מכתבים להדסה מהמצור בגוש עציון-י',י"א,י"ג,שבט, תש"ח

ב"ה כפר עציון י' שבט תש"ח

          הדסה שלום .

במקרה שוב הופיעו "השנים" עם הצלב ואני מנצל את ההזדמנות ושולח לך רק דרישת שלום . הכל בסדר . אני עובד בביצורים . עוד מעט לא יכירו את נוה-עובדיה . מה שלומך? איך הסתדרת ? זכרי-נא לגשת למקור ברוך (רחוב רש'י 31) למשפחת רוזנצווייג ולהודות להם על יחסם היפה אלי , גם לר' דוד היה רצוי אילו יכולת (רחוב עמוס 25 קומה ב') .

הלוואי וגם להבא ילך הכל למישרין . היי , בריאה וחזקה .           שאול

– – –

ב"ה כפר עציון י"א שבט תש"ח

          הדסה יקירתי , שלום רב !

חששו אתמול לחידוש ההתקפות , אך עד עתה שקט . שמעתי כי דנו במוסדות ואף אצל

החברות בירושלים בעניין הפינוי , פה כנראה עוד שיכרון הניצחון וההתחשבות בסנטימנטים ידחו את הדבר . אולי אחרי קרבנות חדשים יתפכחו ויודו בנחיצותו .

התגבורת אינה באה . בעיתונות כתבו הרבה על האסון של 35 הבחורים וביקרו את האחראיים לו , אך פה הם נחים במדרון בשלווה . אין מי שיהרהר אם כך צריך היה להיות ואם כך צריך היה לקרות . חיים עם היום וחרדים בלילות , מתבצרים ומשנים תוכניות כל יום . כשנגמור את ביצור נוה-עובדיה נצלמו , לא תכירוהו .

האופטימיסטים מנסים להתגבר על חולשותיהם ועצבנותם ע"י הטחת דברים קשים כלפי "רואי השחורות" ובינתיים נופלים מהשמים : רימונים , נקניק , לחם ותחבושות .

הדבר גורם נחת ושעשוע . אפשר לחשוב שכדי לצחק את קהלנו הם באים , המעופפים .

בחדרי שקט , עובי של חדשות . הנני יושב בערבים וכותב כבימים מקדם .

שוב מכתב מקשר בינינו וחוגג את ניצחונו על המציאות . המכתב שלי לא יכול לגרום נחת, להשקיט ולהרגיע , הצצתי רחוק ועמוק ולא אוכל לפזול לצדדים .

הרקפות פרחו ועלו בכל נקיק , אך טרם מצאתי לי רגע לקטפם . אשרי להם , לרואי הוורודות , לקופצים בשמחה מול חבילת סוכריות ולא חשים בעניבה המתהדקת על צווארם .

כתבי נא לי מה הלך הרוחות אצלכן ? איך חיות הנשים כאשר בעליהן במצור ? היש מי שרואה רחוק ? המבינות הן את המבחן שהועמדו בפניו ? ועל הכל , הראית את נתן או חיים ושוחחת אתם ? מה הם מספרים ? והזקן ? (ר' בנימין) הביקר אתכן ?

אחרי הכל יש להתאזר בכוח , כי גם עד היום שבו יחליטו לחיוב או לשלילה על קיומו , של הגוש , יש תפקידים דחופים . נעשיתי למפקד עמדה , אין הדבר לגמרי לרצוני , לא אוכל עוד להיתמם ולהאמין בעמדות מבודדות על אף שהצלחנו להדפם . עייפים האנשים , עייפים מאד . שיגרה חצי-צבאית חצי-פועלית השתררה במחנה . מקובל מאוד להתגודד חבורות חבורות , להפריח שמועות ולקלוט חדשות .

הסיפור "קדיש" התפרסם בגיליון של השבת שעברה . זכרי להשיג לי את גיליון העשור !

מה שלום שולמית , שושנה , יהודה וכל השאר . עם מי את גרה ואיפה ? מה עושות

כולן ומה תעשי את ? איך את מרגישה אחרי הדרך ? ההסתדרת כבר ?

היי לי ברוכה ואמיצה . ה' יהיה בעזרנו . אני מאמין כי בכל זאת יבוא היום בו שוב נראה את החיים באורם היפה וכל ענני התוגה יתפזרו ולא יהיו . שלך באהבה      שאול

– – –

ב"ה כפר עציון י"א שבט תש"ח

להדסה היקרה שלום וברכות לשבת .

ושוב אגרת לשבת , הוי השבת , מה אחרת תהיה כעת ? סגריר בחוץ . בצהרים הפסקנו את העבודה וכבר החדר מסודר לקראת השבת . עוד מעט אצא לעמדה לשמור . שמעתי שיש הזדמנות לכתוב , חטפתי נייר והנה : שבת שלום לך !

לילה לילה אני יושב וכותב עד חצות , טוב לי בכך , טוב לי ואללי . . . עוד הכל עטוף בסוד , לא שואלים ולא מספרים דבר , רק המועצה יושבת זה שבוע ימים ודנה על "משהו". פה ושם פולטים איזה מלים כאנשי-סוד , אך מה הוחלט בסוף – אינם יודעים בעצמם . המצב רציני מאוד , לא רק בגלל "המצב" וההתקפות העלולות להתחדש , אלא בגלל החשבונות שמחשבים היועצים . יש כבר הדואגים לחשבון ותקציב עבור כפר-עציון ה"גוף" ולא בשביל המקום . משמע מסכימים ללכת , אך מודיעים שלא ידרשו פינוי . גם מול הסכנות דואליות חולנית שאינה עוזרת לעבור את ימי הרעה , כי אם מסבכת את העניין וגורמת לקורבנות שווא , אין לי פה אדם שאוכל להזמינו לחדר ולשוחח , על כן אשב בדד ואדום בשורות המלוכדות של הכתב . טוב כי הנך עוד בעולם ויש לי חובה כלפיך , אחרת היו חושבים כי הפסקתי לחשוב . מה אצלך ? איך שם אצל ה"נשים" ? שבת שלום .          שאול

– – –

בע"ה כפר עציון י"ג בשבט תש"ח

הדסה יקירתי,

שפע של מכתבים הציפני אמש , אך למזלי הרע החשמל לא בער ובשמונה צריך הייתי לצאת לשמירה . תארי לעצמך כמה הייתי טרוד בקריאתם . מכתבים : מאברהם אונגר (מסכן , גם לו לא הולך , הלימודים כמעט שנפסקו) , מ"הצופה" הם מבקשים "חומר מהחזית" (פשוט מאוד?) , מכתב מהרב צבי יהודה ומכתביכן אתן . עד שעה 12 בלילה ישבתי וקראתי , כי ישנתי ממש ביום (בפיג'מה-כמוך) , הייתה איזו שיחה באותו זמן , אולם ויתרתי והלכתי לנוח . במכתביך הנני קורא כי שוב נעכרת עליך רוחך בגלל הבדידות והזרות . אייעצך , יקירתי , לא לנסוע לשום מקום ולנצל את הזמן לקריאה .

אצל ר' בנימין ישנם די ספרים טובים . נדמה לי שמשהו יותר טוב מדירה כזאת לא יכולת לתאר לעצמך . התגברי על הכל ואל-נא תחשבי על חזרה . מתחת לסף הכרתם של האנשים כאן מתגברת המחשבה על עזיבת המקום , על אף שלמראית-עין ובקולי-קולות כולם פטריוטים גדולים ואיומים .

אני גר לבדי , כך אולי יותר טוב שאין לי פה אף חבר , שוב הנני מרגיש כמה אינני ארוג במסגרת הזאתי , אני משכיח הכל בביצורים ובכתיבה , תודה לאל שזה מתקדם קצת . התחלתי גם שוב ללמוד הרבה . אני מקווה כי לא שכחתי עוד את ימי הצבא וכמו אז הנני חייל גם עתה , גם כאן , מי שנותן – נותן ומי ששומר על עצמו – שומר עכשיו יותר מאשר בזמנים רגילים .

התגבורת עדיין לא באה וזה לא נותן לי מנוחה .

בדרך כלל אין חדש . שוב נופלות תחבושות מן השמים וקצת מתיחות בין יוסף הור , המחסנאי , לבין עוזי נרקיס ויתר האחראיים . אנשי "משואות" מתלוננים על קיפוחים , זה נורא .

השבת נתנו לאכול "עופות" , כבד עם בצל ו"קוגל" , תארי לעצמך כמה נהנו האופטימיסטים! "שיירה כזאת כל שבוע ואפשר לחיות פה לעולם" .

זה בערך הכל שקרה פה מאז שנסעת . קשה לדעת מה מכינים לנו הרוצחים . הרופא מתכונן לנסוע , תארי לך שגם בנו היה בין אלה שהיו צריכים להצטרף לדני .

כאשר אני קורא את מכתבי "המזכיר" , על עיתון שחסר לו לארכיון , על זרעי צנוניות , אני מצר מאוד שאיך אפשר בימים כאלה להתעסק עם שטויות כאלה ? כל המרווקים קבלו צילומים מנשותיהם וילדיהם – איזו ריצה לצלמים מוכרחה להיות שם !

פנו אלי שוב בקשר למסיבת ט"ו בשבט , אך דחיתי את הדבר , כי ברצוני להתייחד עם עצמי בימים אלה . שטפני זרם וכולי במלקחי הזמן . אשאג , אשאג ואזעק . כה מאוחר הכל ועדר שאיות חולם עדיין , בין אלפי מרצחים , על "קוגל" ועוף .

קבלי את דברי כפי שהם , השתדלתי כבר לעגל את עוקצי , בדרך כלל אין להכיר זאת עלי . איני מדבר כמעט עם בני אדם . אני רק מסתכל ומתבונן במהלך הימים ורושם הכל ביומן בקרוב אעביר לך גם אותו . אולי אצליח לגמור בקרוב את הסיפור "שקד במדבר" ושורת שירים "לאלוהים ולעצמנו בעמק הברכה" .

היי שלום , אל תפלי ברוחך ! בל ישפיעו עליך כותרות העיתון , יותר טוב לא לקרוא כל כך הרבה . מסרי דרישת שלום לזוג הזקנים . לכל הדורשים בשלומי ברכות רבות . שלך האוהב

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s