שאול רז, עורך "הצופה לילדים" – תמוז, אב, אלול – תשכ"ד

 

בעיתוני "הצופה לילדים" כתבות החתומות א.ב.

אלה ראשי תיבות של השם אהרון בינדר

שמו הספרותי של שאול רז.

אשנב למערכת

קוראים יקרים

לפנים היה היריד מקום מפגש ליושבי הכפרים, שבאו למכור את תוצרתם ולהצטייד בזרעים, אריגים, מכשירים וכלי עבודה. חיות מיוחדת הביאו לירידים הגדולים בעלי החיים השונים, שהובאו על ידי הסוחרים למכירה. פה נוסו סוסי העבודה והמרוץ, השוורים, הפרות והצאן. בארצות רבות, נהוגים הירידים עד היום הזה והם משמשים מקום לבילוי ולחוויות לילדים ולמבוגרים. בארצנו יש רק מקום אחד שאפשר בו למצוא אווירה של יריד זוטא וזה שוק הבדווים בבאר שבע.

השווקים היו בעבר בערים שבשפלת החוף ויושבי הכפרים היו נאלצים לרדת מן ההרים, כדי לקחת חבל בהם ועל כן קראו למפגשי האיכרים והסוחרים "יריד", כרגיל במפגשי המונים עסקו בהם גם בעסקי בידור וביטלו בהם הרבה זמן. ר׳ עקיבא היה מודה לה׳ על ששם חלקו בין יושבי בית המדרש ולא שם חלקו בין יושבי קרנות השוק.

על אף יחסם השלילי של חכמינו ליושבי הקרנות, הרי שהכירו בהכרח החיוני של המו״מ ההמוני של היריד ובצדדיו החיוביים. מסופר כי ר׳ חייא ור׳ שמעון בר-חלפתא הלכו לשוק של ערביים, כדי ללמוד מפיהם את שפת התרגום, ששכחו וכן הועילו ביקוריהם אצל הסוחרים, לפרש ולהסביר מילים סתומות ובלתי מובנות בגמרא.

*

השבוע נפתח יריד המזרח בגני התערוכה של תל-אביב – היריד "הגדול ביותר״, שנערך אי-פעם בארץ.

 היריד

יריד המזרח בגני התערוכה

כמובן שאין כל השוואה בין היריד התל-אביבי ליריד העולמי בניו-יורק, עליו סיפרנו לכם לפני שבועות מספר. על היקפו ותוכנו של היריד, מספר לכם א. ב. ברצוני רק לציין, כי מארגני היריד דאגו לכך, שיהיה מה לראות בו והעיקר, שאפשר יהיה לקנות בו חפצים, שימצאו חן בעיני המבקר. שמורות לכס הפתעות רבות בשטח הבידור, והרי פתיחתו של היריד בתחילת החופש הגדול, הוא ״ממש״ דבר בעתו.

שלכם העורך                           ו' בתמוז תשכ"ד

 

יריד המזרח פותח שעריו

בשנים האחרונות דובר הרבה על ספי­נות חלל שיטוסו לירח; על מכשירים אלקטרוניים הפותרים בעיות מסובכות ועושים עבודה של עשרות אנשים; על מכוניות מהירות ומשוכללות וחידושים והמצאות אין קץ. לפופולריות מיוחדת במינה זכה לווין התקשורת טלסטאר, המאפשר העברת תכניות רדיו וטלביזיה, מחלק אחד של כדור הארץ למשנהו. ביריד המזרח, שיפתח היום בגני התע­רוכה של תל אביב, תוכלו לראות כמה מפלאי התקופה האלקטרונית. כ-40 מדינות ואלף מציגים מישראל, קרוב ל-40 מדינות זרות מציגים ביריד את החדיש והמאפיין ביותר בתעשייתן ואומנותן. בין המציגות למעלה מ-12 מדינות המשתתפות בפעם הראשונה ביריד בתל-אביב. בין המדינות המשתתפות נמ­צאים: ארה״ב, בריטניה. צרפת, איטליה, פולין, בולגריה, הונגריה, דנמרק, נור­בגיה, שבדיה, פינלנד, איסלנד, קנדה, ארגנטינה, אוסטריה, בלגיה, הולנד, גאנה, גואטמלה, ניקרגואה, הונדורס, סלוואדור, קוסטה ריקה, הפיליפינים, נפאל ועוד. מישראל משתתפים משרדים ממשלתיים (תחבורה, שיכון, חקלאות ופיתוח) חב­רות שונות, מפעלי תעשייה ובעלי מלאכה — למעלה מאלף מציגים.

תאורה

בדיקת התאורה ביריד

rahaf

קרוניות "הרחף" מוכנות לרחף

תפוז ענק ותא חלל

שטח היריד שופץ והורחב והוא מקיף כיום 255 אלף ממ״ר. דרכיו הורחבו ובוססו בו ביתנים חדשים ושטחי נוי. מראהו הססגוני בולט בעיקר בלילה, כששלל או­רות מציף את הדגמים והניתנים הרבים. כדי להקל על הגישה ליריד נסלל כביש חדש משני בשדרות רוקח והוקם גשר חדש מתחת למסילת הברזל של הרכבת, כך שזרם כלי הרכב ינוע בששה מסלולים ללא הפרעות. היריד יפתח את שעריו כל יום, מלבד ערבי שבת. בשעה 4 אחר הצהרים ויהיה פתוח עד חצות.

כללי

היריד – מראה כללי

הצימוקים העיקרים ביריד הם – דגמי תא החלל והטלסטאר, בביתנה של ארה״ב והתפוז בן 12 המטרים, שבתצוגה החקל­אית הישראלית. התפוז הענקי בולט על רקע המדשאות הירוקות בצבעו הכתום-אדמדם ומזמין את המבקרים לעלות ול­היכנס לתוכו כאילו חיו בארץ הגמדים. לחובבי הגבהים לא ניתן, אמנם, להתנ­סות בטיסה לחלל, אולם הם יכולים לחדש את חוויותיהם ברחיפה מענגת ב״רחף״, הנע על הכבלים מעל היריד.

עשרות דגמים של מכוניות ובאזאר בינלאומי

בין התצוגות מחו"ל ראויות לציון: אוצרות בית המלוכה של נפאל, הקרמי­קה מפולין, הרהיטים מפינלנד, המכשירים מהתעשייה האווירית הצרפתית, המכונות מבולגריה, פולין, בלגיה ובריטניה, מכשירי האלקטרוניקה והטלביזיה מארצות הברית ואוסטריה. כן מעניינים המוצ­גים של הביתן הסקנדינבי ומוצגי ארצות אפריקה. בתצוגה הישראלית מעניינות עשרות המכוניות החדישות, התוצרת המגוונת של התעשייה, השיגי החקלאות, מתקן להתפלת מי הים וביתן השיכון. נוסף לכל אלה יש כמובן הרבה דברים מעניינים כגון: רהיטים, צעצועים, ספרים, מכונות ו…טלביזיה (כמובן של אמקור).

אופיו של היריד מובלט הפעם ע״י כך, שבבאזאר הבינלאומי המיוחד אפשר לרכוש מוצרי אמנות עממית ממרבית המדינות המשתתפות ביריד. תלאביב, מרכז תרבותי וכלכלי

ציירים

הציירים מסיימים את עבודתם בביתנה של תל-אביב

"הגמל המעופף", שעמד בכניסה ליריד המזרח לפני קום המדינה, הוצב מחדש בכניסה ליריד. בצל כנפיו של הגמל מציגה עירית ת״א, על שטח של קרוב לדונם, את חייה ויצירתה בשטחי התרבות והכלכלה.

בשטח היריד עוד הולמים פטישים אולם שעריו כבר פתוחים לרווחה, שומרים מיוחדים שומרים על התצוגה, ששוויה למעלה ממאה מיליון לירות ועשרות דיילות במדים, הדוברות 9 שפות, מוכנות להדריך את 700 אלף המבקרים.

א.ב.

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים,

כשני מיליון אנשים עולים מדי שנה למגדל הפלדה היפה, הניצב בשדות מארס בפאריס, והנקרא על שם מתבננו היהודי אייפל; שני מיליון אנשים משתאים למראה היפה המשתרע למרגלות המגדל המתנשא לגובה של 300 מטר, כששם אייפל נישא על שפתותיהם. — ממה מת­פעלים המבקרים? ומדוע הם מעריצים את המתכנן הגאוני?

אייפל

מגדל אייפל

כמובן שהמראה היפה הוא הגורם ה­ראשון להרגשת ההתפעלות, אך לא פחות מהמראה מעורר את התפעלותם המגדל עצמו. צורתו היפה והנישאת למרומים, שייכת לפלאים ההנדסיים היחידים במי­נם, ואין פלא שהיא מעוררת הערצה למתכנן הבלתי נשכח.

אייפל הגה את רעיון המגדל שנים רבות, אחר כך ישבו 40 מהנדסים במשך שנתיים והכינו 5 אלפים שרטוטים ורק אחר כך עמלו אלפי פועלים במשך שלוש שנים בהקמתו. המגדל מורכב מ־15 אלף חלקים והוא בנוי באמצעות 2.5 מיליון מסמרים…

השנה מלאו 75 שנים להקמתו של המגדל והצרפתים הגאים עליו, לא שכחו לציין את התאריך החשוב במבצע מיוחד, עליו מספרת לכם ה. ר. ב״כדאי לדעת״. כל גיליון הוא במובן מסוים מבצע הנדסי מדוקדק. גם עלינו, העורכים, לחשב מראש את תוכנו של כל עמוד ואת צורתו, את עיטוריו, כותרותיו וצורת אותיותיו. על אף התכנון המדוקדק, ה­בדיקה וההגהות המרובות קורים ׳תקרים׳ וטעויות.

רבים מכם שמחו ״לגלות״, כי ב״חליל הפלאים״ ״הדפסנו״ גלופה בצורה הפוכה. ובכן, היתה זאת אחת התקלות השכיחות. עד לרגע שלפני ההדפסה הונחה הגלופה בצורה הנכונה בעמוד, אלא שהמדפיס, שהחליט לשפר את הדפסתה, ע״י הדבקת קרטון לגבה, החזירה למקומה בצורה הפוכה וכך נדפסה, גם, לדאבוננו.

על השגיאות והטעויות ההולכות ור­בות במקביל לתיקונים, מספר הסופר ש״י עגנון ב״שבחו של נח״.

וְאִם תִּקַנְתִּי תֵּבָה אַחַת כְּמוֹ שֶׁהִיא צְרִיכָה לִהְיוֹת.

מֵאוֹתוֹ תִּקוּן עַצְמוֹ צָצוֹת שְׁתֵּי שְׁגִיאוֹת.

ובכן, אל תתפלאו. דברים כאלה קורים. הבחננו בכך, אולם היה כבר מאוחר מדי מלתקן.

שלכם העורך                           י"ג בתמוז תשכ"ד

 

שאנב למערכת

קוראים יקרים,

כולכם מכירים את אימרתו־סיסמתו של יוצר התנועה הציונית ד״ר זאב הרצל: ״אם תרצו אין זו אגדה״. היום, במלאות ששים שנה לפטירתו, הפכה דמותו לאגדה קוסמת. מדינת ישראל, שהרצל חזה את תקומתה המדינית והקדיש לה את כל חייו, מקבצת את פזורי עמנו לתוכה ומשמשת מגדלור של קדמה ותרבות בעולם כולו. בקריאתו המפורסמת של הרצל לנוער העברי נאמר:

״התחברו בחורים!

אנו צריכים לכם,

אנו מחכים לכם !…

למדו בשקידה ובהת­להבות,

אנו נזדקק לכוחותיכם ולידיעותיכם.

הנוער העברי שמע לקול הקריאה, למד לעבוד וללחום ובתושייתו ובהקרבתו סייע להקמת המדינה ולהגשמת חזונו של הרצל.

הרצל לא היה היחיד שחלם על תחיית העם בארצו, אולם יותר מאחרים הבין, כי יש להקים תנועה עממית גדולה שתאבק באמצעים מדיניים וכספיים על הקמת המדינה.

המשורר חיים נחמן ביאליק, שנפטר לפני שלושים שנה, בכ״א תמוז, יום אחרי פטירתו של הרצל, הכשיר את הלבבות מבחינה רוחנית. בשירי הזעם והתוכחה עורר את העם לזקוף את קומתו ולצאת מהגיטאות החשוכות. ביאליק, כמו הרצל, אהב את הנוער היהודי ותלה בו את תקוות העתיד. חיבה מיוחדת נודעה ממנו לילדים. באחד משיריו היפים הוא שר:

"אוֹ אָקוּמָה אֵלְכָה לִי אֶל הַיְלָדִים,

הַמְשַחֲקִים לְתֻמָם בַּשָׁעַר,

אָבוֹא אֶתְעָרֵב בִּקְהָלָם,

אֶאֲלֵץ שִׂיחָם וְלַהֲגָם –

וְטָהַרְתִּי מֵרוּחַ פִּיהֶם

וּבְנִקְיוֹנָם אֶרְחַץ שְׂפָתַי״.

רבים מבני הנוער נפלו חלל בשדה המלחמה ורבים נפלו אי־שם בדרכים ובמחנות ההשמדה. נעשו ניסיונות להציל ולמלט, אולם ידו של הצר הנאצי, שהפך את יבשת אירופה לגיהינום ולתופת, סגרה את הגבולות והכחידה מיליונים מבני עמנו.

עתה, משהוקמה המדינה בחסדי שמים ואחרי קרבות עקובים מדם, מוטל עלינו לשמור על חייו של כל ילד ואדם יהודי ולגונן על כמותו של עמנו הקטן.

בחודשים האחרונים נהרגו ונפצעו עשרות ילדים. די אם נזכיר את אסון הגדנעיות, בכביש הרצליה, שעלה לנו בחייהן של שלוש נערות. — האמנם על מדינה הקוטלת את אזרחיה וילדיה חלם הרצל וכל אבות הציונות האחרים ?

הסטאטיסטיקה שנתפרסמה בזמן האחרון מחרידה במספריה. בשנת 1963 נהרגו בישראל 285 אנשים, מהם 55 ילדים. בין הפצועים והנפגעים מגיע מספר הילדים לכדי 25 אחוזים (2547).

פעמים רבות שוחחתי עמכם על חובתו של כל אדם לשמור על חייו. עתה, עם בוא ימי החופש הגדול — הימים השמחים והנעדרים כל עול – עליכם לזכור את הצוו ״ונשמרתם לנפשותיכם״.

שחקו ובלו יפה אך שמרו על חייכם ועל אושרם של הוריכם!

שלכם העורך                                 כ' בתמוז תשכ"ד

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים,

האגדה מספרת, כי כנסת ישראל, המת­געגעת לימי תפארת של בית המקדש, מתלוננת לפני ריבונו של עולם ואומרת: ״שממה עלי נפשי, כשאני עוברת על ביתך והוא חרב וקול דממה בתוכו, ואו­מר: מקום שזרעו של אברהם הקריבו קרבן לפנים והכהנים עומדים על הדוכן ותלויים מקלסין בכינורות — יהיו שוע­לים מרקדים בו?״

בימינו כשגם השריד האחרון של בית המקדש, הכותל המערבי, נמצא בידי צר ואויב ואיננו יכולים לעבור על פניו ולראותו בדממתו ושממונו, אבלנו כבד פי כמה וכמה.

בדרך

בתוככי העיר העתיקה

בדרך לכותל המערבי

משהו על הכותל המיותם וממראות ירושלים העתיקה, אנו מגישים לכם בעמודים 9—8. במדור ״הספינות שב­דרך״, מספר לכם ברוך על אסונה הגדול של ״פטריה״, אניית המעפילים, שהפכה סמל למרי היהודי.

*

אינני יודע אש הצלחתם בבניית הטיסנים, אולם אין לי ספק, שסיפורו של מר רודניצקי על ה״למד וו׳׳, הטיס אתכם לשמי רום של הווייתנו. אחדים מכם ניצלו את הזמן הפנוי ושיגרו לנו את דעותיהם והערכותיהם על ״מחופי גולתה עד חולתה״. עתה הזמן לשגר הערכות גם על ה״למד וו״…

אחרי שגמרנו את מסע ההרפתקאות לארכה של הארץ, אנו שבים עם גורית, ל"מרתף העזוב". בגיליון הקרוב נחדש את פרסום "סיפורי החבריה", שכה התחבבו עליכם בשנה שעברה.

*

לפני שאסיים, ברצוני להפנות את תשו­מת לבכם לסיפורו החדש של א. צורף, ״יעקב ורחל ושבעת הזקנים״, המבוסם על אחד מסיפוריו הנודעים של ר׳ נחמן מברסלב.

שלכם העורך                         ה' באב תשכ"ד

 

ירושלים השבויה

ארץ ישראל היא מרכזו של העולם ולבה של הארץ – ירושלים, עיר הקודש. במשך מאות בשנים הייתה ירושלים לסמ­לה של החירות העברית ולמקור יניקתה של מלכותה ותפארתה.

חורבה

חורבות ירושלים שחרבה במלחמת השיחרור

מירושלים שאבו כל בני הדתות את השראתם, אולם ירושלים הייתה בירתה של ישראל — עיר שמחברת את שבטי ישראל זה לזה ע״י חיי התורה, המשפט והצדק.

הר

מבט ממגדל דוד, המקום הקרוב ביותר לכותל המערבי

דורות על דורות קונן העם על חורבנה ומאן להנחם, דורות על דורות שפך את דמעותיו ליד הכותל המערבי והת­פלל לבואו של הגואל. השבועה, שנשבעו אבותינו על נהרות בבל : ״אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני״, נחרתה בלבו של העם והפכה לצוו קדוש, לכונן את הרי­סות הארץ ולבנות אותה מחדש.

דוד

מגדל דוד

לכל מקום לשם הוגלו בני עמנו הבי­או עמם משהו מקדושתה של ירושלים; חייהם היו ספוגים בתוגה על חורבנה וחלומותיהם היו ארוגים בשמחת בנינה. שלוש פעמים ביום התפללו בהפנייתם את פניהם לירושלים וכל הליכותיהם היו מלווים באבלה של ירושלים.

במשך אלפי שנים לא שכחו את בי­רתם הנאה, עד שהאבל על ירושלים ובית המקדש הפכו לסימן היכר של חייהם.

בנה יהודי בנין שייר זכר לחורבן, ערך סעודה או קנה לו בגד – גרע מהם משהו כזכר לחורבן – כל עוד ירושלים חרבה – אין שמחה ואין חג.

אוויר

העיר העתיקה על חומותיה – צילום אוויר

בשעה שיהודים החלו לעלות לארץ הקודש, התיישבו בירושלים סמוך לכותל. מאות בשנים הקיפוהו בישיבות ובמוסדות צדקה ובין אבניו הסתירו את בקשו­תיהם הכמוסות והטהורות ביותר. כך נמשך הדבר דורות על דורות, עד שהחל המצור הערבי, בשנת תש״ח, כשהעיר העתיקה ורחבת הכותל נפלו בידי צר.

אב

ידידי הצופה עולים למגדל דוד אל מצפה הבית

א.ב.

 

 

אשנב למערכת

קוראים יקרים,

שמעה של תנועת חב״ד יצאה לתהילה בארץ ובעולם. לרבים מכם נזדמן לבקר בכפרם של חסידי חב׳׳ד בימים שלפני חג הפסח, או בסמוך לי״ט בכסלו, יום גאולתו של הרבי מן הכלא הרוסי. הפעם אנו מביאים לכם פרק מאלף על מעלליהם של חסידי חבד בימי מלחמת העולם השנייה, בסדרתו של ברוך, ״הספינות שבדרך", הרשימה דנה בפרשת הצלתם ועלייתם של ילדי חב״ד, שגדלו והתחנכו תוך מסירות נפש עילאית במחתרת, תחת המשטר הסובייטי המדכא כל גילוי של חיי דת יהודיים.

חבד

חבדני"ק חמוד

*

רבים מכם תמהים מדוע אינני ממשיך להשיב להם תשובות בקשר לתכניות ולהצעות לשיפורו של העיתון. לא אוכל להסביר לכם את כל הסיבות, אולם הסיבה הראשית היא, שהנהלת העיתון דנה בתכניות שונות בקשר לעתידו ולכן נמנעתי מלהבטיח דברים שלא אוכל אולי לקיימם, התאזרו בסבלנות והתשובה לבקשותיכם ולהערותיכם לא תאחר להופיע.

בינתיים מצאתי כמה מכתבים הראויים לפרסום, והגה הם לפניכם :

״לדעתי היה כדאי לפרסם את ״מחופי גולתה וחולתה׳׳. הסיפור היה יפה מאד וחבל שהוא כבר נגמר, גם ״מגלים וממ­ציאים״ יפה מאד.״

מרדכי ינאי, גבעתיים

*

״ברצוני להעיר ש״הצופה לילדים״ השתפר מאד. אפילו אני, שגילי הוא 16 נהנה לקרוא מדי שבוע בשבוע את מדוריו המעניינים. האם אינכם יכולים לפרסם מדור מיוחד לבני 16?

יהונתן צויקר, נתניה

*

״העיתון משתפר והולך. הסיפור ״מחופי גולתה לחולתה״, היה מעניין וה״למד־וו״, משך את הלב. בזמן האחרון לא פורסם ״אשנב למערכת״. עלי לציין כי הוא היה מעניין.

שלכם העורך                         י"ט באב תשכ"ד

 

שלום לכם ילדים!

זה שבועות אחדים לא שוחחתי עמכם על הבעיות והנושאים החביבים עליכם, אף לא השבתי על שאלותיכם התכופות: מדוע לא מופיע ״אשנב למערכת״?

חנה

זה זמן רב התכוננתי להסביר לכם את סיבת שתיקתי ולא עלה הדבר בידי. היה לי רצון לשוחח עמכם הרבה מאד, שיחה לבבית וגלויה, כפי שהייתי רגיל לעשות במשך 12 שנות עריכתי את ״הצופה לילדים״.

razi

בכנס הקוראים באולם "יד-לבנים" בפתח-תקווה,

ברקע, מקהלת מוסד "עלייה",

יושבים: המפקח – י. דור. ברוך אורן מנהל סניף "יד לבנים" בפ"ת

העורך שאול רז עורך הצופה לילדים נושא את דברו

אולם, כאמור, דחיתי את הדבר, כדי לא לצער אתכם יתר על המידה.

אני מניח כי נתנסיתם כבר בחייכם בניסיונות דומים לשלי, כאשר התכוננתם, למשל, לשוחח עם ידידיכם וחבריכם הטובים, את שיחת הפרידה האחרונה.

התחילה נדמה לך כי תהיה זו שיחה נצחית, שלא תיפסק לעולם. מחוגי הזמן אצים רצים ואי־שם במעמקי ישותך נדחקות ומסתדרות המילים המבקשות לצאת מפיך. אתה מתכונן לנצל את הרגעים המעטים שנותרו, כדי לבטא את רחשי לבך הכי עמוקים, אך לבסוף אינך דובר מילה. — הנך לוחץ את ידו של ידידך ובלבו עוברים גלי-תוגה חמים ובזווית עיניך נוצצות דמעות-צער­­…

*

מדי שבוע היינו מציצים ב"אשנב" ומח­ליפים דעות, מציעים הצעות, מביעים בקורת, בוחנים תכניות וכו'. רעות עמו­קה נקשרה בינינו, ילדים, רעות שלא הייתה תלויה בשום דבר מלבד הדאגה לעיתוננו. לצערי לא נוכל להמשיך בכך… עלי לנעול את "אשנבי" ולומר לכם את השלום האחרון.

תשאלו בוודאי: מדוע? ואני אהיה חייב להשיב על שאלתכם.

פעמים רבות הזעקתי אתכם ואת חב­ריכם, כי יקראו את העיתון ויחזקו את מצבו הכספי; פניתי למוריכם ולהוריכם, כי יושיטו את עזרתם לקיומו ולביצורו, אך פניותי וקריאותי לא זכו להד הד­רוש. ההוצאות עלו והגיעו לסכומים נכ­בדים, עד שהנהלת ״הצופה", שממנה את הוצאת העיתון במשך כל השנים, לא ראתה אפשרות להמשיך ולשאת בנטל הכספי הכבד והחליטה להפסיק את הוצאתו במתכונתו הנוכחית.

כדי שלא יווצר חלל ריק החליטה ההנהלה להוסיף לגיליון של שבת של ״הצופה״, שני עמודים, שיהיו מוקדשים לילדים ולנוער.

*

ייסודו של ״הצופה לילדים״ לפני 18 שנים, הפך לחג גדול במחנה היהדות הדתית לאומית. אחרי הכנות מרובות נמצאו האנשים שנטלו על עצמם את תפקיד העריכה. הלא הם המורים וה­סופרים : מ. טביומי ז״ל ויבדלו לחיים: א. בר־טורא, מ. צ. אפרתי וב. צביאלי. תולדותיו של העיתון מיום היווסדו, הלא מסופרים באריכות בגיליון העשור, שהופיע בג׳ באדר תשט״ז.

*

באחד הימים עצרני ילד קטן ברחוב ״סליחה — אמר — אולי אתה יכול להעביר אותי את הכביש?״

בדומה לכך פנה אלי לפני 12 שנים מנהלו של ״הצופה׳׳: ״אני זקוק לאדם שייטול על עצמו את עריכת ״הצופה לילדים״, אתה מוכן?״

— מוכן — השבתי. ומאז הושטתי את ידי לרבבות קוראים. ימי ולילותי היו קודש לטיפוחו של העיתון ולחיזוק הקש­רים עמכם.

כל אחד מקודמי שקד על פיתוחו ושי­פורו של העיתון, על הרחבת מתכונתו, צורתו ותוכנו. כשקבלתי לידי את העריכה יזמתי מיד את המשאל הראשון, שנועד לתת תמונה נאמנה של משאלותיכם, התעניינותכם וטעמכם. בעקבות משאל זה פתחתי את ה"אשנב", שכה התחבב עליכם. באמצעותו יכולתי להרגיש כל משב רוח חדש, כל שינוי בהתעניינות ובטעם וניתן לי מיד לשנות, להוסיף או לגרוע, חומר מסוים ולספק את בקשותיכם.

אחרי פתיחת ה"אשנב", בא מפעל ה־כ״צים [כתבים צעירים]. למעלה ממאה כתבים צעירים (שם שנתחדש ב״הצופה לילדים״ ואומץ ע״י אחרים) נבחרו אחרי תשע התחרויות שערכנו. ביניהם נתגלו בעלי כשרון שזכו לטיפוח ולדרבון. לרבים מהם פתחנו את הדרך לכתיבה ואחדים מהם זכו להגיע לרמה נאותה ושמם מתנוסס מדי פעם בעיתונות. הבולטים ביניהם: טובה הרשקוביץ, אלעזר לוין, אברהם מלצקי, שרה בארי, מנחם רוטנברג, נדיה גרוסר, ניצה רסלר, נורית פרייזר ויהושע שמש.

gazim

הכנס הראשון של הכתבים הצעירים

מימין לשמאל: א. לוין, צ.פרידמן, נ. סנדלר, ד. שפירא, מ. ליבוביץ,

י.שמש, שאול רז, ש. וולק.

אולם לא אלה בלבד התחנכו על ברכי העיתון, רבים מבין הכתבים והקוראים תופסים כיום עמדות במערכות החינוך המדע, הביטחון, ההתיישבות וההוראה. יש מהם רבנים, מורים, סטודנטים, קצינים ועיתונאים.

לא אגזים אם אומר, כי למעלה ממאה אלף ילדים ובני נוער שאבו עידוד, ידע והנאה רוחנית מ-י״ח כרכי ״הצופה לילדים״ והודות להדרכתו של העיתון נשארו נאמנים ליהדות הנאמנה. ב־905 ה­חוברות של ״הצופה לילדים״, מקופלת מלחמתה של היהדות הדתית על דמותה של המדינה וב־13,670 עמודיו, מסופרים מרבית מאורעות העולם, שאירעו בשמונה עשרה השנים האחרונות. לא היה כמעט מפעל חשוב במדינה שלא הבאנו אותו לידיעתכם ולא הייתה מערכה שלא שי­תפנו אתכם בניהולה. שמרנו על טוהרו של עולמכם, שיהיה רחוק מרדיפת הכבוד ומלחמות הסרק של הגדולים, אך צמוד לייעוד ולקצב הזמן. מדורי המדע והטכ­ניקה של עיתוננו היו מהמשובחים שבעיתונים. ידעתם על מהפכת האוטומציה ופיתוח הטילים, לא פחות מאשר על המוביל הארצי, ייבוש החולה או התגליות הארכיאולוגיות, ויחד עם זה הבאנו אתכם לכל פינות העולם, במסעות המקיפים מקוטב אל קוטב. המדורים שהיו מוקד­שים: לשבת ולמועדים, לידע היהדות, ספרותה ומנהגיה, היו מהמעולים שבעי­תונות הילדים שלנו. בהשפעתם הוכנסו מדורים דומים לשאר עיתוני הילדים ופר­קים חשובים על נושא זה, כגון סיפורים ושירים, נכללו בספרי הלימוד של בתי הספר הדתיים והכלליים.

בד בבד עם טיפוח הכישרונות הקמנו את אגודות הידידים וערכנו סיורים, כינוסי קוראים, טיולים ברכבת, באניות ובמ­טוסים, סמל אגודות הידידים, הפך למבוקש ביותר ותעודת כתב צעיר, הפכה לחלומו של כל קורא. אך גם אחרי כל אלה לא היינו יוצאים ידי חובתנו, אילו לא סיפקנו לכם חומר קריאה מושך ומשובח, שיחשל את רוחכם להיות בנים נאמנים לעם ולתורתו.

על אף האמצעים המצומצמים, שקדנו על צורתו של העיתון והשתדלנו, שלא לפגר אחרי ההתפתחות הטכנית והגראפית העצומה בעולם העיתונות.

שעריו של העיתון, כותרותיו, עיטוריו התצלומים שליוו את תוכנו, היו מן המשובחים שבארץ. במשך כל השנים טיפחנו את ספרות הילדים הדתית, אך יחד עם זה, סיפקנו לכם ממיטב ספרות הילדים העולמית. סיפורים ושירים רבים, שהפכו צאן ברזל בספרות הילדים העב­רית, ראו אור מעל דפי עיתוננו. די אם אזכיר את סיפוריהם של אפרים די־זהב המנוח, של יצחק ענפי ז״ל, סיפוריהם של מ. אבטליה, ר. אליצור, יוסיעזר הצפוני, א. צורף, ב. צביאלי, שרה גלוזמן, לוי לייסנר, תמר בורנשטיין, יצחק גלוסקא, יוסף שער, י. אריגור, ש. איתן, יוסף מרגלית, יהואש ביבר, אהוד בן-עזר, ע. אייזנברג וחיים ליברמן ז״ל ואת שי­ריהם של ח. חמיאל, מ. מורשת, א. מו­ריה, מ. דשא, י. ל. נאמן ואחרים.

במשך שנות קיומו של העיתון נתלכדה סביבו קבוצה של סופרים, ששפעה ידי­דות ונדיבות רבה לעיתוננו, ושבלי עזרתם לא הייתי יכול לשאת בתפקידי. הלא הם המשורר – ר׳ יעקב רימון, המנקד – יוסף הלפרין, המתרגם – שמואל יזרעאלי, המ­שורר – פנחס אלעד והסופרים: ברוך אורן וגורית אקסלרד.

נוסף על אלה היו לי לעזר רב בעלי המדורים המיוחדים כגון: ר. מ. רודניצקי (ארצות ועמים) ד״ר א. פוירשטיין (אישים ומאורעות, פלאי תבל וכו'), הרב איסר פרנקל (הליכות ואנשי מופת), אב­רהם בן-עזרא (תחביב), יוסף דור (חידות) ואחרון אחרון מתתיהו רוטנברג (בולים, קולנוע, מידות, עת לצחוק, מסעות, מחיי הנוער וכו') שהיה מסתתר תחת השמות: מ. רותם, מורג, א. טורא, רמי, בן-אליקים וסתם מ.

אינני יכול לסיים את רשימת הסופרים והעוזרים בלי להזכיר את שמו של ציירנו, אביגדור לואי-זאדא, ששנים רבות לווה את העיתון בציוריו ועיטוריו והשתדל להקנות לכם ידע אמנותי ולפתח את טעמכם האסטתי. כן עלי להזכיר את מנהלו האדמיניסטרטיבי של העיתון – מר דוד קופל, את הסדר – ד. סגל, את המעמד – מ. אסטרייכר, את המגיה – ד. בכרך ואת המדפיס – י. דפנר.

לכולם שלוחות תודותינו וברכותינו החמות.

*

לא פעם שאלתם: — מי זה א. ב. ? — ״מי זה ש. מסייר?״ כיום מותר לי כבר לגלות את כל הסודות. כתבתי בלשון רבים: ״החלטנו, אנו סבורים, לדעתנו״, כי כך מקובל בכל עיתון שיש בו מערכת המורכבת מכמה אנשים. לדאבוני הייתה זו העמדת פנים בלבד. הייתי נאלץ להתלבש בשמות רבים ושונים, כדי למלא את החסר וכדי ליצור רושם של מבנה מערכתי תקין. הייתי א. ב. וש. מסייר, ש. העציוני וסתם ״אחד המשתתפים״. הייתי עורך ומשכתב, פקיד ומשרטט וב­שעת הצורך סבל ואף שליח. את כל אלה עשיתי למענכם, בלי חשבון של שעות עבודה ובלי בקשת תודה.

במו ידי הייתי פותח את מכתביכם ומשיב עליהם תשובה מהירה, בדקתי את פתרונותיכם ולא אחת נאלצתי לחבר לכם חידות. המגעים התכופים וההדוקים האלה סייעו בידי לדעת מה נחוץ לכם ועזרו לי להביא את העיתון לרמתו הנ­אותה.

עתה לא נותר לי אלא להודות לה׳, על שנתן לי כוח לשאת בתפקיד הקשה ולהיפרד מכם, קוראי היקרים.

תם ולא נשלם ״הצופה לילדים״, ננעל "האשנב למערכת".

שלום לכם ילדים!

שלכם

שאול

״הצופה לילדים״ במתכונת חדשה

עיתון ״הצופה לילדים״ יתחדש אי״ה בקרוב במתכונת חדשה. הוא יופיע במסגרת עיתון ״הצופה״ ויצורף לגיליון ערב השבת, בתוספת ל״בית ולמשפחה״.

על מועד ההופעה ותנאי התשלום והחתימה — תתפרסם בקרוב הודעה ב״הצופה״.

בכבוד רב הנהלת ״הצופה״.

 

 

 

 

 

 

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s