שאול רז, עורך "הצופה לילדים" – תשרי, חשון, כסליו – תשכ"ד

בעיתוני "הצופה לילדים" כתבות החתומות א.ב.

אלה ראשי תיבות של השם אהרון בינדר

שמו הספרותי של שאול רז.

 

ערב ראש השנה תשכ"ד

לפני ה׳ תטהרו!

ובשופר גדול יתקע

קוראים יקרים

ימי אלול באו אל קצם, תמו ימי השרב המעיק, רוח קרירה מנשבת בחללו של עולם ולוחשת על אזנו של אדם, כי בא יום הדין. השדות שלופים והכרמים מיותמים; דממה של אחר בציר שוררת ביקום. שנת תשכ״ג נאספת אל אוצר הימים, שנה חדשה באה לעולם: — מה תביא בכנפיה ?

תוכנה של השנה החדשה תלוי במעשינו. אם ילכו בני האדם בדרך הישרה ו­יעשו את הטוב, מובטחים לנו ימי טובה ורווחה, ואם, חלילה, נכשל ונחטא, אנו צפויים לעונש ולתוכחות.

כולנו עורגים לעולם מ­תוקן ומוכנים לעשות כל מעשה, שעלול להביא את ה­שלום המיוחל, אלא שלא בנו תלוי כיצד יתנהלו ענ­יני העולם. אלה תלויים במעשיהם של ״הגדולים״, ועל כן אנו מתפללים שה׳ ייתן להם לב נבון, כדי שלא ישחיתו את דרכיהם.

מלבד המעגל הגדול המקיף עולם ומלואו, יש מעגל קטן יותר והוא המעגל הלאומי ובתוכו מעגלנו הזעיר, הנקודה האישית. בראש השנה נידון כל פרט על מעשיו, האומה כולה וכן האנושות. בתפילת היום אנו מבקשים כי יראת השם תשכון בלבות. הברואים ויעשו כולם אגודה אחת לעשות את רצונו: שיבנה המקדש ותבוא הגאולה השלמה; וכי הרשעה כולה כעשן תכלה. כדי שמלכות השם תהיה שלמה, על כל פרט ופרט לתקן את מעשיו ולהמליך את האמונה בלבבו. ואת זה הרי כל אחד יכול לעשות, אם ישוב מדרכו הרעה.

★

בשנה שחלפה צעד המדע צעדי ענק במסעו לכיבוש החלל. חללנים רוסיים ואמריקניים ערכו טיסות ממושכות סביב כדור-הארץ; שולחו לווייני תקשורת, שאפשרו שידורים למרחקים; חלה התפתחות עצומה בשטח האלקטרוניקה, והשיגים נפלאים הושגו בשטחי הרפואה. נחתם חוזה לאיסור חלקי של ניסויים אטומיים והוקם קשר ישיר בין ברית-המועצות וארצות-הברית, כדי למנוע פרוץ מלחמה בטעות.

מסביבנו נערכו הפיכות והפיכות-נגד והמצב בגבולות התערער. הנשיא בן-צבי הלך לעולמו. ומר שז׳׳ר נבחר במקומו ; הוקמה ממשלה חדשה וחל ייצוב בחיי הכלכלה. קשרי הידידות עם מדינות צעירות באפריקה נתהדקו, ואלפי עולים עלו מארצות המצוקה. התרחבה רשת היישובים ואזורים חדשים זכו לפיתוחם: אוצרות נפט עשירים נתגלו, וקרוב לשבע מאות אלף תלמידים נקלטו ברשת החינוך על כל דרגותיה. הוקמו ישיבות חדשות ואושר חוק איסור גידול החזיר.

בפרוס השנה החדשה נתפלל, כי השלום ישרור בעולם ובארצנו וכי תהא זו שנה כולה דרור ושיבה לאמונה ב-ה'.

שלכם, העורך                  ערב ראש השנה תשכ"ד

 

״סור מרע ועשה הטוב״

פתח לנו שער בעת נעילת שער

קוראים יקרים,

יום הכיפורים הוא היום הקדוש ביותר בשנה; יום של בקשת סליחה ומחילה, יום שכולו טהרה ורוחניות. בכל אתר ואתר מתכנסים בני ישראל בבתי כנסיות, לבו­שים בגדי לבן, מתוודים על חטאיהם ומת­חננים לפני אביהם שבשמים, שיחתום את דינם לחיים טובים וארוכים.

רוח של קדושה שורה ברחובות ובבתים רוח של אימת-יום-הדין. כל פרט ופרט חש את גדולת היום ואת האחריות המוטלת עליו, לשוב בלב שלם מדרכו הרעה ולקבל עליו לעשות את הטוב והישר. כנסת יש­ראל כולה, כחטיבה נבחרת בין האומות, שנטלה על עצמה את קיום התורה, עושה את חשבון נפשה. מקלסת ומפייסת את הקדוש ברוך הוא, שימחל לעוונותיה ויגאלה מיוון הגלות והשעבוד.

התפילות והבקשות אינן מכוונות רק לשעבוד הגופני, אלא בעיקר לשעבוד ה­רוחני. תורה ועמי-הארצות הם שני ניגודים, כמו רשעות וצדקה, אמת ושקר. שומר תורה, הוא אדם שדרך חייו נהירה לו, אדם המכוון את מעשיו לפי רצון ה­בורא ולא, חלילה, אדם המונהג ע״י יצריו. ביום הכיפורים אנו מפשפשים במעשינו ובוחנים את העבר, אולם עיקר תפקידו של היום, שנקבל על עצמנו להבא לתקן מה שפגמנו. ולתקן אי-אפשר בהרהורי תשובה בלבד, אלא במעשים טובים.

וכך אומר הרבי ר׳ יצחק מאיר מגור: ״נאמר: ,סור מרע ועשה טוב׳ — סור לגמרי מן הרע, אל תהרהר בו ועשה את הטוב. עשית דבר שאינו כשורה? עשה כנגדו דבר שהוא כשורה".

חתימה טובה לכולכם

שלכם העורך                          ערב יום כיפור

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים,

הימים הנוראים עברו עלינו בתפילה ובתחנונים לפני ה׳ שישלח לנו שנת ברכה שלום ובריאות. עתה מוטל עלינו לקיים את חג הסוכות ולשמוח לפני ה׳ כפי שנצטווינו! ״ושמחתם לפני ד׳ אלקיכם שבעת ימים״.

גם אצלנו במערכת אווירת אסיף. בע״ה סיימנו את כרך הי׳׳ז והתחלנו בכ­רך הי״ח. משמרת בוגרים שהתחנכה על ברכי העיתון נפרדה מאתנו בצער ובהבעת תודה (בגיליון הבא נביא לכם קטעים ממכתביהם) ומשמרת חדשה הצ­טרפה למחנה הקוראים.

בטרם נפנה לתכניותינו החדשות, נס­קור בקצרה מה עשינו בשנה שעברה. כגולת הכותרת של הכרך הקודם אנו רואים:

א) סידרת סיפוריה של גורית מהמרתף העזוב

ב) סיקור קרבות העצ­מאות

ג) סידרת רשימותיה של פנינה על המוזיאונים. מלבד אלה ראויים לציון המדור ״עת לצחוק״, ״כך חיו אבותינו״, "אישים ומאורעות בהיסטוריה", "לכבוד שבת" ו"סיפורי החסידים". לא נוכל, כמובן, לפסוח על סיפוריהם ושיריהם של ברוך אורן, י. רימון ופנחס אלעד.

בכרך החדש יבואו:

א) מגלים וממ­ציאים בליווי תמונות.

ב) מידות ונימו­סים – מדור חינוכי בו נסביר לכם את חשיבותה של התנהגות נאותה.

ג) סיפור הרפתקאות והומור בהמשכים — פרי עטה של גורית בשם ״מחופי גולתה לחולתה״.

ד) סיפורי נורית מאת טובה הרשקוביץ — המשך לנורית כותבת סיפור ונורית עורכת עיתון.

ה) שבילי מולדת ופרשיות נעלמות מימי המאבק והשחרור מפרי עטו של ברוך אורן.

ו) ארצנו המתפתחת.

אין אלה כל תכניותינו, כי אם חלק מהם. אם יש לכם הצעות מתאימות, שיגרו אותם אלינו בהקדם.

הגיליון שלפניכם מוקדש רובו לחג ויש בו כמה רשימות שכדאי לשים אליהם לב. במיוחד ראוי שתחוו את דעתכם על רשימתה של הכתבת הצעירה, נחמה קול-טון מת״א. גם גורית, שיצאה מן המרתף, תשמח אם תשגרו לה בקורות על סי­פורה החדש.

הגיליון הבא (5) יופיע אי״ה ביום ג׳ כ״ז בתשרי תשכ״ד 15.10.63.

מועדים לשמחה!

שלכם העורך                            ערב סוכות תשכ"ד

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים,

בשעה שגיליון חג הסוכות נמצא תחת מכבש הדפוס, קבלנו את הסיפור ״מע­שה באתרוג ובשליח מצווה״, מאת מר ישראל בן-אריה, מתלמידיו של ה״חפץ חיים״ זצ״ל. כידוע לכם היה ר׳ ישראל מאיר הכהן מרדין, ה״חפץ חיים״ מגדולי הרבנים ובעלי המוסר במאה האחרונה. אורח חייו הפשוט והנעלה הפכוהו לדוגמא לתלמידיו.

בימינו אלה, כשהשלטון הרוסי מדכא את היהודים בברית המועצות ומונע מהם לאפות מצות ולקבל אתרוגים ותשמישי קדושה אחרים, יש לנו עניין מיוחד לפר­סם את הסיפור הנ״ל, המבליט את מסירות נפשו של ה״חפץ חיים״ ותלמידיו לקיים את מצוות ארבעת המינים.

למרות שחג הסוכות כבר מאחורינו הדפסנו את הסיפור בגיליון שלפניכם, מפאת אקטואליותו בימים אלה.

רבים מקוראינו הוותיקים עזבונו הש­נה ובהתבגרותם שיגרו לנו מכתבי פרי­דה נרגשים. הנה מה שכותבת לנו יפה באר מבת-ים.

״לעיתוני אני כותבת, לעיתוני החביב, שהופיע אצלי מדי שבוע ומלא את חיי בשמחה גדולה. ביד מהירה הייתי פותחת את מעטפתו ושותה את דבריו הטובים והנעימים. יש והתאחר ואז עצב מלא את לבי. זמנים קשים עברו עלי בעקרנו ממ­קום למקום ואז שימשת לי תחליף לחברה והיית ידיד נאמן. עתה, שנפרדת אני מימי הילדות, אני נפרדת גם ממך בצער רב. רוצה אני להודות לך על שנות השמחה שהבאת לחיי. עלה והצלח והבא שמחה לילדי ישראל!״

רבים מביניכם מתרעמים, כי עדיין לא קבלו את הפרסים והצדק אתם. שלא באשמתנו חל עיכוב בהדפסת הספר ״ערי עולם״ ועל כן לא יכולנו לספקו לחלק מהם מיד עם החתימה. התאזרו בסב­לנות! הפרס יגיע בקרוב!

שלכם העורך                         כ"ז בתשרי תשכ"ד

 הנח"ל חוד חניתו של צה"ל

(15 שנה להקמתו)

נח״ל נח"ל היכון,

עוד שוחז להבו

האויב במבוא.

נח״ל נח״ל היכונה!

זה חמש עשרה שנה מהדהדים מילות השיר באוזנינו ומאמצים את לבותינו. אי־שם על גבולות המדינה עומדים נכונים להגנה ולמלחמה בנים ובנות המשתייכים לצבא מיוחד במינו — חיל הנח״ל.

–   מי הם נח״לאים אלה?

– ומדוע הם חונים מול אשו של האויב ?

גיוס "הילדים״ ושמירה על גרעינים

ביוני 1948, בימי ההפוגה הראשונה במלחמת השחרור, החליטה הממשלה לגייס את בני ה-17, ילידי שנת 1931, לאימון צבאי מרוכז למשך 3 חדשים ולהכניסם כעתודה שתוטל לקרבות בשעת כורח עליון.

תפקיד הגיוס והאימון הוטל על מפ­קדת הגדנ"ע. אלפי בני נוער, ובתוכם כמעט כל תלמידי השמיניות, נהרו לבסיסי האימונים כשהם מלווים בדאגת הוריהם: האם אלה, הילדים, יאחזו נשק ויעמדו במערכה מול האויב?

על אף ההחלטה לאפשר לנערים לשוב לספסל הלימודים, נאלצו שלטונות הביטחון להחזיקם בצבא ולקדם את אימונם הצבאי ולצרפם לכוחות הלוחמים באויב. כך הפכו ״הילדים״ לחיילים ונטלו חלק בקרבות השחרור.

בין אלפי ״הילדים״ נמצאו גרעיני ההתיישבות, יוצאי תנועות הנוער השונות בארץ – העתודה היחידה של כל התנועות ההתיישבותיות.

באוגוסט 1948 פנו כל ארגוני הנוער לשר הביטחון בבקשה לשמור על שלמות הגרעינים, ע״י הקמת מסגרת מיוחדת לחבריהם. אחרי דיונים הוחלט להקים בתום הקרבות חטיבה מיוחדת של "נוער חלוצי לוחם" בה יכללו חברי ה­גרעינים ההתיישבותיים. במרוצת הזמן הכירו הממשלה ושלטונות הצבא בערכה של ההתיישבות הביטחונית ושל ה­הכשרה והעבודה החקלאית, שהוו את היסוד החינוכי של הנח"ל, כאחד המסדים של הצבא ובטחון המדינה בכלל. בעקבות הערכה זו תוקן חוק שירות הביטחון ונכלל בו סעיף בדבר עבודה חקלאית במשך שנה אחת של השירות הצבאי.

היאחזויות הנח״ל – מבצרי עוז

עם תום הקרבות הוטל על חיילי הנח״ל לכרוך משימות חלוציות עם משימות ביטחוניות ולצאת להיאחזויות בספר, וכך הוקמו היישובים הראשונים ע״י גרעיני הנח״ל, בגליל ובערבה, ששימשו במרוצת הזמן מבצרי עוז לביטחון המדינה. במשך 15 שנות קיומו של הנח״ל הוא ביצע משימות חיוניות רבות והווה את חוד חניתו של צבא ההגנה לישראל. נוסף למפעלו ההתיישבותי, הוא הפך לחייל המאומן והמעולה ביותר של צה״ל. חיילי הנח״ל הוו את חוט השדרה של מרבית היחידות שעסקו בפעולות התגמול מעבר לקווי הגבול והם שהצ­טיינו בקרבות ״מבצע קדש״.

דגלים ל־30 ישובי הנח׳׳ל

חודש חשון השנה הוכרז כ"חודש הנח"ל". בחול המועד סוכות נערכו כמה כנסים, בהם הובא דבר הנח"ל לתושבי המדינה בכללה ובייחוד לתלמידי בתי הספר ותנועות הנוער. בכנס השנתי של הנח״ל חולקו דגלים ל־30 יישובי הנח"ל והוכרז על הקמת 18 היאחזויות חדשות. בחודש הבא יוקמו שתי האחזויות ראשונות: אחת בערבה ליד נחל גרופית, ע״י חברי ״בני עקיבא״ ושניה ״מי-עמי׳׳ ליד אום-אל-פחם.

במלאות 15 שנה להקמתו גאה חיל הנח״ל על 13 היאחזויותיו שהפכו לישובי קבע, ואלו הם: נחל-עוז, גונן, יוט­בתה, עין גדי, בחן, שזור, שגב, מגל, לכיש, אמציה, נחושה, ניר עוז, עין יהב. מלבד אלו קיימות היאחזויות: בקציעות, בארותיים. כרם שלום, נוטרה, אלמגור ומעלה הגלבוע.

חיילי הנח"ל יוצאים לעבודה במשקם

חיילי הנח"ל רוקדים "הורה" בלב המדבר

חיילת מאלמגור שולחת מכתב להוריה

מתנחלי "מעלה גלבוע" מכינים את אדמתם לנטיעה

נוסף לאלה הקים הנח״ל את 17 היי­שובים הבאים: ראש הנקרה, תל-קציר, האון, נורית, ניר-אליהו, שעלבים, כפר עזה, דביר, ניצני עוז, להב, מצד, יד חנה, אור הנר, חורשים, אדמית, יודפת וכפר מימון.

הדחפורים מכשירים שטח לישוב חדש בנגב

מסגרות של נח״ל ב־18 מדינות

במסיבת עיתונאים שנערכה, מסר מפקד הנח״ל, אלוף שמואל אייל, כי ב-18 מדינות, הגישה ישראל עזרה. הוקמו מסגרות "נוער חלוצי לוחם".

השילוב של עבודה חקלאית-צבאית, הפך ל״ייצוא״ ישראלי, אולם עיקר חשיבותו של הנושא היא תרומתו להרחבת ההתיישבות, כיבוש השממה ושמירה על ביטחון גבולות הארץ.

חיילי הנח״ל משרתים בחיל המוצנח של צה״ל ובחיל השריון, מפקדים מחוננים וחיילים למופת חיילי הנח״ל הם פארה של המדינה ומדגרות לחלוציות וחיי חברה תקינים.

חלקו של הנוער הדתי

אלפי בני נוער דתיים משרתים בשרות הקבע ובשירות חובה, אולם גם תרומתם של החיילים הדתיים בגרעינים המשרתים בנח״ל ובהתנחלויות שהוקמו ע״י חיילי הנח״ל, ביניהם: כרם שלום, בארותים ולאחרונה מעלה הגלבוע.

חיי התורה והעבודה המפכים ביישוביהם ועוז הרוח שבא לידי מבחן וקרבות, הקנו לחיילי הנח"ל הילה של גבורה ותהילת נצח.

אכן, התגשמו דברי השיר, נשלח שם פנינו על גבולים ועלינו לשלום ולקרב. חיל הנח"ל נכון.

א.ב.

 

 

קוראים יקרים׳

בשער אתם רואים את התנין (הלוויתן) המוציא את גופו מן המים ומפגין את אונו הרב, כמתואר בספר ״איוב״: ״יחפוץ זנבו כמו-ארז״. מתוך התיאור שבאיוב (פרק מ׳), נראה כי הלוויתן הוא סמל הדרור והחופש, שאין להדבירו ולהכניעו. אפילו שמים חח בלשונו וצדים אותו בחכה, איננו מבקש תחנונים ואינו מדבר רכות — לעולם אי-אפשר לשעבדו ולהפכו לחיית-בית ממושמעת.

הלוויתן מוציא את זנבו

בתצלום הנדיר הבאנו לכם תמונה מהתנינים – הלוויתנים הרוקדים במי האוקיינוס — מבצע בלתי רגיל של צלם-עיתונאי — המוכיח כי לתנינים (ללויתנים) גם חוש מוסיקאלי מפותח. הם משוררי החופש ורוקדים לעתים מתוך חדוות מרחבי הימים.

*

בדומה ללויתנים שאינם ניתנים לשיעבוד, נראים לנו היום מורדי ישראל מדורות הקדומים, שבחרו למות, אך לא לעבוד את הרומאיים. יוסף פלביוס מספר כי אליעזר בן-יאיר אמר לחבריו הלוחמים: ״מות נמות בטרם נהיה עבדים לשונאינו… ובני חורין נשאר בעזבנו את ארץ החיים…״ ואכן כבני חורין נפלו על חרבם במצדה הנצורה.

בימים אלה החלו החפירות לגילוי סודותיו של ההר האפוף מסתורין וגבו­רה. במשך הזמן נשתדל לספר לכם על הגילויים, שישפכו אור חדש על אלה שלא בקשו תחנונים מאויביהם, אלא בחרו למות בכבוד.

*

במדור הקולנוע אנו מספרים לכם הפעם משהו על הסרט המעניין, ״הנוער מ­פלורידה״, בו מתוארת ידידות אמת בין דולפין לבין נער תמים וישר. השתדלו כי ידידיכם יהיו בני חורין כמוהו ורחו­קים מצביעות וחנופה.

*

אנו מעוניינים לפרסם חידות שחיברתם בעצמכם, אולם כדי שנוכל לפרסמן עליכם להקפיד על כמה כללים:

א) לשרטט את הציורים בצורה נאה בטוש שחור על צדו האחד של הנייר:

ב) לצרף לכל חידה על דף מיוחד את פתרונה:

ג) לר­שום על כל דף את שמכם ומקום מגורי­כם המדויק:

הקפידו על הכללים ותזכו לראות את יצירותיכם מודפסות ב״חוד חידוד״.

שלכם העורך                            ד' בחשון תשכ"ד

 

גנזי קדומים

החלו החפירות הארכיאולוגיות במצדה

200 מתנדבים ומדענים מהארץ ו­מארצות חוץ, בראשותו של פרופ׳ יגאל ידין, החלו בשבוע שעבר בחשיפת השרידים הארכיאולוגיים של הר מצדה מבצרם האחרון של מורדי ישראל שבחרו לפני 1890 שנה למות ולא ליפול בידי הרומאים.

פרופ׳ יגאל ידין

ביום שלישי שעבר יצא המחזור ה­ראשון של החופרים מהבסיס שבערד לעבר מצדה, כשהוא מוביל אתו את הציוד הדרוש לביצוע מלאכת החפירה והשחזור.

חיילים ובני נוער מעפילים למצדה

לרגלי ההר, המתנשא 462 מ׳ מעל פני ים המלח, הוקם מחנה של חמישים אוהלים למגורים, חדרי עבודה ומחסנים שונים. בהר עצמו הותקנו מעליות והוצבו מדרגות, שופרו שבילי הגישה והותקנה משאבה, שתעלה את המים למרומי הפסגה. העבודה החלה בכמה מקומות בבת אחת, כשהמחנה מתחלק למספר קבוצות קטנות, העובדים במקומות המסוכנים, כמו בארמון הוורדים הבנוי מעל התהום, נקשרו ברתמות של צנחנים, כדי לבטחם מפני גלישה מן ההר.

אתר אפוף גבורה ומסתורין

הר מצדה – אתר אפוף גבורה ומסתורין

הר מצדה, ששימש כמבצרם האחרון של מורדי ירושלים, גירה מתמיד את סקרנותם של חוקרי העבר, אולם מפאת סיבות שונות לא נחקר באופן יסודי עד היום. במאה הקודמת, החלו מספר מש­לחות בשיחזור וחפירות, ראשונה הייתה משלחת אמריקנית בראשותם של החוקרים סמית ורובינסון, שזיהתה את המקום בשנת 1838. כמאה שנה אחריה ערכו חקירות במקום חוקרים גרמניים, ברא­שותם של שולטן וקמרר. בשנת 1954 סללו חיילי הנח״ל דרך שאפשרה לאחר מכן למשלחת ישראלית לערוך את חקי­רותיה הראשונות במצדה.

החפירות בראשותו של פרופ' יגאל ידין שיימשכו במשך 6 חדשים רצופים, נתאפשרו ע״י כמה תרומות של נדבנים מחוץ לארץ, מלבד אלה קבלה המשלחת עזרה רבה מצבא ההגנה לישראל וממפעלים שונים.

קבלנו עלינו, לבלתי עבוד את הרומאים, זולתי אלקים לבדו

הר מצדה, הנמצא על חופו של ים המלח, בין עין גדי לסדום, היה אחד משלושת המבצרים ששרדו אחרי חורבן הבית השני, והאחרון שנכבש ע״י הרו­מאים. הורדוס, המלך, בנה על ההר ארמון וחומה שארכה היה 1300 מטר, גבהה 6 מטר ועובייה 8 מטר. בחומה קבע 37 מגדלים, שרק סימניהם של 17 שרדו עד היום. כן התקין ברכות למים, מח­סנים לנשק ולאוכל ובראש המחנה המבוצר בנה שובר ליוני דואר. אחרי שקרבות המרד האחרון דעכו התקבצו שרידי הלוחמים למצדה ותחת פיקודו של אליעזר בן-יאיר ניסו להילחם ברומאים. שמונה חדשים החזיקו מעמד במבצר הנצור 960 הגברים הנשים והטף עד שמכונות הנגיחה של הרומאים פר­צו פרץ בחומת האבנים ושילחו אש בחומה הפנימית, שהייתה בנויה מעץ. המצביא הרומאי סילווה,  צר על המבצר עם שמונת אלפים חייל ואלפי עבדים ומנע מהגיבורים הבאת תגבורת. הוא בנה סוללות עליהן מכונות הנגיחה והקליעה ונגח ללא הרף את חומת המבצר, עד שיכלו להרוס פנימה. בראות אליעזר בן-יאיר, כי המבצר הולך ונכבש, אסף את המחנה ונשא לפניהם את נאומו המפורסם. בו קרא להם למות כגיבורים ולא ליפול בידי הרומאים:

״קבלנו עלינו לבלתי עבוד את הרומאים, זולתי אלוקים לבדו", אמר אלעזר — והסביר לאנשיו, כי אם יפלו בידי הרומאים ישחטו ולכן מוטב כי יעשו זאת, הוא סיים את דבריו : ״כי אנחנו היינו הראשונים להרים יד ברומאים ונשארנו האחרונים להילחם אתם. מחזות גבורה נשגבה ומזעזעת נתחוללו בהר; אבות נפרדו מבני וילדיהם ושחטו אותם במו ידיהם, לאחר שהוגרלו שחטו את כל הלוחמים, אחר כך הפילו ביניהם גורל מי ישאר וישחוט את התשעה שנותרו. אחרי שמילא את חובתו תקע את הניצב בלבו.

כשעלו הרומאים להר ראו את הארמון העולה בלהבות והשתוממו שהנצורים בחרו במוות, כדי שלא ליפול בידי משעבדיהם. רק שתי נשים עם ילדים  שהסתתרו בצינורות המים נצלו מהשחיטה. הדבר קרה ביום הראשון של חג הפסח.

ומאז אותו יום הפכה מצדה לגבורה העילאית לנוער היהודי כשב העם לארצו נקבעה מסורת לעליה בחג הפסח למרומי מצדה. עתה מנסים המדענים לחשוף את צפונות המבצר אפוף המסתורין ולגלות את גנזיו.

א.ב.

 

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים,

אחרי צפייה רבה זכינו השבוע לגשמי ברכה, שירדו ברוב חלקי הארץ.

בסי­פור ״אריאל-אריה של אש״ מספר לכם אפרים צורף, על ר׳ חייא, שהפך לארי של אש, כדי להפסיק את הגשמים, שאיי­מו להביא שואה על הארץ. על אריה אחר, ר׳ אברהם ישעיה קרליץ ה׳׳חזון איש״ זצ״ל, שנפטר בט״ו בחשון לפני עשר שנים, מספר לכם הרב א. פרנקל. כש­עמד ר׳ אברהם לעלות לארץ ישראל, שיגר ר׳ חיים עוזר גרודזנסקי׳, רבה ה­דגול של וילנה, איגרת לתלמידיו ובה הודיע להם כי, ״ארי עולה מבבל לארץ ישראל״.

★

בימים אלה מתנהלת מלחמה קשה ומצערת בין הציבור הדתי והחילוני במדינה, על שמירת קדושתה של השבת בירושלים. רצוי בהזדמנות זו לציין, כי עוד לפני שנים רבות חש ה״חזון איש״, שהשבת נדחקת לקרן זווית. כששאלו או­תו מדוע קבע את מושבו בבני ברק ולא בירושלים, השיב, כי ״הישוב החדש צריך לקדושה״.

ואכן המאורעות האחרונים מבליטים את העדר הקדושה מחיי מדינתנו המחו­דשת.

*

התחדדות המלחמה בין החילונים לחרדים, התפשטות פעולות המיסיון, חי­לולי השבת במעבר מנדלבאום בירוש­לים, גרמו למורת רוח בחוגים נרחבים, אולם את הרושם העז ביותר עשתה מח­אתו של האדמו״ר מקלויזנבורג, הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם, רבם של חסידי צאנז.

האדמו"ר מקלויזנבורג

בראשית השבוע הודיע הרבי, כי הוא חוזר לארה״ב בגלל המצב הדתי הירוד במדינת ישראל. הודעתו גרמה לזעזוע בקרב חסידיו, ביהדות הדתית ובקרב ראשי המדינה. נשיא המדינה ויו״ר הנ­הלת הסוכנות, שר הדתות וראשי הרבנים הבריקו מברקים והפצירו ברבי כי יחזור מהחלטתו. ואכן נעתר הרבי לפניות הרבות ובטל את החלטתו הקודמת. בפגישה שקיים עם שר הדתות ורבה של תל-אביב הסביר האדמו״ר, כי מט­רת החלטתו הייתה להפגין נגד הפגיעות בכבוד התורה ודיני האישות ונגד פעולות המיסיון וחילולי השבת הפומביים. בתום הפגישות הוחלט לקרוא להתייע­צות של גדולי התורה, כדי לדון בדרכי הפעולה לחיזוק המצב הדתי בארץ.

באחד הימים, כשגל המחאות נגד פעילות המיסיון גאה, קבלנו מכתב מאת מאיר פרנק, מבית גמליאל, בו הייתה בקשה להעביר ל״קרן ילדינו״ סך 3 ל״י ועשרים אגורות. את הכסף אסף מאיר מדמי כניסה שגבה מחבריו בעד ביקור בתערוכה שערך בביתו. העברנו את הכסף לתעודתו ובתשובה למכתבנו ל״קרן ילדינו״ כלולה תודה חמה ליחס הרעיון ותקווה "כי ממנו יראו גם אחרים ויעשו כמוהו, להרבות פעלים ל­מען הצלח ילדי ישראל״. המענין בחליפת המכתבים הוא, כי גם נשיאה של ״קרן ילדינו״ שמו מ. פרנקל.

★

מאיר פרנקל איננו בודד ביוזמתו. גם בעולם הרחב ידועים ילדים העורכים תערוכות למען מוסדות צדקה, או למט­רות אחרות. הנה באנגליה התפרסם הילד שאני רייך בן ה-8 בייצור אריגים ובערי­כת תערוכות של דגמי כלי רכב.

על הסערה העוברת על אנגליה, עקב פעולותיו של שאני רייך, מספר לכם אוהד, במדור ״מחיי הנוער בעולם״.

*

בשער אתם רואים את מפל נחל עיון, הנמצא דרומית-מזרחית למטולה והמוכר בשם "התנור".

מפל "התנור", ליד מטולה

ברוך אורן, מספר לכם על הכינוס האחרון של החברה לחקירת א״י, שהשנה מלאו 50 שנה להיווסדה.

שלכם, העורך.                          י"א בחשון תשכ"ד

תשובות המערכת

מנחם קוטנר, רמת-גן: החוברות והכרך נש­לחו אליך. מדוע אתה ממציא את הפתרונות על קרעי נייר קטנים? פתרונות שמגיעים אלינו בניצב זה אינם נכללים בהגרלה.

רוטנברג רבקה, בני ברק : מדועע אינך שמה לב להודעות, שפרסמנו בעיתון בקשר ל״ערי עולם״ ?

הדפסת מהדורה חוש של הספר תסתיים בימים הקרובים ואז נוכל לספקו גם לך.

יהודית נוימן, פתח-תקווה : פתרונך נכון, אולם כתב ידך לא נאה ביותר. השתדלי לכתוב ברור ויפה.

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים,

באחד הימים קבלתי מכתב מלא תלו­נות ותרעומת: ״בקשתי שתפרסמו את שמי, שאני רוצה להטכתב עם ילדים, לא חשוב מן הארץ או מחוץ לארץ. אני מתפלה שלא פרסמתם את שמי עד היום״.

אינני יודע אם שגיאותיו של הכותב נובעות מהיותו עולה חדש, אולם ברור ממכתבו, שהוא להוט ששמו יתפרסם בע­יתון, אך איננו שואף להחלפת מכתבים. מעידה על כך העובדה ששכח אפילו לציין את שמו וכתובתו על מכתבו.

מי שמעונין בהתכתבות, מקפיד לציין את הפרטים הדרושים על כתב הבקשה שלו ואז הוא זוכה שבקשתו תפורסם.

ובכן, הקפידו שמכתביכם יהיו כתו­בים בצורה נכונה והתרגלו לציין את שמכם וכתובתכם על כל בקשה המופנית למערכת.

★

מאחר שיבול החיבורים ל״ביכורי עטים״ זעום ביותר בתחילת השנה, נענינו, לבקשתם של קוראים אחדים, להכריז על תחרות חיבורים על נושא מסוים. אנו מציעים לכם שלושה נושאים:

א) יום אחד בחיי,

ב) מצווה שקיימתי, קידשתי את הלבנה, נתתי צדקה לעני, עזרתי לחבר להכין שיעוריו וכו',

ג) מקום מגורי (כפרי, עירי, קבוצי…).

את החיבורים יש להמציא תוך שבועיים כשהם כתובים על צדו האחד של הנייר. שימו רווחים בין השורות וחתמו את שמכם ומקום מגוריכם בסוף החיבור (ולא על המעטפה בלבד!).

שלכם, העורך                                י"ח בחשון תשכ"ד

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים

אט אט אנו ״נכנסים למסלול״, מתוודעים זה לזה ומחליפים דעות על עיתוננו. "הוותיקים" שביניכם חותרים קדימה כ"צים רגילים ומנוסים ואינם נוטים לראות את ה״ירוקים״ והבלתי מנוסים המתאמצים להדביק את קצבם. הגיעה השעה שאגלה לכם מקצת מן הדעות וההערכות, שנתקבלו במערכת. מתוך עיון מדוקדק במכתבים תוכלו ליצור לעצמכם דעה משלכם ולהשתלב בוויכוח.

חיה בן-צבי, מחבצלת השרון, כותבת: העיתון מעניין ויפה. כשעיינתי בכרכים הקודמים ראיתי בהם ספורים בהמשכים על ילדי ישראל ואני הבנתי אותם ונהניתי מהם במו ״עלילות יואש" ועוד, אך בסיפורים כמו ״המדגרה״, שהם רוסיים, אינני מוצאת עניין רב כל כך.

*

הקוראה הוותיקה, נעמי גרסט, ערכה שוב סקירה ביקורתית מפורטת ואנו שמ­חים להדפיסה.

בשמחה רבה אני מודיעה, כי חדשתי את חתימתי על העיתון כבשנים קודמות. עיתון זה הוא במשפחתנו בן בית וה­כרכים הכחולים, שנמצאים בארון, מתחילים מכרך ג׳ !.

קבלתי את הספר "ערי עולם״ וכבר עכשיו, כשאנו צריכים לעשות עבודה לביה״ס על לונדון, אני נעזרת בו, היה כדאי!

עכשיו ברצוני לערוך סקירה על העיתון שהתחדש לקראת לקראת שנת תשכ"ד (קצת באיחור, אך טוב יותר מלעולם לא).

השער, יפה ונאה.

אשנב למערכת, כדאי שהעורך, שאול רז ימעיט לספר על הכתוב בעתון ובמקום זה יכתוב שיחה קצרה מעניני דיומא;

תצפית השבוע — טוב, ומענין;

גנזי קדומים — התמונות תופסות הרבה מדי מקום;

הפודל הלבן – קצת משעמם וכדאי לקצרו;

דהליה – היה מאוד יפה ומחנך (תרבו בכאלה!);

לכבוד שבת – יפה מאוד וכדאי להכניס את זמני כניסת השבת ויציאתה:

מחופי גולתה לחולתא — דמיוני ומשכר (האם זה מציאותי או חצי חצי?);

סיפורי חסידים — נפלא וכדאי להרבות, הציור מוסיף;

מדור הקולנוע — ערוך נחמד ובצורה נאה; תחביב — יפה ומלמד;

התצלום הנדיר — יפה ובאמת נדיר.

אישים מאורעות בהיסטוריה – השתנה לטובה מחנך ועוזר.

אני מציעה מדור בשם ״ברכות ואיחולים״.

השירים שבצד — מוסיפים תו­כן, ונא לא להשמיטם! — מדוע אין חיבורים? זה פשוט חסר וחבל.

נעמי גרסט, קריית שמואל.

אדוריאן יעקב, מרמת־גן, חושב כי יפים מאד הם: אשנב למערכת, תצפית השבוע, משוט במוזיאונים, סיפורי חסידים. לכבוד שבת וזוטות. ובעיקר ״על חוד חידוד״. לפי דעתו משעמם ״מדור הבול״ ואישים ומאורעות בהיסטוריה.

רחל נוימן מירושלים חושבת כי, "תצפית השבוע״, נחוץ וטוב, מפני ״שהוא מביא בתמצית את ידיעות השבוע״.

*

אני מקווה ש״צרור המכתבים״ יספק לכם חומר למחשבה וישמש דחיפה, לשקול, להעריך, לבקר ולהציע הצעות לשיפורו של העיתון.

ועתה ברצוני להזכירכם כי תזדרזו בהמצאת חיבוריכם לתחרות החיבורים עליה הכרזנו בגיליון הקודם.

הנושאים שהצענו הם.

א) יום אחד בחיי;

ב) קיימתי מצווה!

ג) מקום מגורי.

למצטיינים יוענקו פרסים וחיבוריהם יפורסמו בעיתון.

כתיבה טובה ומוצלחת!

שלכם העורך                           כ"ה בחשון תשכ"ד

 

תשובות.המערכת

טאוב לאה, מושב מרחביה: בעוד חודש ימים נודיע לכם את הפרטים בקשר לכריכת החוברות משנת תשכ״ג.

מאיר כהן, חוות השומר: פתרונך לא שותף בהגרלה, מפני שגזרת את החידה מגוף החוברת.

 עליית הנוער בת שלושים

עליית הנוער בת 30

בימים אלה נסתיימה בירושלים הוועידה העולמית של עליית הנוער ,שנתכנסה לסכם את הניסיון החינוכי של 30 שנות פעולה ולהתוות דרכים לשנים הבאות. 150 צירים מ-15 ארצות, מידידי ופעילי המפעל, שמעו הרצאות על הבעיות החינוכיות והתקציביות התובעות את פתרונן, ראו מספר תערוכות, בהן הודגמו ההישגים הרבים של החניכים, העלו זיכרונות מהימים הראשונים ושבו לארצותיהם כדי לאסוף כספים רבים להקמת מוסדות חדשים לקליטת ילדים חדשים.

הצלת ילדים ונוער מצפרני הנאצים

רעיון עליית הנוער הועלה ע״י הגב׳ רחה פרייאר בגרמניה בשנת 1933. באותה שנה עלו הנאצים לשלטון ופתחו בנגישות נגד היהודים. כדי להציל את הילדים מציפורני הייאוש והעזובה אורגנו קבוצות והועלו לא״י. בארץ הוכנסו למשקים או למוסדות חינוך, שהוקמו במיוחד למענם, למדו מחצית היום ומחציתו השנייה עבדו בענפי משק שונים והתכשרו ליטול חלק במפעלי הבנייה וההתיישבות של האומה.

תחילה נכללו במוסדות עליית הנוער ילדים בגיל 15-17. אולם במרוצת הזמן ועם התפשטות המלחמה והשואה, נקלטו בה גם ילדים בני 14—13.

110 אלף בוגרים ואזרחים

עד פרוץ מלחמת העולם השנייה הועלו ע״י עליית הנוער חמשת אלפים בני­ נוער בעיקר מגרמניה. בימי המלחמה עלו אלפים נוספים מן הארצות שנכבשו ומאלה שעמדו להיכבש. במיוחד התפרסמה עליית הילדים, שברחו מפולין ואחרי גלגולים ברוסיה עלו דרך טהראן לארץ. עם תום המלחמה החלו לעלות יתומי השואה וניצולי המחנות – רבבות ילדים הרוסים ועזובים שנתנסו ניסיונות קשים ומרים בגיהינום הנאצי. ס״ה נקלטו עד הקמת המדינה כ-30 אלף בני־ נוער ומאז הקמתה 80 אלף נוספים, שחמישים וחמישה אלף מביניהם עלו מארצות ערב וצפון אפריקה.

שירה בציבור בליווי אקורדיון – במוסד ע"ש צבי סיטרין

כיום, בשנת השלושים לקיומה, גאה עליית הנוער על 110 אלף הבוגריםשעברו דרך מוסדותיה והפכו לאזרחים מועילים למדינה ולעם. למעלה מחמשת אלפים מבין הבוגרים הלכו לקיבוצים קיימים או ייסדו בעצמם קיבוצים חדשים, אלפים מבוגרי המוסדות החקלאיים הלכו למושבי עובדים ואלפים אחרים נקלטו במוסדות המדע והחינוך הגבוהים, בצבא, בתעשייה ובשירותים השונים של המדינה.

הכנסת ספר תורה לאחד המוסדות בהשתתפות היוה"ר מר משה קול

מפעל חינוך והצלה יחיד בעולם

אלפי מדריכים ומורים, ממיטב התנועה החלוצית, השקיעו בטיפוח מוסדות החי­נוך של עליית הנוער את אונם וכשרונם. הם הפכו את המוסדות לבתים חינוכיים ומשקמים במקום המשפחות שנהרסו. הם לימדו את היתומים לכתוב ולקרוא, לחיות בחברה ולהיות אנשים עובדים ומועילים. הם הקנו להם דעת ואהבה למפעל הבנייה בארץ והחזירו להם את האמונה באלו­קים ובאדם.

במשך 12 שנה עמדה בראש המפעל הגב׳ הנרייטה סאלד שהצטיינה במסירותה ובאהבתה לנוער. חייה הפכו לאגדה ודוגמה לאחרים ושמה נתפרסם לתהילה ברחבי העולם כאם הילדים והנוער.

מפעל עליית הנוער היה במרוצת הזמן ליחיד במינו בעולם כולו ורכש לו ידידים בין יהודים ולא יהודים שתרמו כספים להחזקת מוסדות החינוך.

הנרייטה סאלד — אם הנוער

עליית הנוער הדתי — סדנה לחלוצים דתיים

מראשית קיומה של עליית הנוער נק­לטו במסגרתה חבורות של נוער דתי והוקמו עבורם מוסדות חינוך בארץ. ראשונים היו כפר הנוער הדתי והסקטור הדתי במסגרת בית הספר החקלאי במקווה-ישראל. במרוצת השנים הוקמו מוסדות נוספים ע״י ארגון ״נשי-מזרחי״, כגון בתי ״צעירות מזרחי״ בירושלים ובתל-אביב, ״כפר בתיה״, ״מוסד עליה״, אח״כ ״נווה עמיאל״, כפר סיטריך ו״ימין אורד״ ומוסדות אחרים. המחלקה לעליית הנוער הדתי כוונה גם מאות מחניכיה לישיבות של בני עקיבא ולישיבה החק­לאית ולחברות נוער שהוקמו בקיבוצים ובמושבים הדתיים. העמל שהושקע ב­מאמצים החינוכיים במשך השנים נתן את יבולו. בוגרי עליית הנוער הדתי הקימו יישובים משלהם כגון: שדה-אליהו, עין-הנצי״ב ו״שלוחות״ והשלימו מושבים וקיבוצים אחרים. רבים מתוכם נטלו חלק בהגנה על הישובים בימי המאורעות ולא מעטים מהם נפלו בקרבות העצמאות בגוש עציון, כפר-דרום, בארות-יצחק ובחזיתות המלחמה השונות.

מקרב עליית הנוער הדתי יצאו: מורים ומדריכים, מפקדים ואנשי מלחמה, חק­לאים מעולים ואנשי מדע וכן יש בין בוגריה רבנים ובני ישיבות, התופסים מקום נכבד בקרב היהדות הדתית במדי­נה.

א. ב

תודה על השיפורים ברצוני להורות למערכת ששפרה את העיתון מן הקצה אל הקצה. המדורים התינוקיים אינם, ובמקומם מופיעים ספורים בהמשכים מותחים כגון: השלשה באי אחד, וכן המדורים החדשים: "ארצות בחדשות" ו"לוחמי חרותנו", שהם מעניינים ואף מרתקים. אני מציע שוב לחדש את המדור ״לדעתי״, כדי שהעיתון יהיה מתאים לקוראים מבוגרים יותר.בתודה ובכל הכבוד. זאב כהן, רמת גן.

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים

האגדה מספרת, כי כאשר שלמה ברי­את העולם התלוננה השבת לפני הקדוש-ברוך-הוא, שאין לה בן-זוג. אמר לה הקדוש ברוך הוא: ״ישראל הוא בן-זוגן־!״ כשעמדו ישראל לפני הר סיני אמר להם הקב״ה: ״זכרו הדבר שאמרתי לש­בת — כנסת ישראל היא בן-זוגך״ וה­מדרש מוסיף: וזהו שנאמר: ״זכור את יום השבת לקדשו!״ לצערנו לא כל ישראל זוכרים בימינו לקדש את השבת. בחודשים האחרונים סערה הארץ מהפגנות והפגנות נגד, שהיו קשורות בשמירת השבת בירושלים, עיר קדשנו. רבני ישראל וראשי היהדות הדתית, ששקדו במשך עשרות בשנים לביצורה של השבת בארץ, גינו את השימוש בכוח (זריקת אבנים, הקמת מחסומים והתנגשויות עם מחללי שבת) במערכה על הפסקת תנועת כלי הרכב דרך השכונות החרדיות של ירושלים.

במערכון ״שבת״, של דוד לויטס, מתו­אר לפניכם מאבקם של ישראל על שמי­רת השבת בימי החשמונאים. אנו מפרסמים את המערכון בראשיתו של כסלו, כדי שתוכלו להשתמש בו בהצגות הח­נוכה.

לאותה מטרה אנו מפרסמים גם את שירו של מיכאל דשא: ״מאי חנוכה?״

*

ב״ארצות בחדשות״ אנו סוקרים בקצ­רה את השתלשלות העניינים בוויטנאם הדרומית, שנסתיימו בהפיכה הצבאית. בשער אתם רואים את הנזירים הבוד­היסטיים, הקוראים לעם למרוד במשטר המדכא את בני דתם.

מקדש בודהיסטי

*

המכתבים שנתפרסמו בגיליון הקודם עוררו הדים. קוראים אחדים, החולקים על הדעות שהובעו בפעם הקודמת, הז­דרזו להעביר אלינו את תגובותיהם. יצחק ש. רקנטי, מתל־אביב כותב:

עורך נכבד!

לפי דעתי, לא טוב שההגרלה וכריכת החוברות באים באיחור. מדוע כך הדבר ? נדמה לי שלא הצלחתם בבחירת הסיפורים בהמשכים. ״ מחופי גולתה לחולתה״ לא נראה בעיני יפה, ואינני, לצערי, מוצא בו חן רב, עם כל הכבוד לסופרת גורית, ה״פודל הלבן״ משעמם. תצלום השער מהודר ויפה. אוהב אני מאד לקרוא ולנסות לפתור את חידותיו של מר יוסף בן-ישראל. מדור ה״תחביב" ו״טכניקה ומדע״ – יפים. סדרת ״נורית״ מעניינת וכתובה בחן רב ובטוב-טעם ״לכבוד שבת״, נאה ומעניין ביותר. הזוטות משעשעות וכמוהן ״מחיי הנוער בעולם״.

עתה חולה אני ומרבה (אני) לקרוא את ״הצופה לילדים״ מהשנה ומשנים קודמות. לדעתי, על אף זה שאין מספר עמודיו גדול הוא העיתון היפה והמעניין ביותר לילדים עד כתה ח^׳. עלו והצליחו! כה לחי!

תגובת העורך

– הגם בעיניכם נכשלנו בבחירת ה­סיפורים בהמשכים? — האם לא מוקדם מדי לפסוק כי ה״פודל הלבן״ משעמם? — האם רבים ביניכם אינם מוצאים עניין ב״מחופי גולתה לחולתה״?

בגיליון הבא נודיעכם את הפרטים על ההגרלה וכריכת החוברות.

השיבו בהקדם את תשובותיכם, כדי שנוכל להדפיסן באשנב.

שלכם העורך                                     ג' בכסלו תשכ"ד

*

תשובות המערכת

חורפי ראובן, בית-דגון: הפרס נשלח אליך בדואר.

ישראל שינדלר אשקלון: החוברת שבקשת נשלחה אליך. לדאבוננו לא קבלנו בחזרה את הספר שהזכרת ולכן לא יכולנו לשלוח לך אחר.

אילה רוזנברג, תל-אביב: בקרוב נודיע את הפרטים בקשר לכריכת החוברות משנת תשכ״ג.

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים,

מספרים לכם רבות על בנינה של הארץ והפרחת שממותיה ובטיוליכם אתם מסיירים במקומות הפיתוח החשובים ורו­אים במו עיניכם, כיצד העם השב למו­לדתו משקם את ארצו החרבה. כאנשים מאמינים אנו רואים בתהליך השיבה ל­ארץ את ראשית גאולתנו ובכל מעשה המתחולל נס מן השמים.

השבוע זכיתי לשהות שעה קלה במחי­צתו של הגאון ר׳ יוסף כהנמן שליט״א, ראש ישיבת פוניבז׳, ולהקשיב לסיפורי הנסים של מפעל חייו. הרב הישיש סיפר כיצד נשלח מליטא הכבושה בשליחות רשמית להציל יהודים וחזר בו מהנסיעה לארצות הברית, כדי להיכנס לא״י, וכיצד זכה להישאר בארץ ולייסד את ישיבתו המפוארת בבני-ברק. הסיפור הפשוט לכאורה, היה מאלף על כל פרטיו, והגאון היה מעיר אחרי כל פרק: ״תאמרו מקרה פשוט ואני אומר לכם נס. נסי־נסים…״

״נשארתי יחידי מכל רבני ליטא ועל כן ראיתי כחובה לעצמי להקים מחדש את הישיבות שנחרבו״… — הסביר. כ­מאמין גדול ראה הרב בהצלתו אצבע אלוקים והטלת שליחות נכבדה ולכן הק­דיש את כל חייו לשקם את חורבות חיינו התורניים, לייסד ישיבות ולהקים בתי אבות לניצולי השואה. השבוע נתרחבה ממלכתו התורנית של הרב מפוניבז׳ — בנמלה הדרומי של הארץ, באשדוד הנבנית ונורתה אבן הפינה לקרית פוניבז׳ חדשה.

*

לפני כמה שבועות סיפרנו לכם פרטים מאלפים על התנינים הרוקדים והיום אנו שמחים להביא לפניכם כמה תצלומים נדירים מחיי הדובונים.

ריקוד הדובונים

לפי בקשת חלק מן הקוראים נעתרנו להאריך את מועד הגשת החיבורים על הנושאים שהצענו לכם. נצלו את הזמן והמציאו את חיבוריכם כשהם כתובים

על צדו האחד של הנייר בלבד.

★

הדפסת הספר ״ערי עולם״ נסתיימה והפרס כבר נשלח לכל אלה שלא קבלוהו עד עתה.

הגרלת הפרסים הגדולה תתקיים במע­מד פומבי באחד מימי החנוכה. כמו כן תחל בקרוב קבלת החוברות משנת תשכ״ג לכריכה.

שלכם העורך                              י' בכסלו תשכ"ד

עשרים שנה לישיבת פוניבז'

הגאון ר' יוסף כהנמן

הרב הישיש, הגאון ר' יוסף כהנמן בטיול עם ילדיו בחוצות הקרייה

 ילדי ניצולי השואה בשיעור בבתי האבות שבבני-ברק

ישיבת פוניבז'

בתחילת תש״ד הגיע לארץ אחד מגדו­לי רבני ליטא. מרן הגאון ר׳ יוסף כהנמן שליט״א, שהשאיר בעירו פוניבז׳, ישיבה עם למעלה מאלף תלמידים. בטיילו ב­בני-ברק הוקסם ממראה שנתגלה לו על אחת מגבעותיה ובגבור התלהבותו הפ­­טיר! ״גבעה זו מתאימה לישיבה גדולה!״, תושב בני ברק, מר הלפרין, שנתלווה לרב בטיולו השיב: "אם כבוד הרב חושב שהמקום מתאים לישיבה הוא יכול להקימה מיד. הגבעה שייכת לי…״

בו במקום ביקש הרב לקנות את הגבעה ואחרי זמן קצר הוחל בהקמת הבתים הראשונים. בה׳ כסלו השנה מלאו עש­רים שנה לישיבת פוניבז׳ בבני ברק, המתנוססת במרכזה של הקריה, שהוקמה לזכר הישיבה והקהילה שהושמדו ע׳׳י הנאצים במלחמת העולם השנייה.

ביום בו חגגה הישיבה את מלאות 20 שנה לקיומה הונחה אבן פינה לקרית פוניבז׳ שניה באשדוד, שתהווה המשך למפעל הנצחת 18 ישיבות ליטא שהוכ­חדו בשואה.

משבעה אודים ל-1200

שבעת התלמידים הראשונים החלו ב­לימודיהם בצריף רעוע, שעמד בפרדם נטוש. אולם לא עבר זמן רב ועל הגבעה הרמה צצו זה אחר זה בתי מידות לתורה ולמגורים. כיום עומדת על הגבעה, בזיכרון-מאיר, קריה שלמה בנויה לתלפיות על בתי מדרשותיה. בתי האבות ובתי המגורים, שבעים בתי מידות עוטרים סביב את היכלה המרכזי והמפואר.

למעלה מ־400 תלמידים לומדים כיום בישיבה הגדולה וקרוב ל-200 בישיבה הקטנה וקרוב ל־500 ילדים וילדות מתחנכים בבתי האבות, בהם מתקבלים יל­דים מגיל 6 עד 15.

2.400 ילדים חונכו לתורה ולעבודה

בעמדו השבוע לסכם את פועל עשרים השנה, העלה הגאון הרב יוסף כהנמן את השיגיה המפוארים של הישיבה, שזכתה לחנך רבנים ומורי הוראה רבים, והפכה לבית אולפנה ליתומים ניצולי השואה. בסיפוק סיפר הרב כי 2.400 ילדים וילדות, שהתחנכו בבתי האבות ועזבו את הקריה, הקימו בתים נאמנים בישראל. גם כיום, אחרי 20 שנה של עמל ויגע בהחזרת האמונה לנפשות הקטנות ובגידול דור של לומדי תורה, אתם יכולים לראות את הרב, כסוף השיער, כשהוא משלב את ידיו בידי ילדי טיפוחיו ומטייל אתם בחוצות הקריה ההומה מקול גיל ומקול תורה.

אבנים נוצרו לבנייה

״יש לי מחלה לבניינים״ — אומר הרב הישיש בענווה — ״ואבנים נוצרו לבנייה ולא ליידוי״. — כיצד הוא בנה ובונה את קריותיו ? מנין הוא לוקח את הכוחות והכספים למפעלי התורה האדירים?

״כל מה שאתם רואים זה נס גדול, שורה של נסים שהשם יתברך חולל אותם ע״י שליחיו המסורים״ — מסביר הרב. ואכן, קריית פוניבז׳ היא נס גדול, שהתגשם ע״י פועלו וחזונו של הרב כהנמן וידידי ישיבתו בארצות העולם. תקציבה של הישיבה מגיע למיליון ורבע ל״י והוא מתכסה מתרומות הנצי­בים, הג׳וינט ומקורות אחרים. כל נציב (נדבן) בוחר לו יום הקרוב ללבו (יאהרצייט או יום שמחה מסוים) ובאותו יום הוא מכסה את הוצאות ההחזקה של הישיבה בסך 300 דולאר. משפחה של מאות נדבנים מקיימת באופן זה את השותפות הגורלית של זבולון ויששכר ומ: למאות תלמידי התורה לעסוק בלימודיהם.

ופרצת דרומה וצפונה להנציח מוסדות תורה

מרובים פעליו של הגאון כהנמן, נוכל להרחיב את הדיבור על כולם. מוטל עלינו לפרט כמה פרטים לתכניותיו הקרובות. כגולת הכותרת למפעלי ההנצחה לחיי התורה ויהדות ליטא יוקמו בארץ 18 ישיבות נוספות לזכר הישיבות שנחרבו. הראשונה תוקם באשדוד על כ-270 דונם והיא תכלול 1500 יחידות דיור, בנין רב-קומות לתעשייה ושלוש ישיבות: ישיבת גרודנו תלמידים, כולל אברכים ע״ש ר' חיים עוזר גרודזנסקי וישיבת לצעירים מצטיינים. כן יוקם מוסד חינוכי עם בתי אבות לילדים וילדות. בד-בבד עם הנחת אבן הפינה לקריה בדרום, רכש הרב כהנמן שליטה על כמה דונם בטבריה העילית, כדי להקים קריית תורה נוספת.

א.ב.

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים,

בשבוע שחלף אחזה חרדה רבה את שוחרי השלום בעולם, רצח נשיא ארצות-הברית, ג׳ון ס. קנדי, עורר חששות בקשר להמשך היחסים הטובים שהשחירו בין המעצמות, אחרי חתימת ההסכם בדבר איסור הניסויים האטומיים. עוד מוקדם לקבוע כיצד עלולים להת­פתח העניינים בזירה הבינלאומית, כשכדורים נשלחים ללבם של נשיאים ה­שומרים על שלום האנושות, אולם אין ספק שאנו עומדים בפני מפנה חשוב ב­יחסי העמים. במוצאי השבת, כשהידיעה על הירצחו של קנדי נתפרסמה ברבים, נמצא העיתון תחת מכבש הדפוס. ממש ברגע האחרון שינינו את תוכנה של התצפית וסיקרנו בקצרה את פרשת הרצח. הפעם אנו מבי­אים לכם פרטים מתולדותיו של הנשיא המנוח וכן תיאור קצר מהלווייתו.

★

במרכזה של החוברת, תמצאו כתבה על קניה העומדת לקבל החודש את עצמאותה. ישראל מקיימת קשרי ידידות הדוקים עם העם הקניתי ומסייעת לו בהקמת שי­רותיו הממלכתיים ובפיתוח ארצו ואוצרותיו. מומחים ישראלים שוהים זה כמה שנים בקניה ומדריכים את בני הארץ בענפי החקלאות והתעשייה השונים.

בשער אתם רואים משתלמת מקניה בקורס למדריכי נוער בבקרה במועדון של נוער ישראלי.

★

חשבנו כי הצלחנו לשרש מקרבנו את תופעת הגנבות הספרותיות, זה מזמן לא נאלצנו להוקיע אחד הקוראים על העתקת יצירה של הזולת ועל הכשלת הקוראים והמערכת, לפני ימים אחדים הסב יוסף זילברפרב מתל-אביב את תשומת לבנו לכך, כי חידת המילואים (9) של אורי רבי, הוא העתק מדויק מחידתו שנתפרסמה בתשכ״א, בגיליון מספר 48. עלינו לגנות את המעתיק ולהזהיר את האחרים בל ינסו כמוהו להתפרסם ע״י ״העתקים״ דומים.

שלכם, העורך                           י"א בכסלו תשכ"ד

 

ילדי ישראל מציירים

״בגן" — ציורה של טל יצחקי בת 51/2 מרמת אביב

 בימים אלה הופיע האלבום הראשון, שהוצא ע״י הוצאת לוין אפשטיין, בשם ״ילדי ישראל מציירים״. הציורים הכלולים ב­אלבום זה נלקחו מהתחרויות שנערכו ע״י חברת ״סונול״ בשנים 1958 ו-1962. בשתי הפעמים פר­סמנו פרטים על תוצאות התחרו­יות בליווי דוגמאות מהציורים עצמם.

באלבום 12 תמונות המדגימות את הווי הארץ, נופה וחגיה, כפי שילדי ישראל חיים ורואים אותם. בדברי הלוואי של הגברת אילה גורדון, מבית הנכות ״בצלאל׳׳ בירושלים, אתם יכולים לעמוד על סיבות התעניינותם של המחנכים, הציירים והפסיכולוגים בציורי הילדים. אותנו מעניינים הציורים עצמם, שכן בהם ניתן לנו להכיר את העולם מבעד לתפיסתם של הילדים ולהכיר את עולם הילדים ע״י הציורים.

שפת צורות וצבעים

כשאנו מסתכלים בציורים, אנו קוראים בהם את מאווייהם, חלומותיהם והתרשמויותיהם של ה­ציירים הקטנים. העצמים לפעמים מעוותים ומידותיהם מוגזמות, לפעמים הם תואמים את המציאות ולפעמים הופכים לסמלים בשפת הצבעים והקווים של יוצריהם. ערכם של הציורים הוא במקוריותם, כלומר, שנעשו באופן חופשי בלי השפעה מבחוץ. הילדים בחרו להם את נושאם, או שבחרו באופן חופשי על נושא שנראה להם.

נוף הווי וחגים

טל יצחקי, בת 51/2 מרמת -אביב, מיוצגת ע״י ציורה ״בגן" הציור מצטיין בצבעים הססגוניים, יהודה דרורי, בן 10, מכברי, מתאר טרקטור בעת חריש, אלדד, בן 111/2, מעין-גב, מתאר את קיבוצו, שעל שפת הכנרת. יוסף דנשטיין, בן 121/2 מתאר את הים כפי שנראה מסיפון אנייה בים. ויס, בת 13, מקרית מוצקין מתארת כפר ערבי. גד פלנר, בן 12, מפוריה, מתאר פועלים הנחים בין העצים ואילו מיכה, בן 12, מתאר את העולים החדשים בהגיעם לנמל. צפרא רט, מגבעת חיים, מתאר עיר מזוויתו. חמוטל מאירי, בת 12, מאפק, מתארת תמונה הנראית מבעד לחלונה. לאה אורבך, בת 10, מכפר-אברהם, מתארת את "יציאת מצרים״ ונעמי, בת 11, מחיפה, מתארת ״ערב בסוכה״.

האלבום הוצא בצורה נאה, הציורים הודפסו בצבעים. אין ספק שהופעתו הנאה תתרום רבות לפתוח החוש האסטתי של ילדינו ותהפוך את חוויות הציור לתחביב נאה ביותר.

א.ב.

 

נשבענו לאלוקינו שאין אנו ממירים אותו בא–ל אחר

לפני 2131 שנים קדשו שבעה יתומים מישראל את השם בסרבם להשתחוות לצלם. האגדה מספרת כי אחרי הרג הששה, פנה הצורר, בדברי פיתוי, לקטן שבכולם ואמר: ״בני השתחווה לצלם !״

הנער שראה את גבורת אחיו סירב והכריז: "נשבענו לאלוקינו, שאין אנו ממירים אותו בא-ל אחר״.

— מאין שאב הנער הקטן, בנה היקיר של חנה התמימה, את עוז רוחו? מגווילי התורה הקדושה, מהקרבתם של החשמונאים ומהחינוך לאמונה, שקבל בבית ספרו ובבית אמו­.

*

האור שהודלק ב­מלחמת המכבים לא דעך, אלא המשיך להאיר עד חורבנו של הבית ומשם הועבר לבית הכנסת של המורדים שהתבצרו בהר מצדה.

הציור שנמצא בארמון הורדוס במצדה

מסביב צרו הרומאים עם מכונות הניגוח שלהם, אך בפנים החומות הועלה אור החנוכה כשהלוחמים הנצורים צופים אל ירושלים הקדושה. חדורים אמונה בצדקת מאבקם היו שרים מזמורי תהילים ומתפללים לה', כי יצילם מידי האויב האכזר.

המגילות שנמצאו בין הריסות בית הכנסת במצדה מכילות את תהילים פרקי פ"א-פ"ה, בהם מובעת הנבואה: "לא יהי בך א–ל זר, ולא תשתחווה לא–ל נכר, אנכי ה' אלהיך…"

בפרק פ"ג קורא המשורר: "אלוקים אל–דומי–לך, אל תחרש ואל תשקוט א–ל ! כי הנה אויבך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש".

אחרי בקשת הנקם מן האויב מביע המשורר בפרק פ״ד את רחשי לבו וכיסופיו לירושלים, "נכספה גם כלתה נפשי לחצרות ד', לבי ובשרי ירננו אל א–ל חי״.

*

בין 960 הלוחמים במצדה נמצאו גם ילדים. עצמותיו של אחד מהם נתגלו בימים אלה ע״י המשלחת הארכיאולוגית העורכת חפירות בהר.

– מה עשו הילדים הקטנים במצדה? התפללו לה׳, עזרו ללוחמים, שחקו במכבים וחלמו על ירושלים משוחררת.

לפני שנים צאו בקיר על ארמונו של הורדוס ציור חרוט בטיח ובו: בית מוקף גן וחומה, עצי תומר ופרי, שער ומגדלים. בצד השמאלי חרוט בטיח שלד של מנורה שלא הושלמה, כנראה שחיצי האויב קטלו את הצייר בטרם השלים את ציורו.

בעמדכם מול נרות החנוכה, הגו-נא בחוט המופלא המקשר את מקדשי השם הקטנים, בניה של חנה, עם הלוחם הקטן, שנפל בהר מצדה בטרם השלים את ציור מנורתו.

אורה ושמחה בחג האורים!

שלכם העורך                כ"ד בכסלו תשכ"ד