בעיתוני "הצופה לילדים" כתבות החתומות א.ב.
אלה ראשי תיבות של השם אהרון בינדר
שמו הספרותי של שאול רז.
אשנב למערכת
קוראים יקרים!
לפעמים קורה ששני אנשים חושבים על עניין אחד, למרות שהם רחוקים זה מזה מרחק רב. לפעמים קורה שאנו חושבים על דבר מסוים והוא מתגשם לעינינו בהתאמה מפתיעה. עורכי העיתונים מתנסים מדי פעם בפעם לנחש את הנושא שיהיה אקטואלי ביותר בעוד מספר ימים. עליהם להכין חומר על הנושא האקטואלי ביותר רק מתוך ניתוח המצב ושיקול דעתם. לפעמים קורה שהניחושים אינם מתאמתים ואז הנכם מרגישים בניגוד הקיים בין העיתון לבין המאורעות.
את גיליון השבוע הכננו לפני מספר שבועות והנה באו היריות והבליטו את בעיית הביטחון בכללה ואת זו של ירושלים בפרט. עתה נראה כאילו הגיליון הוכן תחת השפעת היריות.
מעבר מנדלבוים, הוא נקודת המפגש שבין נציגי ישראל וירדן. כאן השער לשתי המדינות השכנות. השבוע הומטרה אש מעל המעבר ויחסי השכנות הושחתו באופן גס ע״י התקפות אש של הלגיון. על מעבר מנדלבוים ותפקידיו מספר לכם יונה כהן.
השבוע סיימתם את הלימודים ופרקתם מעליכם את עול הבחינות. ימי החופש הגדול החלו. אנא ספרו לנו איך אתם מבלים אותם.
לכולכם בילוי נעים והבראה טובה.
ד' תמוז תשי"ד שלכם העורך
|
|||
|
|||
אשנב למערכת
קוראים יקרים!
פרסום שמות הזוכים בתחרות החיבורים גרם לזרם של מכתבים. הורים מורים וסתם קוראים התחלקו בתפקידיהם. רבים ברכו אותנו להצלחת מפעל הכתבים ומעטים הטילו ספק בהצלחת התחרות והעירו הערות עוקצניות. אנחנו נשתדל לאמת את הערכותינו ומקווים שהכתבים יוכיחו את יכולתם. את הפעלתם תרגישו אחרי הכנס שייערך בחודש הקרוב.
הפעם ברצוני להסב את תשומת לבכם להמשך פרסום החיבורים ולסיפור "מפי עוללים", שעובד מאנגלית ע"י ז. אבי-אברהם. הסיפור מגלה לפניכם עולם בלתי ידוע. יחסי עבודה בבריטניה הגדולה. העלילה נרקמת לפניכם כאגדה. במרכזה ילדה, פייה, המסמלת את העולם הטוב והנאצל במערבולת החומרנית.
כ"ט בסיון תשי"ד שלכם העורך
אשנב למערכת
קוראים יקרים!
בכל ימות השנה נופל בחלקנו להאזין לדברי תוכחה ובקורת על מעמדה ופעלה של היהדות הדתית. רתומים בעול הלימודים ועסוקים בשיעורים ובעבודה אין אנו מתפנים לעמוד על המצב, בכל ימות השנה הננו כחיילים המתגוננים מפני התקפת אויב. עתה עם בוא ימי החופש ניתן לנו להשתחרר ממועקת ההתגוננות ולהתרענן באווירה של יצירה ובנין. נצלו את ימי החופש לביקורים ביישובים הדתיים ושאבו כוח ועצמה לעמוד במערכה הבאה. רק בכפר היוצר והממשיך את שרשרת המסורת, אפשר לקבל עידוד וחיזוק בצדקת דרכנו, כאן אין צורך בפשרות עם אחרים, כאן הכל לפי רוחנו.
בכפר הדתי, במוסד חינוך, ישיבה או אולפנה, הננו נוכחים לדעת כי כל כמה שטפלו עלינו שקר וכזב. יהודים דתיים בונים כפרים, יושבים בנקודות ספר ומבטיחים את גבולות הארץ. יהודים דתיים מוציאים לחם מן הארץ וכובשים את שדמות המולדת, מקיימים רשת של מוסדות חינוך תרבות ומדע, הם בעצם נמצאים בכל העמדות המסוכנות ובכל הסדנאות ומרכזי היצירה. כדי להיווכח בכל אלה כדאי לטרוח ולנדוד קצת במשעולי הארץ.
*
מספר פעמים נגענו בפרשת ההעפלה, בכל פעם מבחינה אחרת. הפעם מביאה לכם אלישבע כהן סיפור קצת עצוב על צבר שנמשך למאבק על זכות העליה ונפל חלל על משמרתו במלחמה עם השלטון הזר. סיפור קצת עצוב מכיוון שהוא ממחיש לכם את אווירת היגון והיתמות השוכנת בבתי הנועזים והאמיצים, שנפלו בדמי ימיהם למען שאחרים יוכלו לחיות.
לא אאריך בדברים, אומר רק שראוי הסיפור שתקראוהו בעיון ובנפש חפצה.
*
כינוס הכתבים התקיים בדיוק כשעמדנו בסיום החוברת, ניצלתי את ההזדמנות להודיעכם, כי קיימנו את מסורת הכינוסים ובעזרת השם צעדנו צעד נוסף לקידומו של העיתון. פרטים על הכינוס נמסור לכם בחוברת הבאה.
י"ג בתמוז תשי"ד שלכם העורך
אשנב למערכת
קוראים יקרים !
השנה הוכרזה ע״י התנועה הציונית כשנת הרצל. 50 שנה חלפו מאז נקטף בדמי ימיו מנהיגה ומייסדה של ״מדינת היהודים בדרך״. מותו של המנהיג השרה אבל כבד בקרב מעריציו, אך לא הפסיק את המשך מפעל־חייו.
מדינת היהודים קמה ונדחי האומה מתקבצים בתוכה. חזונו של הרצל לא כזב, העם רצה והאגדה הייתה בע״ה למציאות. אולם המלאכה לא נסתיימה. עתה שומה עלינו לחשל את רוחה של האומה ולעצב את חיי המדינה ברוח היהדות כפי שהגדיר זאת בזמנו הד״ר הרצל ״הציונות היא קודם־כל שיבה ליהדות״.
*
באורח פלאי נפטרו סמוך זה לזה מנהיג התנועה ומשוררה. השנה מלאו עשרים שנה לפטירתו של המשורר ח. נ. ביאליק. השנה יצוין יום כ״א בתמוז באופן מיוחד ויובלט ערך שירתו של המשורר הלאומי הגדול. הבאנו לכם בחוברת זו פרטים אחדים מחייהם של הרצל וביאליק.
*
הכתבים התאספו בשעה היעודה במערכת וקיימו את הכנס השני לפי התכנית שהותוותה מראש.
אחרי שסיכמנו את מפעל הכתבים הצעירים בשנה שעברה, ייחדנו את דברינו להערכת העיתון על מדוריו השונים. בערנות רבה התווכחו הנאספים על: ״לדעתי״, (תבעו לעתים יותר מזומנות), ״נלמד להסתכל״, (הובעה הדעה כי יש להרבות בחומר על ציירים ישראליים. כן הוסברו המגבלות המצמצמות את האפשרויות המדור (מבחינה הלכתית), ״בעולם ממוסיקה״, (הוצגה דרישה לספר על תקופות בהתפתחות המוסיקה במקום לכתוב על אישים). אחדים בקשו לחדש את הרשימות על גדולי החסידות ובעיקר עמדו על כך שיתפרסם בקביעות סיפור בהמשכים. כמובן שגם על גליה לא פסחנו. (את ההערות למדורה החדש ״רשימות מפנקסי״, העברנו לטובה ואנו מקווים כי היא תתחשב בהן.)
בסוף נתנו הסברים לכתבים החדשים על תפקידם ותחומי פעולתם, חולקו התעודות והפרסים לכתבים הוותיקים.
הפגישה לא אכזבה אותנו, כי אם להיפך, נפרדנו בתקווה כי גיליון הכתבים השנה יעלה על זה של השנה שעברה.
*
כבשנים הקודמות אנו מכריזים גם השנה על תחרות חיבורים לימי החופש. עליכם להמציא את החיבורים עד ראש חודש אלול, בין הזוכים יחולקו פרסי ספרים.
כ' בתמוז תשי"ד שלכם העורך
אשנב למערכת
קוראים יקרים!
היה בדעתי לייחד את המדור לעניינים המעסיקים אותנו כגון שיפור רמת העתון ועוד, אולם נאלצתי לוותר על כך בגלל ״הבחור הזעצער".
רבים מכם ישאלו בוודאי בקבלם את העיתון: מה נשתנה סיפורו של יוסיעזר הצפוני, ״משפט שלמה בגליל״, שזכה לשתי כותרות ? ישאלו ויצחקו.
ובכן אירע פה מקרה של טעות. הסדר החליף את מספרי העמודים ושינה בכך את תכנית החוברת כולה, כדי לתקן את המעוות נאלצנו לשנות את העמוד וכך יצא שהכותרת זכתה להידפס פעמים ואתכם הסליחה.
הסיפור כשלעצמו ראוי לתשומת לב מיוחדת. מגוללת בו פרשה של מריבה בין ערביי הגליל אחרי מקרה של רצח. כמו בסיפורי-עם רבים מופיע לפניכם דמות של רב חכם הפותר את התסבוכת בחכמתו ובתחבולותיו השנונות. דרך אגב מכניס אתכם הסופר לחיי הכפר הערבי ומנהגיו, יחסי השכנות וחיי החברה.
אני מקווה כי הוא יישא חן בעיניכם וההדים שיגיעוני יאשרו את בחירתנו הנכונה.
עברו ימי האבל ועת שמחת הבציר הגיעה. בזיכרון יעקב חודשה מסורת יום ט״ו באב, בו היו בנות ירושלים יוצאות לחול בכרמים. תמונת השער מראה לכם את הרקדניות של המושבה בחג היין.
מחוללות בכרמי זיכרון יעקב
*
עניין מיוחד תגלו בוודאי ברשימתו של אביגדור על שני ציורים של הצייר פוקה, שעיטר ספר על תולדות ישראל. לעתים אנו מעירים לכם על כך שייחודו של עם מתבטאת ביצירתו הרוחנית. אין תרבות אוניברסלית, כל עם יוצר לפי רוחו וטבעו, תפיסת הדברים תלויה לא רק בידיעת, כי אם גם במורשת התרבותית. המקרה שלפנינו מראה כמה שונה תפיסת דברי ימי עמנו של צייר זר לבין זו של צייר משלנו, אך פה עלינו להעיר הערה נוספת. הצייר פוקה ראה את מחזות התנ״ך במשקפיו הנוצריים ועל כן תאר אותם כפי שאנו רואים בתמונות.
נפילת חומות יריחו קינת דוד על שאול
כיום אין אומתנו אחידה מבחינת התפיסה הרוחנית, עמנו מפורד לכתות כיתות ועל כן יתכן שגם ציירים עבריים יציירו כיום ציורים שיהיו זרים לרוחנו. עד ליצירה מקורית בקרבנו עוד הדרך רחוקה.
בחוברת הזו מתפרסם גם דף מיומנו של י. ברו, שזכה לצאת עם קבוצת חברים מהמדרשיה לאנגליה, כדי להדריך שם את הנוער במחנות הקיץ.
י"ב באב תשי"ד שלכם העורך
אשנב למערכת
קוראים יקרים !
לפני מספר חודשים כנסנו מורים מדריכים ומחנכים, כדי להיוועץ אתם איך להגדיל את תפוצת העיתון? כל אחד הביע את דעתו והציע את הצעותיו. אחד מהם טען: ״העיתון השתפר, נכון, אולם נדמה לי שעיתונים אחרים עולים עליו מכמה בחינות. יש בהם הרבה תצלומים, חידות, סיפורים קלים ומושכים וכו'.
הרבה שקלנו אם אמנם עלינו ללכת בדרך הקלה של משיכת הקוראים ע״י הורדת רמתו של העיתון וטשטוש אופיו המיוחד, אולם יחד עם זאת שקדנו להעשירו במדורים חדשים, שפרנו את צורתו והשתדלנו לקיים את הקשר עם הקוראים. במשך כל הזמן לא שכחנו את מטרתנו ואת תפקידינו העיקריים והם: לשמש כלי מבטא והדרכה לנוער ולילד הדתי. מסיבה זו לא פסחנו על שום מאורע שהתרחש בציבור הדתי בארץ ובעולם וחיפשנו כל ניצוץ של אור וכל גילוי של יצירת אמת בציבוריות הדתית. נאמנותנו לתפקיד הגבילה אותנו בהרבה שטחים ולא נתנה לנו ללכת בדרכי עיתונים אחרים. עיתוננו שמר על ערכיים וחינך לערכי המסורת המקודשים באומה מדוד דור.
מעניינת אתכם אולי אפיזודה הפכפכה בקשר להערכת העיתון. לפני שבועות מספר כתבה לנו אחת הקוראות דעה מעין זו: ״אתם מתאמצים למשוך את הקוראים כשאר העיתונים ואמנם נראה שהעיתון השתפר ויכול להשתוות עם העיתונים האחרים, אך האם זו מטרתו? הרי עליו להיות שונה מאחרים. וכו' וכו'״.
הכותבת לא הסתפקה בביקורת על העיתון עצמו, אלא הטילה אף דופי בדברי הקוראים ״המחניפים״ לנו ומהללים את העיתון. יודע אני כי חלק מכם עסוק בבילויים, אולם אולי ימצאו ביניכם כאלה שעל אף החופש יקדישו קצת מזמנם, יהרהרו בדבר ויביעו את דעתם על העיתון. יש לדבר חשיבות במיוחד כשאנו עומדים לפתוח את הכרך התשיעי.
בגיליון הפעם רשימה ושיר שעניינם עשיית העיתון. א. די זהב, מתחיל סידרה חדשה על גדולי הפסנתרנים וזאב גנון, ממשיך לספר לכם על פלאי האדמה.
מעניינת אותי דעתכם על ״משפט שלמה בגליל״ ועל הסיפור המצויר?
ולבסוף תזכורת לכתבים צעירים — הזדרזו במשלוח החומר, קיימו את הבטחותיכם!
י"ט באב תשי"ד שלכם העורך
כיצד מכינים עיתון?
אתם מקבלים לידכם מדי שבוע את העיתון, קוראים בו ונהנים, אך מעטים מכם יודעים כיצד הופכים גיליונות נייר לבן לחוברות מודפסות. הבה אנסה להסביר לכם את תהליך עשיית העיתון.
שלבי ההכנה
מכל קצווי הארץ זורמים מכתבים למערכת. ביניהם מגיעים ספורים שירים מאמרים ורשימות. החומר ממויין ומושם בתיקים לפי סוגיו. בבוא העת, עוברת כל רשימה ורשימה ״ניתוח״ יסודי. העורך מקצץ ומתקן ומתקינה לדפוס.
עתה בא תור הצלם והצייר. הם קוראים את החומר, או מקבלים הוראות מתאימות מהמערכת, ובהתאם לכך הם מצלמים ומציירים.
בשעה שנגמרה עריכת כל דבר לחוד, בא תכנון הגיליון במרוכז. קובעים במערכת את הרכבה של החוברת, איזה מדורים יופיעו ומה תהיה מתקונתם, איזה חלק יודפס בצבע אחד ואיזה יבוא בשני צבעים.
עתה זורמים כתבי היד לדפוס כשעל גביהם מצוין: סוג האותיות ומידת רוחבו של הטור. כתבי היד עוברים לסדרים והם הופכים את האותיות הכתובות לאותיות של עופרת.
הסידור
הפיכת כתב היד לשורות ולאותיות נקראת בלשון עובדי הדפוס ״סידור״. קיימים שני מיני סידור.
א) סידור יד.
ב) סידור מכונה.
בסידור יד — מסדרים את ה״חומר״ המנוקד (קיימת כבר גם מכונה המסדרת ניקוד). הסדר מצרף אות לאות כשהוא מלקטן מתוך ארגז גדול המחולק לתאים-תאים. בכל תא אות אחרת בצירוף אחת הנקודות. סידור היד הוא השריד האחרון של עבודת ההדפסה הפרימיטיבית, מלפני המצאת המכונות החדישות.
סידור יד
סידור מכונה נעשה על ידי מכונת ה״לינוטייפ״. ל״לינוטייפ״ מערכת מנענעים כמו למכונת כתיבה. הסדר מקיש על המנענעים והמכונה יוצקת אותיות בדיוק כמו מכונת הכתיבה מדפיסה על הנייר. ל״לינוטייפ״ מחסן עם אימהות, לוחיות נחושת, שעל צדן חרותות אותיות. ברגע שהסדר מכה על המנענעים מעבירה זרוע ברזל את הלוחית המתאימה מהמחסן למקום היציקה. אחרי שהסדר השלים כתיבת שורה וכל האימהות ירדו לדוד היציקה יוצאת השורה יצוקה בעופרת עם אותיות בולטות.
הלינוטייפ יכול לסדר בכמה סוגי אותיות בהתאם לאימהות (מטריצות בלע״ז) הנמצאות במחסנו.
סוגים אחרים של אותיות וגדלים שונים נמצאים בארגזים של סדר היד.
העימוד והתיקון
משהושלמה עבודת הסידור מצרפים את השורות לטורים וצובעים אותם בצבע שחור ומכינים מהם העתקים להגהות.
בעוד המגיה עובר על עלי ההגהה מכינים בצינקוגרפיה גלופות מהציורים והתצלומים.
ושוב זורם החומר ומתפזר בין עובדי הדפוס לתיקון. אם נפלה שגיאה במילה מסוימת יש לחזור ולצקת שורה שלמה מחדש, לאחר שעלי ההגהה עם השורות המתוקנות חזרו לידי העורך הוא קובע את צורת הרכב העמודים, העימוד נעשה בעזרת תבניות ברזל בהם מצרפים את הטורים ואת הגלופות לפי המידה והצורה שנקבעו לעמודים. את הטורים המסודרים בתבניות קושרים בחוט ומתקינים מהם הגהות פעם נוספת.
הסברתי לכם במילים פשוטות את תהליך העימוד, אולם למעשה זו אחת העבודות המייגעות ביותר. לא תמיד המאמר מתאים לאורך העמוד, יש לקצר או להוסיף חומר כדי להשלים את המידה. מעשי להטים ממש היא פעולת העימוד.
עורך הצופה לילדים, שאול רז,
מגיהה את הגיליון של העיתון
ההדפסה
עמודי העופרת מועברים מהמעמד לידי המדפיס. זה מניח את העמודים בתוך מסגרת ברזל שמידתה כמידת גיליון הנייר שעליו מדפיסים את העיתון. אחרי שסוגרים את העמודים בתוך המסגרת מכניסים אותם למכונת ההדפסה. בסיס המכונה נע הלוך ושוב מתחת למערכת גלילים שאחדים מהם מרוחים בצבע. המדפיס לוקח כל גיליון ביד ומקרבו לשיני ברזל התופסים את הגיליון ומעבירים אותו למערכת הגלילים. הגיליונות המודפסים מועברים באופן אוטומטי למדף שמאחורי המכונה. מכונת ההדפסה מדפיסה בצבע אחד בלבד. אם רוצים להדפיס חלק מהחומר בצבע נוסף על השחור, צריכים להדפיס את החוברת פעמים.
מכיוון שמכונת ההדפסה הפשוטה מדפיסה רק מצדו האחד של הנייר, יש צורך להעביר כל גיליון נייר פעמיים, כדי שיידפס משני הצדדים.
אחרי שנגמרת ההדפסה מועברים גיליונות הנייר המודפסים לכריכיה. מכונה משוכללת וחדשה מקפלת את הנייר לחוברות, כדי שהגיליונות המקופלים יהפכו לחוברות עוד יש צורר לתפרם בחוט ברזל ולחתור את הקצוות, כדי שהגיליון המקופל ייהפך לדפים שאפשר לקרוא בהם ולדפדפם כרצוננו.
החוברות המוכנות נארזות בחבילות ונשלחות למקומות השונים בארץ ובעולם כולו, עד הגיעם לידי הקוראים.
א. ב.
אשנב למערכת
קוראים יקרים!
אחרי שבועות של שקט והתפרקות מעול הלימודים החלו להגיע מכתבי תגובה לאשנב. כל אחד סוקר את התפתחות העיתון מעיר הערות ומציע הצעות לתיקון. בדפדפי בתיק המכתבים עמדתי על כך שמחבריהם תולים את קולר כל המגרעות בחוסר הרצון בלבד. כולם מניחים שיש לשכנע את המערכת לקבל את דעתם והכל על מקומו יבוא בשלום. היש צורך לחזור לפניכם על כך שאין אנו חסרים רעיונות מוצלחים ושאיפות השתלמות נאצלות?
באווירת החופש והדרור, טבעי אולי לחשוב שלרצות בלבד זה הכל, אך במציאות יש לעמול קשה, כדי להפוך את הרצון לעובדות. כדי שנוכל לספק את דרישותיכם נחוץ ליצור את האמצעים הדרושים ואת התנאים המתאימים. באין אלה יישאר הרצון משאלה בלבד.
אני נושא את לבי לימים שנגיע לרווחה ונוכל להרשות לנו להשקיע בעתון הרבה כספים, ליפותו, ולהעלותו על רמה נאותה יותר, אך עד שהיום הזה יבוא, אסור לנו להמיר את המקור בתחליפים. עד שיגיע יום האפשרויות הגדולות וההבנה הדרושה, עלינו לשקוד על הרמה של התוכן ולהרחיב את חוג הקוראים, כי בעצם מה חסר לנו ?
האמצעים הכספיים המצומצמים מגבילים את האפשרות ליפות את העיתון, להחליף את הנייר ולהרבות בגלופות. כלומר, בעטיו של המחסור באמצעים יוצאת צורת העיתון מקופחת. לא ארבה מילים על הצורה והתוכן. די אם תעיינו בפרקי אבות בעניין הקנקן והיין, ותוציאו בעצמכם את המסכנות המתאימות.
ג' באלול תשי"ד שלכם העורך.
|
המדור ״לכבוד שבת״, הוא יפה ומושך. ובכלל החומר הדתי בעיתונכם ערוך למופת, אולם רצוי היה לתת סיפור בהמשכים לא מחומר מקורי, אלא דווקא משהו פופולארי מספרות העמים. הספורים של יצחק בון ומנחם אחי־חנוך הם נחמדים מאוד ומביאים משב רוח עליזה לעיתון, שהוא קודר במקצת. ובזאת אסיים הפעם.
הזלנוס רחל, נתניה
אשנב למערכת
קוראים יקרים!
בשבוע שעבר נכנס אחד הכתבים למערכת ופנה אלי בדברים אלה:
״גם אני בדעתו של נחום נריה״. תחילה לא הבנתי מה כוונתו, אולם אחרי מספר שאלות התברר לי כי ״גם אני בדעתו של נחום נריה״, מכוון לפסקה במכתבו של נחום בו ביקש לשפר את העיתון ולהכריז על מפעל החתמה ועוד.
— ״רצונך לומר שנרבה בתמונות?״
— שאלתיו.
—"לא רק תמונות" — השיב. "נחוצים מדורים חדשים ושיפור בכלל".
- "הידוע לך מה מעכב אותנו למלא את בקשותיכם?"
— "זה שרציתי לדעת."
—"התקציב שלנו מצומצם מאד והמחסור בכספים מגביל את אפשרות השיפורים. כמובן שצבת בצבת עשויה — אילו גדלה התפוצה יכולנו למלא את דרישות הקוראים".
—"בכוונתך לרמוז שבידינו האפשרות להגדיל את ההכנסות ובדרך זו לסייע בידכם?"
— "בדיוק כך" — השבתי.
—"אז למה בעצם אנו לא מפיצים את העיתון ?"
— שאל את עצמו וגלגל את מבטו כלפי מעלה.
—"אולי תפנה לקוראים בקריאה ותסביר להם כי הרחבת התפוצה יכולה לאפשר לנו את הגשמת השיפורים?"
הוא לא שעה לדברי האחרונים, רק חזר על שאלתו בלי הרף — "למה בעצם אנו לא מפיצים את העתון? "
ראויה השאלה שנציגה לעצמנו מדי יום ביומו ונחפש במשותף דרכים להרחבת חוג הקוראים.
זיכרו תפוצה גדולה מספקת אמצעים לשיפור גדול!
*
אווירת אלול מורגשת בכל. אף מדפי חוברתנו זו היא צפה לפניכם בסיפורו של אריה אביב״י "ההולך בדרך חכמים יחכם״. הרפורטג׳ה מוקדשת הפעם לתימרוני צה״ל, שורת המאמרים המדעיים על ״פני האדמה״ באה אל קצה בגיליון זה, רצוי שתביעו את דעתכם עליה.
בהזדמנות עלי להזכירכם כי התשובות ל״לדעתי״, יש להעביר בהקדם האפשרי למערכת.
י' באלול תשי"ד שלכם העורך
אשנב למערכת
קוראים יקרים !
הגיליון של השבוע, הוא הגיליון האחרון של השנה, בו ניתן לי לשוחח אתכם באשנב, הגיליון הקרוב (מס׳ 55) יוקדש כולו לדברי כתבינו.
כבר כעת אני יכול לומר – הכתבים הפתיעו ביכולתם ובחריצותם. שפע של סיפורים ורשימות הגיע לידינו. הספורים שופעים עליצות ומשובת נעורים ועלילותיהם שאובות מחיי הנעורים. לא אוסיף לעורר את סקרנותכם לפני העת. אני מקווה שהגיליון יעורר אצלכם סיפוק וגאווה.
ואתה נחזור למכתבים של הקוראים, המכילים דברי ביקורת. צדקה רחל הזלנוס באמרה ״קורטוב של הומור אין מקומו רק בפינת הצחוק״. העברנו את הערותיה לעורכי המדורים השונים ונקווה כי הדבר יתוקן. עלי רק להעיר שההומור הוא מתנת אלוקים ומעטים האנשים בארצנו המחוננים בו. בגולה ידע היהודי להתבדח ובעזרת הצחוק התגבר על צרותיו ומצוקתו. פה בארץ לא זכינו עדיין להומור ישראלי. שכיחה באחרונה בעיתונות שלנו הסאטירה וזו הרי משאירה טעם מריר בפינו ומציגה את הכל בראי עקום.
אני מאמין שיש בכוחם של הכתבים להביא רוח רעננה לעיתון ולהראות דוגמה של כתיבה קלה השופעת גיל עלומים.
בניגוד לדעתה של רחל: ״החומר הדתי בעיתונכם ערוך למופת״, טוען שילה רפאל ״שהמערכת מקדישה את רובו של העיתון לדברים כלליים״. אני מתפלא שנעלמו משילה כל המדורים על נושאים דתיים וכל שורת הרפורטאג׳ות על מוסדות דתיים שפרסמנו במשך השנה. אגב, רצוי שתעמיקו קצת בהערכתכם את החומר הדתי. תפיסתנו הדתית צריכה להתבטא בראיית הדברים ולאו דווקא בצורתם החיצונית. אפשר לכתוב רפורטאג׳ה על מוסד דתי שלא יהיה בה קורטוב של דתיות וכן להפך. אם תעברו על החוברות ותשימו לב לסיפורים שפרסמנו, תיווכחו שמרביתם יונקים מהמסורת ומכוונים לחזק ולהעמיק את הרגש הדתי והלאומי, ובכן העמיקו בקריאה ולבטח תבואו על סיפוקכם.
המדור על גדולי ישראל יתחדש בע״ה בשנה הקרובה וכן נגיע גם במרוצת הזמן לרשימות על חזנות ועוד.
י"ז באלול תשי"ד שלכם העורך
ב״תחרות החופש הגדול״ זכו בפרסים: נורית פרייזר, ת״א. חיה לפקין, ירושלים. מאירה גרודזנסקי, בני ברק. שרה בארי, נס ציונה וזהבה לסקר, פרדס חנה. חיבוריהן מתפרסמים בגליון הזה.
|
נכון הדבר שהעיתון השתפר והשתכלל במידה מרובה, אך עוד הרבה מגרעות וחסרונות בו, שחובה לתקנם. רוצה אני לדבר הפעם על החומר הדתי שבעיתון. מתפלא אני מאד שהמערכת מקדישה את רובו של העיתון לדברים כלליים. לאחרונה ניכר הדבר מאוד וכמעט שלא מצאתי חומר העוסק בנושאים יהודיים. אם כך, איני יודע במה נבדלים אנו מאחרים. אני מציע למערכת לפתוח מדור על גדולי ישראל, שיספר בכל פעם על גאון אחר, את תולדות חייו, פעולותיו, אמרותיו וכו'. גם הריפורטאז׳ות חייבות להיות דתיות. בהם אפשר לספר לאו דווקא על הכנתו של עיתון, או על יבוש החולה, אלא על ישיבות ותלמודי תורה ועל מפעלים דתיים אחרים. כמו כן, מדור המוסיקה יכול לדבר על חזנות, ניגוני חסידים, טעמי המקרא, ניגוני העדות, במקום לספר לנו על קומפוזיטורים גויים. רצוי שאף המדור בו כותבים רק הקוראים יעסוק בעניינים דתיים. איני עומד על כך שכל העיתון יהיה אך ורק דברי דת, וודאי שצריך לספר על דברים החורגים ממסגרת זו, אך רוב רובו של העיתון חייב לעסוק בדברים אלה. ואם נקפיד על כך, נשמור בלי ספק על פרצופו האמיתי.
בברכה
שילה רפאל
אשנב למערכת
לקוראים שלום!
לפני כחודשיים התכנסנו לכנס הכתבים הצעירים. בין היתר החלטנו להוציא גיליון מיוחד בכוחות עצמנו. חילקנו בינינו את התפקידים ויצאנו לחופש. לפני שבוע נקראנו למערכת, כדי לסיים את עריכת החוברת.
כשאני משווה את הגיליון לגיליון של השנה שעברה, מתמלא לבי גאווה וסיפוק — שרינו ויכולנו.
לא קל היה תפקידנו. אין זה עונג רב לכ״צ להתדפק על דלתו של קומפוזיטור או לבקר בבית חרושת. אולם לקחנו על עצמנו את התפקיד ומלאנו אותו.
סדרת הספורים, הרשימות והריפורטג׳ות שבגיליון, הם פרי עטם של חברי הכתבים. כולם שופעים יופי, חן והומור רב — אכן גיליון של כתבים צעירים!
יקראו המורים וההורים. ייהנו וירוו נחת מתלמידיהם ומילדיהם. יהי רצון, שבשנה החדשה הבאה עלינו יהיה שלום ואחווה בישראל, יברכנו ד׳ בכל מעשינו וישריש בנו בטחון ואמונה.
בשם מערכת הכתבים נורית פרייזר. כ"צ ת״א
הרפורטג׳ות נהדרות!
1) המקור מעולם המדע מיותר. אני רוצה לתקן את עצמי, לא המדור, אלא מה שכתוב בו עכשיו. הוצאתי מחברת גיאוגרפיה וראיתי שלמדנו את אותו החומר בבית הספר (בדיוק!). צריך לכתוב על אמצאות חדשות, טכניקה, ואולי אפילו חדשות מעולם הרפואה. ויתכן שאפשר גם לתת הסברים להמצאות הישנות; הסברים מדעיים למה שאנו רואים ושומעים יום דם סביבנו.
2) הרפורטג׳ות בתמונות הן נהדרות! אגב, מיהו ״א. ב.״ (כותב הרפורטז׳ות) ? אולי יסביר לנו, כיצד היא כותבן ? איך הוא משיג את החומר והתצלומים ? (או אולי זה סוד מקצועי).
3) במדור ״לדעתי״, יש, לפי דעתי, דבר הטעון תיקון. עד עתה נתנה הברירה לבחור בין שתי דעות, והקורא צריך היה לבחור בדעה אחת. והשאלה האחרונה, שהופיע ב״לדעתי״ אין לה כלל מקום במדור זה. יתכן שצורה המדור שונתה, אך לפי דעתי השינוי לא עלה יפה!
צפורה פויכטוונגר, כ״צ, פתח תקוה
*
החומר הניתן במדור ״מעולם המדע״ מבוסס על חקירות החדישות ביותר והוא מעובד מעיתונות העולם. הרבה דברים שאנו לומדים אותם בבית-הספר נזכרו באותו מאמר שאת מזכירה, אולם היו הרבה דברים שלא למדום עד עכשיו בבתי הספר. ראינו לנכון לתתם בעיתון כדי להרחיב את האופק ולהשלים את הידיעות. חומר על המצאות חדשות ניתן מדי פעם ב"זעיר פה זעיר שם" וב"כדאי לדעת״.
א.ב. הוא אחד הכתבים שלנו, את החומר הוא משיג על ידי סיורים וביקורים במקומות שונים בארץ. את התצלומים אנו מזמינים אצל צלמים שונים, שאף הם מסיירים ומבקרים במקומות שונים. אין לא.ב. כל סודות והוא מוכן להסביר לכם כיצד הוא אוסף את החומר וכיצד הוא כותב את רשימותיו. התחלה לכך הוא עשה ברשימתו "כיצד עושים עיתון?", נקווה כי ימשיך לספר לכם גם על עבודתו העיתונאית.
לכל שאלה יש הרבה פתרונות, על כן אין להצטמצם רק בתשובה אחת או בבחירת דעה אחת.
״לדעתי״ מיועד לפתח את מחשבתכם.
כ"ד באלול תשי"ד שלכם העורך
קוראים יקרים
אשנב קטן הוקצב לי הפעם על ידי הכתבים, כל דפי הגיליון הם פרי ידיהם ופרי רוחם. נשאר לי רק לברך על המוגמר ולקבוע עובדה — הכתבים הגדילו לעשות!
א) כולם ללא יוצא מן הכלל, משתתפים בחוברת.
ב) החומר שאספו מגוון, הן מבחינת תכנו והן מבחינת נושאיו.
ג) חדוות עלומים, חריצות וכשרון כתיבה, משתקפים בכל הדפים.
אני שמח שסיימנו את כרך ח׳ בגיליון זה. מעתה הופך הדבר למסורת — גיליון הכתבים חותם כל כרך. שמחו והתגאו!
שלכם העורך
במשעולי עציון 