בעיתוני "הצופה לילדים" כתבות החתומות א.ב. ,
אלה ראשי תיבות של השם אהרון בינדר,
שמו הספרותי של שאול רז.
אשנב למערכת
קוראים יקרים!
מסיבות טכניות נדחה סיכום תחרות החיבורים עד היום. רצינו לבחון את כשרון הכתיבה שלכם ולא את כשרון דמיונכם. שמנו את הדגש על חיבורים שיספרו על חוויותיכם האישיות ונתנו לכם חופש גמור בבחירת הנושא, צורתו ומידתו. שתי מטרות עמדו לפנינו:
א) לבחון את יכולת הביטוי :
ב) למצוא ביניכם כתבים לעיתון.
המטרה הראשונה הושגה במידה רבה. החיבורים גילו שורה של בעלי כשרון ביטוי ניכר. חלק מהחיבורים היינו נאלצים לפסול מאחר שכותביהם הפליגו בדמיונות או בתיאורים סתם, שלא היה בהם משום מסירת חוויה.
בחוברת זו תמצאו את חיבוריהם של מרבית הזוכים תחת השם: "ביכורי עטים". את החיבורים הנותרים נביא אי״ה בחוברת הבאה.
אנו מודים למשתתפי התחרות על הענותם היפה ומאחלים לכתבים הצלחה בעבודתם.
שלכם העורך ד' בתמוז תשי"ג
אשנב למערכת
קוראים יקרים!
ברצוני הפעם להסב את תשומת לבכם להרגל רע של חלק מהילדים העומדים אתנו בקשרי דואר. כוונתי למשלוח מכתבים בלי בולים כלל או בסכום פחות מהדרוש.
תחילה חשבנו כי שגגה היא. אולם במשך הזמן נוכחנו לדעת כי יש מספר עבריינים מועדים, שהפכו את הנוהג הנפסד לקבע.
מכתביכם יקרים לנו מאוד, אולם לא נוכל להתמיד בפדייתם בתוספת תשלומי קנס לדואר. השתדלו לכן לחסוך עד כמה שאפשר, השתמשו בגלויות המצריכות פחות בולים, אך אל תשלחו מכתבים בלי בולים, או בסכום הפחות מהדרוש.
לא נפדה מכתבים שנדרש לשלם עבורם קנס.
*
בגיליון של היום תמצאו מחדש את המדור: "נלמד להסתכל". שינינו את מתכונתו והגדלנוהו, כדי שני עמודים. באנו למסקנה, כי הקיצור שנהגנו בו לפנים, מנע מהשגת מטרתו. מעתה הוא יופיע לעתים רחוקות יותר במתכונתו המורחבת
כ"ה בתמוז תשי"ג שלכם העורך.
הכינוס הראשון לכתבים הצעירים
יושבים מצד שמאל לימין: א. לוין, צ. פרידמן, נ. נסדלר, ד. שפירא, מ. לילבוביץ, י. שמש,
העורך: ש. רז וש. וולק.
נעדרו: י. מאירי, א. אפרתי, א. הרנוי, וא. וירניק שהתנדב להחזיק את הזרק-אור.
שלכם העורך
אשנב למערכת
קוראים יקרים!
אני מקצר בדברי כדי לתת מקום לדברי קוראים אחדים. ברצוני רק להעיר לכל אלה שברצונם להתכתב, שמהחוברת הבאה נפרסם את רשימת שמותיהם של המבקשים להתכתב. לשם ביצוע הדבר רצוי שכל המעוניינים ישלחו לנו את הפרטים הנחוצים, כגון: גיל, בית ספר, וכתובת מדויקת.
בסיכום המשאל צייננו, כי הוקם קשר בינינו, הפעם נוסיף רק זאת: הקשר מתהדק והולך. רצונכם להחליף דעות עם חבריכם מעיד על כך.
אנו מקווים כי אחרי שנפעיל את הכתבים הצעירים שלנו נצעד צעד חשוב לשיתופכם בעתון.
י"א בתמוז תשי"ג שלכם העורך
אשנב למערכת
קוראים יקרים.
כשגיליון זה יגיע אליכם תעמדו על סף החופש. כל אחד מכם יעסוק בתכניותיו כיצד יבלה את הזמן הפנוי.
בדומה לכם נשב אנחנו על המדוכה ונחשוב כיצד להנעים את זמנם ולספק לכם חומר מעניין.
בטרם תצאו לקייטנות ולמחנות תחשבו נא על כך שהעיתון ימשיך להופיע גם בימי החופש וילווה אתכם באשר תמצאו.
אל תשכחו כי ליד האשנב יושב ידידכם ומחכה, כי תשגרו לו אגרת קטנה כתבו לו מה בקשותיכם והודיעוהו מה דעתכם על העיתון בחדשים האחרונים. – איך נראו לכם "בכורי העטים"? – מי עם מי החל להתכתב? – הלמדתם להסתכל? האהובים עליכם "הלוחמים במסננים?" ־ הלמדתם לאסוף בולים ? ואיך הם בעיניכם כל שאר המדורים שלא הזכרתי ?
הרבה זמן יעמוד לרשותכם חישבו-נא — מה חסר בעיתוננו ? היו בריאים! חופש נעים ושמח!
ג' באב תשי"ג שלכם העורך
אשנב למערכת
קוראים יקרים!
החופש נותן את אותותיו, ערימת כתבי-היד גדלה והולכת. אבקשכם להתאזר בסבלנות ולחכות לפרסום דבריכם. כל גיליון מתוכנן חדשים מספר לפני הופעתו וקשה ברגע האחרון לשנות את תוכנו. עם התלהבותכם הכנה לתת־יד לשיפורו של העיתון, חשבו על כך שס"ה יש לנו 16 עמודים צנועים שבקושי יכולים להכיל את ההכרחי ביותר. ובכן שמרו על מצב רוח טוב, חבל לקלקל את החופש. המשיכו לכתוב! הדברים הראויים לכך יודפסו בזמנם.
*
כשעמדנו בסיומה של החוברת, נורתה אבן הפינה לאוניברסיטה הדתית ברמת גן שתישא את שמו של הרב בר־אילן ז"ל. המאורע ראוי לרשימה מקיפה ולכן הסתפקנו הפעם רק בידיעה קצרה ב״תצפית״. בשבוע הקרוב נמסור לכם בייתר הרחבה על הטקס שהתקיים ועל תכנית המכללה עצמה.
בגיליון זה מסייר אתכם זאב גנון בניו-יורק ואפרים די־זהב ממשיך את שורת רשימותיו מעולם המוסיקה. במרכז החוברת רפורטאג'ה על הישיבה החקלאית שפתיחתה נועדה לשנת הלימודים החדשה. מהגיליון הזה תמצאו בין הסופרים, גם את שמותיהם של כמה מכתבינו שהזדרזו בהמצאת חומר.
י"ז באב תשי"ג שלכם העורך
אשנב למערכת
קוראים יקרים!
אחד ממכרי בנה לו בית. את יסודותיו ציווה לעשות עמוקים ורחבים ובברזל רב אמר לחזקם. שכניו תמהו ולא הבינו לשם מה יסודות רחבים וחזקים לבית קטן בעל קומה אחת? אחרי שנים מספר העלה האיש קומה שנייה על החומות ובימים אלה החל בהוספת קומה שלישית. כיום עומדים השכנים ומשתאים לחכמתו של שכני, בעל חזון:
– ״כבר אז חשב על בית בעל שלש קומות!"
ושכני משיב: "תמיד חשוב המסד. אם יש מסד חזק, אפשר גם להעלות קומות.״ מעשה דומה קרה למזרחי. שנים בנה את החינוך היסודי, אחר כך פתח בתי ספר תיכוניים, עתה הניח את היסוד לאוניברסיטה הדתית.
בגיליון של השבוע אנו פותחים את המדור "תכשיטי הכלה״ לאפרים צורף, הבא להשלים את "לכבוד שבת" — הבטחנו לכם ועתה אנו מקיימים.
צפורה סמברג תרמה הפעם סיפור מחיי החיות, אם תקראוהו בעיון תמצאו שיש בו הרבה מחיי החברה האנושית. הבציר בכל תקפו, בכרמים רון עולז. בשער ילדה הבוחנת אשכול ענבים ואילו בפנים ״קול אומר: בציר״ לפנחס לנרד.
הכתבים לא נחים, גם הפעם תמצאו אחדים מהם בחוברת.
כ"ד באב תשי"ג שלכם העורך
|
|
|
אשנב למערכת
קוראים יקרים!
רובכם פרקתם את עול החובות ומבלים את ימי החופש מתוך חירות גמורה. לא כן הדבר עם כתבינו. בימים אלה הם הטילו על עצמם משימה לא קלה, והיא – להוציא גיליון מפרי עטם.
ברצוני לספר לכם על הקשיים העומדים בדרכם. ובכן שמעו. על כתבנו אברהם אפרתי מחיפה הטלנו להמציא כתבה על פיתוח הקישון. אברהם לקח את העניין ברצינות, אולם נתקל בסירובם של העיתונאים הגדולים לשתפו במסיבה בה מסרו פרטים על נמל הקישון.
וכך הוא מספר במכתבו:
״טלפנתי למשרדי פיתוח הקישון. הודיעו לי כי באחד הימים התקיים מסיבת עיתונאים. הם יעצו לי להתקשר עם לשכת העיתונות הממשלתית כדי לקבל פרטים. צלצלתי ללשכה וענו לי שאלך למסיבה ואציג את עצמי. באתי ביום ובזמן הקבוע (השתחררתי במיוחד מהעבודה), אך העיתונאים סרבו לשתפני במסיבה.לא התייאשתי. הלכתי שוב למשרד הפיתוח ושם בקשו את סליחתי על מקרה גירושי ומסרו לי את כל הפרטים״.
המקרה הזה מלמד אתכם כי העיתונאים הגדולים אינם מבינים את תפקידם של העיתונאים הצעירים. ייתכן שהם רואים בהם מתחרים, ואולי זה לא לכבודם לשבת יחד עם נערים צעירים.
אנחנו נמשיך ללחום על חירותם של כתבינו ועל ההכרה בהם. אין לנו ספק כי עבודתם השקדנית תקנה להם את המעמד הראוי להם. ואשר לכבוד, נוכל לומר רק זאת, כל הרודף את הכבוד, הכבוד בורח ממנו. מעשה זה של העיתונאים לא הגדיל את כבודם. וכבוד כתבינו פרי עטם המשובח.
ח' באלול תשי"ג שלכם העורך.
אשנב למערכת
קוראים יקרים!
מדי פעם אני מעירים לכם הערות בלתי נעימות. לא בקלות אנו עושים זאת וגם אז רק אחרי שיקולים רבים.בעצם דחיתי את דברי אלה מאז שהחלו ימי החופש. לא היה ברצוני ״לבלבל" את מוחותיכם העסוקים בבילויים ובטיולים, במחנות ובקייטנות, אלא שחיבוריכם הכריחונו לכך.
*
ובכן העניין הפעם הזלזול שאתם נוהגים בחיבוריכם.
״מכיוון שאני מחוץ לביתי, ואין לי דיו, אני כותב בעפרון״.
"שכחתי לקחת את עטי הנובע ואתכם הסליחה".
"אני ממהר להספיק לשלוח את חיבורי לתחרות ולכן אני כותב אותו בעפרון".
"אני במחנה ואין פה דיו, קבלו את חיבורי".
שורת התירוצים ארוכה וניכר בהם כי בני דרור וחופש המציאים. הלא הסבירו לכם כבר מספר פעמים, כי חיבורים שאינם כתובים בדיו ועל צד אחד של הנייר, לא ילקחו בחשבון בימים רגילים, ולא בימי תחרויות, אפילו לא בימי החופש, שאפשר לתלות בהם בוקי סרוקי, כדי להצדיק את ההתרשלות בכתיבה. מי אומר לכם לכתוב מחוץ לביתכם, ולמה דווקא בעט הנובע וכו׳ וכו׳. כל הבניין הולך ומתמוטט — איך אתם אומרים — אחיזת עינים, פשוט "בלוף".
מאחר שאנו עומדים בחודש התשובה והרחמים, אני פונה אליכם: שובו בנים שובבים! רחמו על עיניי העורכים והסדרים!
ט"ו באלול תשי"ג שלכם העורך
אשנב למערכת
קוראים יקרים!
הנה לפניכם גיליון הכתבים, עליו הודענו לכם בראשית החופש. הגיליון גדוש רפורטג'ות על נושאים שונים, שהכתבים התמסרו לטפל בהם. אף שיר וספורים קצרים חיברו בעצמם וניסו את כוחם גם בכמה ממדורינו הקבועים.
איננו משלים את עצמנו, כי הגיליון הוא כליל השלמות. אפשר למצוא בו מגרעות רבות. אנו שמחים שהצלחנו להפעיל את הכתבים ולסיים את השנה בגיליון המיוחד הזה.
בתחרות החיבורים ״כיצד ביליתי את החופש?״ זכו: יהושע שמש, אהובה פרידמן. משה אינטראטער ושרה בארי. חיבוריהם של אריה סצמסקי ושל מיכל איזנר המתפרסמים במדור ״מקוראים לקוראים״ ראויים לציון.
ועתה, חבריה, בא תורכם. — נו, מה דעתכם על הגיליון?
כ"ב באלול תשי"ג שלכם העורך
במשעולי עציון 