שאול רז, עורך "הצופה לילדים", תשכ"א – תשרי, חשון, כסלו.

בעיתוני "הצופה לילדים" כתבות החתומות א.ב.

אלה ראשי תיבות של השם אהרון בינדר

שמו הספרותי של שאול רז.

ראש השנה

תשכ"א

כא

כבקרת רועה עדרו

בא ראש השנה, בא יום הדין והזיכרון הגדול. כנוסים בבתי התפילה מקשיבים בני־ישראל לקול השופר המריע ונותנים תוקף לקדושת היום הנורא ומכניעים את לבם לעשות תשובה ולבקש סליחה על עוונותיהם. עומדת האומה, שה פזורה ישראל, מריעה ופועה ומתחננת, כי יצא משפטה לחיים טובים ומקבלת על עצמה מחדש, עול מלכות שמים. וכדי לעורר את רחמי השם, אנו מעלים זיכרונות מימי העבר ומגייסים את זכותם של האבות הקדושים, שמסרו נפשם על קדוש שמו הגדול בעולם, תוקעים ומריעים, כדי לגלגל את רחמיו של הדין הגדול, מריעים ותוקעים, כדי שיתמלאו לבותינו חרדת הדין.

טס

טס לספר תורה

״ובשעה שישראל נוטלין את שופריהן ותוקעין, הקב"ה עומד מכיסא הדין ויושב בכיסא הרחמים״. לבו של הרועה הגדול, החנון ורחום, נכמר והוא אוסף את כבשותיו התועות והטועות, זוכר את ברית אבותיהם ומגן עליהם, כביכול, מפני כעסו ושופט אותם ברחמים. ולמטה מבתי הכנסת הפזורים בתבל, עולה תפילת תחנונים וקול השופר מכריז על גלגול רחמי השם, כי נסלחו לכל עדת בני ישראל חטאיהם ודף חדש נפתח בספר חייהם, שנה חדשה באה לחיים ולשלום.

*

אך בטרם יפוח היום ושנת תש״ך תעוף לה, נפנה את מבטנו לאחור ונסקור בקצרה את קורותיה. הייתה זו שנה גדושת מאורעות ומבחנים, שנה בה נכזבו התקוות להבנה בינלאומית. קברניטי האומות הוכיחו אזלת־יד וערלת­ם ושבו מוועידת הפסגה המיוחלת, כלעומת שבאו אליה. ההכרזות על שביתת הנשק ופירוק הנשק לא תורגמו למעשים והמלחמה הקרה התחדשה בכל עוזה. ביבשת אפריקה, קמו מדינות עצמאיות רבות, שעוד מעט ישנו את הרכבו של ארגון האומות המאוחדות, אך בד בבד עם הקמתן נתעוררו בעיות חדשות. — כיצד להצעיד את העמים החדשים לקראת עצמאות לאומית ואנושית? הקרבות שפרצו בקונגו הוכיחו כי המסגרת המדינית בלבד, בלי בגרות ובלי אחדות לאומית, בלי תוכן ותרבות מפותחים, אינה הופכת שבטים פראיים לאומות בנות חורין.

תשליך

תשליך בעירה בפולין

גם בארצנו אירעו מאורעות בעלי חשיבות רבה. לי­מוד התורה חדר לשכבות רחבות בעם, המוסדות התורניים הרחיבו את גבולותיהם, גבר הצימאון לדעת את עברנו ורבו החוזרים בתשובה לחיי יהדות שלמים.

המדינה חוזקה מבחינה ביטחונית והרחיבה את קש­ריה עם מדינות רבות, אנשי מדע ישראליים, ביני­הם : רופאים, מהנ­דסים ואגרונומים, הושיטו עזרה למדינות חדשות והביאו כבוד לישראל. מאות מורים ומחנכים הרביצו תורה, בקרב קהילות ישראל בתפו­צות וקרבום לתורת ישראל ולמדינת ישראל.

רבים היו ההישגים, אולם גם כישלונות ופגמים לא חסרו, מחלוקת התלקחה סביב בחירת הרבנים הראשיים, שלא הוסיפו כבוד למוסד התורני הראשי ולסמכות ההלכתית העל­יונה של האומה.

הייתה זו שנת התמודדות הכוחות במדינה. היהדות הדתית יצאה ממלחמת הבחירות לכנסת הרביעית, כשהיא מחוזקת ובוטחת בעתידה, נסתיימה פרשת ״מיהו יהודי ?״ והורכבה קואליציה חדשה. הניסיונות לפורר את היהדות הדתית ולהצר את צעדיה נכשלו. אוניברסיטת בר־אילן זכתה בהכרה חלקית כמוסד עליון להשכלה, הונחה אבן הפינה לישיבת ״מרכז הרב״ בירושלים. נערכו כינוסים תורניים רבים וצוינו 200 שנה לפטירתו של הבעש״ט ו-25 שנה לפטירתו של הרב קול, זצ״ל.

לכמה מאורעות הייתה השפעה מכרעת על חיינו בשנת תש״ך. פיתוח הלוויינים ושילוחם המוצלח לחלל, פתח תקופה חדשה בעולם המדע. בארצנו הוכתרו בהצלחה הניסיונות להמתקת מי-הים וכן הופעל הכור האטומי לצרכי מחקר, בו עובדים מדענים דתיים לא מעטים ואחרון אחרון חשוב, רוצח מיליוני היהודים באירופה, הצורר אדולף אייכמן, נשבה ע״1 ישראלים והובא לישראל, כדי לעמוד לפני בית־דין של ישראלים.

שנת תשכ״א תירשם כשנה גדולה בתולדותינו, נפגש פנים אל פנים עם האמת המחרידה על רצח ששה המיליונים. אין ספק שמשפט של אייכמן יזעזע את העם ואת העולם יותר מתפיסתו.

שנה גדולה באה לקראתנו. יהי רצון שנכתב ונחתם לאלתר לחיים טובים.

א.ב.

 

יום כיפור

יום

ונסלח

אשנב למערכת

קוראים יקרים,

מראש השנה עד יום הכפורים מפשפש כל יהודי במעשיו ומקבל על עצמו לתקן את מה שפגם בשנה הקודמת. עשרת ימי התשובה הם פתיחה לשנה יותר טובה ויותר טהורה, לקיום מצוות יותר שלם וללימוד תורה יותר מזורז. כל פרט מתפלל לבורא, כי ימחלו לו את עוונותיו וייחתם לחיים ארוכים והאומה בכללותה מבקשת, כי ישרור שלום בארצנו וכי האדמה תיתן את יבולה בשפע, כי תבוא הגאולה השלמה וה׳ לבדו ימלוך עלינו. מראש השנה עד יום הכיפורים נמשכות ההכנות ליום הגדול והקדוש, ליום הנשגב והמרומם ביותר שבחגנו. עם כניסת היום אנו משתחררים מכל חובותינו החומריות, ומערב עד ערב אנו מתמסרים לבקשת הסליחה והמחילה. אווירה של אימה ורצינות שורה בכל, ובאווירה של התעלות ושל טהרה עומדת כנסת ישראל מטוהרת וזכה, מלוכדת בחפץ אחד ובשאיפה אחת להיות ראויה לאהבת השם ולעולה של תורה. יהודים שרחקו מעמם מחמת חולשה, או מחמת אונס, אף הם חוזרים לבית הכנסת ומקבלים עליהם לתקן את דרכם. "כל נדרי", המושרת בלחן המקודש, מרעידה את הלבבות ומסירה המחיצות. אחר כך באים הווידויים ופרקי הזיכרונות והתיאורים על העבודה בבית המקדש, פרקי ההלל והתפילות, על תיקונו של עולם ולבסוף סיומו של היום, עם התרועה הגדולה של הכרזת מלכותו של מלך מלכי המלכים.

מוטל עלינו לסלוח זה לזה ולתקן את הטעון תיקון. על השינויים שיחולו בעיתון ועל תכניותינו לשנת תשכ״א נייחד את דברינו בגיליון חג הסוכות שיופיע אי״ה בערב החג.

חתימה טובה לכולכם

שלכם העורך                                                                                  ו' בתשרי תשכ"א

 

ושמחת בחגך

תהלוכה

אשנב למערכת

קוראים יקרים

נפלאים הם חגי ישראל ותואמים את טבעה של הארץ ואת טבעו של עמנו. חג הסוכות הוא הנפלא שבחגים, השמח שבחגים והעשיר שבהם. קוראים לו: זמן שמחתנו, חג האסיף וחג הסוכות, אולם לאמיתו של דבר הוא שורה של חגים. כי כל יום שבו הוא חג לעצמו. וכשם שהשמחה של סוכות יתירה מזו של מועדים אחרים, כן גם העשייה בו רבה מאשר בשר החגים. מקימים סוכה ומברכים על הלולב, מתפללים על הגשם ושמחים בתורה.

אתרוג

בחירת אתרוג

בימים קדומים היו מנסכים מים ושמן בבית המקדש ועורכים את שמחת בית השואבה ברוב עם בשירים ובריקודים ובאבוקות של אש.

בקבוצים ובמושבים הדתיים נתחדשה בימינו מסורת שמחת בית השואבת והיא נערכת לרוב תחת כיפת השמים והיא מלווה שירה ונגינה, כיאה לחגיגה של חקלאים עובדי אדמה ושומרי תורה ומצוות.

 הקפות

הקפות

מסופר באגדה כי רק גדולי ישראל וחכמיה היו נוטלים חבל פעיל בשמחת החג; רוקדין כשאבוקות בידיהם ואומרים דברי שבח לה׳ ותורתו. העם הפשוט, שלא יכול היה להקדיש את זמנו ללימוד התורה, בא לראות ולשמוע. אשרינו, שזכינו ללמוד במשך השנה את תורתו הקדושה ולקיים את מצוותיה. עתה, עם סיום ספר דברים ותחילת ״בראשית ברא", נשמח כי הננו שייכים למחנה לומדי התורה ומגשימיה, למחנה החלוצים הנותנים את נפשם על קיומה של התורה.

*

גם אצלנו שמחת האסיף – פתחנו בכרך ט״ו של עיתוננו. בקרוב נודיע לכם על כריכת החוברות משנת תש״ך, בינתיים כמה פרטים על הכרך החדש. כמו שאין בית מדרש בלי חידוש, כך אין כמעט כרך בלי מדורים חדשים ושכלולים. את מדור החידות החדש, ״על חוד חידוד״, כבר הספקתם להכיר. בהכנה: א) מדור ״חלוצים ראשונים״, בו תכירו את מניחי היסוד ליישוב החדש, ב) ״דור בא ודור הולך", השוואות של אורח החיים על כל גלויין, בין הדור הקודם ודורנו, ג) ״הליכות״, הסברת מצוות שונות ודרכי התנהגות. ד) ״תאריכים ואישים״, בו תמצאו פרטים על מאורעות ואנשים חשובים, ה) ״תחביב״, ו) ״ילדי העולם״ ז) ״הצילום הנדיר, ח) "ההרפתקה הגדולה", ט) ״ירוק ורענן", רפורטג׳ות טריות ממקומות שונים בארץ ובעולם. מלבד אלה נשכלל ונשנה כמה מהמדורים הקבועים, כגון : "מדור הבול" ו"הקולנוע" ונחדש את המדור ״נלמד להסתכל״. מדי פעם לפעם יופיע המדור ״אנטולוגיה קטנה״, על נושא אקטואלי וכן יתמידו שני המדורים: ״אפריקה המתעוררת״ ו״ארצות בחדשות״. הארכתי הפעם, אך לא סיפרתי לכם על כל תכניותינו, אני מקווה להמשיך בכך בגיליונות הבאים, בינתיים מועדים לשמחה.

שלכם העורך                                                                                י"ג בתשרי תשכ"א

אנטולוגיה קטנה

ארץ אדם ומטר

בחג הסוכות אנו מתפללים את תפילת הגשם ומבקשים מהקב״ה, כי יוריד לנו את הגשם בעתו, כדי שהאדמה תוציא את לחמה ולא יהיה רעב בארץ.

חכמינו אמרו: שלשה דברים שקולים זה כנגד זה, ואלו הם. ארץ אדם ומטר. אם אין ארץ אין מטר, ואם אין מטר אין ארץ — ואם אין שניהם אין אדם. אם נעמיק להגות בפרשת המטר ונמ­שיך לפתח את מחשבתם של חכמינו נגיע למסקנה, כי הכל נברא לתכלית מסוימת. הארץ והמטר נבראו, כדי לכלכל את ה­אדם והאדם, כדי לעבוד את האדמה וללכת בדרכי ה׳. הקיום הארצי שלנו במהודק לקיום התורה ולקיום המצוות ״אם אין קמח אין תורה ואם אין תורה אין קמח״. וכך נאמר לנו בתורה:

״אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו״ (ויקרא כ״ו).

והיה אם לא נשמור את התורה: ״והיו שמיך אשר על ראשך נחושת והארץ אשר תחתיך ברזל״ (דברים כ״ח, כ״ד).

הברכה והקללה מותנים ממידת קיום התורה ע״י האדם. ולכן ראו תמיד בעצירת הגשמים סימן רע ועונש על עוונות.

בקשת הגשמים ועצירתם

מאימתי מזכירין גבורות שמים ? רבי אלעזר אומר: מיום טוב ראשון של החג, רבי יהושע אומר: מיום טוב האחרון של החג. בשלושה במר-חשון שואלים את הגשמים, רבן גמליאל אומר: בשבעה בו, חמשה-עשר יום אחרי החג, כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת. הגיע שבעה-עשר במר-חשון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים מתענין שלשה תעניות. הגיע ר״ח כסלו ולא ירדו גשמים בית-דין גוזרין שלש תעניות אחרות על הצבור, עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ומתן, בבנין ובנטיעה ובארוסין ובנשואין ובשאילת־ שלום בין אדם לחברו, כבני אדם הנזופין למקום. היחידים חוזרים ומתענים עד ש­יצא ניסן. יצא ניסן ולא ירדו גשמים סימן קללה, שנאמר: הלא קציר חטים היום. (תענית פרק א׳).

שמחת בית השואבה וניסוך המים

בחג הסוכות נידונים על המים ולכן נהגו להוסיף על הקרבת הקרבנות גם את ניסוך המים על גבי המזבח. את חגיגת שמחת בית השואבה ערכו במוצאי יום-טוב ראשון, בלווי תקיעת שופרות ואבוקות-אור וריקודי שמחה. הלויים נגנו בכינורות ובנבלים ושרו פרקי תהילים. אמרו כי השמחה הייתה כה גדולה, שמי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו.

המטר בשירתנו החדשה

המטר שימש מתמיד כגורם לברכת ה­נפש. בראות האדם את הגשם היורד מן השמים, את הקשת על צבעיה ואת האדמה הרוויה מטר, הפוקחת עיניים ירוקות, בדמות נבטיה הרכים, פתח בהודיה לה׳ על גודל חסדיו. בדורנו, עם שוב העם לעבודת האדמה ולעבודת השם, תפס ה­מטר מקום חשוב בשירתנו החדשה. לא אוכל למנות את כל השירים והתיאורים שנכתבו על הגשם, אביא לכם רק קטעים אחדים.

המשוררת רחל, מתארת לכם תמונה של אחרי הגשם בעיר ובכפר. בעוד שבכפר, בשדה, הגשם הוא ברכה ומפעים את ה­יקום לשיר לבורא. הרי בעיר הוא נופל על מדרכות מתות.

צְבָעִים

מַשְׁחִירָה אֲדָמָה נֶחֱרָשָׁה,

פְּנֵי הַמַּיִם – תְּכֵלֶת אוֹר,

מוֹרִיקָה בְּשׂוֹרַת הַדֶּשֶׁא בְּחַגְוֵי הַגְבָעוֹת, בְּמִסְתּוֹר,

וְרַקֶפֶת צְנוּעָה מְבַקֶשֶׁת לְהַוְרִיד עַל סֶלַע אָפוֹר.

בָּעִיר, אַף אַבְנֵי הַמִרְצֶפֶת לֹא תִרְוֶינָה מַתַּת הַיוֹרֶה.

הַפְּרֻדָה הַנִפְעֶמֶת לֹא תאֹמַר פֹּה שִׁירָה לַבּוֹרֵא.

וְאָזְנָהּ שֶׁל רַקֶפֶת לֹא תַוְרִיד טֶרֶם עֵת,

לֹא תַוְרִיד בְּבֹא הָעֵת בְּבֶטוֹן-מִדְרָכוֹת הַמֵת.

רקפת

המשורר אברהם שלונסקי, שהשנה מלאו לו ששים שנה, מעלה בשירו ״לאבא אמא׳׳, זיכרונות מימי הילדות והוא מודה לאלו­קים על שהוא מוריד גשם לתינוקות ומז­מן להם אפשרות ללוש את הבוץ בחדווה.

כִּי טוֹב הַגֶּשֶׁם

כִּי טוֹב הַגֶּשֶׁם. טוֹב לַמְיַחֲלִים לוֹ.

בְּשַׁדְמוֹת-זֶרַע שַׁאֲנַנוֹת.

אַךְ שִׁבְעָתַיִם טוֹבוּ גִשְׁמֵי-יָה

לַאֲשֶׁר רַגְלַיִם לָהֶם קְטַנוֹת.

כִּי מַה עוֹד טוֹב מָצָאת,

בַּל יִרְאוּ אֵם וְאָב,

כְּשׁוֹך הַמָטָר עַל פְּנֵי חוּצוֹת,

וּבְיִחֲפֵת רֶגֶל קְטַנָּה רוּץ וָטְפֹח

עַל מִדְרָכוֹת-הָרְחוֹב הָרְחוּצוֹת.

וְאַחַר-כָּך, עֵת הַרְחֵק-הַרְחֵק אֵי-לְשָׁם,

שׁלוּלִיוֹת חוֹפְזוֹת, שְׁלוּליוֹת בָּאוֹת,

אֶת בְּצֵק-הָאָרֶץ לוּש וְחוּשׁ

לְשׁוֹנוֹת-בּוֹץ בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת.

הוֹ, בְּרוּכוֹת תִּהְיוּ לִי.

רַגְלַיִם קְטַנּוֹת,

בְּדַרְכֵי-עוֹלָם שׁוֹמְמוֹת וּרְחוֹקוֹת.

וּבָרוּך אֶלֹקִים הַמוֹרִיד גֶשֶׁם לַתִּינוֹקוֹת.

תינוק

א. ב.

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים

ימי החג חלפו עברו ואתם החופש וביטול הלימודים. בפתח החוברת תמצאו את ״תפלת תלמיד״ לא. מוריה, המבטא את רחשיכם ולבטיכם עם תחי­לת הלימודים.

*

מדינות אסיה ואפריקה מעסיקות את העולם בשנים האחרונות במלחמותיהן ובעיותיהן הרבות. לא מכבר נערכה הפיכה בלאוס וזרקורי הפרסום הופנו אליה, כדי להסביר לעולם את המתרחש בארץ תוססת זו, א. פלינט מספר לכם את קורותיה של הארץ הנ״ל ב״ארצות בחדשות״.

*

מאות מומחים ישראליים מגישים עזרה טכנית וכלכלית למדינות אפריקה. המ­טוסים חודרים לג׳ונגל במהירות של הסילון, אולם לפני שנים הייתה החדירה לג׳ונגל מעשה נועז, שנמשך שנים רבות. על הרפתקה מפורסמת אחת: ״סטנלי מו­צא את ליווינגסטון", מספר לכם ד״ר א. פוירשטיין במדורנו החדש ״ההרפתקה הגדולה״.

*

לזקן השומרים, מר אברהם שפירא, מלאו 90 שנה. כתבנו א. מסייר ביקר אצל הישיש המפורסם והנערץ. מה ששמע מפיו הוא מספר לכם בכתבתו הטריה.

*

הסיפור על ״מגילות ים המלח״, בא אל קצו. עד שנתחיל לפרסם את הסיפור החדש בהמשכים, אנו מביאים לכם סי­פור מאלף של יוסיעזר הצפוני, על מסי­רותם של אבותינו לתורה ולארץ ישראל.

*

ולבסוף בקשה צנועה. פתחנו בסדרות חדשות, בסיפורים חדשים, — האם נראים לכם הדברים שפרסמנו עד כה? אל תחכו לתזכורות! כתבו לנו מה דעתכם על השינויים והחידושים.

שלכם העורך                                                                                      כ"ז תשרי תשכ"א

לכבוד המערכת.הנני קורא ותיק של העיתון ומציין בסיפוק, שבשנתיים האחרונות הוא השתפר מאר.הייתי מציע לבטל את ״בכורי עטים״ או לפחות להקפיד על החומר המתפרסם בו, כי לרוב הסיפורים הנם משעממים ותינוקיים.לעומת זאת ; "זעיר ספה וזעיר שם", "לכבוד שבת", "קולנוע", "מדע וטכניקה", "ספורט", "מדור הבול" והמדור על "ארצות חדשות", מעניינים ביותר.

אשר למדור ״לרעתי״, כדאי לפרסם כמה שאלות בבת אחת, בגלל אי התמידות בה הוא מושיע.

אלכסנדר פרינס

אשנב למערכת

קוראים יקרים,

— מה אתם עושים כשיורד גשם, או כשנושבת רוח חזקה ? מסתתרים — נכון? ובכן יש יצורים שאינם יכו­לים "לברוח הביתה״ והם נידונים לסבול את הקרה ואת הסערה ולהירטב בגשם. בשער אתם רואים את הדקלים הגבוהים כשרוח הסתיו, הקרה, סורקת את צמרותיהם.

הרוח

הרוח נושבת קרירה

ובכן, בא הסתיו ועמו המ­טר — עוד מעט יבוא החורף. בארצנו הברוכה בשמש, הקרה מעטה והחורף והסתיו קצרים, אולם בארצות הצפון המצב שונה, על כן באים אלינו בסתיו אורחים רבים מארצות הקרה, אחד מהם הוא הנחליאלי. על נחליאלי גנדרן אחד מספרת לכם תמר.

*

החודש מלאו 12 שנים לכיבושה של מצודת עירק סוידאן. על הקרבות המ­רים שהתנהלו סביב אותה המצודה מס­פר לכם מ. איל.

*

ברשימה השנייה על ה״חלוצים הרא­שונים״, מספר לכם מ. בן-אליקים. על ייסודה של פתח תקוה, ניתנת לכם סקירה קצרה על קומץ ״משוגעים״ ליישובה של הארץ לפני 80 שנה. גם ״הם היו עשרה״, הסרט הישראלי החדש, נותן לכם הזדמנות להכיר את ההווי של ימי הביל״ויים.

*

בעוד שבארצנו שורר שקט יחסי, הרי יש מקומות בעולם, בהם לוחמים בני אנוש על חירותם. אחת הארצות הנסערות ביותר היא אלג׳יריה. על קו­רות הארץ ומאבקה מספר לכם א. פלינט.

*

בגיליון זה אנו מפרסמים עוד 50 שאלות ותשובות מסקר תש״ך. כן אנו מתחילים בפרסומו של סיפור מצויר על: ״תעלומת המטבעות העתיקות״.

*

לבסוף עלי לבקש את סליחת הזוכים, על האיחורים במשלוח הפרסים. הדבר יתוקן בקרוב.

שלכם העורך                            ג' בכסלו תשכ"א

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים

בין השבתות המקובלות והרגילות נתאזרחה בארצנו שבת מיוחדת במינה: שבת הארגון. זו שבתו של ארגון בני עקיבא. באותו יום מסכמים בכל הסניפים את הפעולות שנעשו ומכריזים על גיוס חברים חדשים לשורות הארגון, מקיימים מסיבות, תפילות ובמוצאי היום עורכים מצעדים ברחובות הערים. בשער אתם רואים את חברי בני עקיבא במצעדם ברחובות צפת העתיקה.

בני עקיבא

תהלוכת בני עקיבא ברחובות צפת

*

בימים אלה מתקיימת בתל־אביב תערוכת הציור הצרפתי בן-זמננו. זו תערוכה בלתי רגילה, הן מבחינת רמתה האמנותית והן מבחינת הרעיונות החדשים שבה. על התערוכה עצמה מספר לכם אביגדור, ברצוני רק להסב את תשומת לבם של חובבי האמנות להזדמ­נות היוצאת מן הכלל, להכיר מקרוב את זרמי הציור החדישים ביותר.

*

ואם כבר ציינתי את ערכו של הציור החדיש, הרי לכם פרטים גם על מהפכות חדשות במידות השונות במדור ״טכ­ניקה ומדע״.

*

מפעל החתימה נמצא בעיצומו, אלפי קוראים חדשים נצטרפו למחננו. עתה אנו מכריזים על כריכת החוברות משנת תש״ך. קראו את הפרטים במודעה המיו­חדת.

שלכם העורך                                                                                  י' בכסלו תשכ"א

העיתון השתפר מאדא. העיתון משתפר מאד בזמן האחרון, אבל מדוע פסקו להופיע כמה מדורים, שהיו מעניינים, כגון: ״לדעתי״ ?ב. ״על חוד חידוד״, לפי דעתי תינוקי מדי. ״חידות וחידודים״ היה מעניין יותר. בכבוד רב.

שרה מלכיאל.

״לדעתי״ נפסק בגלל השתתפותם המעטה של הקוראים. אם תהיה דרישה נחדשו שוב.

אני מוצאת ענין רב בעיתוןהנני קוראה חדשה של העיתון ואני מוצאת עניין רב בחומר הכללי על ארצות החיץ ועל המתרחש בארצנו.הייתי מציעה להוסיף לעיתון אף מדור באנגלית ולשפר את הסיפורים התינוקיים.

אביבה גמליאל.

כתה ח׳, עזרה ובצרון, ראשון לציון,

לא נוכל לקבל את הצעתך מכיוון שאיננו רואים תועלת רבה בפינת אנגלית. פרטי את בקשתך לאיזה סיפורים התכוונת ?

ב״ה, יוקנעם, י״ב כסלו תשכ״א.לכבוד מערכת ״הצופה לילדים״ מכובדי,תודתי ותודות ילדי נתונה לכם על שזיכיתם אותנו בסיפורי ליהמן. סבורני שדבר טוב יעשו כל ההורים החרדים לחינוך ילדיהם בדרך התורה והמסורה, באם ירכשו להם את הספרים הללו, המהדירים אהבת תורה ויר״ש בליבותיהם של ילדינו נ״י. (לדעתי רצוי להעניק ספרים אלו בתור ״דמי חנוכה״, כדי לא להשכיח מנהג יפה זה).

כן נתונה תודתנו הלבבית להוצאת ״נצח״, על שטרחה ועמלה בהוצאת הספרים בהידור רב ופרסום יפה ומאיר עניים. כולכם תעמדו על הברכה ותזכו להגדיל תורה הכו׳׳ח בברכת התורה ולכבודה.

יצחק מאיר חרל״פ, רב ואב״ד, ביוקנעם והסביבה.

אשנב למערכת

קוראים יקרים

״במפרץ הספינות המפליגות מהר״, רוקם לכם הסופר עלילת דמיונית, ששני ציריה הם: המש­חקים וחובת הלימוד. אני בטוח שכולכם תמימי דעים עם סיו-סי הסיני, כי גם המשחקים מתיישנים ומשעממים, אם משחקים כל העת מבלי למלא את חובת הלימודים, אך לא בסין בלבד עוסקים הילדים במשחקים בשעות הפנאי, ניצה מספרת לכם על: האופנה האחרו­נה באיסופים ובמשחקים השונים בארצנו. כל אלה שיש להם ״פטנ­טים״ ו״המצאות״ בלתי ידועות, מוזמנים לכתוב לנו, כדי שנודיעם לשאר הקוראים. מליה השלימה את מלאכתה של ניצה ובחרה לכם כמה ״משחקים חדשים ו״מוזרים״ מרחבי תבל.

*

וכעת ברצוני לספר לכם משהו יותר רציני. באחד הימים ביקרו במערכת – חברי מועצת חברת הנו­ער של בית הספר הממלכתי דתי במגדיאל ומערכת עיתונם, הייתה זו פגישה ראשונה ומאלפת, אחרי שקבלו הסבר מפורט על תולדותיו של העיתון וראו במו עיניהם כיצד מדפיסים אותו, סיפרו על חיי בית ספרם. מסתבר, כי חברתם מאורגנת כרפובליקה עצמאית, עם מוס­דות מחליטים ומבצעים, דבר ש­הוא חידוש בבתי ספר רגילים. הצענו להם לספר לכם על חייהם והם הבטיחו לעשות זאת בקרוב, אך לא זה העיקר. שמחנו על היוזמה של מנהלת בית הספר וחבר המורים, שהביאו את פעילי החברה למערכת וע״י כך הקימו קשר חי עם העיתון. אנו מעוניינים בביקורים דומים. אם תפנו תענו.

שלכם העורך                                                                                  י"ז בכסלו תשכ"א

תשובות המערכת

שמחה פרופטה. ת׳״א: שלחי חיבור אחר.אברהם פודרלבניק ת״א: ציורים יש להמציא כשהם מצוירים בטוש שחור.שרה מלכיאל. בני-ברק: ראי תשובתנו לא. פרוכט. בקשר לכ״צ צדקת. השנה לא קיימנו את התחרות מסיבות טכניות ואתך הסליחה.

 גבורת המתנדבים לתורה

קוראים יקרים,

נס פך השטן צופן בתוכו סמלים רבים. כל דור מוצא בו סימוכין למלחמתו ושואב עידוד במבחניו.

מסביב השתוללה ההתבוללות והכניעה לכובש הזר; הרשעים והמתרפסים מכרו את נפשם לשליט והיו נכונים להעלות קרבנות לאלילי יון, רק משפחת כהנים קטנה אחת, שאור התורה לא כבה בליבותיהם, העיזה להמרות את פי השליט:

הצורר פקד: ״קרב ראשון ועשה מצות המלך כאשר עשו כל העמים… והיית אתה ובניך מאוהבי המלך…״ ומתתיהו, שלא נתפתה ל"אהבת״ המלך, השיב: ״אני ובני ואחי נלך בברית אבותינו, חלילה לנו לעזוב תורה ומצות!״ הוא סכן את עצמו, דקר את הקרב לטמא את המזבח והרים את נס המרד. ״כל המקנא לתורה העומד בברית, ילך אחרי!״ והאגדה מספרת: ״אז נאסף אליהם קהל חסידים, גיבורי חיל, מישראל — כל המתנדב לתורה״.

פך השמן הקטן חולל את הנס ומשפחה קטנה חוללה את פלא הגבורה. אש האמונה, אש קידוש שם שמים ברבים, התלקחה והייתה למדורת החירות.

וכשם שחיי תורה, שונים מחיי גויים ומתייוונים למיניהם, כן גם הגבורה היהודית, שונה מגבורה גויית, להבדיל. ויאמר יהודה: ״נקל כי יוסגרו רבים בידי מעטים ואין מעצור לפני שמים להושיע ברבים או במעטים. כי לא ברב חיל ניצחון המלחמה ומן השמים הגבורה!״

במעשיהם ובמלחמותיהם הפגינו המכבים את הגבורה היהודית הנעלה, את יתרון הרוח על החומר ואת יתרון התורה על האלילות.

גם בימינו מנסה השליט להרוס למקדש אמונתנו ולצוות על הכהנים ליקרב ראשונים למזבח ולהיות מאהוביו, גם כיום מוטל עלינו לעמוד על המשמר ולקנא לתורה בעוז ובגבורה.

חנוכה

הנרות הללו

ובעמדכם מול נרות החנוכה, זכרו את אחינו שאינם יכולים ליהנות מאור חירותנו, הקשיבו לסיפורן של החנוכיות ששרדו אחרי השואה — גם להן סיפורי נסים וגבורות.

שלכם העורך                         כ"ד בכסלו תשכ"א

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים,

החיים הם הפיקדון היקר ביותר שנתן לנו השם. גם אם הם אפסיים לעומת הנצח, יפים הם ומועילים, אם האדם יודע כיצד לחיות. התורה היא תורת־חיים, היא מדריכה אותנו, כיצד למלא את תפקידנו עלי אדמות. משך חיינו נמדד בזמן: בשעות, ברגעים ובדקות, בימים, שבועות, חדשים ושנים. כמובן שאלה הן מידות אנושיות, שבאמצעותם אנו מודדים את הזמן, את חיינו.

כדי שנדע כיצד לחיות, עלינו ללמוד הרבה תורה ודעת. חכמינו דברו בשבח הלימוד בימי הנעורים ודימו אותו לספר הנכתב על נייר חדש בדיו שחורה. הם הבינו, כי כאשר האדם פטור עדיין מחובות הקיום החומרי ושכלו רך ונוח להתרשמות, הוא קולט יותר טוב את הנלמד ומתרגל בנפש חפצה להגשים ולקיים את המצוות.

כל אחד מאתנו מתנסה בחייו בפיתויים שונים ושוכח את תפקידו ואת ערך זמנו. הפיתויים רבים ועצומים ולא אחת אנו סוטים מן הדרך ומשתעשעים בדברים של מה־בכך. על מלחמתו של נער סיני עם פתויי משחקיו ועל ערך הלימוד והזמן, מסופר בצורה מושכת ומלאת הרפתקאות, בסיפור הגדול החדש ״במפרץ הספינות המפליגות מחר״.

קראו, התענגו והביעו דעה !

מקרה דומה למלחמתו של סיו-סי הרך, קרה בימינו לעמים רבים. מדברים הרבה בשבח השלום והאחווה, בשבח החיים והיצירה, ועוסקים במלחמות ובהרס. ארגון האומות המאוחדות נוצר, כדי ללמד את העמים לחיות בשלום ולקדם את האנושות למלא את תפקידה, אולם גם הוא שקע ב״משחקים אסורים״. על האדם בשעה הרת גורל, מספר לכם א. גיל.

אחת המדינות החדשות המעסיקה את ארגון האומות היא קונגו. חדשים רבים נמשכים שם מלחמות מקומיות בין מנ­היגי שבטים שונים. יש עמים המושיטים עזרה צבאית לצד זה או אחר. אשרינו שהיינו בין הראשונים שהושיטו לעם הקונגאי, עזרה רפואית ומנהלית.

חולה

על עז­רתנו לקונגו מספר לכם א. ג.

נו, ומה בדבר קצת בקורת?

שלכם העורך                                                                                    ד' מר חשון תשכ"א

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים,

בימים אלה נערכה בהר ציון בירוש­לים תערוכה לזכר העיר העתיקה של ירושלים. בין המוצגים היו ציורים ודג­מים, שהקיפו את תולדותיה של העיר מימי הקדם. רעיית הנשיא, שביקרה בתערוכה, המליצה להכלילה בתכניות הלי­מודים. למען אלה שלא יכולים לבקר בתערוכה הננו מביאים תמונות מכמה מוצגים.

ירושלים

תערוכת ירושלים העתיקה

*

מאמר ידוע הוא: כי מי שטורח בערב שבת אוכל בשבת, כלומר: מי שמכין לו צרכיו בעוד זמן, בעת שמותר ואפשר להכין, נהנה מפרי עמלו בזמן שאסור ואי־אפשר כבר לטרוח.

הפעם ברצוני להסב את תשומת לבכם לחשיבותו של החיסכון, שבימים אלה דו­בר בו בכל העולם. עליכם לחשוב היום, את דאגת המחר, עליכם להפריש היום סכומי כסף מכספי הכיס, כדי שתוכלו להמשיך בלימודיכם מחר. בארצנו יש אפשרויות רבות לצבור סכומים ניכרים במפעלי החיסכון של הבנקים וכן באמצעות מפעלי החיסכון לשיכון ולחינוך. האדם המתרגל לחיסכון, מוגן יותר ממצוקה חמרית, מזה שאינו יודע לחסוך, ונוסף לכך הוא זוכה לרכוש לו ידיעות, שיכון וכו', יותר קל מזה שמבזבז את כל כספו על בילויים.

הארכתי קצת בעניין החיסכון ולכן עלי להזכיר כמה דברים בקיצור. עשינו מאמץ מיוחד לאפשר לכם לרכוש ספרים מתאימים בהנחה ניכרת, כוונתי לספרי ד״ר ליהמן. מעטים הספרים המתאימים לרוחנו. הנה נתנה לכם הזדמנות להכניס נכס לביתכם, כדאי לכם שלא להחמיצה. התלוש המודפס בעמוד 16 מזכה אתכם בהנחה.

בחלק הסיפורי הפעם: משל של א. צורף, סיפור מקורי של נדיה והמשך הסיפור הגדול, בעיבודו של ש. יזרעאלי. – נו, מוצא חן בעיניכם סיו־סי?

שלכם העורך                                                                            י"א בחשון תשכ"א

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים,

סוף סוף פג החום והיורה ירד על הארץ. כולם שמחים, שהשמים לא עצרו את גשמיהם וחלפה סכנת הבצורת, אולם אין דומה שמחתם של יושבי הערים, לשמחת עובדי האדמה. האיכרים החרוצים, שכבר חרשו וזרעו, חרדו לנביטת זרעיהם. ב״ה שהיורה בא בעתו, שטף את סלעי ההרים, רחץ את גגות הבתים והרווה את האדמה מים. עתה כולם מודים לה׳ על ברכתו ומתפללים שהגשמים ירדו במידה ולא יהפכו. חלילה, לקללה.

*

לפני למעלה מ־60 שנה הניחו יהודים חרדים את היסוד למטולה, שבמרומי הגליל. הזרעים שזרעו המייסדים לא נתנו מיד את יבולם. הרבה מבחנים עברו עליהם והרבה אכזבות היו מנת חלקם, עד שזכו לקצור את תבואתם ולקטוף את פריים. רבים מהם נפלו מכדורי האויב וממחלות שונות, אולם הכפר לא נעזב ובמשך עשרות בשנים הוא משמש עמדה צפונית ביותר על גבול הלבנון.

בכפר המבודד והרחוק – חיים ילדים כמוכם, אולם חייהם שונים מחייכם. יש להם מראות נפלאים, שבילים עזובים ושקט רב… הבדידות היא מנת חלקם. ב״לבדו בלב ההרים״ פתחנו לכם אשנב לעולמו של נער אחד ששמו יצחק. התצלומים הם של הצלם נתן סופרין.

בלב

יצחק

לבדו בלב ההרים

*

פחד הסקר נפל על תלמידי כיתות ח׳. אחרי שתקראו את השאלות והתשובות, שאנו מפרסמים בגיליון זה, תיווכחו, כי השד לא נורא ואפשר אחרי שינון להשיב בקלות תשובות נכונות. בשבוע הבא נפרסם את הס­קר משנה שעברה.

כתבת חדשה הצטרפה לחוגנו: רות רסלר. בגיליון זה היא מביאה לכם רשימה על מוסד מעניין: מקהלת ביל״ו ועל מקרה מעניין: נער המנצח על חבריו.

שלכם העורך                                                                                     י"ח בחשון תשכ"א

*

אני מודה לכם ששניתם כמה מהמדורים ושעתה הם מעניינים יותר. במדור ״על חוד חידוד״, אני מוצאת ענין רב יותר מאשר ב״חידות וחידודים״. עלו והצליחו בהוצאת עיתונכם לבני הנוער, שרוצים לדעת אף הם את המתרחש סביבם. אני מבקשת, שבמדור "התחביבים" תייעצו גם לבנות עבודות ותחביבים.זהבה שלייפר, כתה ז׳, ת״א.
העיתון מאד השתמר ובמיוחד המדור "תאריכים ואישים״ וכן הסיפור ״מפרץ האניות המפליגות מחר״ — האם אתם יכולים להמשיך במדור כמו, ״הטיסה לחלל״, שפרסמתם פעם ?רותי אביאל, כתה ז', כפר הראה

אם נמצא חומר מתאים וחדש, נפרסם שוב.

חברים לעט

אני רוצה להתכתב עם נער (או נערה) מכפר, בגיל 10.יצחק צוקרמן, רח' הנריטה סולד, פתח תקווה.

לבדו בלב ההרים

   במרומי הגליל העליון, על רכס הגובל עם הלבנון. יושב לו כפר ותיק וקטן: מטולה מצפה בשפת הערבים. בכפר כמה עשרות משפחות של איכרים מוש­רשים באדמת הגליל, דור שני, שלישי ואף רביעי בארץ. מרביתם אנשים חסו­נים ושלווים העובדים את השם ואת הארץ בכל מאודם. בכפר רק רחוב אחד, שבתיו, הבנויים אבן, עומדים משני צדיו. עצי הכפר גבוהים וענפים, ביניהם בני מאה שנים ויותר. ברחוב הבודד רק לע­תים רחוקות תעבור מכונית, שקט ודממה אופפים אותו מבוקר עד בוקר. עם צאת החמה וקריאת השכווי פולח את הדממה, שקשוק שרשראות וגלגול אופנים וקולות זירוז הבהמות של האיכרים היוצאים לעבד את שדותיהם.

שוכן לו הכפר בדד בהרים, רחוק מהשאון וההמולה, כאילו נשכח מאלוקים ואדם בלב ההרים.

האדם הנקלע למקום מתמלא תמיהה וסקרנות למראה הבדידות הרבה: כיצד אפשר לחיות במקום נידח שכזה ? — איך לא נוטשים אותו תושביו ? אך בהרימו את עיניו למרום, בראותו את שמי הזוך הפרושים ממעל ואת כיפתו הלבנה והצחה של החרמון, בהטותו את אוזניו לקול הדממה ולהדי שכשוך המעיינות והמפלים היורדים לירדן ולוואדיות, יחדל לתמוה — קסם הגליל יתרץ את קושיו­תיו.

גם פה הולכים לבית הספר ?

באחד הימים נקלע למטולה הקטנה צלמנו, מר נתן סופרין. בבוקר, הוא מס­פר, ראה, ברחוב השומם, שני ילדים עם ילקוטים על גבם.

אחד הילדים, יצחק בן השש, בעל עיניים שחורות וחשדניות, עורר את סקרנותו — גם פה הולכים לבית הספר? שאל את עצמו — כיצד נראה בית ספר בכפר כזה? הוא ניסה להתיידד עם הילד, אך לא הצליח לרכך את זרותו, וכך לווה אותו עד הגיעו לבית הספר.

הרים

בדרך לבית הספר

הוא קבל רשות מהמורה להקשיב ללימודים ולעקוב אחרי התל­מידים.

נין של רבנים כבש את לבו

במטולה יש בית ספר אחד ובו לומדים 64 ילדים, בשמונה כיתות. החדרים גדולים ומרווחים והתלמידים מעטים, בכל חדר לומדות שתי כיתות, שהמורה מלמדת אותן לסירוגין.

 לוח

הכיתה הגדולה והריקה

באותו יום נקרא יצחק ללוח, לפתור תרגילים בחשבון, כמה זה 5+10 ? המורה, גאולה שערבי, לא וויתרה לו, עד שהשיב תשובה נכונה. למרות גילו הצעיר ״יש לו ראש פתוח״ והוא נער נבון, חשדנותו והסתגרותו עוררו בָּצָלָם את סקרנותו:

אתה

פינת המים בחצר

יצחק

יצחק

התלמיד השקדן החרוץ והמופנם

הולך לו ילד לבדו בלב הגליל… "אני מוכרח להכיר את ביתו" – אמר ונתלווה אליו.

לבד

צועד בדד לביתו

אופן

מעל התלת אופן

צופה יצחק בנוף הגליל העליון

מה שיצחק העלים ממנו גילה סבו. אבי סבו הרה״ג אפרים שרגא וינגאט עלה לארץ מפולין ב־1905. סבו, הרב מיכאל דוב נשלח ע״י הרב קוק זצ״ל לשמש כרב ושוחט במטולה לפני 27 שנים.

הגן

יצחק סועד לבו בבית סבו

טולה

שכונת בית סבו

אביו נתחנך בביה״ס של ״המזרחי" ולמד בישיבות בירושלים. בזמן מלחמת השחרור היה חייל והיום הוא אב לחמשה ילדים וחבר בקואופרטיב ״מען״, העוסק בעבודות חקלאיות.

אחרי

יצחק משחק עם אחיו ואחיותיו

אחרי הלימודים

מהשראת אותו יום הצלם במטולה סיפר לכם בתמונותיו.

א. ב.

   דפדפתי בכרך "הצופה לילדים״, של שנת תשי׳׳ח ונתקלתי במקרה ברשימה "ילדים למען ילדים״. אני מסכים לדעתו של כותב הרשימה, אבל למה לא קיים עוד מפעל כזה ? באם קיים מפעל כזה, אבקש להודיע לי עליו.בהזדמנות זו ברצוני לשבח את העיתון, אבל לפעמים מופיעים יותר מדי סיפורים ילדותיים.יהושע א׳ וולגלרנטר, בי״ס "חורב״, ירושלים

מפעלים ״ילדים למען ילדים״, קיימים בת״א ובחיפה. התעניין בעירית ירושלים.

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים

השבוע עמד בסימן הבחירות בארצות הברית. בפעם הראשונה נבחר בה לנשיא בן הדת הקתולית, אדם בן 43, מר ג׳ון קנדי. יהודי העולם ותושבי ישראל כאחד, מקווים כי הנשיא החדש יקיים את הבטחותיו מלפני היבחרו ויפעל להש­כנת שלום בין ישראל לארצות ערב. היבחרו של מר קנדי נתקבלה באהדה ובסיפוק במרבית ארצות התבל. כולם מקווים שהוא יצליח לתקן את היחסים שבין ארצות הברית לברית המועצות וכן יפעל לליכוד יתר של הגוש המערבי.

נשיא הולך ונשיא בא והארץ לעולם עומדת — אחרי הבחירות שב הכל למסלולו הרגיל, הפועלים לפועלם והתל­מידים ללימודיהם.

לפני ימים מספר צוינו בארץ 5 שנים לקיומו של חבל לכיש. המיוחד שבאזור התיישבותי הזה, הוא בכך, שהחבל תוכנן והוקם בבת אחת. כיום משגשגים בלכיש ישובים לתפארת, ביניהם מספר מושבים דתיים, המטביעים את חותמם על החבל כולו.

לא הרחק מלכיש משתרעים שדות הנגב החרבים והצמאים למים. אחרי שהשם הוריד את היורה בעתו וגם אד­מות הערבה שתו לרוויה, יצאו החור­שים לפלח את האדמה ולהכשירה לזרי­עת תבואות החורף. בשער אתם רואים את הבדואי פותח את התלם הראשון אחרי היורה.

גשם

פותחים תלם ראשון אחרי היורה

אולם ההיסטוריה אינה מתחילה בלכיש. מספר יישובים הגיעו השנה ליובלות מופלגים. על החלוצים הראשונים, שחרשו את אדמותיהם ביתד ערבית, בדומה לב­דואים, יספר לכם בן-אליקים בסדרתו החדשה: "חלוצים ראשונים".

וכפי שהבטחנו לכם, בגיליון אנו מפר­סמים הפעם חלק מן השאלות של מבחני הסקר של שנת תש״ך.

שלכם העורך                                                                                  כ"ה בחשון תשכ"א

אין מלים בפי לתאר לכם את גורל שמחתי ואושרי, עת פתחתי ועיינתי בעיתונכם הנחמד, המלא תמונות וסיפורים המקסימים כל רואה ביופיין. מדורי העיתון והחומר שבו מעניינים ומתוקים ולא כמו הצ'יזבט שמספרים לנו בספרים. הייתי מוכנה להשתתף במשלוח חידונים, סיפורים ושירים — אך קודם אבקש את הסכמתכם.

לאה מורנו, אילת.

בבקשה, לאה

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s