בעיתוני "הצופה לילדים" כתבות החתומות א.ב.
אלה ראשי תיבות של השם אהרון בינדר
שמו הספרותי של שאול רז.
אשנב למערכת
קוראים יקרים,
אחרי ההכנות המרובות, שהתבטאו באמירת סליחות ופשפוש במעשינו, הננו קרבים לימים הנוראים, ליום הדין. לא כיחידים בלבד הננו יוצאים למערכה נגד הרע, אלא כחטיבה שלמה, כעם.
אחרי אמירת ווידוי ותפילה זכה מקיפים את הבימה ומכריזים קבל קהל ועדה: אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה. בהכרזה הזו טמון סוד כל קיומו של העולם וסוד קיום היהדות. יהודים המקיימים תורה ומצות משולים למי שכל חייו הולך לקראת האור האלוקי, יהודים השומרים תורה, הם ישרי־לב והשמחה שרויה בחייהם. אם יקבל כל העולם על עצמו עול תורה ומצוות הרשעה כולה כעשן תכלה.
*
בגלל עליית הוצאות העיתון נאלצנו להעלות את מחירו בחמש אגורות מעתה תעלה חוברת בודדת 40 אגורות. מחיר גיליון זה 50 אגורות.
גיליון חג הסוכות (3-4) יופיע אי"ה בי״א תשרי הבא עלינו לטובה
כתיבה וחתימה טובה
כ"ד באלול תשכ"א שלכם העורך
אשנב למערכת
קוראים יקרים !
הימים הנוראים הם כעין מערכה גורלית בין בני ישראל לבין השטן, בין נושאי האור לבין נוטרי החושך. צמים, מתפללים ומתטהרים, מריעים ומגייסים את כל הכוחות הרוחניים, כדי להדוף את הקטיגור ולנטות את הכף לטובה ואת הדין לחיים ולשלום. עם סיום המערכה בא מועד השמחה, שמחת התורה ושמחת האסיף. שמחים בסיום לימוד התורה ומתחילים מיד בלימודה מחדש ; מכניסים את התבואות לאסמים וחורשים את השדות וזורעים אותם מחדש. הקיץ מפנה את מקומו לסתו והשמים מתקשרים בעבים. עם ישראל חוגג את חג נצחונו על הרשעה, רוקד ומפזז לפני אביו שבשמים ומבקש ברכה וגשמים, שלום וחיים לכל חי.
*
טעמים רבים נתנו חכמינו ז״ל לקיום חג הסוכות בימי תחילת הגשמים. הרשב״ם מפרש את טעם ישיבת הסוכה כך: למען תזכרו כי בסוכות הושבתי את בני ישראל במדבר ארבעים שנה בלא ישוב ובלא נחלה, ומתוך כך תתנו הודאה למי שנתן לכם נחלה ובתים מלאים כל טוב, ואל תאמרו בלבבכם: ״כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה״.
*
ונוהגים לקשט את הסוכה בשטיחים ובקישוטים, וחיים בה ואוכלים בה ולומדים בה תורה. המורה נ. שטרן, מבני ברק, הפך את סוכתו לסוכת פלאים, מעשהו הפך לדוגמה להידור מצווה. כיצד הידרו אבותינו את ספרי התורה בעבר מספר לכם אביגדור ב״נלמד להסתכל״. ואילו פ. אלעד משבח את הארץ המכינה לנו את צרכי הסוכה. סיפוריהם של י. רימון, י. בון וא. צורף מספרים על החג בארץ ובגולה. יצחק יצחק, שר מזמור לכובשי יזרעאל, שהחודש מלאו 40 שנה לכיבושו, ואילו מ. אייל מספר לכם על בית הספר ״אלומות״, שנכנס לבנינו החדש. לא אוכל לסיים את סקירתי זו בלי לייעץ לכם לראות את ה״מסע הנפלא״ — סרט שכולו שיר מזמור לבריאה הפלאית.
*
ועתה משהו על התכניות. בגיליון הראשון התחלנו לפרסם את סיפוריה של גורית אכסלרד, מ"המרתף העזוב" וכן את השאלות לסקר. הפעם אנו פותחים בסדרה ״עדות בישראל״. בגיליונות הבאים יופיעו סיפורים חדשים בהמשכים, סידרה על ״ילדים גיבורים״, סידרה על ״גולה וגאולה״ וסקירה על ״חולמים ומגשימים". על התכניות הבאות נודיע לכם במרוצת הזמן.
האם חדשתם כבר את חתימתכם על העיתון לשנה החדשה? אל תחכו לתזכורות נוספות.
מועדים לשמחה!
י"א בתשרי תשכ"ב שלכם העורך
אשנב למערכת
קוראים יקרים,
חודש החגים חלף עבר ואתו הבעיות המיוחדות של החומר החגיגי: העיטורים, התצלומים וכו'. מעתה נוכל לשקוד על הופעתו התקינה של העיתון ועל תוכנו המושך והמהנה.
קוראים ותיקים רבים פרשו מאתנו עם התבגרם ובמקומם הצטרפו למשפחתנו קוראים חדשים. אנו מקווים כי נכיר זה את זה, נהדק את קשרינו ונהפך לידידים טובים.
אנו מודים לוותיקים ולחדשים על ברכותיהם ומתפללים, כי השנה תהיה שנת שלום לעולם, וכי יתמלאו כל בקשותינו וכי משפחת ידידינו וקוראינו תתרחב ותקיף בתוכה את כל הילדים החרדים לדבר ה׳ והצמאים לעיתון דתי נאה ומשובח.
היורה הקדים השנה ובטרם הספקנו להתפלל את תפילת הגשם, השקה את האדמה החרבה והצמאה. עדיין אנו זקוקים לרחמי שמים שירד הגשם בעתו. אחרי הגשם הראשון שוב פקד השרב את ארצנו. בשער אתם רואים עדר גמלים צמאים ורעבים הנודדים בשרב אחרי מים ועשב למאכל.
עדר גמלים נודד, רעבים וצמאים
בדומה לגמלים מחפש העולם הנבוך אחרי השלום והשלווה. בברלין המחולקת נודדים אנשים וילדים אחוזי פחד משני צדי הגבול החסום.
*
בארצנו המתחדשת הוחל בהחייאת כורזין העתיקה. ב״נתיבי מולדת״ מספר לכם ברוך קצת על המפעל החלוצי החדש הזה.
כ"ג בתשרי תשכ"ב שלכם העורך
מלחמות חמות וקרות
מאז תום מלחמת העולם השניה, מתנהלת תחרות קדחתנית בין מעצמות העולם הקרויה בפינו ה״מלחמה הקרה״. מדי פעם פורצות מלחמות אזוריות, המשמשות כהקדמות למלחמה החמה. הנקודה הרגישה ביותר בתחרות הבינגושית בימינו, נמצאת ברלין המחולקת. הרוסים דורשים להפוך את ברלין כולה לעיר חופשית ומציעים להעביר אליה את מרכז האו״מ. לעומת זאת תובע המערב להשאיר את המצב הקיים ולאפשר לכוחותיו לנוע דרך הטריטוריה המזרח גרמנית לברלין המערבית ללא הפרעה.
*
"קח את ידי!"
הסבל האיום ביותר נפל בחלקם של תושבי ברלין, כששלטונות מזרח גרמניה סגרו את המעברים בין חלקי העיר השונים ובנו ביניהם חומה גבוה. סיפורו של רומנו קופס משקף נאמנה את חיי תושבי ברלין כיום. רומנו בן החמש נמצא אצל דודתו הגרה בברלין המערבית, שוטר מזרח גרמני מוביל אותו אל הוריו הגרים בברלין המזרחית. מאז נסגר הגבול אין הוריו יכולים לבקרו ואף לצאת לקראתו, מאחר שאסור להם להתקרב למעלה מ־300 מטר מן החומה.
שוטר מזרח גרמני מוביל את רומנו בידו
מילוי — גם לכלבים…
בתחנות הדלק באנגליה הותקנו באחרונה מתקני מילוי גם לכלבים, בשעה שבעל המכונית ממלא את מכליו בבנזין, שותה הכלב מים.
תהיה בריא!
הקופים משמשים ״שפני ניסיון בהרכבות נגד שיתוק ילדים, מנהל המכון הניסיוני במוסקבה, ו. צ׳רנישוב, בודק קוף שנעשו בו ניסיונות ברכיב חי. הוא לוחץ את ידו ומאחל לו: תהיה בריא!
תהיה בריא
מוסיקה שמשית
מדענים ישראליים הצליחו להרכיב מנוע המופעל ע״י חומה של השמש.
אשנב למערכת
קוראים יקרים,
שִׂמְחֵי עֲנִיָּה נֹגְנֵי בְּכִנּוֹר עִמָּדִי לְשׁוֹרֵר
כִּי קוֹל מְבַשֵר בָּא מִשְּׂנִיר וְתָבוֹר
שָׁלוֹם יְדַבֵּר מַגִּיד וְקוֹרֵא לִשְׁבוּיִים דְּרוֹר,
הַקֵּץ יְעוֹרֵר,
אוֹמֵר לְצִיּוֹן: גּוֹאֲלֵך מְמַהֵר,
קוּמִי חָזִי אוֹר!
זה קטע מאחד משיריו של ר' שלום שבזי, גדול משוררי תימן, שחי במחצית השנייה של המאה השבע־עשרה. השיר נכתב עם התעוררות תנועת שבתי-צבי, שנסתיימה כידוע בגירושים ובנגישות נגד יהודי תימן. חזונו של המשורר וכיסופיהם של יהודי תימן לעלות לארץ־הקודש נתגשמו בימינו. פעמים רבות כתבנו על יהודי תימן. סיפרנו לכם על עברם בגלות, על תכונותיהם השבטיות המיוחדות, על המלאכות שבהם הצטיינו, ובעיקר על תמימותם וחייהם הטהורים המלאים אור תורה ומצוות.
הפעם אנו שבים לדבר בשבחם במסגרת הסדרה החדשה: ״עדות בישראל״. במקרה מתפרסמת הרשימה בשבוע שכבוד העדה התימנית עלה מעלה מעלה, עקב הכתרתו של ר׳ יחיא אלשיך לחתן התנ״ך העולמי והישראלי.
* * *
בגיליון זה אנו מסיימים את סיפורו של י. משי: ״הירושה״. היו לנו הרבה היסוסים אם לתיתו בעיתוננו, בשל רצינותו הכבדה. עתה, משנסתיימה הדפסתו, אולי תשגרו לנו כמה מילות של הערכה — המצא חן בעיניכם? האם רצוי גם להבא להדפיס סיפורים מעין אלו?
* * *
ההחתמה לשנת תשכ״ב על העיתון נמשכת. מאות קוראים מצטרפים מדי שבוע למשפחתנו. אנו רואים צורך להעיר, לקוראינו החדשים והוותיקים כאחד, כי את הפתרונות לחידות יש להמציא למערכת תוך 10 ימים ממועד פרסומן. את התשובות יש לרשום על צדו האחד של הנייר ולציין את השם והכתובת המדויקת אין לצרף חידות עם חיבורים על דף אחד.
ל' בתשרי תשכ"ב שלכם העורך.
אשנב למערכת
קוראים יקרים׳.
חכמינו אמרו: "עכו יש בה ארץ-ישראל ,יש בה חוצה לארץ״. ואכן, עכו היתה תמיד עיר מעורבת. עיר של תנועה גדולה ומקום פגישת של עמים ותרבויות. גם בימינו היא אחת הערים המעורבות בה יושבים יהודים וערבים, אלו בצד אלו.
גדולי ישראל וגדולי עולם קשוריםבעכו. חכמים ותנאים הרביצו בה תורה והעבירו לתוכה את ישיבותיהם. הרמב"ם הרמב״ן, ר׳ יהודה אלחריזי והרמח״ל חיו בה תקופה מסוימת. בימי מלחמות וחילופי שלטון בארץ התנהלו בסביבות עכו קרבות גדולים, מהמפורסמים שבהם: מצור נפוליאון בשנת 1799.
לא באתי למלל לפניכם את תולדותיה של עכו, כי אם להפנות את תשומת לבכם ליופייה של העיר העתיקה והנאווה הזו. יש בה ממראות ומאווירת הים עם תרנים וסירות דייגים ויש בה ממראות יישובי ההרים הנושקים עם אדמותיה ומקיפים אותה מצד מזרח. והשעה היפה ביותר בעיר חמד זו היא שעת השקיעה.
בשער אתם רואים משהו מאוירת המסתורין היורדת על עכו עם בוא הערב.
ערב בא לנמל עכו
*
צבא נפוליון שצר על עכו בא רכוב על סוסים. משהו על סוסים מספר לכם אביגדור ב״נלמד להסתכל". חלקו של הנחש בגירושו של האדם מגן-העדן מסופר בספר בראשית לכל פרטיו. אין פלא שהוא הפך לסמל השחיתות, עד שהחכמים אמרו ״טוב שבנחשים רצוץ את מוחו!"
על מעשי הערמה שלו מספר לכם י. בון בסיפורו ״העכבר, הנחש והקפוד".
*
העולם נברא מהמים, אך אנו שוכחים זאת לעיתים קרובות ומדמים בנפשנו כי היבשה היא העיקר. ב"סיור על פני החדר", נלמד על כמה מתכונות המים. אגב, גם ב״מסיפורי המרתף העזוב״ מסופר הפעם על מים וטביעה במים.
*
התחלנו בעכו היושבת על המים וסימנו באגם מלאכותי לאגירת מים בנגב, אך לא דלינו את כל הנושאים הכלולים בחוברת והנוגעים במדע והדעת החובקים עולם ומלואו, מים אל ים.
ז' בחשון תשכ"ב שלכם העורך
אשנב למערכת
קוראים יקרים.
השנה נתחדש זכר השואה האיומה, עקב העמדתו לדין של הצורר אדולף אייכמן. בעוד מספר שבועות יחרץ גורלו מפי שופטי ישראל, שליחיהם ותובעי צדקתם של הטבוחים. גם אילולא נתפס אייכמן, היינו מרגישים את התוצאות המחרידות של השואה ולא היינו יכולים לשכוח את לקחה. גם אחרי הענשתו של אייכמן לא נוכל להשכיח את אבלנו, על מותם של יקירינו במחנות ההשמדה.
— אך, כיצד נשמור את זכרם בקרבנו?? — האם נסתפק בהבעת צער בלבד ובהעלאת זיכרונות?
מיד אחרי מלחמת העולם השנייה הגו רבנים בבעיה ומצאו, כי הדרך הנאותה ביותר להנצחת זכרם של הקדושים, היא בלימוד משניות מדי יום ביומו. לכן חלקו את ששה סדרי המשנה לשתי משניות לכל יום, כך שבמשך שבע שנים יתם מחזור לימודה. עד היום נגמרו שני מחזורים שלמים והוחל במחזור השלישי.
כדי להקל על לומדי המשנה היומית מוציא ״היכל שלמה״ קונטרס מיוחד המכיל פירוש קל ועממי. על עורכו של הקונטרס ומפעלו, מספר לכם מ. איל.
*
בגיליון זה אנו מתחילים סידרה חדשה "ארצנו המתפתחת״, בה יבואו תיאורים מכל שטחי חיינו. הפעם ניתן לכם הסבר מלא על פיתוח הקשר הטלפוני.
— איך נראה לכם הסיפור החדש ״סיור על פני החדר״? ומה דעתכם על ״מספורי המרתף העזוב״ ?
י"ד בחשון תשכ"ב שלכם, העורך
אשנב למערכת
קוראים יקיים.
בשער אתם רואים חברים של קיבוץ דתי בתפלתם.
חברי הקיבוץ בתפילתם
דומה כי אין ניגוד יותר מושלם למפוצצי הפצצות למיניהם, מאשר לעובדי אדמה חרדים העובדים את ה' ביראה. בחוץ מחווירים שמי הלילה וקרני השמש מפיזות את שמי האופק – יום חדש בא לעולם ועמו חסדי הבורא הנפלאים. עומדים יהודים הדבקים בתורת ה' ומכריזים לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ובגלוי ומודה על האמת… ומהי אמיתנו? כל הגיבורים כאין לפניך ואנשי השם כלא היו וחכמים כבלי מדע ונבונים כבלי השכל כי רוב מעשיהם תוהו…
*
השנה ימלאו 25 שנים ליישובו של עמק בית שאן. משהו על עתיקותיו ועברו תמצאו ב״נתיבי מולדת״. בין כובשי העמק היפה והברוך הזה היו חברים רבים של הקיבוץ הדתי. לארבעת יישוביו יצאו מוניטין, הרי הם: טירת צבי, שדהאליהו, עין הנצי״ב ושלוחות.
כדי לתקוע יתד בבית־שאן היו נחוצים אומץ ותעוזה, אולם כדי להקים יישובים דתיים הייתה נחוצה גבורה נפשית עליונה.
*
אומץ רוח ואמונה בשליחותו לוו גם אמונדסן – הנועז שבמגלי עולם. פרשת חייו ומסעותיו מסופרים לכם ב״ההרפתקאה הגדולה״ ואילו ב״שכנה החדשה״ יש לכם האפשרות להיווכח למה מביאים הפחד והעדר האומץ.
כ"א בחשון תשכ"ב שלכם העורך
אשנב למערכת
קוראים יקרים.
אבותינו אשר עיניהם היו צופיות פני מרום ידעו להבדיל בין ענן לענן, בין עונה לעונה ובין ברכה לקללה, הם אמת כי שלושה דברים שקולים זה כנגד זה:
ארץ, אדם ומטר, "אם אין ארץ אין מטר ואם אין מטר אין ארץ – ואם אין שניהם אין אדם״.
לדאבוננו התחיל האדם להתערב בסדרי בראשית בהפריחו לוויינים ובפוצצו פצצות המפזרות ענני חומר רדיו־אקטיבי, העלול להביא כליה על העולם. בשבוע שעבר, כשהיורה החל לרדת, חרדנו אם איננו ממטיר עלינו גם מאותו חומר מסוכן הנע בחלל העולם. לשמחתנו היו הגשמים נקיים מפסולת הפצצות והביאו ברכה לשדות הארץ.
*
בשער אתם רואים נעלים מכוסות בוץ באחד מבתי החינוך הקיבוציים שחניכיו חלצום אחרי רדת היורה — מחזה הנראה במרבית היישובים עם בוא החורף.
אחרי היורה נתרבה הבוץ בשדות –
האיכרים חולצים את נעליהם בפתח בתיהם.
ועם רדת המטר שבו והתרפקו על שערינו זיכרונות מימי מבצע סיני. נטלתי בידי את כרך י״א של הצופה לילדים וזנתי את עיני במראות משדה המערכה ובתיאור מעללי צבאנו. כדי לרענן את זיכרונכם בחרתי כמה תמונות שמהם משתקף המבצע על כל מהלכיו.
כ"ח בחשון תשכ"ב שלכם העורך
אשנב למערכת
קוראים יקרים,
יהודים מכל קצווי תבל עולים לישראל ומשתלבים בבניין הארץ. גלויות מתחסלות ונעלמות ובמקומן קמים יישובים וערים בנגב ובגליל. תהליך ההשתרשות בארץ כרוך בקשיים ובניסיונות בלתי רגילים. יהודים שחיו בגיטאות והתפרנסו ממלאכות ומסחר נאלצים להיהפך לעובדי אדמה ולפועלי תעשייה ולהסתגל לאקלימה החם והיבש של הארץ. חבלי הקליטה מתבטאים גם בשינוי אורח החיים הרגיל, כגון: הרגלי הלבוש, הדיור והתזונה. נוסף לכל אלה עובר כל עולה משבר חברתי ותרבותי. מוטל עליו ללמוד את הלשון העברית ולקשור קשרים עם סביבתו החדשה.
מדי פעם אנו שומעים על בעיות המתעוררות בקשר למיזוגן של העדות השונות ובהריסת הזרות החוצצת בין השבטים השונים העולים ומתקבצים בארץ. לאחרונה שמענו על כמה מקרים של עיכוב או איסור החיתון בין זוגות שונים בהתאם להוראת הרבנות הראשית. בגלל המרחק הרב שבין גולה אחת לחברתה, ובעיקר בגלל הניתוק ממרכזי ההוראה ההלכתית, השתרשו בכמה גלויות מנהגים הזרים לרוח העם ונוצרו מסורות מקומיות. עם קיבוץ הגלויות החלה הרבנות הראשית לישראל לברר ולחקור את הנוהגים השונים, כדי לפסוק הלכות ברורות כיצד לנהוג בכל מקרה ומקרה. וכך פסקה לפני כחודש ימים כי ״אין כל יסוד לאסור נשיאיהם של ״בני ישראל״ ולפיכך מותרים הנשואים עמם״.
מאז החלו ״בני ישראל״ לעלות לארץ התעוררו ספקות בקשר סדרי ודיני הנישואין והגירושין שנהגו בהם, עתה, לאחר שניתן פסק דינה של הרבנות, הוסרו הספקות והותרו הנישואין עם בני העדה העתיקה הזו המונה כ-30 אלף; וכחמשת אלפים ממנה נמצאים כבר בישראל.
על מנהגיהם של ״בני ישראל״ ועל תולדותיהם כותב לכם טורא בעמוד 8—9.
ו' בכסלו תשכ"ב שלכם העורך
|
אשנב למערכת
קוראים יקרים.
במגילת תענית מסופר כי בעת שהחשמונאים כבשו את קיסרי עשו יום-טוב. אולם ניצחונם של המכבים הועב שוב בעת מרד בר כוכבא, כאשר הרומאים הוציאו בקיסרי להורג את עשרת הרוגי המלכות וביניהם את רבי עקיבא. רבותינו מספרים:
לא נהרג רבי עקיבא על הגזל, ולא על שלא עמל בתורה בכל כוחו ולא נהרג רבי עקיבא, אלא למופת.
בכ״א בחשון תש״ה (7.11.44) הוצאה להורג ע״י הנאצים הצנחנית העברייה, חנה סנש, חברת קבוץ שדות-ים שבקיסריה. אף היא נהרגה כדי לשמש מופת.
בבואה לקיסריה עם חבריה קשרה ברית עם הים והחורבות ושרה.
… בְּבוֹאֵנוּ אֶל עִיר הַחֲרָבוֹת,
חֶרֶשׁ נִלְחָשׁ מִלִים אֲחָדוֹת:
הִנְנוּ, חָזַרְנוּ, וְחֶרֶשׁ תָּשִׁיב דִמְמַת אֲבָנִים:
חִכִּינוּ לָכֶם אֲלָפִים שָׁנִים״.
ובטרם צאתה לדרכה האחרונה להציל אחים כלואים התפללה;
אֵלַי שֶׁלּא יִגְמָר לְעוֹלָםהַחוֹל וְהַיָם,
רִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַיִם,
בְּרָק הַשָׁמַיִם,
תְּפִלַת הָאָדָם,
על סף הגרדום עוד אחזה בעט ורשמה את השיר ״אשרי הגפרור״, שהפך להמנון של גבורה וכצוואה כאחד.
על חרבות קיסריה כיום מספר לכם ברוך במדורו ״בנתיבי מולדת״.
*
ר׳ עקיבא נרצח ע״י הצוררים הרומאים וחנה סנש ע״י הצוררים הנאציים, דרכם נפסקה באמצע.
כל אחד מאתנו יוצא לדרך חייו עם חלומות ושאיפות. יש שאנו מצליחים להגשים את מטרותינו ויש שמכשולים שונים משבשים את חיינו ומעלים אותם על שרטון. במדור החדש ״זה לעומת זה״ נביא לפניכם שתי כתבות, בהם נראיין צעירים החולמים להיות ״משהו״, ולעומתם מבוגרים שהגשימו את חלומותיהם.
י"ג בכסלו תשכ"ב שלכם העורך
אשנב למערכת
קוראים יקרים.
בעוד ימים מספר יאיר אור נרות החנוכה את משכנות ישראל. בבתי העשירים ובבתי העניים, בגיטאות חשוכים ובערי ישראל הגאולות, יפיצו הנרות עידוד ושמחה, שיר והלל לה׳ על גבורותיו.
בעמדנו אל מול הנרות הדולקים, נברך על הנסים שאירעו לאבותינו החשמונאים, ועל הנפלאות והתשועות שהנחיל לנו ה׳ בדוד הזה. כי מימי החשמונאים ועד דור הקוממיות, שלחם את מלחמת חירות ישראל, נמשך קו מסירות הנפש העילאית וגבורת המעטים הבוטחים בה' ובתורתו.
מסביב שלט ליל העבדות והרצח; השליט החריב את הארץ וטמא את נפשו של העם. בית החשמונאים התקומם והעלה את אש המרד. מתתיהו הזקן ציווה על בנו: ״השיבו גמול לגויים והחזיקו במצות התורה!״ העם שנתלכד סביב יהודה שאל: ״איך נוכל אנחנו המעטים להילחם עם ההמון החזק הזה?״ ויהודה החשמונאי, המאמין הגדול, הסביר להם, כי ברצון ה׳ ינצחו המעטים את הרבים, ״כי לא ברוב חיל ניצחון המלחמה ומן השמים הגבורה״. הוא עודד את חייליו המעטים לשים את מבטחם בה׳ והדגיש כי הבדל רב הוא בינם לבין אויבם המשעבד והכובש: ״הם באים אלינו ברוב גאווה"… כלומר, הם סוגדים לאלילים ולכוחם החומרי ואילו מחנות החשמונאים: "אנחנו נלחמים על נפשותינו ועל תורתנו״.
נס גדול אירע בימי המכבים ונס גדול אירע לנו במלחמת הקוממיות וב״מבצע סיני״ — נלחמנו מעטים נגד רבים וניצחנו, כי שנאנו את הרצח ושפיכות הדמים ולא סגדנו לאלילים ולכלי זין כאויבינו סביב. שמנו את מבטחנו בה' ונלחמנו על חירות ארצנו ותורתנו.
*
אור החנוכה בוקע ועולה מהסיפורים, השירים והרשימות ובחוברת זו. שאבו מלוא חופניכם אמונה ועידוד ממקור גבורת ישראל והללו לה׳ בשמחה.
אורה ושמחה בחג האורים
כ' בכסלו תשכ"ב שלכם העורך
אשנב למערכת
קוראים יקרים.
לא בכדי אמרו חכמינו:
הטורח בערב שבת יאכל בשבת.
כולכם מכירים את העונג הנפשי הבא אחרי הטורח של ערב שבת וחג. אני בטוח ששמחתם של אלה המדליקים את נרות החנוכה במנורות, שעשו במו ידיהם, רבה יותר מאלה המדליקים את הנרות במנורות קנויות. אבותינו שנהגו להזמין להם חנוכיות אצל האמנים, דאגו לכך שיעשו אותן לפי טעמם, כדי שיוכלו להדר בקיום מצוות הדלקת הנר בלב שלם.
חלק מהחנוכיות שהובאו לארץ מהגולה מצטיינות ביופי ובמלאכת מחשבת והן רוכזו במוזיאונים השונים. על קצתן שנאסף במוזיאון ״גנזא״ מספר לכם אלעזר.
חג החנוכה הוא חג הנעורים בישראל ואין פלא שהוא חביבם של הילדים מכל הגילים. בשער אתם רואים את ילדי הגן, המכבים הקטנים של ימינו, כשהם מכינים חנוכייה למסיבת החג.
*
בגיליון זה אנו מסיימים את סדרת הרשימות על ״ילדי העולם״ ומתחילים בסדרה חדשה על ״ילדים גיבורים״. ברשימה הראשונה לא יכולנו לפסוח על אותו גיבור קטן שסירב להשתחוות לצלם ולאכול מבשר החזיר בימי אנטיוכוס הרשע, ובחר לקדש את שם שמים ברבים.
אני מקווה שגם מהסדרה החדשה תיהנו ותלמדו הרבה. ועתה ברצוני לבקשכם לשגר לנו את הערותיכם ותגובותיכם על העיתון בכלל ובייחוד על הסיפורים בהמשכים : ״מסיפורי המרתף העזוב״ ו״סיור על פני החדר״. — האם הם מעניינים ומושכים? — האם אפשר ללמוד מהם דברים מועילים? וכן איך נראית בעיניכם סדרתה של ניצה: ״זה לעומת זה?״ כתבו ואל תתעצלו! — אוזנינו קשובות לכל הערה.
אורה ושמחה בחג האורים
כ"ז בכסלו תשכ"ב שלכם העורך
|
במשעולי עציון 