודעים שחיי חירות אינם חיי הפקר, אלא קבלת עול מצוות. החכמים שואלים בהלכות הפסח ומקיימים אותו ואת כל התורה כפי שצוונו ע״י משה ביציאת מצרים.

הרשעים לועגים לתורה ולמצוות. הם יודעים שיש הבדל בין יהדות לבין חוקות הגויים, אלא שהם מזלזלים בעבודה שקבלנו עלינו והם ממרידם את קלי הדעת לפרוק עול מצוות ולהשתעבד לעול היצרים. המצוות שנואות עליהם. הם למדו פעם את הלכות הפסח, אלא ששנאת הגויים ליהדות דבקה בהם ואינם יודעים מה הם — יהודים או גויים?

התם מייצג את חלק הנבערים שבעם, את הבורים ועמי הארץ. הם לא מלגלגים על המצות, פשוט לא למדו ואין להם שכל ללמוד מההכנות על טעמי של החג. אלה נודדים ממחנה למחנה והם בבחינת תועים שבכל מקום שואלים: מה זאת ? ומקבלים כל תשובה שנותנים להם בניד של הסכמה.

האחרונים הם אלה שלא הגיעו לבגרות ואינם יודעים אפילו לשאול.

לכולם יש לתת תשובה. לכל אחד על פי דרכו ולפי הבנתו, כי אין חרות בלי דעת ובלי תורה.

*

זכינו לראות בראשית צמיחת גאולתנו ולקיבוץ הגלויות בארצנו המובטחת. הנה באים החכמים, המלגלגים ועמי הארץ, ועלינו לעשות מהם עם בן־חורין הדבק בתורת ה'

לכשנתעמק בפרשת יציאת מצרים נמ­צא תשובה אף לבעיות המטרידות אותנו ביום הזה

*

הארכתי בפרשת ארבעת הבנים ולא אוכל להתעכב על החוברת עצמה. הסיפורים, השירים והתמונות המכונסים בה מבטאים נאמנה את בוא האביב ואת בוא החירות.

חג שמח וכשר.

י"ג בסיון תשי"ט                               שלכם העורך

שעבוד

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים,

סוף סוף בא החופש. מסיבות הסיום שנערכו בכיתות כבר נשכחו, אף הציונים ״פרחו״ מהראש — "הידד", באו ימי דרור ותענוגות! אין חובת קימה בבקרים ובערבים אפשר לאחר לשכב לישון. אפילו ההורים הקפדניים ביותר אינם משגיחים על שעת השינה של ילדיהם: ״מה לעשות? חופש היום!״

אכן חופש… אך האם מובנו התפרקות מכל חובה ותפקיד? אמנם נפטרנו מלמודים והשגחת המורים, אך הפטורים הננו מלשנן את הנלמד ולקיים את חוקותיו ?

לא ולא. החופש נתן לכם כמתנה המטילה חובות רבים. מוטל עליכם לרענן את עצמכם ולהתחזק מבחינה גופנית ורוחנית כאחת, לבצר בזיכרונכם את הנלמד ולהתכונן לשנת הלימודים החדשה. זה מבחינה כללית ובמסגרת חובה. אולם בימי החופש יש מקום להרבה מעשים טובים ומועילים, למעשי עזרה וצדקה, לגמילות חסדים ואהבת הבריות, לאהבת המולדת ובוניה, ובעיקר לעזרת ההורים העמלים לאפשר לכם ללמוד בחוסר דאגה. השתעשעו בצורה תרבותית ונצלו את החופש לטיולים ולביקורים במקומות מעניגים. — אל תתפרעו ואל תפריעו לאנשים עמלים במנוחתם! עזרו בבית עד כמה שאפשר וקבעו עתים לתורה וללימוד! טובה ומרגיעה הקריאה בחיק הטבע, ההתבוננות בפלאי היקום, המשחק הנעים

והמבריא ועל כולם יקר המעשה הטוב וקיום המצוות באהבה.

כבכל שנה גם הפעם ילווה אתכם העיתון בסיפורים וברשימות מענינות. בהצעות לטיולים ולשעשועים בימי החופש. חלק מידידינו בצפון יספיק להשתתף בטיול מענין ומאלף. כפי שכבר הודענו, נעשים מאמצים לערוך איזה מבצע גם לידידים בדרום. הדבר תלוי בגורמים רבים וספק אם יוכל לצאת אל הפועל בימי החופש.

השער של הגיליון ורשימתה של מליה מספרים לכם ספור עצוב על ילד שמאור עיניו נלקח ממנו. יש רבים בין הפקחים שאינם יודעים להעריך את אושר הראיה והם בבחינת רואים ואינם רואים, תמיד הם נמשכים למה שאין להם. אחרי שתקראו את הספור העצוב הזה הודו־נא להשם כל יום וכל רגע על ברכת מאור עיניכם.

 מאור עיניים

ברכת מאור עיניים

גם שירו של המשורר מ. דשא הוא בעתו. עתה יש לכם פנאי לראות את השחר עולה. אל תחמיצו את ההזדמנות! ולבסוף׳ למדו לקח מסיפורה של תייר על התעלולים שעוללו ילדים לאוהב יונים.

כשתרגישו צורך להעלות את חוויותיכם על הנייר, אל תהססו! כתבו וספרו על עצמכם — גם זה ענין לימי החופש.

בלוי נעים!

כ"ד בסיון תשי"ט                              שלכם העורך

 

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s