הדסה רז – מעברים

מעברים

בשנת 1941 החל לפעול המוסד הרפואי 'מעברים' ששימש כבית החלמה לחולי ריאה. עם גידול מספר החולים המאושפזים  הורחב המוסד והפך לבית חולים. [ויקיפדיה-ש.ג.]

 

ב"ה מעברים יד' אלול תש"ג

זה כמה ימים הנני נמצאת כאן במקומי החדש, התרגלתי מהר, סדר החיים דומה מאוד לזה שבקבוצה, גם כאן חיים לפי הפעמון, בערבים אלה שעובדים מסתכלים בסידור העבודה וגם כאן יש כאלה שמתלוננים.

המקום עצמו צר ומוגבל מאוד, כמה בנינים המשמשים בתי שינה וחדר האוכל, דשאים ועצים מפוזרים ושדרה קצרה בכניסה, את רוב היום מבלים בכיסאות נוח בבטלה, קריאה ושיחות, משעה שתיים אחר הצהריים עד ארבע – שינה, בערבים מטיילים קצת, שומעים רדיו ומסתובבים, בעשר הכל משתתק ונכבים האורות.

אני גרה עם 3 בחורות, שתיים מהן נחמדות ובמידת מה התיידדתי אתן, ושלישית "חולה ממשית", מאותו הסוג שכל הסביבה מרגישה במחלתה וסובלת ממנה.

את הסביבה אין רואים, הכל מצטמצם בד' אמותיו של המחנה, יש לי הרושם שחוסר המכתב, האופק הצר משפיע בהרבה על מהלך רוחם של המבריאים, עד כמה שהספקתי לראות האנשים הם מוגבלים, כמובן

שיש גם יוצאים מהכלל.

נזדמנתי בחברה די נעימה. כיסאות הנוח הם מפזורים בכל המחנה, ועל ידי התקרבות כמה מהם נוצרות החבורות, אם מבריא אחד עוזב, הבא במקומו יורש גם את כיסאו ובאופן אוטומטי נכנס לחבורה, בקבוצה שלנו 4 כיסאות, במקרה, כל האנשים הנמצאים בחבורתי הם בעלי השכלה ונעימים.

פיינגולד; איש מהמושב בית יוסף, אדם צנום, בעל קומה כפופה, קצת עקמומי, בן אדם שקט ובעל ידיעות רבות.

גולדנברג; בחור גהה קומה, צורתו החיצונית נאה, יליד רומניה, בעל השכלה, עבר בחייו הרבה, מעפיל, בקי מאוד בשטח המוזיקה ובכלל השכלתו רב גונית, רודף נשים מובהק, אך בראותו את התנהגות הנשים כלפיו יודע איך להתנהג איתן, בחברה הוא נעים בהחלט.

צילה; שותפה לחדרי, חברת יגור, ילידת גרמניה, נמצאת כבר 18 שנים בארץ, אישה נעימה מאוד, בעלת אינטליגנציה וידיעות בהרבה שטחים.

במשך היום מתקיימות שיחות וויכוחים בקשר למצב הפוליטי, יהדות וכל מיני נושאים, לומדים גם יחד אנגלית, אני מרוצה מחבורה זאת.

עברה גם שבת בינתיים, נרות השבת שלי עוררו התעניינות וכל מיני תגובות, בקשר עם זה התעוררו בחוגים שונים ויכוחים על דת. גולדנברג אמר לי שלא פילל שבחורה העומדת על רמה תרבותית כמוני מאמינה עוד בדברים כגון אלה (הוא כופר), עניתי לו שאני דתית מתוך הכרה ועם כופרים אינני מוכנה להתווכח. אחרי שבאותו הטיול הדפתי אותו בניסיונותיו להתקרב אלי, ועל דברי אהבתו עניתי בלעג, אמר לי "זה הכל נובע מתוך הרוע שלך, אכזבת אותי מאוד", יותר לא טיילתי אתו, אף על פי שביקש אותי, אך ביום , בחברה, התנהגותו רגילה.

הבחורות בחדר נהנו מהנרות, אסתר אמרה לי בשבת: "את כל כך קורנת היום, הדסה", עניתי לה: "שבת היום". לא יודעים האנשים האלה שבשבת אור מיוחד מאיר בנו, באלה שהשבת עבורם יותר מיום מנוחה, אם כי הרגשתי שבשבת הכל יפה כל כך בפנים ולא פעם הכרתי את זה על פני בעיקר בליל שישי, בעת קבלת שבת. לא ידעתי שהאור אשר משתפך בי כה חזק, שמקרין מתוכי וגם אחרים, אפילו זרים, מכירים בו.

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s