בעיתוני "הצופה לילדים" כתבות החתומות א.ב.
אלה ראשי תיבות של השם אהרון בינדר
שמו הספרותי של שאול רז.
אשנב למערכת
קוראים יקרים
בעצם הימים האלה מתנהלת הסתה פרועה נגד היהדות הדתית במדינתנו. פורקי עול מבקרים ומשניאים כל דבר בחיינו, שאות היהדות טבוע בו. התחילו בעניין קבורתו של הנער הבלתי נמול, מפרדס חנה, וסיימו בפרשת איסור החזיר והפעלת התחבורה בשבת. אין זאת, כי אם שעת לקוי האורות באה למדינתנו, שעת לבוי היצרים ונטישת מסורת האבות. יהודים קדשו שם שמים ומלו את בניהם על אף סכנות ונגישות, יהודים שמרו שבת ולא נגעו בבשר החזיר במצוקה וברעב. חזיר ויהדות, ערלות ויהדות היו מתמיד שני הפכים הנוגדים זה את זה. לדאבוננו נמצאים בימינו ״יהודים״, שאינם מדירים את עצמם מבשר הפיגולים ומזלזלים בכל הגדרים וההבדלים שבין יהודי וגוי. אור נרות החנוכה מעיד בנו, כי רק בתורה קיומנו ובדרכיה עתיד לאומתנו.
*
רשימתו של י. אריגור, על ילדותו של ביאליק מחזירה אתכם לימים בהם היו חיי ישראל שונים מאוד מבימינו. גם סיפורו של א. שדה, פורט על נימים אקטואליות, ואילו סיפורה של הסופרת לייסנר, קושר את העבר בחוטי שני אל ימי המדינה.
שלכם העורך א' בטבת תשי"ח
|
לפי דעתי השתפר העיתון מאד, ישנן כתבות מעניינות וכו'. הייתי מייעצת להמשיך בסדרת ספורים כגון: ״תעלומת המגילות הגנוזות״, במשך כל השנה, או רובה. זה מוסיף הרבה מאד. הכתבה על בית חרושת ״קרלסברג״ מאד מעניינת. אגב, האם יעקבסון האב-המייסד היה יהודי ?
ישנם עוד סיפורים שלפי דעתי תינוקיים מדי, או לא מעניינים כגון, ״סודו של העץ״; (הרהוריו של לוח הוא מאד יפה בגלל החרוזים), מלבד זאת, במקרה עיינתי בכרך של שנת תשי׳׳א וראיתי שמושיע שם אותו ציור, כמו בחוברת זו בכתבה עלו החיים והמוות בידי הלשון. שם הוא מופיע במדור "מפי גדולים״. אינני חושבת, שזה מתאים כאן לאגדות אלה ומלבד זאת, מדוע אינכם מציירים ציורים אחרים ? הרי זה הרבה יותר יפה, אם יש ציורים מקוריים. אמנם אצלכם זה לא ״גנבת סופרים״, כי זה אותו סופר, אבל בכל זאת, אין זה מוסיף הרבה לעיתון. מה עם ׳״לדעתי״ ?
רבקה וינברג, ירושלים.
|
מזרחי רפאל, חיפה.
בדרך לעצמאותנו
הצדדים מתכוננים למאבק קשה
אך כבו אורות החנוכה ביישוב העברי ונחשול של התקפות ערביות הציף את הארץ. הבריטים שקוו, כי תכנית החלוקה לא תבוצע, אם הצדדים יאבקו על עתידה של הארץ, תמכו באופן גלוי ובוגדני בערבים. הם סיפקו לערבים נשק וערכו חיפושים בישובים העבריים ובשיירות, שנעו בדרכים לנקודות בודדות ומנותקות. כמסווה לתככיהם, הם הוציאו את כוחותיהם מהאזורים היהודיים הרצופים, כגון גוש דן ותל אביב ומסרו בהם את השלטון לידי היהודים. בחסותם החדירו מדינות ערב כנופיות ואנשי צבא מסוריה, עירק וירדן לארץ והעבירו כמויות נשק עצומות. הכפרים הערביים הפכו לבסיסים של כוחות עוינים, המחכים לפקודת הזינוק מאת מנהיגיהם. הבריטים בעצמם הפיצו את הדעה, כי היישוב לא יוכל לעמוד במלחמה נגד צבאות ערב, פשוט הם יטילו את היהודים לים.
אך שומר ישראל ועם ישראל לא שקטו. עצות הבריטים ותאוות הרצח של הערבים הושמו לאל. אנשי ההגנה יצאו מהמחתרת והחלו להתארגן ביחידות היהודיות הראשונות. שרונה, בסיס המשטרה והצבא האנגלי, פונתה ונמסרה ליהודים. שכונות הספר בערים בוצרו והדפו את התקפות הערבים. אי-שם, במחתרת, עסקו שליחי היישוב בהסעת המעפילים ובהבאתם ארצה ובקניית נשק חדיש להקמתו של הצבא העברי המתארגן.
המגויסים הראשונים
ראשיתו של חודש טבת, עמד בסימן ההתקשות הראשונות על התחבורה העברית. הכפרים יאזור ובית-דגון חסמו את הדרך מתל אביב לירושלים והפילו חללים בכל שיירה, שעברה דרכם. היישובים בנגב נותקו מלב היישוב. בצפת, ירושלים ותל אביב נמשכו חילופי יריות עם הערבים. בכל יום נפלו חללים, כל יום נתייתמו ילדים ומשפחות שיכלו את יקיריהם.
כנופיות ערבים
היה זה מאבק מלפנים ומאחור – נגד הערבים ונגד הבריטים כאחד. עדיין לא יכולנו לצאת בגלוי ולהתמודד עם הערבים, כי הבריטי ישב בארץ. בלילות, בחסות החשכה, יצאו אנשי ההגנה והפלמ׳׳ח לפוצץ גשרים וקני פורעים. על גבם נשאו הבחורים את מטעני חומרי הנפץ הכבדים בדרכם לפעולות התגמול נגד הכנופיות הערביות, הודות לאומץ לבם והודות לעזרת העם היהודי בתפוצות עמדנו במבחן הימים ההם. נשאנו את חרפת המאסרים הבריטיים ואת הכאב על הקרבנות הרבים וחיכינו לימי המאבק המכריעים שיבואו.
א. ב.
אשנב למערכת
קוראים יקרים
רבים מכם התפללו לשלומו של השר חיים משה שפירא ושיגרו איגרות ברכה למערכת או לבית החולים. הנה זכינו שהשר יצא מכלל סכנה, עזב את בית החולים והתחיל בהחלמה. כפי שהתפללנו לשלומו כך עלינו להודות לה׳ על החלמתו המהירה. בצאתו מבית החולים לא שכח אתכם השר ונתן ביטוי לרגשי הוקרתו בתודה שפרסם בעיתונות.
השר משה חיים שפירא בצאתו מבית החולים
לעתים רחוקות אנו יכולים להצביע על מחזה שאינו נוגד את חינוכנו והשקפותינו. הפעם אנו שמחים להקדיש מקום בחוברת להצגה המחודשת של ״מירל׳ה אפרת״ ע"י תיאטרון הבימה.
ההצגה "מירל'ה אפרת".
תוכנו של המחזה ילמד אתכם פרק בכיבוד אב ואם ואילו ההצגה תפגישכם עם ההווי היהודי בעיירות הגולה, שנמחקו ע״י הצורר הנאצי. חתונה יהודית, שבת יהודית ושמחת בר־מצווה. לפניכם דמות יהודי נלבב כר׳ שלמון ודמות מלכותית כמירל׳ה אפרת, ניגון יהודי ותפילה יהודית — במילה אחת הצגה יהודית.
שלכם העורך ח' בטבת תשי"ח
|
||||
תגובת המערכת
״קרן לילדנו״ אוספת כספים למטרות שהצעה. אנו מוכנים לפתוח מגבית בין קוראינו, אם תבואנה פניות נוספות.
|
אני מקווה שתשימו לב לדברי.
בכבוד רב.
נחמה פרבשטין, בני ברק.
|
אשנב למערכת
קוראים יקרים!
השבוע נתבשרנו כי הושלמה העבודה בכביש החדש המוביל בלב הערבה לאילת. פעמים אין ספור נאמר לנו כי הארץ מתחילה מבאר־שבע דרומה וכי אילת היא עתידה של ישראל. עתה עם השלמת סלילת הכביש החדש יהיו הנוסעים לאילת בטוחים מפגיעות בדרכם, ופיתוח מחצבי הנגב יזורז. במרכזה של החוברת תמצאו הפעם קצת פרטים על שגשוגה של אילת.
אילת – ישוב משגשג
*
י. וולק מציג לכם שאלה חדשה שיש בה נימה אקטואלית מאוד. המציאו בהקדם את תשובותיכם למערכת.
שלכם העורך ט"ו בטבת תשי"ח
|
תגובת המערכת
נשתדל למלא את מבוקשך.
|
תגובת המערכת
אנו משתדלים להרבות בבדיחותיו של מר א. קרצמר, אך הצרה היא שגם מעיינו אינו שופע ביותר.
|
|
בדרך לעצמאות
אניות מעפילים פרצות את המצור
אניות ישראל נוסעות למרחקים ומביאות רבבות עולים,
לא מכריזים עוצר בחיפה ולא מותחים גדרות סביב לנמל. אתם קוראים על כך ושומעים ואולי אף נוכחים בשעת בוא העולים לארץ, אך לא תמיד היה כך, על הזכות לעלות לאדמת ישראל נתנו רבים את נפשם וקפחו את חייהם. בחודש טבת לפני עשר שנים הוחשה העברת העולים לארץ, כהכנה להקמת הצבא. שמותיהן של הספינות שמשו סמל לרוחו של היישוב שעמד במלחמה מלפנים ומאחור. ב-י' בטבת נרצחו יהודים בבת־ים, אך באותו יום, המוכן לפורענויות, פרצה ספינת המעפילים "לא יפחידונו" את המצור הימי של הבריטים. בינתיים התגברו כמובן פעולות האיבה של הערבים בכל אזורי הארץ, נערכו התקפות בחיפה, בחולון, בירושלים ובפרברי תל־אביב, בחיפה נרצחו בהתקפה בבתי הזיקוק 42 יהודים.
בט"ז בטבת הגיעה ספינת המעפילים "29 בנובמבר 1947", כמה ימים אחר כן הגיעו הספינות ״העצמאות ו״קיבוץ גלויות". בסוף החודש הגיעה הספינה "האומות המאוחדות".
בכל ספינה היו שליחים מהארץ שעודדו את רוח העולים והכינו אותם לפגישה עם השובים האנגלים. הם הובילו אותם מהמחנות לספינות בהסתר ובדרכים בלתי ידועות והם העבירום את הים עד שערי המולדת. מהעולים נדרשה נכונות עליונה לעלות במים שאש הערבים ומשמרות הבריטים נכונו להם על כל שעל בארץ.
ייחדנו את דיבורנו לספינות המעפילים, כי רבות מהן פרצו בטבת לחופים, אולם באותו חודש קרו הרבה דברים אחרים. בחודש זה ביצעה ההגנה את הפעולות היזומות נגד קיני הפורעים. קן של כנופיה אחת בבית-דגון פוצץ וכן הותקף והושמד קן בכפר-סלמה. התחבורה בדרכים התנהלה בשיירות, בעיקר לירושלים, לנגב ולגליל. באחד הימים בסוף טבת הותקפה לראשונה התחבורה בין תל-אביב לחיפה.
עשרות יישובים הותקפו ע"י כוחות ערביים שפלשו מסוריה ומעירק ומעבר הירדן, אולם כוחות ההגנה עמדו בפרץ והדפום.
כדי להפסיק את זרימת הכוחות לאויב, פוצצה ההגנה את גשר בנות יעקב, העובר על הירדן בגבול ישראל-סוריה.
א.ב.
אשנב למערכת
קוראים יקרים,
אודה על האמת שבזמן האחרון מתערבים כל מיני גורמים בעריכת העיתון. עם שיגור הירחים המלאכותיים לחלל פנינו לסופרנו א. פלינט, שיובילכם בנתיבי הירח. ברגע שהחומר הוכן וסודר התבשרנו על כיבושו החדש של סיר אדמונד הילארי. מיד הפננו את התעניינותנו ב־180 מעלות ופנינו לקוטב הדרומי.
כיבוש הקוטב הדרומי
עוד אנו עוסקים בחיפוש אחרי האנטרקטיקה, הופרח ״ברווז״ חדש: הרוסים שילחו ירח עם אדם לחלל. התדהמה הייתה רבה ועברה חיש מהר. תודה לא-ל שהכחישו את החדשה המדהימה הנ״ל ויכולנו להמשיך במסענו "בעקבות מגלי הקוטב". משהו מעניין על החלל והירחים בכל זאת נדבק לגיליון שלפניכם. חבריכם, בעלי הדמיון, ערכו ראיונות עם ״לייקה״, ובכן על ירחים יעל קטבים ועל כל שאר הדברים הטובים והמעניינים – קראו והתענגו.
שלכם העורך כ"ב בטבת תשי"ח
|
||||
|
||||
|
|
תגובת המערכת
אין לנו אפשרות לפרסם יותר סיפורים בהמשכים, מכיוון שאין לנו מקום בחוברת.
|
אשנב למערכת
קוראים יקרים.
הגיליון של השבוע נולד במזל של זהב. אמנם, לא גילינו עדיין בארץ זהב ממש, אולם רגילים לכנות את התפוזים ושאר ההדרים ״זהב הארץ" מכיוון שהם מכניסים לנו דולארים, שהם בבחינת זהב בין הכנסותינו.
זהב הארץ
הטלנו על כתבתנו הצעירה, שרה בארי, לחפש אחרי זהב הארץ ועלי לציין שהיא בצעה את המשימה בהצלחה. רשימתה מעבירה אתכם דרך הפרדס, שהוא במקרה הנידון, מכרה הזהב שלנו, ממנו לבית אריזה ומשם לרכבת, שבאמצעותה מובלים התפוזים לנמל.
על מקרה שני הקשור בזהב, מספרת לכם ה. ר. על בהלה אחרי זהב ממש. אני בטוח שתמונתו של הכושי שגילה את הזהב, אך לא נהנה ממנו, תיחרט בזיכרונכם ותעלה זיכרונות על עמידה מנגד במקרים דומים (התוכלו למצוא השוואות ?). על נושא הקטיף מספרים לכם גם תמר בורנשטיין והמשורר פנחס אלעד.
ואם כבר פתחנו בזהב, הרי יש לזכור, שגם המשלחות לקוטב הדרומי מחפשות משהו צהבהב ומבריק שקוראים לו זהב.
שלכם העורך כ"ט בטבת תשי"ח
|
|
תגובת המערכת
״קרן ילדינו" אינו מסונף ל״ארגון האמהות עובדות" והוא הנו מוסד עצמאי, הנתמך ע"י כל ארגוני הנשים.
|
||||
|
||||
|
אשנב למערכת
קוראים יקרים
החורף מתקרב לקצו. הימים מתארכים ובאוויר אפשר כבר להריח את ריח האביב. אמנם, מנהיגי האומות אינם שמים לב לחליפות ותמורות שבטבע הממשיכים לאיים במלחמה אכזרית ואיומה, אך מנהיג הבירה מעניק לבני אדם את טובו ופוקד על האילנות לפרוח וללבלב. צאו ותסתכלו בפלאי הבורא, התבוננו וראו מה קטן האדם ומה חדל-אונים הוא להפסיק את מרוץ החורבן וההרג.
גדול הוא היקום ומורכב, רק מי שלמד להכיר את מסתריו, יודע את גדלותו של הבורא ואת חסדיו. מוטל עלינו ללמוד את היקום, כדי להתקרב ליוצר בראשית וכדי לדעת איך לחיות ולמלא את מבוקשו. כיצד נכיר את היקום ? ־ ע״י ההתבוננות בו. המורה מ. רוט פותח לכם פתח לעולם הטבע, במדור "החי והצומח". אנא, קראו את דבריו והשיבו לשאלותיו.
שלכם העורך ז' בשבט תשי"ח
|
|
|
||||
|
||||
בדרך לעצמאותנו
המערכה על גוש עציון ויחיעם
בעוד ימים מספר תצאו לשדות לנטוע עצים. גיל וחדווה ישררו בשורותיכם בצאתכם עם השתילים ביד. מרחבים ירוקים של שדות תבואה שנבטו כבר ונירים חרושים ורוויים מטר יקבלו את פניכם. לא תסתתרו מעיני השוטר הבריטי, המופקר להצר את שטח הנטיעות היהודיות ואף למזימות השכנים לעקור את הנטוע לא תחששו. אכן שונה המצב לגמרי. בחודש שבט לפני עשר שנים לא צעדנו לשדות לנטוע כי ימי מלחמה פקדונו. בג׳ בשבט ערכו הערבים את התקפתם הראשונה על נקודה עברית, גם הפעם בחרו להם את גוש עציון לניסיונם המתוכנן להכחיד את היישוב העברי.
ילדי גוש-עציון פונו מבתיהם שהפכו לעמדות הגנה בדרומה של ירושלים ולכן לא יכלו לצאת כמוכם לנטיעת עצים, רק דרך האלחוט יכלו לשמוע על גורל הוריהם וביתם. יום תמים נמשך הקרב, שבסופו הובסו המתקיפים והשאירו בשדות הגוש למעלה ממאה חללים.
כפר עציון – מראה כללי
בהיוודע דבר ההתקפה ביישוב, אחזה חרדה את התתושבים, כולם התפללו לעזרת השם שיושיע את המגינים ואכן עשה השם ביום זה ניסים גדולים לאחינו שבגוש-עציון. והם, המעטים, יכלו לאלפי הערבים שעלו עליהם ואף הפילו בהם חללים רבים.
למחרת היום הועם זוהר הגבורה ע״י מקרה מעציב, שאירע ל־35 אנשי המגן, שהתנדבו לחוש לעזרתו של הגוש המותקף. הבחורים עמוסים בנשק ותרופות יצאו באישון לילה מהר-טוב בדרך ההרים. בקרבת הגוש נתקלו בערבים ונכנסו אתם בקרב. כולם נפלו בקרבת בית-נטיף והובאו לקבורה באדמת כפר־עציון.
גבורתם הפכה לסמל של ההקרבה העברית.
באותו חודש של נטיעות ואביב ניסו הערבים את מזלם גם במבצר עברי שני, הלא הוא יחיעם שבגליל המערבי.
מבצר יחיעם
שש שעות הם צרו על המבצר והמטירו עליו אש, אך אנשי יחיעם למדום פרק בהלכות העמידה העברית. גם מפה נסו בהשאירם בשדה הקרב עשרות חללים.
בחודש שבט התפרסם שמו של היישוב העברי בעולם אחרי ניצחונותיו על הערבים. כולם השתאו ליכולת האנשים לעמוד על נפשם ולנצח.
א.ב.
אשנב למערכת
קוראים יקרים.
קדמונינו דברו בשבחה על הארץ ומנו בה כל מיני מעלות טובות. אנו רגילים לשכוח את הטוב שהנחילנו השם בתיתו לנו את הארץ הזאת — ארץ מחצבים ותנובות המצמיחה כל מיני אילנות, ארץ של חמה ורוח הקודש. ביום בי נפתחו ארובות השמים וגשם וברד הכו על לב האדמה החרושה והצמאה נקרה לי בדרכי תימני שחור־זקן, תמים וטוב לב ובידו עץ. "אין עבודה" — הסביר — "הגשם מפריע", "באתי הביתה לשתול עצים". אינני יודע מה חש האפרסק שהיה בידו בנשוב הרוח הקרה. לי נעשה חם בלב. גם העם לא הכזיב, הנה תימני עני ומחוסר עבודה שולח את שרשיו כאדמת המולדת.
*
באחת התמונות הכלולות באלבום ההתנדבות אפשר לראות את הלויטננט חיים לסקוב בפתח הבונקר שלו בחזית איטליה. ראשו מגורב וידיו נחות על ברכיו כמי שעשה את מלאכתו, אך פניו מביעות איזו דאגה. אינני יודע אם הגה לפני 13 שנים על היום בו יועמד בראש צה״ל. ברור לי שהורות למעשיו בחזית נגד הגרמנים קם צה"ל, הובסו הערבים ותימנים נוטעים בארצנו עצים.
זכיתי תקופה מסוימת להיות בין פקודיו של חיים לסקוב וגם ראיתיו בתפקידיו השונים בצה״ל, הוא באמת חייל למופת ומפקד לדוגמה ואין כל הגזמה בשבחים שנאמרו לכבודו. הוא מאומן ומדריך בחסד עליון, ממעט בדברים ומרבה מעש, בנוי כהלכה ומצניע לכת, מחבב את מסורת ישראל ורואה בה דרך חיים נעלה. ״אמונה — הוא אומר — הכרח למוראל.״
שלכם העורך י"ד בשבט תשי"ח
|
הם קבלו עוד מורים מישראל. אנחנו לומדות תנ״ך (פרשת השבוע ושמואל), דינים ועברית (קוראים את הצופה) קשה לנו להבין את ״הצופה״, כי הוא כתוב בשפה קשה, אבל אנחנו משתדלות לקרוא ואנחנו מתקדמות בקריאה. גם ילדות נוספות באו אל הת״ת. יש עכשיו 100 תלמידות ועשרה מורים. אנחנו לומדות גם דינים. בשיעור כזה, אנחנו לומדות למשל – איך להכשיר את הבשר ועוד דינים הקשורים עם כשרות. אנחנו באים לת״ת ביום ראשון וביום רביעי.
לראש השנה, הכיתה שלנו סידרה מסיבה. זאת היא הפעם הראשונה שמסדרים בת״ת שלנו מסיבות. שרנו שירים ישראלים ודברנו על החג.
ילדה אחת מהכיתה שלנו כתבה ל"הצופה לילדים" וקבלה הרבה מאד מכתבים והיא שמחה מאד. גם אני רוצה להתכתב עם ילד או ילדה בגילי. אני בת שלש עשרה, אוהבת לקרא ספרים ואוהבת את ארצנו. אני חברה בבני עקיבא. אני גם אוספת בולים ועושה הרבה ספורט. מבקרת גם בסרטים.
בלהה ידוב
Beverly Jedwab
E.St. Kilda
MALBOURNE VIKTORIA
17 Spring Field Av.
אשנב למערכת
קוראים יקרים,
אלפים מכם עקבו בחרדה אחרי התקדמות החלמתו של השר, מר חיים משה שפירא שנפצע בכנסת, בעת שהוטל רימון ע״י בחור חולני ומטורף. מאות מכם שיגרו אלינו מכתבי השתתפות בחרדה לשלומו של השר.
השר משה חיים שפירא
הגדילה לעשות חיה בן-אשר שאת מכתבה אנו מדפיסים כאן.
אני מאחלת
לכבוד השר אלטר חיים משה שפירא רפואה שלמה.
טוב עשית עם עבדך.
רחמיך רבים ה'.
חיים שימלאו משאלות לבנו לטובה.
יאריך ימיו ויעזור ה׳ בכל דרכיך.
מלך רופא נאמן ורחמן.
מצמיח קרן ישועה.
שרים רדפוני חינם.
ה׳ רופא חולים,
שובר אויבים,
פנה אלי וחננו.
ישמור ה' אותך וישלח לך
רפואת הגוף.
אמן.
שמחתי מאד מתי ששמעתי ברדיו שהשר עזב ב"ה את בית החולים. אני מתפללת לה׳ שישמור אותך וכל עם ישראל מכל רע .
מאחלת:
בן-אשר חיה.
בת 11
רח' קפלן מס׳ 25 קריית־אונו.
בשמכם ברכנו את השר להחלמתו והמצאנו לו את הכרך האחרון של העיתון.
תשובתו של השר תמצאו בסוף המדור.
תשובת השר
*
בחוברת זו מתחיל הסופר והמורה ח. קלר בסדרה "מסיפורי ערב", אין צורך לציין את חשיבות הסיפורים עצמם,
שהם מלאים חכמת חיים רבה. אנו מצווים להכיר את שכנינו, כדי שנוכל אי־פעם לחיות אתם בשלום. נושאם של
שני הסיפורים הראשונים היא השכנות.
*
סדרה נוספת מתחילה בגיליון זה "מדור לדור״, מתתיהו יסקור לפניכם את השתלשלות המסורת, הנמשכת מדור אלי דור.
*
הסיפור הדמיוני על טיסה לירח, ודאי יספק את סקרנותכם. למדו ממנו כיצד מתארים לעצמם המדענים את העתיד.
שלכם העורך כ"א בשבט תשי"ח
אשנב למערכת
קוראים יקרים,
אנו חיים בעולם של פרסומת ורעשנות, כל המרבה להכריז על סחורתו נשכר. איך שלא שגם העיתונות לילדים ולנוער, ששמרה עד לזמן האחרון על צניעותה, נשטפה בנחשול הפרסומת. מדי פעם מתקבלות בבתיכם אגרות של "ידידים" המציעים לפניכם את שירותם ומבטיחים פרסים ״יקרי-ערך״. הודעות צבעוניות ומצוירות מבשרות לכם על ״שחריות״ ו"מנחות״ שאפשר להשתתף בהן תמורת תלושים וכו'. לא הלכנו בדרכיהם של האחרים, כי דרכם נראית לנו כפסולה. ידידות אמת אינה נבחנת בתשורות ובפרסים, ידידות אמת נבחנת בנאמנותה לערכים היקרים לנו.
בתקופה זו של בנין מדינתנו וקיבוץ הגלויות בתוכה יש משנה חשיבות לערכי הרוח והתרבות בחיינו. אם נדע לאחד את העם סביב תעודתו ההיסטורית ולשמור על עצמאותנו הרוחנית, נמלא את המשימה שהטילה עלינו ההשגחה בדורנו. אם, חלילה, נעזוב את דרך האבות ולא נשקוד על קיום המצוות, נהפך לעם מפורד ומחוסר ערך בין העמים.
את הדרך בה עליכם ללכת, לא יורו לכם ב״שחריות״ ובהופעות שמארגנים ה״ידידים" המדומים. יתכן שיעניקו לכם מכשירי בידור ומתנות אך את הערכים שמהם תשאפו עוז ועוצמה בחייכם יכול להעניק לכם, רק עיתונכם—עיתוננו.
בימי נעוריכם מוטל עליכם לשאוב, מלוא חופנים, תורה ודעת־יהדות. ללמוד מקורותינו ולהתרגל לעמוד מול פיתויים זולים. מה יחשל את אופייכם ואת רוחכם, אם לא קיום המצוות? – מי יזין את נפשותיכם, אם לא ספרות ועיתונות התואמות את רוח היהדות ?
פעם אמרו: אמור לי מי הם ידידיך ואגיד לך מי אתה. בימינו אפשר לומר: אמור לי איזה עיתון אתה קורא ואומר לך איזה יהודי אתה.
שלכם העורך. כ"ח בשבט תשי"ח
|
|
||||
|
||||
אשנב למערכת
קוראים יקרים,
אם אינני בטוח אתם מבחינים בהשתתפותם הרבה של כתבינו בעיתון. התרגלתם לשמותיהם כאילו היו עיתונאים למבוגרים. סימן טוב הוא לנו שהם הוכיחו את עצמם וגילו יזמת כתיבה. לא התכוונתי הפעם להעריך את פועלם של הכתבים, אעשה זאת בקרוב, בהכרזה המחודשת על התחרות. ברצוני לספר לכם רק על "תקרית" אחת מענינת. כמה שנים קבלתי מכתב ובו טעונות, כי לא יתכן שנערה בת 11 תכתוב דברים מעין אלו שאנו מפרסמים בציון שרה בארי כתבת צעירה, לחיזוק דבריו הביא כמה ראיות הסותרות את אמיתות גילה מתוך מספרים שהתפרסמו בשעתו. אודה ולא אבוש, "הרבצתו" הטילה ספק בלבי — מי יודע ? אולי הצדק עמו ? הספקות גברו כשגם מספר קוראים שאלו כמוהו: ״בת וכמה הכתבת הצעירה בת 11 וחצי או 13? כיום אני מתגאה, כי אכן הנערה הצעירה שעוררה את קנאתם של מורים וקוראים היא כתבת כשרונית וחרוצה: שרה בארי. לפני כמה שבועות את כתבה על פרי ההדר והיום היא מגישה לכם כתבה על כינוס נוער המועדונים.
*
לפני שבוע ייחדתי את דברי לעניין הידידות. רבים מכריזים על ידידותם ומבקשים את ידידותנו. יש ידידים אמתיים ויש ידידים מדומים. לפני 38 שנים לא התנהגו הצרפתים כידידים, כשהערבים התנפלו על תל־חי, אולם בשנים אחרונות הם הידידים של מדינת ישראל. שגריר צרפת בישראל מר פיר ז׳ילבר הוא שגריר השובה לבבות בישראל. אנא, קראו את מכתבו אלינו.
שלכם העורך. ה' באדר תשי"ח
|
||||
|
||||
|
|
בדרך לעצמאותנו
ההתקפות על טירת צבי ובית הקק"ל
קיבוץ טירת צבי היושב בקצהו של עמק בית־שאן, נתפרסם פעמיים עקב גבורת חבריו, בימי ״חומה ומגדל״ ערכו הערבים התקפת לילה על הטירה והובסו. שירים הושרו על עמידת וגבורה של חלוצי טירת־צבי והמפורסם שבהם ״ליל טירת צבי״ לאביעד. במלחמת השחרור חזרו הערבים לנסות את מזלם. מאות חיילים ערביים שצלחו את הירדן תחת פיקודו של קאוקג׳י ניסו, ב-ז׳ אדר א׳ תש״ח, למחוק את הטירה מעל פני הארץ. כבימים ההם עמדו חברינו בהתקפה החדשה, שהייתה מאורגנת ומתוכננת לכל פרטיה. ההתקפה החלה באמצע הלילה ונמשכה עד לצהרי יום המחר. יריותיהם היו מדויקות והן פגעו בשורות התוקפים וגרמו להם אבדות קשות. במקומות מסוימים התקרבו התוקפים עד 100 מטר מגדר הביטחון של הקיבוץ. גם יד השם סייעה באותו יום לתבוסת המתקיפים.
גשם עז ירד והפך את אדמת העמק לבוץ. התוקפים שקעו בבוץ והתנועעו בכבדות. כמובן שהגשם הכביד גם על המגינים, אולם הארגון למופת, העוז של הלוחמים ותחבולותיהם, הביסו את צבא השחרור הערבי. ובאותו יום הושר שיר חדש לכבודם ולגבורתם של מגיני טירת צבי.
מגיני טירת-צבי
המערכה על בית הקרן הקיימת לישראל
תמיד מספרים לכם על האדמה הנרכשת על ידי הקרן הקיימת לישראל. במלחמת השחרור התפרסם בית אחד שהיה בבעלות הקרן ליד הכביש העובר את יאזור, לא הרחק מהצטלבות בית-דגון בכביש המוביל לירושלים ולדרום.
בבית הזה, מוקפים ערבים, לחמו אנשי ההגנה, מהפלמ״ח ומ"גבעתי", חדשים רבים. הם שמרו על הדרך שקשרה את צפון הארץ ואת תל-אביב עם ירושלים והדרום. האנגלים, שחיו עוד בארץ, הדריכו את הערבים בהתקפותיהם והציעו ליהודים לפנות את הבית.
הבית עמד קרוב לכביש. מדי פעם הושלכה חבית עם חומר נפץ מתוך מכונית דוהרת אל הבית. קומץ נערים וחיילים גילו פה כושר עמידה יוצא מהכלל. רבים מהם נפלו בעמדתם.
לזכרם מתנוסס יד זכרון בגן קטן הנטוע ברושים.
א. ב.
אשנב למערכת
קוראים יקרים.
אופיו השמח של פורים גרם לו שהעם יקל בו ראש : "פורים, גם כן חג הוא" ?. אולם לאמיתו של הדבר, היה הפורים נחוג ברוב עם, יותר מכל חג אחר, מאחר שהוא אינו מטיל שום חובות קיימוהו אף רחוקים מדת ומסורת. גם נם הפורים, הצלת העם מהשמדה, דבר אל לב העם שהיה נתון תמיד לסכנת ההשמדה בגלות. לא הייתה ארץ, שאי־פעם לא ניסו בה להציק להם ולבוז את רכושם, ולא הייתה תקופה שלא קם בה איזה המן לעורר את עצמו להשמיד את היהודים.
ראשוני החלוצים בארץ דבקו אף הם בשמחת הפורים ועשוהו למעין חג יישובי גדול. לא אשכח לעולם את השמחה שגרמו לי גלויות מצולמות שקבלתי מקרובתי מהארץ, עליהן התנוססו תמונות מהעדלידע התל־אביבית. ״הנה חוגגים בארצנו את הפורים בפומבי גדול ברחובות, עיר פורימית יש לנו במולדת, עיר הצוהלת ללא אימים ושמחה על הנס שקרה לה בימינו.
*
השנה לא תהיה עדלידע רגילה, אולם בני הנוער לא יקופחו. פרטים על תהלוכת הפורים בתל־אביב מספר לכם בן־מנחם. הפעם יש לכם שלושה ספורים על פורים, הגדה פורימית ונאום פורימי.
גם הרשימה ב״מדור לדור׳׳ מספרת לכם על התחפושות. מ. קוזלוב סוקר לפניכם את חיבתם של ילדי ישראל לפורים. הנה הכננו לכם מכל טוב. שמחו וגילו ואל תשכחו את ההבדל בין בני מרדכי לבין בני המן הרשע. פורים שמח!
שלכם העורך. י"ב באדר תשי"ח
אשנב למערכת
קוראים יקרים,
לפני חודש ימים הלך לעולמו רב גדול בתורת ובמידות, ר׳ משה שטרנברג זצ״ל, רבה של כפר פינס. שמונה עשרה שנה רעה את עדתו וטפח את חיי התורה בכפרם. ילדי הכפר, שזכו לשמוע תורה מפיו, מספרים בגיליון זה על אבלם אחרי פטירתו. אולם לא רק הילדים מבכים מרה את האבדה הגדולה, מבוגרים רבים מתאבלים על מותו ומספרים בגדולתו של האיש. גם לי נזדמן לשמוע שיעוריו ולהנות ממעיינו הברוך והשופע של הרב שטרנברג זצ׳׳ל לפני שנים רבות הייתי בקבוצת ״אברהם״, שחבריה ישבו על גבעה סמוכה לכפר פינס, לפני עלותם לכפר עציון. ימים קשים היו אלה, ימי רעב ובשורות איוב. שיעוריו של הרב שטרנברג יצקו נוחם ועידוד בתוכנו והליכותיו, חינכונו לצניעות ומסירות־ נפש. בדרשותיו, שהיו מלאות תוכן מקורי, ובשיעוריו שהאירה בהן תחיית ישראל בארצו היה חידוש גדול ויקר ויקר המציאות בימים אלה.
*
על אף שחג הפורים כבר עבר, אני רואה צורך להזכיר לכמה קוראים, כי עליהם להפסיק להתחפש. יצר הפרסום והחיקוי משתלט על בני אדם לעתים קרובות, אולם שכרו יוצא בהפסד העלבון ברבים. כל מי שמחליט להסתכן בהעתקת דברי אחרים בחתימת שמו, מן הדין שישא בתוצאות הבלתי־נעימות. כמה מקוראינו העירו כי החיבורים : ״קשה לעמוד בניסיון״ (חוברת 23) .ו"הבנין הנפלא" (חוברת 9), הועתקו מספרים ועיתונים שונים והם בבחינת גניבות ספרותיות. חבריא הפסיקו להתקשט בנוצות של אחרים, כבר אחרי פורים ועין הקוראים פקוחה.
שלכם, העורך י"ט באדר תשי"ח
|
||||
|
||||
חנה אדלר
אשנב למערכת
קוראים יקרים
מפאת קוצר המצע לא ייחדתי מדברי בגיליון הקודם על ספרו החדש של יוסי-עזר הצפוני. ככל סיפוריו הקודמים מצוין "כתר דוד בראש פינה", בכמה אהבות. א) אהבת הגליל וחלוציו החרדים, ב) אהבת עמדת האדמה, ג) אהבת המסורת. אשמח אם לא תחמיצו את ההזדמנות לשגר במה מילות הערכה אחרי קריאתו.
*
עלי לבשרכם בשורה משמחת. ועדת העשור, בשיתוף מערכות עיתוני הילדים והנוער, הכריזה על תחרות על הנושא: ״מדינת ישראל בעוד 10 שנים״.
אתם יכולים להשתתף בשיר, בחיבור או בציור (מצויר בטוש שחור).
התחרות תסתיים בערב חג הפסח. את חיבוריכם וציוריכם עליכם להמציא למערכת העיתון, בין המצטיינים יחולקו הפרסים הבאים:
פרס ראשון – טיסה לאילת, פרס שני-כרטיסי כניסה למפגן הלילי של צה״ל לזוכה ולמלווהו. פרס שלישי ורביעי אלבומי העשור של צה"ל.
את החיבורים עליכם לכתוב בדיו על צידו אחד של הגיליון ולציין. שם גיל וכתובת מדויקת. על המעטפה ציינו: תחרות הקורא הצעיר.
*
רשימתו של דב קרמזין על חגיגות הבר־מצווה זכתה להדים רבים. אנו שמחים לפרסם חלק מהתגובות. בעוד זמן מה נסכם את הפרשה ונודיע לכם על ביצוע המפעל.
שלכם העורך כ"ו באדר תשי"ח
|
|||
|
|||
|
||||
|
||||
במשעולי עציון 