שאול רז, עורך: "הצופה לילדים", ניסן, אייר, סיון, – תש"ך.

בעיתוני "הצופה לילדים" כתבות החתומות א.ב.

אלה ראשי תיבות של השם אהרון בינדר

שמו הספרותי של שאול רז.

אשנב למערכת

קוראים יקרים,

במשך ימי העדרי מן הארץ הופסקה הופעת האשנב. כחמשה שבועות לא שו­חחנו בינינו.

היו אלה ימי הסתכלות בחיי עמים אח­רים וארצות גדולות ורחוקות מאתנו — היה זה אשנב לתרבויות זרות, ובעיקר לחיי הילדים והנוער, במדינות ותיקות ובעלות אמצעים גדולים ורבים.

בכל מקום שסיירנו השתדלתי לעמוד על המיוחד והמאלף וערכתי השוואות עם המקובל אצלנו.

למרות שהייתי רחוק מן הארץ, עקבתי אחרי המתרחש בה, כמובן שחרדתי להופ­עתו הסדירה של העיתון, למרות שלא יצא לי לקרוא את החוברות האחרונות, מכיוון שהן מגיעות באיחור לחוץ-לארץ, יכולתי להרגיש בצימאון הגדול בין ילדי הגולה לדעת על חיינו ומפעלנו, יכולתי לעמוד על ערכו הרב של העיתון, המהווה גשר בין ילדי הארץ לילדי התפוצות, ולהבין מה ערכה של מילה עברית, המגיעה מהארץ לבית ספר עברי, או לבית עברי, בארץ זרה ומתנכרת.

לא אוכל במקום המצומצם, המוקצב לאשנב, לספר לכם על הכל מה שראינו. הבטחתי לכם לפני צאתי לספר על הדב­רים המעניינים ואני מקווה אי״ה לקיים את הבטחתי במלואה.

מצאתי את העיתון על שולחנם של מורים בארצות אחדות ושמחתי להיווכח, כי הם בקיאים בתוכנו ושייכים לידידיו.

סיפורה של תמר, ״עלילות יואש״, זכה להדים רבים. אחרי שנסיים את סיפורו של יצחק גלוסקא, על אליס וחבריה, נתחיל סיפור חדש בהמשכים. אינני יודע אם תמר אורגת את המשך קורותיו של יואש וליזה בארץ, אולם הנני שמח, שאתם מדרבנים אותה לעשות זאת.

שלכם, העורך.                                                                              א' בניסן תש"ך

לכב׳ עורך העיתון, שלום רב!הנני רוצה לציין, שהעיתון מתקדם ומשתפר. הסיפור ״עלילות יואש״, יפה במיוחד. בתחילת השנה עדיין היה מדור הספורט (בחוברת 5) ומאז הוא נפסק, האפשר להמשיכו ? אני מציע לפתוח מדור ל"שאלות בענייני הלכה".בכבוד רב!מנחם שטיינבגר, ירושלים.

תגובת המערכת

נעיין בהצעתך. מדור הספורט יחודש.

״עלילות יואש״, מוצא מאד חן בעיני. אני מציעה שיהיה תמיד מדור: ״ספר לאחיך הקטנים״ ושם יהיו ספורים לילדים קטנים, מפני שהסיפורים, אפילו המנוקדים, אינם מתאימים לילדים קטנים.אסתר אנטמן, כפר סבא.

אשנב למערכת

קוראים יקרים

ריח הפרדסים הפורחים חדר למערכת ברגע שהתכוננתי לכתוב את דברי לאשנב. השרב היה במלוא תוקפו וההכנות ה­קדחתניות לעיתוני החג אף הן היו במלוא תוקפן. אמרתי בלבי, אין זה זמן מתאים לסיפורים על ארצות רחוקות וקרות, הרי האביב שר כבר את שירו על כל הר וגבעה וניחוחו משכר אדם וחיה. לא הספקתי להכריע בין הרגשותי לבין חובותי, והנה הגיעו לאזני קולותיהם של התלמידים שעזבו את בית ספרם הסמוך בצאתם לחופשת החג.

הצווחות והצריחות החזירוני למציאות היומ-יומית, לחובתנו כעורכים ומחנכים. נופלים אנו בהתנהגותנו מילדי עמים אחרים — פשוט איננו מחונכים. בשום מקום בעולם לא ראיתי התפרעויות של תלמידים, כגון אלה שאפשר לראות אצלנו. מגיל הרך ביותר מתרגל שם הילד לכבד את מנוחת שכניו, חבריו וסתם בני אדם. הוא לומד לבלום את יצריו, להנמיך את קולו ולהתייחס לזולת בנימוס וכבוד.

שתי פנינים משובצות במחרוזתנו הפעם. כוונתי לסיפורו של יוסי-עזר הצפוני ולסיפורו של יוסף שער. בראשון מופגנת חכמת דוד ושלמה ובשני שנינותם ופקחותם של אחינו התימנים. החוטים במשזר חיינו החדשים, מתקשרים שוב משהו מימי האביב ומשהו מימי הסתיו והחורף; פרק מימי החירות והאור בארצנו ופרק מימי השעבוד והחושך בגולה.

וכך החזירוני הקולות לבעיות האפורות ולדאגות של ימי חול רגילים.

בגיליון שלפניכם, מסיים מתתיהו את רשימותיו על מסעו באסיה. בגלל החגים הבאים עלינו לטובה נפסיק במסעות ונייחד את הדברים לנושאים האקטואליים יותר. זהו הגיליון האחרון לפני החג. הגיליון הבא יהיה מוקדש לפסח, הבאים אחריו ליום השואה, וליום העצמאות.

שלכם, העורך                            ח' בניסן תש"ך

כפר צבי סיטרין

צבי

כפר צבי סיטרין – שירה בציבור בליווי אקורדיון

הנוסעים לחיפה רואים, בהגיעם לצומת עתלית—בית-אורן, כפר בו מתנוסס בניין גדול, וסביבו מבנים רבים, המבהיקים בלובנם ומוקפים עצי נוי ומדשאות. שמו של המוסד: כפר צבי סיטרין. יושביו הם: ילדים ונוער, הלומדים ומשתלמים בישי­בת תורה ומלאכה, בבית הספר התיכוני מקצועי, ובבית הספר העממי שלידו.

לפנים בזמן המנדט האנגלי, זמם המופ­תי הידוע לשמצה, לייסד בשטח זה בית ספר ערבי, ואף הקים את השלד של הבניין הראשי. הכוונה העיקרית של המופתי, הייתה להפוך את המקום למבצר, אשר ממנו ישלוט על הכביש הסמוך, העורק היחידי המקשר את המרכז עם חיפה וה­צפון. עדות לכך משמשים הקירות הע­בים, הבנויים מברזל בטון, ובהם אשנבים צרים להכניס בהם כלי ירייה. אולם, רבות מחשבות בלב איש ועצת ה׳ היא תקום… המופתי ברח כל עוד נפשו בו, וממקום זה בוקע היום קול-התורה, המתמזג עם נקישות הקורנסים בסדנא.

המוסד כפר צבי סיטרין נוסד בשנת תשי״ד, ע״י האגוד העולמי של המזרחי, בראשות הרב רוזנברג, בעזרת הנדבן מר יחיאל סיטרין מאה״ב, לזכר בנו צבי ז״ל שנקטף בדמי ימיו. מאז הקמתו, דואג מר יחיאל סיטרין, להתפתחות המוסד ולשכ­לולו ומבקר בו לעתים קרובות.

שני בתי ספר קיימים בכפר ; מוסד עלית הנוער, עם בית-ספר עממי במגמה חקלאית, וישיבה מקצועית ״תורה ומלא­כה״. הלמודים התורניים כוללים: תלמוד ומפרשים, תורה ונ״ך. התלמידים שוק­דים על התורה ועושים חיל, ונבחנים כל שבוע ע״י ראש רשת הישיבות הרב דוד סלומון. הוראת הלמודים התיכוניים, החלק העיוני והמעשי, מתקיימים אחר הצהרים. המקצועות המעשיים הם: אוטומכניקה, אגרומכניקה, ומסגרות מכנית.

בתי המלאכה הוקמו במתכונת ובשיטת בנייה חדישה ביותר, ומצויידים במיטב המכונות הדרושות. המכשירים החדישים, מאפשרים לתלמיד את רכישת המקצועות ביעילות ובזמן הקצוב לכך.

כל התלמידים דרים בפנימייה כשלרשותם כל השירותים לספוק צרכיהם, כולל מרפאה, תקון-בגדים, מועדוני משחקים, מגרשי ספורט, בריכת שחיה וצרכי בידור. בזמן האחרון הושלם בית הכנסת המרהיב עין ביופיו והדרו.

תשומת לב מיוחדת מוסבת לחנוך כללי וחברתי. הרמי"ם והמדריכים מקיימים שיחות מוסריות, והרצאות בנושאים שונים. קיים חוג למוסיקה, ונרכשו כבר כלים לתזמורת כלי נשיפה.

מוסר

שיחת מוסר בבית הכנסת

מלאכה

בבית המלאכה, עובדים ליד מחרטות

נדב

הנדבן סיטרין עם אחד התלמידים

שיעור

שיעור גמרא בכיתה

מעבדות לחירות

חמץ

מכירת חמץ

האוויר מלא בשמי אביב, רינת צפרים נשאת במרחבי ארצנו — בא חג האביב, בא זמן החירות. עוד מעט ירדו הקוצרים לשדות ויודו לבורא העולם על תנובת שדותיהם; יבוא יום הקציר הארוך, המלא שמחת עמל וברכת האדמה. ובכל משבנות ישראל יועלה אור הנרות, זקן וטף יספרו את קורות יציאת מצרים מתוך רוממות הנפש וחירות אמתית.

בכל דור ודור קמו עלינו לכלותינו. בדור האחרון בלבד, איבדנו מיליונים במחנות ההשמדה, אולם הקב״ה ריחם את השארית ונתן לנו את מדינת ישראל צא ולמד מה בקשו צוררי ישראל בכל המרות, נגד מה לחמו בחימר, כה רבה, התעמק בסיפורי ההגדה ותמצא כי לא להשמדה גופנית נשאו את נפשם, הם בקשו לשרש את רוח ישראל ותורתו.

והיהודים קיימו את התורה בגופם ובנפשם. לא בכדי לקבל שכר קיימוה אלא כדי לעשות את רצון הבורא בעולם. הייתה זו המלחמה הנצחית בין ״עבדי השטן לבין ״עבדי ה״׳ כהגדרתו הקולעת של ר׳ יהודה הלוי.

אין פלא שתולדות ישראל מתחילים בסיפור על העבדות הנוראה במצרים החשוכה והאלילית, כי רק מי שחש על גבו את עול העבדות יודע להעריך את החירות האמתית.

האגדה מספרת כי המצרים היו שואלים "למה מלים הישראלים את ילדיהם והלא לאחר שעה יהיו משליכין אותם לנהר?״ המצרים לא ידען את סוד קידוש השם ואת טעם ההקרבה למען אידיאלים נעלים ועל כן לא יכלו להבין את מסירותם של ישראל שזכו למעמד הר סיני ולקבלת עול מלכות שמים — הם פשוט היו עבדים.

החוברת החגיגית שלפניכם כולה על טהרת החירות, משירו של אלעד על הפסח בגלגל ועד תרומתו של חיים סאלומון למהפכה באמריקה, שזו הפעם הראשונה מספר עליה בעברית ד״ר א. פוירשטיין.

חג כשר ושמח שלכם העורך.

פסח

אשנב למערכת

קוראים יקרים

מדי שנה אנו מעלים בין פסח לחג העצמאות את זיכרון אחינו, שנספו בשואה הגדולה באירופה. השנה יש עניין מיוחד להתעמק בפרשה הטראגית והאיומה, בגלל גל השנאה המחודש, שהציף את מרבית ארצות אירופה. השואה נתחוללה ע״י הגרמנים, אולם גם שאר העמים, שהיו אדישים למעשיהם המתועבים, היו שותפים להשמדת מיליוני היהודים. האדישות בה התייחסו למעשי הגרמנים, חוסר המעש ואזלת היד, בהם המשיכו לחיות את חייהם בזמן שאחינו הובלו למשרפות, הם כתם בל יימחה בתולדותיהם. מרד גיטו ורשה, שדומה בגבורתו לעמידת אנשי מצדה, היה ביטוי לגבורת הנוער היהודי, ששאף לעצמאות. חודש ימים נאבקו המעטים והטהורים עם קלגסי היטלר הרבים והמזוינים בטנקים ובתותחים.

המורדים נפלו והגיטו חרב, אולם זכרם חי בלבנו לנצח. אנחנו, שזכינו לחירות על אדמתנו חייבים להזכיר לעולם את שואת אחינו ולא לתת לו מנוח, עד שהשנאה ליהודים תיעקר כליל.

בחוברת שלפניכם, סיפור על חייו של נער יהודי, שנמלט מהגיטו ליער והצטרף לפרטיזנים ורשימה על יומני ילדים על השואה. בשער, אתם רואים יצירתו של אמן פולני בשם ״ילדי השואה״.

ילדי

שלכם העורך                        כ"ב בניסן תש"ך

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים

ושוב תלבש הארץ בגדי חג והדגלים שהורדו לציון האבל על מות לוחמי החי­רות, יועלו מחדש לראש התורן. זקן וטף ימהרו לבתי הכנסת, כדי להודות לה׳, על חסדיו הגדולים ובחוצות יתלכדו מעגלי-רוקדים במחולות השמחה. צבא ישראל יפגין את כוחו ואת עצמתו בים, ביבשה ובאוויר.

בעמוד הקרוב אתם מוצאים שלוש תמונות המציינות שלושה תאריכים חשובים:

א) ההמונים מתפזרים אחרי מצעד הצבא שנערך בתל-אביב בשנת היובל שלה;

מצעד

ב) אינגה-טופט חזרה לנמל חיפה, אחרי עמידה ממושכת במלחמה על חופש השיט בתעלת סואץ;

xug.

ג) ראש הממשלה יוצא לביקורו בבירות העולם לדיונים מדיניים.

מדיני

סיפורו של ברוך אורן, על "הזחליל המצרי", מחזירים אתכם לימי מבצע סיני ואילו האגדה של יהודה קום, קשורה בהגנת גוש עציון. עניין מיוחד יש ברשימתו של אוהד, על זיקוקי די-נור. גם שאר המשתתפים מגישים לכם חומר חגיגי מיוחד, כל אחד בתחומו הוא.

חג שמח, גדולה למדינת ישראל!

שלכם העורך               א' באייר תש"ך

 תשך

כרזת יום העצמאות תש"ך

אשנב למערכת

קוראים יקרים

בחגיגות יום העצמאות של השנה הועלה זכרו של ד״ר ת. הרצל, יוצרה של התנועה הציונית, שנולד לפני מאה שנה. בספרו המפורסם ״מדינת היהודים״, הוא מתאר איך המדינה החדשה תכנס את חכמי העולם לאניית העתיד וכיצד היא תשוט בימים ותביא את בשורת השלום לעולם הרחב. חלומו לא נתגשם בדיוק כפי שהוא נרקם ב״מדינת היהודים", אולם יש לנו מספר אניות, שמביאות את בשורת הגאולה והשלום לעולם. אחת מהן נושאת על עצמה את שמו של חוזה המדינה והיא אניית הנוסעים המפוארת ״תיאודור הרצל״. ה. ר. מספרת לכם משהו על האנייה ועל פינת ההנצחה שב­תוכה.

שני מאורעות הקשורים בילדים, הטביעו השבוע את חותמם על החדשות: הרעש בפרס וצאתו של הילד שלמה פריכה ללונדון, לטיפול בעינו. ברעש בפרס נספו למעלה משלש מאות ילדים ואילו בתל-אביב נזעקו אנשים רבים להציל את עינו היחידה של ילד חולה. כמה שעות אחרי שהתפרסמה כתבה בעיתון הערב, ״מעריב״, כי הילד עלול לאבד את עינו השנייה, אם לא יאפשרו להוריו לרפאותו אצל רופא אנגלי מפורסם, תרמו עשרות אנשים סכום העולה על 4 אלפים לירות. הילד הוטס ללונדון ונכנס לטיפול. אזרחי המדינה הוכיחו, כי יש להם לב יהודי.

בחוברת שלפניכם אנו מחדשים את המדור ״אנשי מופת״ וכן את מדור הספורט.

*

שולה שטיינברגר מרחובות, הנמנית על הכ״צים של עיתוננו ואחת הפעילות הנאמנות בהפצתו, כותבת אלינו. ״קראתי היום ב״פנים אל פנים״ במדור ״אל תופ­תע אם״, כי עיתון הילדים ״הצופה לילדים״ יחדל להופיע. אני רק משתעשעת בתקווה, כי ״פיהם דבר שווא וימינם ימין שקר״.

אינני יכול להסתיר מכם, כי קיימת מג­מה כזאת, אולם אני מאמין, כי היא לא תוגשם ואז אל תופתעו אם… פיהם דבר שווא וימינם ימין שקר. מחנה ידידי האמת עוד גדול ובע״ה לא נחדל להופיע.

שלכם העורך                           ז' באייר תש"ך

על העיתון אין למתוח בקורת. אני קוראת אותו כבר 4 שגיס ואני נהנית ממנו. רק דבר אחד אני שואלת: למה לא המשיכו את הסיפור ״עלילות יואש״, איך שהוא חי עם ליזה בארץ? ומדוע לא ממשיכים את המדור מקוראים לקוראים?ורדה ויס. רמת-גן.

תגובת המערכת

במקום ״מקוראים לקוראים״, אנו מפרסמים ״בכורי עטים". אם תמר תרצה תמשיך לספר

לכם על חיי יואש וליזה בארץ.

הנני מודה, כי עיתונכם מעניין ומותח, במיוחד הסיפור ״אליס האובדת" והסיפור הקודם ״עלילות יואש״, אבל מדוע הפסיקו את הסיפור בתמונות ״המרוץ אל החלל״ ?הניה בן-גד, חיפה.

תגובת המערכת

לכל סיפור יש סוף. הנערים לא להגיע לחלל, אולם הגיעו למשטרה.

לכבוד עורך ה"צופה לילדים" שלום רב!אני עתה שוכב בבית החולים ״בקור חולים״. ברוב שעות היום אני משתעמם וכשאני מקבל את העיתון, שמח אני מאד וביום הראשון אני כבר גומר לקרוא את רוב העיתון. סיפוריה של תמר מעניינים ומרתקים מאד.אני מציע לעשות מדור מיוחד בשם: ״הלכה למעשה״ ושם תהיינה שאלות ותשובות בענייני הלכה.

שלום רב !

יהושע א׳ וולגלרנטר, ביה״ס ״חורב", כתה ה׳.

תגובת המערכת

אנו מאחלים לך הבראה שלמה ושמחים כי העיתון מנעים לך את חיי שהותך בביתהחולים. לדאבוננו לא נוכל למלא את בקשתך בקשר למדור החדש.

לכב׳ עורך הצופה לילדים שלום רב !בתור קורא של העיתון עלי להביע את הערכתי להתפתחות העיתון בזמן האחרון, הייתה תקופה, שהספורים והחומר היו די משעממים, אך עתה כל חומר הקריאה מעניין מאוד מאד, ביחוד המאמרים ב"מכניקה ומדע" והספור ״אליס האובדת" ו"חבורת אליעזר״.מאיר פלסר בן 121/2, רח' מודיעין, רמת גן.

 

   קראתי את הסיפור הנפלא ״במאסר המרי״, בעריכתו של מר יוסף שער, שפורסם בשבועון שלכם מיום 5.4,60 ומאד התרשמתי מהספור, המלא תוכן מהחיים שבתימן (אני יליד הארץ, אך ממוצא תימני).שמעתי סיפורים רבים מקרובי, שבאו מתימן אודות חייהם וחיי הכלל ומצאתי לנכון להביע את רחשי והוקרתי לסופר הנ״ל על התיאור המתאים למציאות.יישר כח למפיק הספורים המעולים והנאים שבחיי יהדות תימן, מי ייתן וסיפוריו ימצאו הד-רב ויקראו בפי כל אחד מבני עדתנו ומשאר העדות.ציון צתי, ירושלים.

אשנב למערכת

קוראים יקרים

לפני ימים מעטים חגגנו את יום עצמאותנו במפגנים, בתפילות ובעצרות-עם. שלא כבשנים הקודמות הודגשה השנה באותו יום שאיפתנו לשלום ולחיי יצירה ובנין. ראש הממשלה גילה בנאום שנשא בטקס חלוקת פרסי ישראל, כי אנו מוציאים יותר כסף על חינוך, מאשר על הצבא. בזה הזים את האשמות המושמעות על ידי שונאינו, כי אנו מדינה מיליטריסטית.

עוד דבר חשוב קרה בשבועות האחרונים — נמצאו שרידי נשק וכלים מימי מרד בר-כוכבא.

לפני שנים שאל המשורר שאול טשרניחובסקי בשירו:

״לָעוֹלִים בְּהָרֵי יְהוּדָה״.

הַחוֹרְשִׁים בַּשְׁפֵלָה בָּעֵמֶק,

הַמְשַׁלְחִים עֲנִיוֹת בַּגָיְא!

הוֹי שִׁקְדוּ, הוֹסִיפוּ הַעֲמִיקוּ –

אִם לֹא עוֹד נִתְקַלְתֶּם עַד כֹּה

בְּפֶלֶד מְאֹד עָתִיק אִם לֹא

הִכַּרְתֶּם בּוֹ חֶרֶב יְהוּדָה

הִיא חֶרֶב בַּר-כּוֹכְבָא הֲלֹא?

המגילות וכלי הנשק מהפלד העתיק מימי בר כוכבא לא נמצאו ע״י חורשים, אלא ע״י חיילי צה״ל, אולם היו ביניהם עובדי אדמה לא מעטים.

*

מאש מדורות ל״ג בעומר שאבו בני עמנו את אמונתם בתקומת ישראל ובחידוש גבורת ישראל, ואכן זכינו כי בדורנו יהפך סמל המדורות למציאות ממשית — שוב יש לנו בחורי ישיבה וחורשי אדמה גיבורים כמו שהיו בבית מדרשו של ר׳ עקיבא ובין תלמידיו של ר׳ שמעון בר-יוחאי.

*

בגיליון הפעם, סיפור לל״ג בעומר, מאת תמר ורשימה מאת מ. ענין מיוחד יש בסיפורו של יוסי-עזר הצפוני על צום הרמדאן של המוסלמים וברשימתו הראשונה של בן-אליקים בסדרה החדשה: ״מוסר ומצוות״.

שלכם העורך               י"ג באייר תש"ך

קבלתי את עיתונכם והתרשמתי ממנו מאד. הוא מלמד אותי הרבה דברים יפים לתועלתי וגם כל בני כיתתי מרוצים מעיתונכם. אני מקווה, כי בעתיד גם אני אוכל לכתוב לעיתון כמו הילדים האחרים, שכתבו אליכם. הם משמשים לי דוגמה טובה לעשות כמותם.נחמיה שרה. ביה"ס ממלכתי-דתי, גבעת יערים.

אשנב למערכת

קוראים יקרים

בגיליון הקודם עמדתי על חשיבות הממצאים, שנתגלו בערבה מימי בר־כוכבא והנה לפני ימים אחדים נמסרו פרטים על תוכן הפפירוסים, שפוענחו כבר והם מאשרים את ההשערות על זהותם. נתגלגלה הזכות לדורנו לגלות פרקים חשובים בתולדות מלחמות ישראל נגד אויבינו עד אבדן עצמאותנו המדינית. בפּוֹל אחרון הלוחמים והמורדים לא כבה אורה של תורה. החכמים דאגו לכך שה­ישיבות ובתי אולפנה יתקיימו ובהם שמ­רו ואמצו את רוח העם וחשלו אותו לשאת את קשיי השעבוד.

אבותינו היו מצוינים במידות טובות ואחת מהן הייתה הכנסת אורחים. בתי יהודים היו פתוחים לרווחה לכל נצרך ועני. בכל מקום מושבם סייעו זה לזה וכך יכלו לקיים את נפוצותיהם בין הגויים. במדור החדש ״מוסר ומצוות״, תמ­צאו הסברה וכמה מקורות למצוות הכנסת אורחים המהוללת.

עוד משהו הנוגע לאותו העניין תמצאו ב״לדעתי״. מעשה בנער דתי שהוזמן למסיבה בבית לא דתי. בעיית שאתם נת­קלים בה לפעמים.

ואחרון אחרון חשוב ״מרד הספרים״ המבליט את ענשו של נער שזלזל באורחיו ומוריו, הספרים, וגרם להשחתתם.

ביזמת נשיא המדינה וחוגים רחבים מהציבור הועלו עצמותיו של החיד״א (ר׳ חיים יוסף דוד אזולאי) לארץ. הלווית העצמות נערכה השבוע בירושלים, על קברו יוקם אוהל מיוחד, שישמש מקום תפילה למבקרים במקום. פרטים על גדולתו של החיד״א, פרסמנו בחוברת 32 במדור: ״אנשי מופת״.

שלכם העורך                    כ' באייר תש"ך

העיתון השתפר מאד בזמן האחרון. אני קורא אותו כשנה וחצי. מעניינים ביחוד היו הסיפורים – "עלילות יואש״ ו״חיים סלומון — האיש שממן את המהפכה בארה״ב״. אני מציע לפתוח מדור חדש, שכל ילד יוכל לשלוח אליו שאלות.חיים כץ, רח׳ גדעון 10, ת״א.

תגובת המערכת

בקשתך איננה יכולה לבוא על סיפוקה.

אשנב למערכת

קוראים יקרים

עננים כבדים הקדירו את שמי העולם עם ביטולה של ועידת הפסגה. התקוות לשביתת נשק בין הגושים והפסקת מרוץ החימוש נתבדו. אפסה הבינה מקרב קברניטי העולם ויושבי תבל נבוכו. — האם אנו מתקדמים לקראת מלחמה חדשה, חלילה? במתיחות שנשתררה עלול המלחמה לפרוץ אפילו במקרה, די שמישהו יפעיל טיל אחד ומבול של דמים ישטוף את העולם. לשמחתנו מבינים הגדולים, כי מלחמה חדשה פירושה, קץ האנושות ולכן יש להשתדל למנוע אותה בכל מחיר. השבוע הם נכשלו בלבוי שנאה הדדית ואיבדו את עשתונותיהם. אנו תפילה, כי הרצון הטוב יתגבר על היצרים והעולם ינצל מחורבנו.

*

מהעולם הגדול עם סיוטיו טוב לשוב לעולמנו הטהור. הנה מביאה לכם גדיה, סיפור נחמד על הגלגל שאהב את הילדים. הקיץ בעיצומו וסיפורי הגלגל באים לקרבנו כמים חיים וקרים. במדור ״מוסר ומצוות״, מדובר הפעם על אהבת הבריות. גם פנינה מצטרפת למקהלה ומביאה לכם רשימונת על המקרה שאירע לא באוטו­בוס, את שורת הרשימות מסיים ש. רקובר עם תולדות הרמח״ל, שסיפרו ״מסילת ישרים״, יכול לשמש מורה דרך לחיי מוסר גם לגדולי העולם.

האביב עובר חולף לו והנה כבר חג השבועות על המפתן. בגיליון הבא, שיהיה מוקדש לחג, נפרסם חומר מיוחד לציון 200 שנה לפטירתו של הבעל שם טוב. ובינתיים פריסת שלום חיה מהגליל בתמונה שבשער.

 גליל

פריסת שלום מהגליל

אל תשכחו להשיב תשובות ל״לדעתי״.

שלכם העורך                         כ"ו באייר תש"

*

לכב׳ ״הצופה לילדים"עיתונכם השתפר לאחרונה והמדורים אשר בו מעניינים מאד, ביחוד מעניינים: ״אנשי מופת״, ״מוסר ומצוות״׳ ״לכבוד שבת״, ״מדור הבול״ וכו'. אקווה, שתמשיכו בדרככם זו. עלו והצליחו!צבי כהן, רח׳ בר־אילן 22, ת-א .

אשנב למערכת

קוראים יקרים,

התכוננתי לכתוב לכם על חג השבועות וחג מתן התורה, כאשר הידיעה על תפיסתו של רב-הטבחים הנאצי, אדולף אייכמן, זעזעה והרעישה את לב העם והעולם. אכן, יש דין ויש דיין — דובבו שפתי-כל — יד ה׳ שהקימה את מדינת ישראל, הביאה את רוצחי עמו לפני כס המשפט הישראלי. מכל לבבות היהודים בעולם עולה שבח והלל לשירותי הביטחון של ישראל ולאלוקי ישראל, שהראה לכל הברואים, כי דמי הטבוחים אינם הפקר. חג מתן התורה השנה, יעמוד בסימן התגברות האמונה בתורת ישראל, בקבלת עול מלכות שמים בלב שלם ובהדגשת קדושת חיי אדם שנברא בצלם.

נעמוד דרוכים כמו שעמדו אבותינו לרגלי הר סיני ונקשיב לקריאת עשרת הדברות. בכוונה מיוחדת נחזור השנה, אחרי הקורא, על פרשת יציאת מצרים ונקרא בקול גדול: לא תרצח! זכרם של מיליוני מקדשי השם יעלה לפנינו בדו­מיה הכבושה ונחמה פורתא תתנצנץ במחשבתנו; אל נקמות הופיע! רוצחם של קדושינו יבוא על ענשו — אדולף אייכמן יישפט ע״י בניהם של המעונים.

*

בגיליון של היום תמצאו הרבה חומר על החסידות ובייחוד על יוצרה, ר׳ יש­ראל בעל שם טוב, שהשנה מציינים 200 שנה לפטירתו. מפאת קוצר המצע אביא לכם רק משהו מדבריו: ״משל למלך שנתן לבנו שני כתרים, לימים נאבד לו כתר אחד. אמר לו המלך: בני, הווה זהיר מאד לשמור את הכתר שנשאר לך, מחמת שיחיד הוא בידך. כן גם ישראל היו להם שני כתרים, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע. אחרי חטא העגל אבדו כתר אחד, זה שכנגד נעשה, ולא נשאר בידם אלא כתר יחיד, כנגד נשמע, על כן מזהיר ד׳ את בני ישראל! ״ועתה ישראל שמע אל החוקים״ — היזהר לשמור מכל משמר את הכתר היחיד שנשתייר לך, כנגד נשמע.

מועדים לשמחה !

שלכם העורך                        ד' בסיון תש"ך

אני קורא את העיתון ״הצופה לילדים״ זה 3 שנים ועלי לציין, כי הוא השתפר בהרבה. בייחוד מצא חן בעיני הספור "אליס האובדת" ו"חבורת אלעזר״. הספורים מספורי יהודי תימן יפים. לדעתי כדאי להוסיף מדור שחמט. מדוע מדור הספורט אינו מופיע כל שבוע ?שלמה קנדלשטיין תל-אביב

אשנב למערכת

קוראים יקרים

דעת הקהל בארץ ובעולם עסוקה בפרשת אייכמן. כולם מתעניינים כיצד נשבה ואיך הצליח להסתתר במשך שנים רבות מידי המשפט. בכל הפרטים בקשר לחייו ותפיסתו של הפושע יש משום גירוי סקרנותם של האנשים ואין פלא שהעיתונות משתדלת לספק להם הרבה ספורים דמיוניים. בשבילנו יש חשיבות רבה לפרשה מבחינה חינוכית. נולדתם אחרי השואה וקשה לכם להאמין בסיפורי הזוועות. כן, קשה מאד להאמין שהיו פראי-אדם, שרצחו יהודים ואנשים אחרים במיליונים. עוד יותר קשה לכם להאמין שהעולם ידע כי מיליונים מובלים לטבח במשרפות ובמחנות הכפיה ושתק והתעלם באדישותו. שמעתם על עלילות הגבורה של מורדי הגיטאות, אולם גבורת המיליונים, שנענקו תחת עול הנאצים, נעלמה מכם כי הם עונו מאחורי חומות מחושמלות ובבדידות איומה. עתה עם עריכת משפטו של הצורר אייכמן תהיה לכם הזדמנות לשמוע את העובדות, את האמת האכזרית על ייסורי שליש עמנו, שנשא בגבורה עילאית את משטר החיות של הנאצים.

*

לאה נויפלד, מספרת לכם סיפור על הסב שנמנה עם אותו דור שלא הכרתם, דור ההשמדה ואילו י. הלפרין, מביא הפעם סיפור מתורגם, שיש בו מוסר השכל חשוב — בחינת בגרות. אתם רוצים להיות מבוגרים, אך שוכחים לעתים כי ראשיתה של הבגרות נעוצה בידיעה, בלימודים ובניסיון החיים.

*

חג השבועות כבר עבר והנה החלה עונת הפירות בשווקים. בשער — שוק הכרמל בתל-אביב, השופע פירות מכל המינים.

שוק הכרמל

שוק הכרמל – שפע פירות

שלכם העורך                                י"ב סיון תש"ך

על העיתון

אני בדעה אחת עם הילד חיים כץ. גם אני מציעה, שיפתחו מדור של שאלות וחשובות. אני מרוצה מאד מהעיתון שהולך ומשתפר מדי פעם. התוכלו להתחיל עוד פעם סיפור בהמשכים?

אסתר הירש, יקנעם.

אם העיתון ימשיך להופיע יתכן כי בקשתך תתמלא. 

אשנב למערכת

קוראים יקרים

לא מזמן חגג בית הספר החקלאי, מקווה ישראל, תשעים שנה לייסודו. תולדות המקום הם שרשרת מפוארת של מעשים ומאבק בלתי פוסק על החקלאות העברית בארץ ורמתה. בין כתלי המוסד גדלו דורות של חקלאים, שסללו את הדרך לפיתוחם של ענפים שונים במשק המדינה, אולם לא רק באלה גדול חלקה של מקווה ישראל. היא שמשה מדגרה לכוחות ההגנה ורבים מבוגריה תופסים עמדות בפיקוד הצבא וההתיישבות בנגב ובהר, גרעיני נוער, של הסקטור הדתי, הניחו יסודות ליישובים מספר בהתיישבות הדתית וחלק מהם נפל במלחמת השחרור. מר יוסי-עזר הצפוני, מספר לכם בסיפורו (בכור נסים אלחדיף) משהו על ימיה הראשונים של מקווה ישראל.

*

ענין אקטואלי אחר ההפיכה בטורקיה. כידוע לכם כבר נטלה שם קבוצת קצינים את השלטון לידה ומיגרה את השלטון הקודם. טורקיה החדשה היא יצירה צעי­רה באופן יחסי, אולם יש בה בנינים עתיקים מימים עברו. על אחד מבנייניה היפים מספר לכם מתתיהו.

*

גם לנו ערים עתיקות ובניינים בעלי ערך היסטורי. לא מזמן סיפרנו לכם על שיחזור עבדת בנגב ומקומות היסטוריים אחרים. הפעם אתם רואים בשער את חורבות יפו העתיקה שבשחזורם ושמי­רתם עוסקת מחלקת העתיקות של הממ­שלה.

יפו

חורבות יפו העתיקה

*

ולבסוף משפט אחד על ביעור הבריונות מקרבנו. מכה היא שפשתה בארץ, מכה מסוכנת מאד. אני מקווה שאתם יודעים לשמור על עצמכם ועל שמכם הטוב ותתרחקו מחברים רעים, המשתוללים בחוצות וסופם שנופלים ליד המשטרה ומובאים לכס המשפט.

שלכם העורך                      י"ט סיון תש"ך

*

חברים לעט

אני מעוניין להתכתב עם נערה בגיל 13—14, רצוי מסביבות פתח תקווה.

שמואל יוסף גינזבורג, רח׳ יהודה הלוי מס׳ 28, פתח תקוה.

אני מעוניינת להתכתב עם בת בגיל 11—12, על כל נושא שהוא.

חנה לבי (כתה ה')

בית גמליאל. דאר נע .עמק שורק

אשנב למערכת

קוראים יקרים

בשער אתם רואים תמונה ממערות נחל-חבר, בהן נמצאו מכתבי בר-כוכבא ע״ י המשלחת הארכיאולוגית, בראשותו של פרופ׳ יגאל ידין.

חבר

במערת נחל חבר

כבר עמדתי באחד האשנבים על חשיבות המכתבים כשלעצמם. הפעם ברצוני להסב את תשומת לבכם לשתי עובדות מכריעות, המעידות על אופים של לוחמי בר-כוכבא ועל חייהם. אחרי בדיקות מעבדתיות, שנערכו בבדים, הוכח כי חיילי בר-כוכבא נזהרו שלא ללבוש בגדי שעטנז. באחד המכתבים נמצאת הוראה לשלוח לולבים ואתרוגים ללוחמים ולהתקין הדסים וער­בות עבורם. משתי העובדות, אנו לומדים כי, לוחמי בר-כוכבא הקפידו על קיום המצוות ולא היו לוחמים טובים בלבד, אלא גם יהודים טובים.

*

מה שמר על צלמם היהודי והאנושי של לוחמי בר-כוכבא? הווה אומר קיום המצוות. כיצד לקיים מצוות בשדה המע­רכה וכיצד להישאר יהודים בקשרי המל­חמה אנו לומדים במקורותינו העתיקים ; בתורה, בנביאים, במשנה ובגמרא. הסו­פר י. בון, מביא לכם סיפור שרקעו לימוד הגמרא.

*

שנת הלימודים מתקרבת לקצה ובעיות המבחנים והציונים מעסיקה את כולכם. יוסף וולק, מציג לכם הפעם שאלה מאד אקטואלית: היש צורך בציונים? אל תשיבו "כן" או "לא״, השתדלו לנמק את דעתכם מדוע נחוצים הציונים ומדוע לא.

*

הצוללות האטומיות של ארצות הברית ביצעו מבצע יחיד במינו, ששינה את שיטות הלחמה הימית, הן עברו מרחקים עצומים מתחת לפני המים. סרטים מאלפים ומדויקים על מבצע נועז זה, מביא לכם אוהד גיל.

שלכם העורך                           כ"ו בסיון תש"ך

לכבוד הצופה לילדים.

בזמן האחרון מתפרסמים ב״הצופה לילדים״ מסיפורי יהודי תימן. מהסיפור האחרון: ״איך נצלנו מן השודדים״, נהניתי באופן מיוחד. טוב לעתים לשכוח את המציאות ולחזור לחיים, שבהם היו נתונים הורינו. זה עוזר להבין אותם וזה מחזק את הקשרים אתם.

המשיכו ותודה !

בכבוד רב.

ברכה סיאני, מושבה יוונית 29, ירושלים.

 

על העיתון

אני בדעה אחת עם הילד חיים כץ. גם אני מציעה, שיפתחו מדור של שאלות וחשובות. אני מרוצה מאד מהעיתון שהולך ומשתפר מדי פעם. התוכלו להתחיל עוד פעם סיפור בהמשכים?

אסתר הירש, יקנעם.

אם העיתון ימשיך להופיע יתכן כי בקשתך תתמלא.

 

חברים לעט

אני מעוניין להתכתב עם נערה בגיל 13—14, רצוי מסביבות פתח תקווה.

שמואל יוסף גינזבורג, רח׳ יהודה הלוי מס׳ 28, פתח תקוה.

אני מעוניינת להתכתב עם בת בגיל 11—12, על כל נושא שהוא.

חנה לבי (כתה ה'), בית גמליאל. דאר נע .עמק שורק.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s