בעיתוני "הצופה לילדים" כתבות החתומות א.ב.
אלה ראשי תיבות של השם אהרון בינדר
שמו הספרותי של שאול רז.
אשנב למערכת
קוראים יקרים
כשהגיליון הזה יגיע לידיכם תתכוננו כבר ליציאה לקייטנות ולמחנות. אחרי הבחינות, העמל והשקידה תזכו סוף סוף לחופשתכם הגדולה, גם עמלם של האיכרים מגיע בעונה זו לסיומו, בשדות התבואה מתנהל הקציר במלוא קצבו. (ראו תמונת השער)
קציר בשדות הנגב
ובכרמים ובבוסתנים עת הקטיף והבציר. עוד בטרם יסתיים הקציר והאסיף מתכננים האיכרים את הזריעה הבאה. יאה גם לכם לא להזניח את לימודיכם אחרי סיום שנת הלימודים. הנפשו, אך אל תזניחו את הלימוד העצמי ואת הקריאה!
בימים אלה מדובר הרבה ביחסי ישראל ארגנטינה. ד״ר א. פוירשטיין מספר לכם את קורות פעולותיו של הבארון דה רוטשילד בארץ ישראל, ואגב כך הוא מזכיר את פעולות הבארון הירש, למען ההתיישבות היהודית בארגנטינה.
במשך השנה לימדוכם הרבה תורה והרבה ידיעות, עתה עם בוא החופש יש לכם הרבה זמן להתבונן בטבע ובסביבתכם, לטייל ולסייר מקומות מעניינים ולנצל את הידיעות שרכשתם לכם.
ב״ביכורי עטים״, נפרסם חיבורים מצטיינים בלבד. שימו לב! אל תכתבו לנו כיצד אתם חושבים לבלות את חופשתכם, אלא תארו את חוויותיכם אחרי התגשמות התכנית. חופש נעים!
שלכם העורך ג' בתמוז תש"ך
אשנב למערכת
קוראים יקרים,
הגיע החופש. — האם אתם שמחים לקראתו ?
"בימים הראשונים שמחים כולם, אולם במרוצת הזמן מתחיל קצת לשעמם ואין מה לעשות…", זו אחת התשובות ששמעתי בימים אלה, תשובה כנה המביעה את הריקנות שבבטלה סתם.
עת להרהורים
לא אגלה לכם תרופות שלא לשעמום, הכל תלוי בתוכן שבו ממלאים את הזמן הפנוי. טובה בטלה עם בילוי נאות ומועיל. ובכן נשוב לדברים הטובים והנעימים: טיולים, משחקים, קריאה ולימודים. — ״אין בזה שום חדש״.
החדש הוא בבחירתכם החופשית. אתם יכולים לקבוע ולתכנן בעצמכם את הכל, והרי זה התענוג המהנה ביותר.
*
המהומות ביפן נסתיימו עם הודעתו של ראש הממשלה קישי על התפטרותו ממשרתו, אולם ההתעניינות ביפן רק החלה. עם התפתחות התחבורה האווירית נעשות הארצות הרחוקות קרובות מאד. כדי להכיר את אופים של העמים הרחוקים והזרים, טוב לקרוא בספרותם הלאומית. בגיליון של השבוע תמצאו אגדה יפנית המגלה משהו מרוחו של העם היפני.
*
ידידנו, הסופר דניאל פרסקי, החי באמריקה המציא לנו את סיפורו של הסופר י. צ. לוין ז״ל ״עיר הצדק״. במכתב המצורף לסיפור הוא מונה את הספרים שהוציא ר׳ יהודה צבי לוין, ״ראש וראשון למספרי הטף העבריים״. בקרוב יופיע קובץ של סיפוריו בהוצאת מ. ניומן.
*
אחרי שסוף סוף סיימנו את מסעה של חבורת ״אלעזר׳׳ בארצות הברית, הננו מתחילים בסיפור-אגדה בשם ״הפרח הכחלילי״, שבאמצעותו תוכלו לנדוד לארצות הדמיון והקסמים.
שלכם העורך י' בתמוז תש"ך
|
אשנב למערכת
קוראים יקרים
יחד עם השרב באים וחוזרים אלינו ימי האבל על חורבן בית מקדשנו, כנסת ישראל שרויה בצער על חורבן מחמדיה שנפלו בידי צר. לאבל ״בין המצרים״ משתזרת קינה עזה על הכותל המערבי, שריד קדשינו, הנמצא שבוי בידי צר ואויב.
*
בשלושת השבועות חלים גם ימי האבל על מות ד״ר ב. ז. הרצל, מחוללה של התנועה הציונית, והמשורר ח. נ. ביאליק. השנה עמדה בסימן מלאות 100 שגה להולדתו של הרצל. בכ׳ תמוז יתקיים בהר הרצל טקס גילוי המצבה על קברו של החוזה. בשער — קברו של הרצל
מניחים פרחים על מצבתו
וב״תצפית״ — צורת המצבה.
מצבתו של הרצל
*
והחופש במלוא תקפו. שירת הקייטנים נשאת כבר ברמה וחופי הארץ מלאים מתנפשים. לאלה שאוהבים לצאת ״עם התרמיל על השכם״ אנו מציעים תכנית של טיול בסביבות ירושלים. בגליונות הבאים יבואו טיולים במקומות אחרים בארץ. .
*
בספור ״דבורה'לה״ מביא לכם, י. בון, טיפוס ומאורע שעניינם ימי החופש.
*
לבית הספר הדתי ממלכתי ״רמב״ם״ בתל-אביב מלאו 10 שנים לקיומו. בעמוד 15 הבאנו לכם כמה פרטים ותמונות, שהופיעו בחוברת החגיגית שהוצאה לרגל המאורע. אנו מאחלים למנהלו מר מ. צ. אפרתי ולחבר המורים והמורות, שיזכו לפתח את מפעלם ולהרבות תורה ודעת בין ילדי שכונת ״התקווה״ ויזכו ליובל ממש.
בילוי נעים.
שלכם העורך י"ז בתמוז תש"ך
|
יחיד בין רבים
שנה לפטירתו של ר' יצחק ענפי ז"ל.
בי״ג בתמוז מלאה שנה לפטירתו יצחק ענפי ז״ל, ששנים תרם מפרי עטו לעיתוננו, בני משפחתו טרחו במשך השנה להנצחתו, בעזרתה של הוצאת ״יבנה״, הם הצליחו להוציא לאו את ספרו השני: ״יחיד בין רבים", בו סיפוריו על חיי היהודים בעיר צוזמיר בפולין המרכזית. בספר שני חלקים:
א) הנאהבים והנעימים,
ב) צוזמיר.
אלה סיפורים עדינים ונלבבים שהמשורר רווה את נפשו העורגת ליצירה ספרותית. כל חייו קווה ליום בו יוכל לעצב ילדותו ולמסור את דיוקנותיהם של בני עירו לדורות הבאים. כשהשם הניח לו וזמנו היה בידו, התמסר בלהט להעלותם על הכתב, מה שהתדפק על נפשו וחייו. בעינו המעמיקה ראות, הלך בבטחה וטוהר לבו ונתמזגו סיפוריו למסכת שקטה ובהירה, כמי הוויסלה השלווים, שעל גדותיהם חיו אבותיו הקדושים.
באחד מסיפוריו הוא מתאר איך זכריה, פועל בבית-המבשל, חשק נפשו בתורה. משהו מ״המתמיד", יש בתיאור לבטי נפשו של הנער.
״וההר הולך ונעשה זקוף יותר ויותר, העלייה הולכת וקשה עד כאב ראש וחשש להידרדר למטה, ואין תמיכה וסעד, התחיל שווי משקלו והאמונה בכוחות עצמו הולכת ורפה, הוא נושך שפתו, כוסס ציפורניו פן יפרוץ בבכי ויעקור מהמקום והלך הלוך ושוב, אלא שזכריה עקשן, דבק בבריתו ועומד על דעתו. התעקש: החלטתי להיות למדן וגדול בתורה ולא מזפת חביתין ופוקק פקקים — כאן אני נשאר ולא אזוז בשום אופן ; לועגים — שילעגו. אינם עוזרים, אסתדר בלעדם! מיד התגבר על החולשה שאחזה אותו, התאזר עוז, המשיך והמשיך, למרות כל הקשיים הרבים שנקרו לו ונצחונו עמו. היה משכים עם שחר בשבת בלילה, מגשש ומנסה, שוקל ומעיין, צועד וכושל, מתקן, נסוג אחורנית וחוזר על עקביו, עד אשר עבר את המכשולים. הראש מחטט ומנקר, חורץ ומשייף בחריץ, פצירה אחר פצירה נאחזו ובכפות ידיו פלס נתיבו, קו לקו, שעל לשעל, בסבלנות ובקושי מגיע. טיפות זיעה לחלחו את דף הגמרא וערבו בדמעותיו, שאף הן זלגו עיניים אפילו ובלי הרף״.
עולם יהודי מזה ועולם גויי. נפשו של היחיד, הרואה ושומעת וברבות הימים שרה את שירת הדווי, רוויה, עוגמה ודמדומים.
א.ב.
אשנב למערכת
קוראים יקרים,
בשבוע שעבר מלאה שנה לפטירתו של הגאון ר׳ יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ״ל, רבה הראשי של ישראל. בדברים, שנאמרו לזכר הרב הדגול, העלו על נס את בקיאותו וגאוניותו, את תרומתו לביסוס הרבנות הראשית בישראל ואת מסעיו לשארית הפליטה, כדי להציל ילדים יתומים מידי המנזרים.
עוד בטרם חלפה שנת האבל כבר החלו החיפושים אחרי אישיות רבנית מתאימה, שתירש את מקומו של הרב הרצוג. לא קל היה למצוא מועמד, שיזכה בתמיכת מרבית היישוב והאומה, שישתווה בסמכותו ההלכתית ובכוח השפעתו למנוח הגדול, רק עתה ניתן להעריך נכונה את גודל האבדה. הדיונים וההכנות לבחירת הרבנים נמשכים ועדיין מוקדם לקבוע מי יהיו המועמדים ומתי ייבחרו.
נזדמן לי לשמוע את נאומיו של הרב הרצוג זצ״ל בימי ביקוריו בגוש-עציון. עתה עם העלאת זכרו ברצוני להזכיר את אמרתו: ״יישוב דתי אחד חשוב יותר מאלף נאומים״. מי ייתן ומספר היישובים יעלה על מספר הנאומים.
בחוברת של השבוע תמצאו את סופו של ״הפרח החכלילי״ ועוד שני סיפורים, טיול בצפון וצרור ידיעות מעולם הבולאות, המדע והנוער.
שלכם העורך כ"ד בתמוז תש"ך
*
|
*
|
שנה לפטירתו של ראש הרבנים לישראל
הגרי״א הרצוג זצ״ל
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל
למעלה מאלף איש השתתפו בעצרת זיכרון, שנערכה ב״היכל שלמה״ לזכרו של הגרי״א הרצוג זצ״ל, במלאת שנה לפטירתו. ראשון המספידים, הגר׳׳י נסים, אמר, כי ימי כהונתו של הרב הרצוג זצ״ל, היו ימים גדולים לבית ישראל. הגרא׳׳י אונטרמן אמר, כי המנוח היה שליט בפוסקים, בתשובות, בעיון במוסר, במחקר ובקבלה.
השר מ. ח. שפירא אמר: ״גדולתו של רבנו המנוח אין פירושו רק כך וכך ידיעות בהלכה, אלא אהבה לכל הנברא בצלם. רבנו המנוח ששימש 22 שנה בכהונתו, נמנה על המנהיגים ששאבו את כחם לא מתוקף תפקידיהם, אלא מכוח אישיותם האצילה.
הוא הזכיר את מבצע ההצלה של הרב בתקופת השואה והוסיף כי היה מנושאי התחייה הדתית לאומית. וחיבה יתירה נודעה ממנו לחלוצים ולפועלים הדתיים. הם ראו בו את מורם וקראו על שמו ישוב: ״משואות יצחק״.
הרב ז׳ולטי, חבר בית הדין הגדול, אמר כי מיום היווסדה של הרבנות הראשית היו שני נושאיה: הרב קוק זצ״ל והרב הרצוג זצ״ל, שניהם מתנבאים בסגנון אחד, קדושת ישראל ואהבת ישראל.
א.ב.
עם תרמיל על השכם
טיול בצפון
טיולנו הפעם מיועד לבני הצפון, תושבי חיפה וסביבתה. לא נטריח אתכם בהליכה מרובה ובחיפוש שבילים ודרכים עקלקלות בינות להרים, אלא נפנה ישר לתחנת האוטובוסים הקרובה לביתכם. ימים מספר לפני שתחליטו לטייל, עליכם לגשת לתחנת האוטובוסים ולברר מתי יוצאת המכונית הראשונה השכם בבוקר לכיוון שפרעם, אשר בגבול עמק זבולון והגליל התחתון. מחיפה מגיעים אליה דרך כפר-אתא או מעכו.
בקרבת שפרעם, לצד הכביש מכפר-אתא, נמצא בניין ששימש משטרה בימי הבריטים, כיום בסיס ההדרכה המרכזי של משטרת ישראל. מבניין המשטרה נמשכת הדרך מזרחה, כעבור זמן מה נגיע אל תוך העיירה הערבית הגדולה – שפרעם, השוכנת על שלוחה נמוכה של הרי הגליל התחתון, ומתנשאת לגובה של 100 מטר מעל פני הים.
עוד בימי הבינים נקרא המקום בשמו העברי הקדום — שפרעם — אולם לפני מספר דורות נשתנה שם המקום המורכב מהמלים שפא-מרפא, עמר, שמו של השיך דאהר-אל-עמר, שמרד בשלטון הטורקי ושלט בגליל במאה ה־18. בשנים 45— 1740 היה מרכז שלטונו בשפרעם, והוא ביצר אותה. המקום משמש מרכז לכפרי הסביבה ובו כמה אלפי תושבים, רובם דרוזים, מיעוטם נוצרים.
שפרעם נכבשה בידי צה״ל ביום ח׳ בתמוז תש״ח.
בשפרעם היה מקום מושב הסנהדרין בקירוב בשנת 150 לספירה, אחרי גלות הסנהדרין ליבנה ומשם לאושה, עברה משם לשפרעם ומשפרעם עברה לבית-שערים.
בימי הצלבנים הייתה כאן עיירה קטנה ושמה שובש ל״ספרן״. מתוך מכתבים ותעודות ידוע על קיום קהילה יהודית קטנה, אשר סבלה מעליות וירידות, אולם התקיימה ברציפות מסוף ימי הביניים ועד לימי מלחמת העולם הראשונה, כאשר המשפחה היהודית האחרונה עזבה את המקום בשנת 1917. ספרי התורה הועברו לעכו ובית-הכנסת שבמקום נעזב והפך לחורבה.
בסיור בין בתי הכפר אפשר לראות את בנין בית הכנסת, שתוקן על ידי משרד הדתות. בית הכנסת נבנה בשנת 1750. לפי מסורת תושבי המקום היהודיים היה כאן מקום מושב הסנהדרין בימי קדם.
במקום כנסיה ומנזר קתולי, ובקרבתם — בניין המשמש כיום תחנת משטרה. הבניין הזה הינו חלק מהביצורים והמצודות שנבנו בשפרעם בידי השייך דאהר-אל-עמר בשנת 1745. כמו כן אפשר לבקר בכנסיות של הפרוטסטנטים והאורתודכסים במקום.
מראה הכפר
מחוץ לכפר, לרגלי ההר — מערות קברים מהמאה ה-6. על אחד הפתחים פיתוחי אריות וצפרים, בפתח אחר כתובת נוצרית יוונית. על פסגה רמה בנויה מצודה קטנה, שנבנתה אף היא בידי אל-עמאר — ממנה מראה נוף מרהיב עין על פני עמק זבולון ועכו. בקרבת מקום עובר שביל המוביל אל אושה הקדומה. לצד השביל מערה של רבי יהודה בן-בבא, מתלמידי רבי עקיבא, שלפי המסורת התחבא בה. רבי יהודה הסמיך במקום זה חמישה תלמידים אחרים, שלא הספיקו לקבל הסמכה מרבי עקיבא. על ידי הסמכתו של רבי יהודה ניתן המשך לפעולתו של רבי עקיבא, והגליל הפך למרכז החיים הרוחניים.
במסכת בבא-בתרא מסופר:
״פעם אחת גזרה המלכות גזרה, שכל הסומך יהרג והנסמך יהרג, ועיר שסומכין בה ותחומין שסומכין בהם – יעקרו. רבי יהודה בן בבא הלך וישב בין שני הרים גדולים ובין שתי עיירות ובין שני תחומי שבת, בין אושה לשפרעם וסמך שם חמישה זקנים. כיוון שהכירו אויבים בהם, אמר להם בני רוצו! אמרו לו: רבי, ואתה מה יהא עליך? אמר להם: הריני מוטל כאבן שאין לה הופכין. אמרו: לא זזו משם עד שהרומאים נעצו בו שלוש מאות לוליניאות (רמחים) ועשאוהו לגופו ככברה״.
בימי הבינים היו מראים בקרבם את קברו. מהמערה אפשר לחזור לכביש ולהמשיך בנסיעה דרך עמק בית-נקופה ונצרת לחיפה, או לחזור מאותה הדרך שבה הגעתם לשפרעם. טיול נעים!
א.ב.
אשנב למערכת
קוראים יקרים,
״כיצד לבלות את ימי החופש ?״ — זו בעיית הבעיות בימים החמים והעצובים האלה. לא אחד מייגע את ראשו במה למלא את זמנו הפנוי ואכן, הבעיה איננה רק מה לעשות בעודף הזמן, אלא גם מהו העיסוק שיכול לספק את צרכי הנפש וצרכי הגוף כאחד. כידוע, חל החופש בימי המצרים ולא כל שמתאים לחופש הולם את ימי האבל והזכירה.
נוסף לכך יש השפעה מכרעת למצב המדיני והביטחוני בארץ ובעולם על מצב רוחנו — כיצד אפשר להתמכר לבילויים, בזמן שהארץ מחולקת ושריד מחמדה שבוי בידי צר? האיומים על הפעלת הטילים ושאר הידיעות ה״משמחות׳׳ מעולם המבוגרים משתרבבים לתוך ירחי החופש ומזכירים לנו, כי יש לנו חובות כלפי עצמנו, כלפי האומה וכלפי העולם בכלל. ניסיתי רק לנגוע בבעיה החשובה, אך לא מציתיה. ב״לדעתי״ פונה אליכם יוסף בשאלה דומה. הנה לכם ענין להתעסק בו בימי הבטלה.
גם למכאוב יש יתרונות המעסיקים את בני האדם, מי מכם לא סבל כאב שיניים ? באורח מקרי נזדמנו לגיליון שלפנינו שני סיפורים העוסקים בשיניים. נדיה מספרת לכם על שיני החלב וא. צורף על הטיפול בשיניים.
אינני יודע להסביר לכם כיצד התגלגלו הדברים, ששני הסיפורים רואים אור דווקא בימי המצרים, אך נדמה לי שהם הולמים את אווירת הימים. הצער על חורבן הבית אף הוא צער שקט, צער ישן היורד חדרי לב.
שלכם העורך ב' באב תש"ך
|
||||
|
||||
עם הילקוט על השכם
מתל-אביב ליבנה
הבגדים מונחים על כיסא, כולל זוג נעליים גבוהות, כובע טמבל וחגורה. על ידם הציוד הכולל: תרמיל ציד, פנס, אולר, מימיה, מזון ליום אחד וסידור. טיולנו מיועד הפעם לתושבי תל-אביב וסביבתה.
נקודת המוצא שלנו היא גבולה הדרומי של בת-ים.
אפשר להגיע ברכב כל שהוא או בכל דרך אחרת ומכאן נמשיך ברגל לאורך שפת-הים דרומה אל נחל רובין. נחל רובין הוא המשכו של נחל שורק המושך מים מאזור הרי יהודה, בימות הגשמים. בקרבת שפך הנחל — חורבה מכוסה חול הנקראת בערבית מינת-רובין, כאן היה נמלה העתיק של יבנה.
משפת הים נכנס לצד אפיק הנחל ונמשיך מזרחה לארכו. בדרכנו נראה את משק פלמ״חים, שעלה למקום בשנת 1949. מיסדיו יוצאי פלמ״ח. בהמשך הדרך נגיע אל קבר נבי-רובין, הקבר מיוחס ע״י הערבים לראובן בן יעקב, ומדי שנה בסוף הקיץ היו נערכות סביבו חגיגות המוניות של הערבים מכל הסביבה. בהמשך הדרך מנבי-רובין, מדרום תל-אבו סולימאן — 27 מ׳ מעל פני הים, ישוב קדום מתקופת הברונזה. משני צדי הדרך מערות קברים, בחלקם נבדקו ונמצאו בהם ממצאים מעניינים, הקברים מעידים על ישוב עשיר ומשגשג במקום. הדרך נמשכת בינות לפרדסים ועוברת את מושב בית-עובד, ומביאה אותנו עד למשק ביה״ס החקלאי ״עיינות״. הדרך נמשכת דרומה ועוברת בין מושבי-עולים חדשים ומגיעה אל ישוב העולים יבנה, השוכן בבתי הכפר הערבי הגדול יבנה, הבנוי על גבעה, המתנשאת לגובה של 26 מ׳ מעל פני הים.
יבנה שוכנת על מסילת הברזל היורדת מלוד מצרימה, ולידה עובר אפיק נחל רובין. נכבשה בידי צה״ל במאי 1948, ושימשה קו הגנה ראשון נגד המצרים, שהתרכזו באשדוד, במרחק 15 ק״מ מכאן, והתכוננו לפרוץ דרך יבנה לאזור תל-אביב.
יבנה מוזכרת במקרא בגבול שבט יהודה וידועה גם בשם יבנאל ; בזמנים שונים הייתה בגבול פלישתים. בתקופה היוונית ישבו בה סוחרים יוונים, בגלל היותה על הדרך למצרים, וקראו לה בשם ״ימנייה", גם בימי מרד יהודה המכבי שמשה מרכז יווני גדול, ורק אלכסנדר ינאי הצליח לכבשה בשנת 95 לפנה״ס.
בשנת 70, אחרי חורבן ירושלים, עבר רבן יוחנן בן זכאי ליבנה. הסנהדרין שכנה בה והישיבה הגדולה שהייתה בה נקראה ״כרם יבנה״ וחכמיה הניחו את היסודות לספרות המשנה.
הכנסת במרכזי בקיבוץ יבנה
בכניסה ליבנה, בניין בעל כפות המיוחס בפי הערבים לאבו-חרידה, מפורסם במסורת האיסלאם ובאגדותיה, היה אחד מחברי הנביא מוחמד. מכאן לא רחוק הכביש הצר העובר דרך מושב הפועל-המזרחי בן-זכאי, המיושב על ידי עולי טריפולי ובהמשך לקבוצות ״יבנה״ שלידה נמצאת הישיבה הגבוהה של בני-עקיבא ״כרם ביבנה״ וסמינר המורים ב"גבעת ושינגטון", קבוצות ״יבנה״ היא מהקבוצות הוותיקות של הקיבוץ הדתי ומהמשקים העשירים והמפותחים, כביש צדדי אחר היורד מערבה מוביל לקבוצת בני-דרום, שחבריו שרידי קבוצת כפר-דרום ברצועת עזה ולידה ישנו המושב השיתופי ניר-גלים שאינו רחוק מהעיר החדשה אשדוד. לאחר סיור בשטחי המשי החקלאות נצא לכביש הראשי הביתה באוטובוס הבא מן הדרום מבאר-שבע או אשקלון.
א.ב.
אשנב למערכת
קוראים יקרים,
בימים אלה אנו מסיימים את ימי ״בין המצרים״ ומתקרבים לימי התשובה והרחמים. לא מקרה הוא, שחודש התעניות קודם לחודש התשובה, כי מטבע הדברים, שהתשובה באה אחרי החטא. בית המקדש חרב מפני שהייתה בו שנאת חינם, מפני שכיתות ופרטים לחמו זה בזה. עוד לפני שחרבה הארץ נחרב העם ושועבד ליצרי ההתנצחות והאיבה. הסיפור על קמצא ובר קמצא ושאר סיפורי החורבן, הם כתב אשמה כבד על אותו דור, שלא ידע לחיות בשלום ובטהרה ושיחת את דרכו. אילו שמעו לאזהרות הנביאים, אילו חזרו בהם מדרכיהם הנלוזות, היו מונעים את השואה ומצילים את העם ואת הארץ.
כל דור ודור חייב ללמוד מאזהרות הנביאים בתקופת החורבן, כדי למנוע שואה בימיהם. גם אנו מצווים לשנן לעצמנו את פרשת החורבן, כדי לשמור על שלמותו של העם ושלמותה ובטחונה של מדינתנו. כדי שהשלום והביטחון יהיו איתנים יש לשוב בתשובה ולעשות את הטוב ואת הישר בעיני ה' ולקיים את מצוותיו, שרק הם בלבד ערובה לחיי צדק ואחווה.
אל מצפה הבית
ידידי העיתון בעלייתם למגדל דוד
*
בחוברת הקדשנו מקום נרחב לפרשת החורבן. גם אחרי חלוף ימי האבל נחמתנו לא שלמה, עדיין הכותל, שריד מחמדנו, בידי צר, עדיין לא זכינו לגאולה השלמה. מקוננות ״שתי יונים״ בראש מגדל דוד (בשירו של י. רימון) "ואתם לב כל ישראל".
שלכם העורך ט' באב תש"ך
|
||
|
תגובת המערכת
א ) שאלתך הראשונה תלויה בתשובת עלי שאלתך האחרונה.
ב) גם הקוראים יכולים להציג שאלות.
אשנב למערכת
קוראים יקרים,
בימים אלה תזכה שכנתנו קפריסין לעצמאות. קשרינו עם תושבי האי הדוקים ביותר ואין פלא שההתעניינות בהקמתה של המדינה החדשה גוברת והולכת מיום ליום. אוהד סוקר לפניכם את תולדות האי ומתעכב על הקשרים ההיסטוריים בינינו לבין תושביו.
*
סיפורו של שמואל יזרעאלי: ״הפרח החכלילי״ זכה להצלחה גדולה. בגיליון שלפניכם סיפור דומה בשם ״סוס הפלא״, שרקעו פרס. לאחרונה התפרסם שמה של פרס בעולם בקשר ליחסיה עם ישראל וניתוק היחסים בינה לבין קע״ם. כשתקראו את ״סוס הפלא", תלמדו כמה דברים מאלפים:
א) מתמיד ערגו האנשים להתגבר על קשיי המציאות בהמריאם על כנפי הדמיון לעולמות רחוקים.
ב) לא תמיד מצטיינים המושלים בחכמה רבה.
קשריה של ישראל עם פרס נתאפשרו הודות לדמיון מדינאינו, שידעו לדאות מעבר לחומת השנאה הערבית, המקיפה את ארצנו והודות לקדמה ולידע של אזרחינו.
*
אמנם אין במציאות סוסים פלאיים, שאפשר ע״י בורג לטוס עליהם לחלל, אולם המדע מתקדם בצעדי ענק לקראת שילוח אדם לחלל. ב״טכניקה ומדע״ אנו מביאים פרטים על תכניות הקרובות למימוש כיבוש החלל.
*
התפתחות הטכניקה מרחיקה אותנו מחיי הטבע. אני יודע, אתם אוהבים את בעלי-החיים לא פחות מאשר את ״סוסי הפלא״ המודרניים, המטוסים והטילים למיניהם. הרי לבעלי החיים יתרון גדול על המכונות — יש להם נפש חיה, אפשר לגדלם ולהתקשר אליהם, אפשר לחוש בפלא החיים, בנפלאות יוצר הבריאה, כשאנו מתבוננים בגידולם של בעלי החיים למיניהם. פנינה, מביאה לכם סיפור על נושא זה בשם ״פלפון״.
*
עוד עניינים רבים בחוברת, שכדאי להתעכב עליהם, כגון: האולפנא לבנות, בחירת הנשיא בארה״ב, וסיפור מסיפורי תימן, אולם קצר המצע ועלי לגמור.
שלכם העורך ט"ז באב תש"ך
|
אשנב למערכת
קוראים יקרים,
בג׳ באלול ימלאו עשרים וחמש שנים לפטירתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ״ל, רבה הראשי של ארץ ישראל, מייסד הרבנות הראשית, מאורם של בוני וחלוצי ישראל, שר התורה ומשורר התשובה של דורנו. בימים אלה, כשהוויכוח בקשר לבחירות הרבנים הראשיים נמצא במלוא תקפו, אנו יודעים להעריך ביותר את גדולתו של הרב זצ״ל, שהיה אחד בדורו בידיעותיו המופלגות ובמעשיו המופתיים והנעלים. הוא שתה ממעיינות כל קודמיו ומזג באישיותו ובתורתו את העידית, את הלוז, שבמוסר ישראל והליכותיו. לא מקרה הוא, כי ספרי הגותו נקראים ״אורות הקודש״. בים החילוניות והחמדנות, שבדורנו, בנה מגדלור של אמונה ומוסר קודש, המאיר לאומה את דרך השיבה למקורות, את דרך התשובה לתורת ישראל ולארץ-ישראל.
הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל
התדעו מאין נובע אורו הקדוש? מאהבתו העזה לעם ישראל. וכך מספר לנו הרב על אהבתו זו בשירו:
״שמעו אלי״.
בָּכֶם אֲנִי חַי, בָּכֶם,
בַּחֲטִיבָה הַכּוֹלֶלֶת שֶׁל כֻּלְכֶם
יֵשׁ לְחַיַי אוֹתוֹ הַתֹכֶן שֶׁהוּא קָרוּי חַיִים,
מִבַּלְעֲדֵכֶם אֵין לִי כְּלוּם.
כָּל הַתִּקְווֹת, כָּל-הַשְׁאִיפוֹת,
כָּל-הָעֶרֶך שֶׁל שָׁוִי הַחַיִּים
הַכֺּל אֲנִי מוֹצֵא בְּקִרְבִּי רַק עִמָכֶם,
אֲנִי זָקוּק לְהִתְקַשֵּׁר עִם נִשְׁמוֺתֵיכֶם כֻּלְכֶם,
אֲנִי מוּכְרָח לְאַהֲבָה אֶתְכֶם אַהֲבָה אֵין-קֵץ.
מתוך האהבה הכוללת והגדולה הלזו שאב את כוחו ואת אורו ליצירתו התורנית ולהוראתו ההלכתית, לבניין הגותו וזיקוק שירתו. ומתוך האהבה הגדולה והשקידה הרבה, בא לסניגוריה על בני הדור, שנחלצו לגאולת עמם וראה בהם את מבשרי תור התשובה והגאולה השלמה בישראל. הוא ראה ברוחו דור לומדים בישראל, דור של משוררים, השרים את שיר התשובה הגדול לתורת אלוקים חיים.
הרבה מנבואותיו מתגשמים והולכים בימינו. קמה מדינת ישראל, פזורי ישראל שבים לארצם, ילידי הארץ, בניה וצאצאיה של היהדות הדתית, שוקדים על התורה ועל העבודה — אור גדול בוקע ועולה מההתיישבות הדתית ומהחינוך הדתי לענפיו והוא חודר ומאיר גם לחוגים החילוניים. לא רחוק היום וחלומו על התשובה השלמה וחזונו על שירת השיבה האדירה, יתמלאו ויתגשמו לעינינו.
ביום העלאת זכרונו נלמד ממנו לאהוב את ישראל ולהאיר לו את דרכו לגאולה השלמה.
*
ציינתי לפניכם כמה קווים שנראים לי כעיקריים בדרכו ותורתו של הרב. את השאר מביאים לכם הקטעים מדבריו על התשובה, רשימותיהם של א. צורף וש. רקובר, וכן סיפורו של פ. פניני.
שלכם העורך. ל' באב תש"ך
אחרי הרב
אחריך נדמו רננים משובבים
ודלים הניבים שנותרו,
אחריך כבו מאורות אדירים
נגוהות אצילות קדרו.
במשנתך נלמד נימים גלמודים
ולא נשיגך במלוא ההוד,
רב-אורות – שפתינו לוחשים
בצימאון וכוסף לסוד.
כצמחים לשמש נמשכנו אחריך
כברכת חסד להדבק באור,
כי נעורים אהבת והיית נעור,
כל נצנוץ לחשוף – ידיד הדור.
כי על תהומות פרוד היטבת
אורות צרוף לברות,
ניב שירה לא-לוהים קרבת
כרועה צאן למקור צמאונות.
כפר עציון, תש"ה. שאול רז
הכניסה לביתו של הרב
אשנב למערכת
קוראים יקרים
עת למשחקים ולחופשות ועת ללימודים וקניית דעת. שבעתם טיולים ובילויים, שהיתם במחנות ובמקומות נופש — הגיעה שנת הלימודים החדשה. החרוצים לא שכחו את לימודיהם גם בימי החופש? מילאו את חוברותיהם וחזרו על החומר. המתרשלים דחו את מילוי חובותיהם עד הרגע האחרון.
החופש תם
שנת הלימודים החדשה עומדת על סף בית ספריכם המחודשים, ספרים חדשים בילקוטיכם ודפים לבנים וריקים במחברותיכם. בצפייה ובחרדת נפש תעברו את הסף ובלבותכם שאלות רבות ומשאלות אין קיץ. — מי יהיו החברים החדשים? ומי יהיו המורים והמחנכים? כיצד נתקדם בלימודים ובאיזה ציונים נסיים את השנה החדשה ?
כל אחד מאתנו זוכר את חוויות היום הראשון בבית הספר לכל ימי חייו, הרי הם כאילו דף חדש וראשון בספר חיינו, דף מלא תקוות וורודות ובעיקר רצון טוב וכנה להצליח, ללמוד ולקיים את הוראת המורים.
★
שנת הלימודים בארצנו מתחילה בחודש אלול, שהוא חודש הרחמים והתשובה, בכל משכנות ישראל מריע השופר, הקורא לתיקון הפגימות ולשיפור המעשים! אווירת הימים הנוראים, אווירת כפרה, סליחה ומחילה משתררת בכל. חודש אלול הוא בבחינת סיכומה של שנה ואתם הרי על סף שנת לימודים חדשה הנכם עומדים — הסמיכו את אווירת אלול ומשמעותו לראשית צעדיכם בבית הספר ולמדו גזירה שווה מן האחד על השני. למרות שיש מועד מיוחד לתשובה, אנו חייבים מדי יום ביומו לשקוד על תיקון מעשינו, כך הננו מצווים לשקוד על הלימודים מדי יום ביומו, במשך כל השנה. מי ייתן וחרדת תחילת הלימודים תלווה אתכם עד ימי החופש הבא.
★
ואחרון אחרון חשוב. עם בוא השנה החדשה אנו מכריזים שוב על חתימה לשנה מראש על העיתון. אני בטוח שתשמחו לגשת מיד לביצוע הדבר ותפעילו את חבריכם באגודות הידידים כבשנים קודמות. סיסמתנו השנה: כל תלמיד ידיד הצופה לילדים, כל ידיד חותם ומחתים לשנה מראש. פרטים על החתימה, ראו בעמוד 15.
שלכם העורך ז' באלול תש"ך
אשנב למערכת
קוראים יקרים,
בשבוע שעבר בשרתי לכם, כי הובטחה הופעתו הסדירה של עיתוננו, עתה מוטלת החובה עליכם להושיט לנו את עזרתכם המלאה. למרות שמרבית העיתונים העלו את מחירם, השארנו את המחיר הקודם, כדי לאפשר גם למעוטי יכולת לרכוש אותו. מלבד זאת נעשות ההכנות לשפר את העיתון בשנה הבאה ולספק כמה מדרישותיכם. — היש צורך להאריך בחשיבות הצלחתה של החתימה לשנת תשכ״א? יראה כל אחד את עצמו ערב לביסוסו ולהרחבתו של העיתון ויהיה לא רק נאה דורש אלא נאה מקיים.
בל יישאר ילד דתי, שלא ימנה על מחנה קוראינו וידידינו! למען הקל את ביצוע החתימה הנהגנו אפשרות של שני תשלומים, אחד בשעת ההרשמה ושני בראש חודש אייר תשכ״א אי׳׳ה. החותמים לשנה מראש בתשלום אחד, של 15 לירות, יקבלו את אחד הפרסים הבאים:
א) חגי ישראל ומועדיו;
ב) סיפורי פלאים:
ג) כרך ״הצופה לילדים״.
החותמים בשני תשלומים יקבלו חינם תיק יפה לשמירת החוברות.
*
לקראת השנה החדשה אנו רגילים לשלוח אגרות ברכה לידידינו ולקרובינו. הוועד הארצי למען החייל אף הוא עוסק במשלוח שי מיוחד לחיילים במחנות ובמשלטים השונים, גם השנה מתכונן הועד לשלוח לכל חייל חבילת-שי, שערכה קרוב ל־10 ל״י. כידוע לכם נעשית פעולתו של הועד למען החייל בהתנדבות וכל אמצעיו באים מתרומות הציבור. מחירה של חבילה נקבע ללירה וחצי, אולם גם מי שאין ידו משגת לתרום חבילה שלמה, יכול להצטרף לכיתתו ולתרום סכום פחות מזה. עיקרו של השי, פרישת שלום ועידוד לחייל הנמצא הרחק מביתו וקרוביו. גם מי שאינו יכול לתרום מכספו, יכול לאמץ את ידי החיילים ע״י שיגור אגרת ברכה. שבו-נא מיד לשולחן הכתיבה וכתבו אגרות והמציאו אותם לוועד למען החייל, נחמני 47 תל-אביב.
★
רבים מפקפקים בערכם של הלימודים ורוצים לפסוח עליהם. בסיפור ״המקצוע היעיל ביותר״ מוכיח לכם הסופר, כי הלימודים הם היסוד בכל מקצוע בחיים. עתה עם תחילת הלימודים. יש משנה חשיבות למוסר ההשכל שלמד אורי ה״חכם״ בחיפושיו אחרי מקצוע יעיל.
החלה שנת הלימודים
שלכם העורך י"ד באלול תש"ך
אשנב למערכת
קוראים יקרים,
הגיליון שלפניכם הוא האחרון לכרך י״ד, בשבוע הבא יופיע הגיליון הראשון של כרך ט״ו, לקראת השנה החדשה והכרך החדש. אנו עוסקים בימים אלה בתכנון מדורים חדשים, בשיפורים ובמילוי בקשות. על תכניותינו נודיע לכם בגיליונות הקרובים. עתה אבקשכם לשגר לנו מיד את בקשותיכם ואת הערותיכם על השנה החולפת, כדי שנוכל להתחשב בדעותיכם בשעת תכנון הכרך החדש.
*
בחודש הרחמים והסליחות, אנו נוהגים לפקוד קברי יקירינו. הפעם פוקד א. צורף בשירו את קבר רחל אמנו, הנמצא בשבי ירדן. בעבר היו אלפי יהודים, בעיקר מתושבי ירושלים, פוקדים את קבר רחל בימי אלול, אולם מאז מלחמת השחרור נבצר מהם לעשות זאת. גם בסיפורה של זינה על ״התורקי״ יש שני זיכרונות.
האחד: סליחות ליד הכותל,
והשני: חטיפת ילדי יהודים ע״י הגויים ומסירתם לשמד.
וממקומות הקדושים והעתיקים ל״בית-החדש׳׳ של פנינה. בארצנו רגילים לעתים קרובות להחליף דירה, לא כל דירה הופכת בית, במיוחד אנו אוהבים להתרפק על בית הילדות, אך יש גם שבית הילדות הוא סמל העוני והדחקות והיציאה ממנו היא בבחינת חג בחיינו. על חוויות מעין אלה רקמה פנינה את סיפור ההווי שלה.
המדור על אפריקה המתעוררת, זכה להדים רבים, הפעם הפתעה בלתי צפויה — יש סברה כי יהודים ייסדו את גיניאה.
ולבסוף תזכורת: שגרו את הערותיכם ואל תשכחו לחתום על העיתון, כדי שתקבלו את גיליון ראש השנה לביתכם.
שלכם העורך כ"א באלול תש"ך
|
במשעולי עציון 